הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק קס-קסב | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק קס-קסב | מתקדמים | שיעור 54

בלק קס – קסב שעור 54

וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְהוָה

תמא וע"כ, כל העולם שותה מתמצית של ארץ ישראל. שארץ ישראל היא מלכות. ובין למעלה ובין למטה, כל אלו שאר העמים עכו״ם, אינם ניזונים אלא מהתמצית ההיא. ואפילו הספירות התחתונות שותות מאותה התמצית. וזהו, במשעול הכרמים, שהוא שביל משׂרי שאר העמים המתברכים ממנו. כל היגיעה שעושים עם ישראל, מושכים קדושה, ממנה ניזון כל העולם

מזיווג ז״א ומלכות יוצאות הארות גדולות, מכוח ייחוד ג׳ הקווים, וישראל לוקחים הכול, משום שהם דבוקים בקו אמצעי. משא"כ אוה"ע וכל החיצוניים, הדבוקים בקו שמאל בלי ימין, אינם יכולים לקבל מהארות הזיווג הזה. אמנם כיוון שהארת הזיווג באה ע״י גלגול בג׳ קווים, ברגע שההארה מתגלגלת מימין לשמאל ועומדת בקו השמאל, אז נפתח צינור דק מהארת קו השמאל, שאותו צינור נקרא משעול הכרמים, שמשם יורדים החיוּת והמזון לחיצוניים מקו שמאל.

וע״כ כללות הארת כל הזיווג מקבלים ישראל, להיותם דבוקים בקו האמצעי, הכולל הכול, ומשום שהם העלו מ״ן וגרמו לזיווג הזה. אבל בהכרח שולחים חלק מהשפע לשאר העמים ולחיצוניים הדבוקים בקו שמאל בלבד, וזה בעת שהארת הזיווג מתגלגלת מימין לשמאל ועומדת רגע בקו השמאל. ושולחים אותו חלק, הנמשך מקו שמאל בגלגול, ומאותו החלק ניזונים כל שאר העמים, שיכולים ליהנות משהו ממקום אחר.

ויוצא שביל אחד דק מאוד, שמשם נמשך חלקם של החיצוניים ואוה"ע, שאותו הצינור הנפתח להם מקו שמאל הוא דק מאוד, מטעם היותו מטרם הייחוד בקו האמצעי. ומשם מושפעים כל חיותם ושפעם של החיצוניים ושאר העמים.

וזה שאנו קוראים לו תמצית, היוצאת מצד הארץ הקדושה, המלכות, כי המלכות מקבלת לתוכה כל הארת הזיווג עם ג׳ הקווים, שההארה מתגלגלת עליהם. ורק תמצית, חלק קטן מאותה הארה, מזמן שההארה מתגלגלת מימין לקו שמאל, זה משַׁלַחת המלכות, ארץ ישראל, לשאר העמים ולכל העולם כולו חוץ מישראל.

וע"כ, כל העולם שותה מתמצית של ארץ ישראל, כי רק ישראל נבחרו מכל העולם להידבק בקו האמצעי, וע״כ הם לוקחים כל הארת הזיווג, ושאר כל העולם רק תמצית, דרך שביל דק, הנקרא משעול הכרמים. שהוא שביל משׂרי שאר העמים המתברכים ממנו, כי שרי אוה"ע נקראים כרמים. ואותו שביל דק מקו שמאל, שהם מתברכים ממנו, נקרא משעול הכרמים. כשמתעוררת תשוקה, יש כאן גם חלק לס"א לקבל, שהרי הקליפה שומרת כל הפרי.  

תמב כשראה אותו המלאך, אשר בלעם היטה את אתונו על שביל משעול הכרמים, כדי לקבל משם כוח לקלל את ישראל, כמ"ש, להטותה הדרך, הדרך של החיצוניים, משעול הכרמים, שמשם הם מקבלים כל שפעם. מיד, ויעמוד מלאך ה׳ במשעול הכרמים, לסתום השביל, שלא יוכלו להיעזר ממנו שאר העמים העכו״ם, ואלו הספירות התחתונות של החיצוניים.

משעול הכרמים, הוא כמ"ש, שׂמוּני נוטֵרה את הכרמים, כלומר לשמור ולברך בעת הגלות את שאר העמים, הנקראים כרמים. וישראל שהם כמ"ש, כרמי שלי, לא נטרתי. כי הם בגלות, ואינם מתברכים כראוי. צריך לשמור גם על הקליפה כאשר באים לקדושה. על האדם להוריד קצת את הראש כשעוסק בקליפות. אין אפשרות לעורר את ההשתוקקות בלי שגם השמאל יקבל.

תמג אמר רבי אבא: איך היה יכול המלאך לסתום השביל מפני החיצוניים, הרי הוא מוכרח להיפתח בעת הגלגול? אלא משום שהייתה לו עזרה, של הקב״ה וכנ"י, המלכות ויכול לעשות זאת רק לשעתו. ותורה עזרה לו, כמ"ש, מזה ומזה הם כתובים.

משעול הכרמים מוכרח להיפתח בגלגול, א"כ איך יכול המלאך לסתום אותו? כיוון שלאחר הגלגול, מאיר הקב״ה מצד אחד את החסדים המכוסים שלו, ומהצד השני אפילו כנ"י, המלכות, אינה מקבלת אחר הגלגול אלא רק חסדים בלבד, ובכוח זה התגבר המלאך על השביל וסתם אותו. אומר שמבחינת גופא יפעל בהתגברות ובבחינת מוחא יפעל באמונה

וזהו שכתוב, ויעמוד מלאך ה׳ במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה, שמצד הימין שהוא אמונה מגדיר הקב״ה את הארת השביל שלא יאיר, ע״י חסדים מכוסים שלו. וזהו גדר מימין. ומצד השמאל מגדירה המלכות הארת השביל, ע״י נטייתה לימין, לחסדים שבז״א. ובכוח ב׳ גדרות אלו סתם המלאך את השביל. ולומדים ממה שכתוב בלוחות, שמזה ומזה הם כתובים, מפנים ומאחור, מפנים נכתבו בהארות ז״א, ומאחור בהארות המלכות.

תמד בשעה ההיא כתוב, ותֵרֶא האתון את מלאך ה', ותילחץ אל הקיר. קיר, חומה המגנה, מגן, כוח המגן עליהם. ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר. האתון לא נתנה לו עזרה כלל, אלא בצרתה שלחה אותו לאותו הקיר, השר המגן עליהם. אז, וַיוסף להכותה, בצד שמאל הזה.

תמה וַיוסף מלאך ה׳ עבוֹר, ויעמוד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל. בשעה ההיא סתם המלאך כל הדרכים וכל התמיכות, שלא תהיה נמצאת לה תמיכה מכל צד שבעולם. אז, ותִרבַּץ תחת בלעם. שלא מצאה אפילו מקום לרמוז על עזרה, כמו שרמזה מקודם לכן, שילך לבקש עזרה מהקיר. כשראה בלעם שאינו יכול, כתוב, וייחר אף בלעם ויך את האתון במקל, שהטעין אותה והלביש אותה בכוחות דין קשה וחזק. ישנם בריות, שדים שנבראו בין השמשות בלי גוף, זכר בלי נקבה

תמו ויפתח ה׳ את פי האתון, ותאמר לבלעם, מה עשיתי לך כי הִכִּיתַני זה שלוש רגָלים. אחד מהדברים שנבראו ערב שבת בין השמשות. צחקו מבלעם השרים שהיו עימו. וכשבאו לבלק, אמרו לו, וכי לשוטה הזה שלחת לקרוא? לא תמצא בו ממשות, ולא בדבריו. נמצא, שבאלו דברי האתון התבזה כבודו. אם לא אמרה האתון זה, לא עזב בלעם את שלו. אלא בדברי אתונו ידע שנשבר כוחו. אין אנו רוצים לשבור לחלוטין את בלעם, את הקליפות, מפני שצריך אותו, כאשר פי האתון גרם לו לרדת מקומתו, ולבוא לברך את ישראל

תמז רבי אבא מקשה: כתוב, ותפתח הארץ את פיה. וכתוב, ויפתח ה׳ את פי האתון. מהו השינוי בין ארץ לאתון, שלא כתוב בארץ, ויפתח ה׳ את פי הארץ? אלא שם משה גזר על פתיחת הפה. והארץ פתחה ועשתה הציווי של משה. ולא יפה, שהקב״ה יעשה הציווי של משה. שהרי משה גזר וציווה, ופצתה האדמה את פיה. וע״כ הארץ עשתה הציווי של משה, כמ"ש, ותפתח הארץ את פיה. אבל כאן, לא נמצא מי שגזר, אלא רצון הקב״ה היה, שכתוב, ויפתח ה׳ את פי האתון. ממנו בא הדבר וממנו נמצא.

שאלות חזרה: זוהר בלק קס-קסב
1. מהו משעול הכרמים ומהי ארץ ישראל ומה היחס ביניהם?
2. אם סותמים את משעול הכמרים שבא מהשמאל כיצד יעשו עם ישראל את התנועה לקבלת האור?
3. מהו שכתוב שאומרת המלכות שמוני נוטרה את הכרמים. כרמי שלי לא נטרתי?
4. מדוע לחצה האתון את רגלו שבלעם לקיר? מה רצתה לרמוז לו בכך?
5. מדוע פתח ה את פי האתון? איזו תועלת יש בכך?
6. מה השוני שכתוב "ותפתח הארץ פיה" ולעומת זאת באתון כתוב "ופתח ה את פי האתון": מדוע לא כתוב שה' פתח את פי הארץ?


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

אין תגובות

להגיב