הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת שלח לך עמודים יט-כא השקפה שיעור-7

שלח לך יט-כא

שלשה עולמות יש לו לקב"ה

צריך אדם לבדוק לאחר מעשה ופעולה האם הרושם שנשאר בו בונה אותו או סתם הביא ריקנות למרות שקיבל הנאה זמנית. הדרך המסודרת להתקדם ברוחניות ולהיות אדם אמיתי היא ללכת בדרך השם וללמוד תורה. מציע רבי שמעון לשלוח לעולם הנפש מרגלים ע"י הדמיון, לבדוק את טוב העולם העליון. עליו לדעת שאדם לעמל יולד, לא בא ליהנות אלא לחפש ולהתייגע אחר האמת. שם בנקודה הפנימית נמצאים בחינות החברים לדרך באחדות. זו הדרך הנכונה גם אם רק מעטים זוכים לה.

אמר רבי שמעון, מפרשה זו למדתי סוד החכמה, ונשמע ממנה סודות עליונים ויקרים. בא וראה, הקב"ה משבח בתורה ואמר לכו בדרכי, ועסקו בעבודתי, ואני אביא אתכם לעולמות טובים לעולמות עליונים.

ויִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת-הָהָר מה כתוב שהקב"ה אומר להם עלו זה בנגב במקום שהוא מנוגב מלחלוחית, בלי תענוג, במקום שפיטה אובייקטיבי, היינו השתדלו בתורה, ותראו שהיא עומדת לפניכם, וממנה דעו אותו העולם. למעשה אומר להם תראו שהחוויה הפנימית של לימוד התורה ביגיעה גדולה, תאפשר להביא אתכם לארץ המובטחת.

המרגלים

כאן מלמד כיצד אין ללכת בלימוד התורה.

וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, וַיָּבֹא עַד-חֶבְרוֹן, פירושו שבני אדם עולים בתוכה בתורה, בנגב היינו בלב עצל, כמי שמשתדל בחנם ביבשות, מתוך הרגל או חינוך, שחושב שאין בן שכר, הוא רואה שעושר עולם הזה אבד בשבילה בגלל לימוד התורה, הוא חושב שהכל אבוד. במקום לראות שעזיבת הבלי העולם יכולים לקדם אותו, עובדים בלי חשק ופוחדים שיאבדו את ההנאות. מצרים היא בחינת הפרטיות של האדם. כאשר הולך בלב עצל, רואה בנגב מקום יבשות שלא יואיל לו, אך כשהולך בדרך הנכונה, דווקא דרך הנגב מוותרים בתחילה על התענוג, וזוכים במטרה.