099- דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים קצט-ר למתקדמים

099- דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים קצט-ר למתקדמים

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "פקודי אורייתא פקודא רביעאה"

כיצד תהנה? הבא את עצמך שזה תענוגך, למקום אמונתך!
בשיעור זה אנו עוסקים במאמר "פקודי אורייתא פקודא רביעאה", בדבר אותו הפיקוד הרביעי, המתאר את מצוות ההנאה שבמסגרת הקדושה.

הזוה"ק למדנו בשיעורים הקודמים את ג' המצוות הראשונות, שלאחריהם נתבארה המצווה הרביעית.

א. המצווה הראשונה שנתבארה- היא מצוות היראה אותה על האדם לפעול בוויתור על הגאווה, אחרת יענש ב-ד' מיתות בית הדין הנלמדות.

ב. המצווה השנייה הבאה בסדר – היא מצוות האהבה המתכללת ומתייחדת עם מצוות היראה, בסוד הייחוד העליון של פרצופי ישסו"ת ואו"א עילאין דעולם אצילות. וכפי שכבר נתבאר מצד העבודה עניין זה, המתאר את מצב הקביעות ההשקפתית, אותה על האדם לקבל בצורה מוחלטת, שהעולמות העליונים בנויים כך שהבורא ברא את הבריאה וצריך להתבטל אליו והוא אשר בנה את מציאות האהבה, בה צריך לקבל את האור.

ג. המצווה השלישית שהיא האחרונה בסדר הנלמד עד כה – מתארת את הגדלת הזו"ן, המייצגים במובן הנפשי את מציאות האדם המקבל על עצמו את בחינת "האמונה השלמה" ויצירת הקשר עם הבורא, בבחינת הייחוד של "שמע ישראל", בו מקבל האדם את מצוות היראה, שבבחינת "שלמות המחשבה ו- השכל". ולא זו בלבד אלא שמוסיף לקבל בבחינת בשכמל"ו, את בחינת הרצון שנגדל זה עתה ובעקבות כך הוכשר להוליד תולדות, שהן הביטוי של מה שנתקבל מכבר בבחינת "המחשבה ו- השכל".

לאחר הקדמה קצרה זו מתאר הזוה"ק את המצווה הרביעית שהיא הפיקוד הרביעי, עליו מרחיב הזוה"ק את הדיבור במאמר הנוכחי וכפי שיתבאר להלן:

ד. המצווה הרביעית [בבחינת ייחוד ז"א ונוקבא ; הוי"ה ואלוקי"ם ; זו"ן ואו"א] – כנגד עלייתם של זו"ן דעולם אצילות לייחוד עם פרצופי או"א עילאין, נמצא בחינת "הלב" העולה להתייחד עם בחינת "המוח". ייחוד זה של הלב העולה למקום המוח ו- השכל, המייצג את מקום ההשקפה, הוא מחויב, שכן לא ניתן לקבל את התענוג במקומו של הלב [בבחינת "למטה מחזה שאיננו מתוקן"] שהרי איננו מוכשר לכך, ולכך בעליית הלב למקום ההשקפה העליונה ובהתייחדם, ניתן או אז לקבל את התענוג במסגרת השקפה עליונה זו [בבחינת "למעלה מחזה המתוקן"]. קבלת תענוג במסגרת השקפתית, פירושו הארת הרצונות מבחינת המוח והלב המשפיעים הארתם לאלה, מן המקום האמיתי, שכן בהעדר השפעת ההארה מן המקום האמיתי, לא יהיו נבחנים בחינות אלו של "המוח ו- הלב", אלא לבחינות המפרידות, המחפשות את ההנאה בצרכי הגוף ופרטיותו. אותה הבחינה הגורמת להיפרדותם של המוח ו- הלב מן ההשקפה העליונה, היא "הנחש", המבקש את האחדות במקומם של הלב ו- המוח ואת הפירוד במקום ההשקפה העליונה, מציאות ההפוכה לזו הנוהגת בבחינת "הקדושה".

על אף שהדגיש הזוה"ק אותה האזהרה, המצביעה על העדר קבלת ההארה במקומו של הרצון, מכל מקום אין לראות אזהרה זו כמטרה אליה יש להתכוונן, אלא כמציאות המשמשת כאמצעי להשגת המטרה. שכן המטרה הינה להיות בנים למקום, האוכלים מפירותיו ולא עבדים למקום המנקשים את עשביו. ואמנם אף על-פי שזוהי המטרה, מן ההכרח לנקש העשבים ולהסיר הקליפות המתראים בדרך, אלא שיש לראות בזה כאמצעי המכשיר לקראת המטרה הנחשקת, שהיא אכילתו של הפרי והתענוג המופק ממנו.

אין תגובות

להגיב