108- דף היומי – הקדמת זהר הסולם ריז-ריח למתקדמים

108- דף היומי – הקדמת זהר הסולם ריז-ריח למתקדמים

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שם המאמר: "פקודי אורייתא פקודא שמינאה"

כיצד היא הדרך לחון את העני? לחברו עם העשיר!

בשיעור זה אנו עוסקים במאמר "פקודי אורייתא פקודא תשיעאה", בדבר חשיבותה של המצווה התשיעית, המצביעה על מחוייבותו של כל אדם לחון את העניים.
ח' הפיקודין הנלמדים עד כה, הן הקדמה והכנה לפיקוד התשיעי אותו יבאר הזוה"ק לאחר שתתבארנה בקצרה ח' המצוות המדוברות.
טרם נמנה את ח' הפיקודין, יש להקדים ולומר שפיקוד, הוא אותו האור המופקד תוך כל המצווה ומצווה, המתחלק לב' מיני סוגים: אור של ידיעה ואור של הרגשה, כאשר אור של ידיעה הוא אור המתקבל בבחינת "המוח" ואור של הרגשה מתקבל בבחינת "הלב". אור זה המתלבש לידיעה או להרגשה, נותן את האפשרות לשמחה או לתענוג בקשר של הנברא עם הבורא וכן נותן את החיבור של הנברא עם הבורא דרך אותה המצווה הספציפית. לכל מצווה ישנו תפקיד מיוחד במארג הכללי, של דביקות האדם עם בוראו.
עתה מונה בקצרה את ח' הפיקודין הראשונים:
ראש:
ב' המצוות ההכרתיות (השקפתיות):
המצווה הראשונה – היא הפתח והשער לכל המצוות כולן, בהיותה מייצגת את שבירת הפסלים וביטול העבודה זרה, שבבחינת "ביטול הגאווה".
המצווה השנייה – האהבה צריכה להיות כזו שאיננה תלויה בדבר, שעניינו הוא, "הרצון לקבל אך לעצמי".
ב' המצוות התודעתיות:
המצווה השלישית – מייצגת את התיקון המיוחד, הבא בבחינת "קריאת שמע" ו- "ברוך שם",
המצווה הרביעית – היא המצווה בה עולים ב' התפישות, אשר נזכרות לעיל במצווה השלישית, להתייחד במקום ההשקפה העליונה, שהוא מקום הקודש.
גוף:
המצווה החמישית – היא המצווה המעשית הראשונה, המכוונת כנגד לימוד ועסק התורה, שבבחינת "תלמוד תורה כנגד כולם".
המצווה השישית – היא מצוות הפרייה ורבייה, שמטרתה להפרות ולהרבות את לימוד התורה.
המצווה השביעית – היא מצוות ברית המילה הכוללת ג' תיקונים, הבאים כנגד "הסרת הערלה", "הפריעה" ו- "הטפת הדם".
המצווה השמינית – היא מצוות אהבת הגר, שעניינה לקשור את החול שהוא בחינת "הגוי" אל הקדושה שהיא בחינת "ישראל" ובכך לגיירו.
המצווה התשיעית – היא מצווה העוסקת בצורת דיוקנו של האדם, המכיל ב' מרכיבים, העולים בשמות "צלם" ו- "דמות", כאשר בחינת "הצלם" מייצג את צד הזכר שבנברא ובחינת "הדמות" מייצג את צד הנקבה שבנברא. את צד הזכר שבנברא מתאר הזוה"ק כבחינת "העשיר" ואת צד הנקבה שבנברא מתאר הזוה"ק כבחינת "העני". הייחוד השלם הוא כאשר ב' צדדים אלו של העשיר ועני באים לייחוד השלם, שרק באופן זה – שם "אדם", יהיה נקרא עליהם. הרעיון העומד מאחורי הייחוד שבין ב' צדדים אלו, קובע כי לא ניתן לכל אחד מ-ב' הצדדים הנ"ל לעמוד בלא שיתוף של הצד המשלים, שהרי צד הזכר נצרך לצד הנקבה, בכדי שתוציא את הזרעתו מכוח אל הפועל, וכן צד הנקבה נצרכת אל צד הזכר כדי שתוכל לקבל את הזרעתו, שאלמלא הזרעה זו לא היה ביכולתה של הנקבה להשתמש בכוח ההולדה שבה. כאשר כל אחד תורם את חלקו בקשר, הן צד הזכר והן צד הנקבה, נמצא שכל אחד פועל כצורתו של הזכר. וממילא כשכל הקשר נסוב על בחינת ההשפעה, הן מצד מה שהעשיר משפיע לעני והן מצד מה שהעני מקבל את צורתו של העשיר, אזי בכוח הקשר והחיבור הלזה, יש לאל ידו של האדם להתגבר על כל בחינות "הארציות ו- הדאגות" המסבבות אותו.

אין תגובות

להגיב