087- דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים קעה-קעו למתקדמים

087- דף היומי – הקדמת זהר הסולם עמודים קעה-קעו למתקדמים

ניתן להשתתף בשידור חי באתר הסולם – http://hasulam.co.il. לעדכונים בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "חדי במועדיא ולא יהיב למסכני"

"ושמחת בחגך" אתה מקיים? אין די בכך!

השמחה היא אמצעי, שלמות המטרה "וקראת לשבת עונג"

בשיעור זה אנו עוסקים במאמר "חדי במועדיא ולא יהיב למסכני", בהתחלקותם של ד' הכוחות המצויים באדם ל-ב' מיני קבוצות.

מסביר הזוה"ק שבנפש האדם ישנם ד' כוחות, העולים בשם: "חסד ו- צדק" ; "אמת ו- שלום", כאשר ד' כוחות אלו מתרכזים ל-ב' מיני קבוצות, על-פי החלוקה הבאה:

א. שמחה – "ושמחת בחגך והיית אך שמח", פסוק זה בא להצביע על כך שהשמחה באה על בחינת "המועד", המייצג את מדרגת היראה.

מצד נפש האדם ב' הכוחות הללו של "חסד וצדק", מקבילות לבחינת "היראה", בכך שהן מייצגות את מקום הפעולה של האדם, שכן עיקר פעולותו של האדם בזמן התיקון היא ב-ב' בחינות אלו. החסד מתאר את התענוג מפעולת ההשפעה בעוד שלעומתו הצדקה מתארת פעולה של הטבה והשפעה למעלה מן הדעת, אף בלא קבלת תענוג מן ההשפעה. כאשר האדם פועל ב-ב' כוחות אלו, הוא פועל אך את האמצעי לבדו, טרם פעל את המטרה השלמה, הלכך אין שלמות ב-ב' כוחות אלו, המצביעים על שלמות ההשפעה, שכן מטרת הבריאה היא לקבל את שלמות ההטבה ולא לפעול אך בהשפעה לבדה. על האמור לעיל עוד יש להוסיף ולומר ש-ב' כוחות אלו משמשים כאמצעי נדיב, דרכם ניתן לפעול את המטרה דרך התכללות, כפי שיתואר בסעיף הבא.

ב. תענוג – "וקראת לשבת עונג", פסוק זה בא להצביע על כך שהתענוג בא על בחינת "השבת", המייצג את מדרגת האהבה.

מצד נפש האדם ב' הכוחות של "אמת ושלום", מקבילות לבחינת "האהבה", בכך שהן מייצגות את נקודות השאיפה של האדם לעבר המטרה. האמת מתארת את התענוג שמבחינת המטרה בעוד שלעומתה השלום מתאר את השלמות שבמטרה. יש לסייג ולומר שהתענוג שמבחינת המטרה, איננו מתקבל אלא מעט מעט בדרך התכללות, כלומר שהפרטיות של האדם מתכללת בבחינת "הצדק", ובאמצעותו מתתקנת מעט מעט. באופן יותר פראקטי יש לומר, שהאדם איננו יכול לתקן את האושר השלם שבבחינת המטרה השלמה הבאה על בחינת הפרטיות, אלא בהתכללותם של כל האמצעים כולם בבחינת מטרה זו, כלומר שהבחינה העליונה שבאמת, המייצגת את האושר השלם תתכלל עם בחינת "הצדקה", המייצגת את ההליכה באמונה למעלה מן הדעת אף בזמנים בהם היא איננה מסיבה לאדם תענוג ובכך כל מקרה פרטי אותו נרצה לפעול כנקודת שאיפה להשגת אושר ושלמות, לא נפעל אותו, אלא אגב הכלל והאמונה. אולם הבחינה התחתונה שבאמת, שהיא עצם הפרטיות הגדולה שעליה באה שלמות התענוג, אין האדם יכול לתקנה, כך שמצד השלמות, יש לראותה כאילו כלל איננה קיימת.

אין תגובות

להגיב