054- אדרא רבא – שיעור 54 (קצט-רא) השקפה
נָשֹׂא קצט- רא
הסתלקות ג החברים
מטרם שיצאו החברים מהאדרא ההוא מתו ר יוסי ב"ר יעקב, ר חזקיה ר ייסא, וראו החברים שהיו נושאים אותם מלאכים קדושים בפרסה ההיא. אמר רבי שמעון, דבר ונשתככו החברים, צעק ואמר אולי ח"ו נגזרה גזרה עלינו להענש, כי נגלה על ידינו מה שלא נגלה מיום שעמד משה על הר סיני.
שמע קול אשרי אתה ר שמעון ואשרי חלקך וחלק החברים החיים עמך, כי נגלה לכם מה שלא נגלה לכל צבאות מעלה. באידרא הגיעו לשלמות וגמר תיקון, לכן כשצדיקים מסתלקים מהעולם, חסידים לא אומרים תחנון שהרי גילוי דין צריך כשיש עבודה. כאן החכמים זכו לבטל את הפרסה שמחלקת, והגיעו לשלמות, לשוויון עין למטה למעלה. ישנה חשיבות גדולה לדביקות בעליון כדי להפנים ולהשיב אל הלב את דרך השם בצורה ראויה.
הרוצה לבסם את נפשו עליו להרגיש שהוא מתמזג עם דברי התורה והם חלק ממנו. הרצונות הם האברים של האדם, ואין שום איבר יכול לעמוד בפני עצמו, אלא כחלקו בגוף, לכן הכלל של התורה, כשבאים אליה בביטול ניתן להפכם לחלק ממנו. אם הדברים נתפסים רק בשכל בלי לחיות את הדבר, אין זה נק ביסום. דברי תורה יש להשיב אל הלב ללא פחד מויתור על הפרטיות והשכל ואז החיבור הוא אל התת מודע הנפשי. כשמתחברים לדבר תורה במסירות, הופכת הידיעה הגולמית לחלק נפשי המפעם באדם, ואז התפילה והרצון להיות משפיע יכולים להשיג את המטרה לדבקות. וכך ניתן להתחבר בפנימיות לחברים בחיבור אמיתי, שהרי אין חיבור חיצוני. החיבור האמיתי לדברי תורה מאפשר לעזוב את המקרים והפרטים ולבוא לכלל