הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס רלה-רלז | השקפה | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס רלה-רלז | השקפה | שיעור 79

פנחס רלה – רלז שעור 79

כזית וכביצה

הָאֱמוּנָה מֶחָבֶּרֶת אֶת הָעֲבוֹדָה עִם הַמַּטָּרָה.
הָאֱמוּנָה מֶחָבֶּרֶת אֶת היראה עִם הָאַהֲבָה.

הַצַּדִּיק הוּא זֶה שׁמצדיק אֶת הַבּוֹרֵא, הוּא יָכוֹל לְהַגִּיעַ לשׂבְיעה באכילה, שהרי צדיק אוכל לשׂובע נפשו ובטן רשעים תחסר, כלומר לצדיק ישנה אמונה איתה יכול הוא להתחבר.

שמחו החברים ואמרו אשרי הוא מי שזכה לאכול מלחם הזה, שנאמר בו לכו לחמו בלחמי ואשראי הנפש שנאמר בה, מלחם אביה תאכל, וכל זר לא יאכל בו כי הקב"ה נאמר בו הלא אב אחד לכולנו, ונפש שעסקה בתורה מלחם אביה תאכל. אוי למי שמזלזל בפירורי הלחם, שהם פירורי תורה, היינו מקל בסודות שבקצה האותיות.

אין הבוצע יכול לאכול עד שיענו אמן בעלי הסעודה, שבאמירת אמן הם מקבלים באמונה ששם הויה המשפיע החסד, ושם אדנות מצד הגבורה מתאחדים, את הלשמה עם השלא לשמה, ואין בעלי הסעודה מותרים לאכול, עד שיאכל הבוצע. ודאי כשבעל הבית בצע, ובצע לבעלי הסעודה.

האדם נבחן באיזה כלי הוא מבקש לקבל את החַיּוּת, האם כביצה או כזית. בעל הבית יכול לאכול רק אם יש לו את הקשר שמצרף את העבודה שעושה, למטרה שעליו להגיע.

אין תגובות

להגיב