הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק קסג-קסה | השקפה | שיעור 55

בלק קסג – קסה שעור 55

וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְהוָה

רבי יהודה אמר: מאחר שכתוב, ויפתח ה׳ את פי האתון, היו צריכים הדיבורים להיות חשובים, דברי חכמה. וא"כ למה הטריח עצמו הקב״ה לפתוח פיה באלו הדברים? האם צריך היה הקב"ה לעשות כאן נס בשביל דיבורים פשוטים וברורים.

בלעם הגאוותן, בדיבור של אתונו ובדעת הטיפשית של אתונו, לא יכול לעמוד. בדעת עליון על אחת כמה וכמה. והוא אמר שיודע דעת עליון. דעתו לא הייתה בקודש, לכן צריך היה את דברי האתון.

וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּקַּח בָּלָק אֶת-בִּלְעָם, וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל; וַיַּרְא מִשָּׁם, קְצֵה הָעָם. בלק היה חכם בכשפים יותר מבלעם מפני שכישוף בא מצד הגוף, חוץ ממה שלא היה יודע לכוון השעה לקלל, כמו בלעם.

הסתכל בכשפיו, באיזה צד מישראל ייאחז, ומצא שעתידים ישראל לעשות במות ולעבוד את הבעל.  כיוון שראה בלעם, שעתידים ישראל לזה, מיד, ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחות בזה שעתידים לחטוא.

אמר הקב״ה, רשע, אתה חושב שעל ידך תהיה ותתקיים ברכה בבניי, או להיפך. הם אינם צריכים לך, כמו שאומרים לצִרעה, לא מעוקצך ולא מדובשך. אלא אתה שוב אל בלק, וכשתפתח פיך לא יהיה ברשותך, ולא בפיך תלוי הדבר, אלא, וכה תדבר. הרי כ"ה, שהיא השכינה, מוכנה לברך אותם.