הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס לז-לט | השקפה | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס לז-לט | השקפה | שיעור 13

פנחס לז – לט שעור 13

הדופק של החולה בגלות אדום

 

יְצִיאָה מהגלות הִיא יְצִיאָה מהתפיסה הגופנית.
אָדָם צָרִיך קֶצֶב לֵב מַסְפִּיק להתעוררות מהגלות.
אָדָם לֹא יָכוֹל לָצֵאת לגאולה, כָּל עוֹד הוּא לֹא מִבֵּין שֶׁהוּא בְּגָלוּת.
הָצַדִיק אוֹהֵב אֶת הַדּוֹר וּמוּכָן לָקַחַת עַל עַצְמוֹ ייסורים כְּדֵי לפתור אוֹתָם.

 

התקיעה בשופר מראה אריכות הגלות. השברים מורים קרבת הגלות. התרועה בה תבא הגאולה כי קולות התרועה מורים דחק אחר דחק שאין ריווח בין זה לזה כי ודאי כיון ששאר העמים מכבידים על ישראל הגלות, הדחק שלהם מקרב את הגאולה, אף כך מתוך המהירות של הדפיקה בזה אחר זה, יוצאת נפש האדם משום שאין ריווח בין זה לזה. עם ישראל הם כנפש כלפי אומות העולם שהם בחינת הגוף. לצאת מהגלות אומר לצאת מתפיסת אומות העולם ולבוא לתפיסת ישראל.

קצב דופק הלב מודד את המחלה או הבריאות, כלומר את הריחוק או הקירוב של האדם למקור החיים. יש בעיה לאדם שאינו מזהה את מחלתו, דהיינו שהוא מנותק ממקור החיים, שאין לו פעימות לב והשתוקקות לחיבור. דווקא אומות העולם, הם הרצונות הגויים שבנפש דוחקים את האדם ומגבירים את קצב פעימות הלב כדי שיתעורר. על האדם להתעורר מהשקר הגדול, שגם לבד, גם לרצונות הפרטיים יכול להיות לו טוב. רק כאשר מתחיל להתקדם ולעלות ברוחניות, רואה הוא כמה הוא רחוק, רואה שהיצר הרע שבא לאמן אותו אינו חלש כחוט השערה כפי שחשב בגאוותו.

אין תגובות

להגיב