054- אדרא רבא – שיעור 54 (קצט-רא) מתקדמים
נָשֹׂא קצט- רא
הסתלקות ג החברים
שנג) מטרם שיצאו החברים מהאדרא ההוא מתו ר יוסי ב"ר יעקב, ר חזקיה ר ייסא, וראו החברים שהיו נושאים אותם מלאכים קדושים בפרסה ההיא. אמר רבי שמעון, דבר ונשתככו החברים, צעק ואמר אולי ח"ו נגזרה גזרה עלינו להענש, כי נגלה על ידינו מה שלא נגלה מיום שעמד משה על הר סיני שכתוב, ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה וגו מה אני כאן, אם משום זה נענשו
שנד) שמע קול קו אמצעי, ז"א, אשרי אתה ר שמעון ואשרי חלקך וחלק החברים החיים עמך, כי נגלה לכם מה שלא נגלה לכל צבאות מעלה. בוא וראה כי כתוב בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה. וכ"ש החברים שברצון גדול ואמיץ נדבקו נפשותיהם בשעה ההיא שנלקחו ע"י המלאכים, אשרי חלקם כי מתוך השלמות התסלקו. באידרא הגיעו לשלמות. האם המקרה שעברת הסתלק מפני שתיקנת אותו, או מפני שאינך מסוגל לתקנו.
פרוש ירחו, היא אחורים של המלכות ששם הקללה וקלל יהושע שכל הבונה האחורים שלה ימותו כל בניו, וז"ש דהא כתיב בבכורו ייסדנה וגו ואם הבונה ומשלים האחורים דמלכות כן, צריך למסור כל בניו בשבילה. וכ"ש דברעו סגי ותקיף, שהם השלימו בנין הפנים של המלכות ששם הברכה לא כל שכן ששכרם רב מאד, ואם הסתלקו היר כל השלמות הגיעה להם עם ההסתלקות, זכאי חלקם שהסתלקו מחמת השלמות. באידרא בנו את צד הפנים של המלכות שגילו דבר עצום. כשפוגמים במלכות מסתלקים, וכך גם מתוך שלמות.
טעם הסתלקותם התבאר, כי בסוף האדרא הגיעו למדרגת גמר התקון שאז מתבטלת הפרסה וכל ההבדל שמחזה ולמטה למחזה ולמעלה מתבטל הפרסה בסוד צמצום ב יצרה פנים ואחוריים ואי אפשר היה לקבל אור גמר תיקון. כאן הפרסה העלתה אותם והתבטל צמצום ב. לפיכך אלו ג החברים שהיו נשמותיהם מבחינות מחזה ולמטה התבטלו ועלו למדרגה יותר גבוהה היי שנעשו כמדרגת למעלה מחזה, ומתוך שמבחינת הכלל עוד לא הגיע הזמן לתקון זה, ע"כ היו צריכים להסתלק מהעולם הזה ולעלות למעלה, וז"ש לעיל שהסתלקו מתוך ביטול הפרסה ונבחן שמלאכים לקחו אותם בפרסה ההיא שהסתלקה, כי השלמות שכזו אליה שהיא ביטול הפרסה שאחרים יזכו לזה רק בגמר התקון, זו היא שגרמה להסתלקותם. כשעלו הם קטנים המבטלים בפני הגדולים. כל עוד שהייתה פרסה היו נפרדים, וכשהבטלה הם נכללים מחזה ולמעלה. לכן כשצדיקים מסתלקים מהעולם, חסידים לא אומרים תחנון שהרי גילוי דין צריך כשיש עבודה. כאן החכמים זכו לבטל את הפרסה שמחלקת, והגיעו לשלמות, לשוויון עין למטה למעלה. ישנה חשיבות גדולה לדביקות בעליון כדי להפנים ולהשיב אל הלב את דרך השם בצורה ראויה.
שנה) בעוד שנגלו הדברים התרגשו העליונים והתחתונים וקול התעורר והכריז בר"נ עולמות, כי דברים עתיקים התגלו למטה, ובעוד שאלו היו מבשמים נשמותיהם באלו הדברים יצאה נשמתם בנשיקה ונקשרה בפרסה ההיא ולקחו אותם המלאכים העליונים והעלו אותה למעלה.
מן ואמאי אלין עד עאלו ונפקי ל"ג כי גליון היה והמעתיקים הכניסו אותו בפנים.
החלק שמחזה ולמטה דז"א נבחן לר"נ עולמות, כי נצח והוד הם מאתיים וחצי ת"ת הוא חמשים וכבר התבאר שסבת פטירתם היתה משום שהחלק שמחזה ולמטה קבל עם סיום האדרא כל תקונו והתבטלה הפרסה, וז"ש התרגשו עליונים ותחתונים שגילוי הסודות תקנו כל הפרצוף הן מחזה ולמעלה והן מחזה ולמטה, וקול עולה בר"נ עולמות היי מחזה ולמטה שמתגלים כל התקונים השייכים למחזה ולמטה וכיון שאלו ג החברים היו מבחינת מחזה ולמטה שאז הפרסה שלטה עליהם ע"כ ועד דאלין מתבסמים מתקנים, מקשרים את הדברים להשפעה נשמותיהם במילים אלו, היי עם התקונים של נשמותיהם הולכות ונגמרות, יצאה נשמתם בנשיקה ונקשרו בפרסה ההיא, כי משום שנשמותיהם היו מבחינת הפרסה ע"כ אחר שנשלמו ר"נ עולמות והתבטלה הפרסה, עלו נשמותיהם למעלה ביחד עם הפרסה. הרוצה לבסם את נפשו עליו להרגיש שהוא מתמזג עם דברי התורה והם חלק ממנו. הרצונות הם האברים של האדם, ואין שום איבר יכול לעמוד בפני עצמו, אלא כחלקו בגוף, לכן הכלל של התורה, כשבאים אליה בביטול ניתן להפכם לחלק ממנו. אם הדברים נתפסים רק בשכל בלי לחיות את הדבר, אין זה נק ביסום. דברי תורה יש להשיב אל הלב ללא פחד מויתור על הפרטיות והשכל ואז החיבור הוא אל התת מודע הנפשי. כשמתחברים לדבר תורה במסירות, הופכת הידיעה הגולמית לחלק נפשי המפעם באדם, ואז התפילה והרצון להיות משפיע יכולים להשיג את המטרה לדבקות. וכך ניתן להתחבר בפנימיות לחברים בחיבור אמיתי, שהרי אין חיבור חיצוני. החיבור האמיתי לדברי תורה מאפשר לעזוב את המקרים והפרטים ולבוא לכלל
שנו) אמר רבי שמעון, כמה מאושר חלקם של אלו השלשה ואשרי חלקנו לעולם הבא בשביל זה, יצא קול שני ואמר ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום, קמו והלכו. בכל מקום שהיו מסתקלים עלו ריחות שראו את הנקודה הרוחנית בכל מקום, א"ר שמעון משמע מזה שהעולם מתברך בשבילנו ופניהם של כולם היו מאירים ובני העולם לא יכלו להסתכל בהם. בכל ראיה, הרגשה היו מחוברים למקור האור, לקב"ה והכל היה מאיר דרכם.
שנז) עשרה נכנסו באדרא ושבעה יצאו ממנו, והיה ר"ש שמח ורבי אבא עצב. יום אחד היה ר"ש יושב ורבי אבא עמו, א"ר שמעון דבר. וראו אלו שלשת החברים שהיו מביאים אותם מלאכים עליונים ומראים להם אוצרות וחדרים של מעלה משום כבודה, והיו מכניסים אותם בהרי אפרסמון הטהור, נחה דעתו של ר אבא.
שנח) מהיום ההוא לא זזו החברים מבית ר שמעון וכשהיה ר"ש מגלה סודות לא היו נמצאים שם אלא הם, והיה קוראם ר"ש שבעה אנו עיני ה' שכתוב שבעה אלה עיני ה' שעלינו נאמר. א"ר אבא אנו ששה נרות המאירים משביעי שה"ס בינה, אתה הוא שביעי של כולם כי אין קיום לששה שהם חג"ת נה"י אלא משביעי שהוא בינה, כי הכל תלוי בשביעי, ר יהודה היה קוראו שבת שכל ששת הימים מתברכים ממנו שכתוב שבת לה' קדש לה' מה שבת לה' קדש אף ר"ש שבת לה' קדש. רק החברים שהיו באידרא ראו את גדולתו של רבי שמעון. הכוח הוא לימוד ביחד עם חברים.
אליהו
שנט) א"ר שמעון, תמה אני על אותו חגור מתנים בעל השער שהוא אליהו, למה לא נמצא באדרא שלנו בזמן שהתגלו אלו הדברים הקדושים לו היה שם אליהו, שהוא מבשר הגאולה, היה עליו לצאת ולפרסם הדברים, ועדיין ישנם תיקונים שלא נעשו. בתוך כך בא אליהו ושלש טפות אור מאירים בפניו, א"ל ר"ש מה הטעם לא היה נמצא אדוני במשתה היין החקוק וערוך לאדוננו ביום השמחה. קטפורי מורכבת מב' מלות קטפי אורה, היי טפות אור, קרדוטא הוא מלשון קריריטון שפרושו יין ערוך לבריאות.
שס) אמר לו אליהו, חייך רבי, ז ימים מטרם שנכסתם לאדרא שלכם בחרו לפני הקב"ה כל אלו שיבואו ויהיו נמצאים עמו באדרא, ואני הייתי מוכן שם ורציתי להימצא לפניו באדרא ואז קשרני בכתפי ולא יכולתי ללכת, כי ביום ההוא שלחני הקב"ה לעשות ניסים לרב המנונא סבא וחבריו, שנמסרו לארמון המלך היצר הרע ועשיתי להם נס שהפלתי בשבילם הכותל של היכל המלך שישנם תיקונים שיש לעשות על דרך השלילה, והסתבכו התכללו בקשרי הכותר ונפלו עמו, ומתו ארבעים וחמשה שרים, והוצאתי את רב המנונא וחבריו והשלכתי אותם לבקעת קנטות אונו וניצלו, וערכתי לפניהם לחם ומים כי לא אכלו שלשה ימים, וכל אותו היום שהייתם באדרא לא נפרדתי מהם. למעשה אומר לו רבי שמעון מדוע לא באת, גילינו כאן את כל התורה וזו בחינת גמר תיקון והרי זה תפקידך לבשר על הגאולה. אמר לו אליהו שגם אם תיקנת רפ"ח ניצוצין עדיין לב האבן לא תוקן.
שסא) כשחזרתי מצאתי הפרסה שלקחו אותה כל העמודים היי המלאכים וג' מהחברים עליה. שאלתי אותם את המלאכים ואמרו לי שזה הוא חלק הקב"ה משמחת ר"ש וחבריו. אשרי אתה ר"ש ואשרי חלקך וחלק החברים היושבים לפניך, כמה מדרגות נתקנו לכם לעולם הבא, כמה מאורות מאירים עתידים להאיר לכם.
שסב) יום הזה העטירו בשבילך חמישים כתרים לרבי פנחס בן יאיר חותנך, ואני הלכתי עמו בכל אלו נהרות של הרי אפרסמון טהור והוא בחר מקומו והתקן. אמר לו ר"ש קשורים הצדיקים במקור העטרות בראשי חדשים ובזמנים ושבתות יותר מבכל שאר הימים.
שסג) א"ל אליהו, ואף כל אלו שמבחוץ יש להם אז עליה שכתוב והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבא כל בשר וגו. היי אלו שמבחוץ שאינם צדיקים שע"כ קוראם הכתוב כל בשר. אם אלו באים כל שכן הצדיקים מדי חדש בחדשו למה, משום שאז מתעטרים האבות שהם מרכבה הקדושה, כלומר שאז חג"ת דז"א הנק אבות, מתעלים ונעשו חב"ד. ומדי שבת בשבתו שאז מתעטר השביעי של ששת הימים שאז קונה המלכות ג"ר שכתוב ויברך אלקים את יום השביעי.
שסד) ואתה הוא ר שמעון השביעי של הששה תהיה מתעטר ומתקדש יותר מכל, וג' עידונים היי ג סעודות הנמצאים בשביעי עתידים החברים הצדיקים האלו להתעדן בשבילך לעולם הבא וכתוב וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד, מי הוא קדוש ה' זה הוא ר שמעון בן יוחאי שנק מכובד בעולם הזה ובעולם הבא.