הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת עקב כה-כז | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת עקב כה-כז | מתקדמים | שיעור 9

עקב כה - כז ​​ שעור 9

עשרה דברים לעשות בסעודה בשבת [עשרה דברים למעבד בסעודתא]

דל הוא מי שמחוסר אמונה, שאז חסר הוא חסדים, שהם המקשרים בין רצונו לבין הקב"ה. דלות היא חוסר בכוח המקשר בין החוץ לבין הפנים, שאז הוא עיוור לראות את הסיבה שמביאה אותו לתוצאה של חוסר. מסובב הסיבות ברוך הוא תמיד טוב ומטיב, והדל מרגיש חסר בגלל שאינו קשור לבורא.

עם ישראל מיוחד בעניין הדלות, שיודעים להתפלל ולבקש את חידוש הקשר עם השם.

נא) תיקון השביעי, להאריך על שולחנו, כדי שיבואו עניים. ומשום זה, כל המאריך על שולחנו, מאריכים לו ימיו ושנותיו. ומשום זה, וצדקה תציל ממוות. כי עני חשוב כמת, והוא מחיה אותו עם הצדקה, אף הקב״ה מחיה אותו. תיקון זה מביא לכך שיאריכו את חייו למי שמזמין עניים לסעודה על שולחנו. מוות הוא הסתלקות ההארה, כאשר אדם לא מתנהג בהשפעה.

נב) ועוד, כי כל העניים מצד אות ד׳, שכתוב בה, דַלוֹתי ולי יהושיע. ואות ד׳ שבאחד צריכים להאריך בה בקריאת שמע, כמ"ש, להאריך ימים על ממלכתו, ומשום זה צריך להאריך על השולחן, שהוא ד׳, שכלול מן ד׳ רגלי השולחן. ומשום כבוד אות, ​​ צריכים להאריך על השולחן בשביל העניים. דל הוא מי שאינו יכול לעשות לבוש למה שיש לו. אף אחד לא מרגיש עני, כאשר חסר לו דבר שהוא בכלל לא רוצה, אך מי שיש לו דבר שאינו יכול להשתמש בו, מרגיש דל. החסדים הם המקשרים בין האדם לחכמה/לשפע.

כשהמלכות מקבלת משמאל בלי ימין, חכמה בלי חסדים, היא בחושך ובדלות, משום שהחכמה אינה יכולה להאיר בה בלי התלבשות בחסדים. ונקראת אז המלכות ד׳, מלשון דלות. והשולחן שבצפון מורה על ד׳ הזו של המלכות. א״ח שבאחד מורה על ט"ס דז״א, שמשפיעים חסדים אל ד', שאז מתלבשת החכמה של ד׳ בחסדים של א"ח, והחכמה מתגלה במלכות. וגילוי חכמה מכונה אורך. לכן נאמר, שצריך להאריך בד׳, להמשיך לה חסדים, כדי שתתגלה החכמה. כמ"ש, להאריך ימים על ממלכתו. כי המלכות, ד׳ דאחד, קצרת ימים, שהחכמה שבה כבויה ואינה מאירה. וע״י החסדים היא משיגה אריכות ימים, שהוא גילוי הארת החכמה. ומשום כבוד אות ד', צריכים להאריך על השולחן בשביל העניים, ואותם ששורשם מאות ד׳, שהם עניים כמו המלכות, יקבלו שפע החסדים, ויחיו. ונאמר, שעני חשוב כמת, כי להיותו נמשך מד׳ זו, הרי כל אורותיו כבויים, והוא דומה למת. וע״י הצדקה, המשכת החסדים, מתלבשת החכמה בחסדים, ומאירה. ואור החכמה נקרא אור החיים. ולכן נאמר, שהוא מחיה אותו עם הצדקה.

הזמנת עניים לארוחה, או מתן צדקה באים כדי לעורר אצל הנותן נקודה פנימית, את הרצון לקבל שהוא עני מחסדים.

נג) ובשבילה לומדים, שביקש הקב״ה מידה יפה לישראל. ולא מצא, אלא מידת הדלות. ושאלו עליה, שהרי התבאר, שחשבון מיני מיתות הם כחשבון תוצאו״ת, וחֶסרון כיס קשה מכולן. ואיך הם אומרים, שלא מצא מידה יפה לישראל כעניות?

נד) אלא משום שכל עם ולשון, כתוב עליהם, והיה כי ירעב והתקצף וקילל במלכו ובאלוקיו ופנה למעלה. אבל ישראל הם בברית הקב״ה במידה זו, ואינם מכחישים בו. ומשום זה במידה זו ייגאלו. כמ"ש, ואת עם עני תושיע. עני לשון עינוי, שאפילו יש לאדם עושר והוא במחלות וייסורים, נקרא עני. או שמצֵרים אותו בשביל העושר שלו, ומצערים אותו בכל יום. וכש"כ מי שהוא רש ממנו, שחסר מלמלא צרכיו, והולך ממקום למקום, ודאי שנקרא עני. דווקא כשישראל בדלות, ולא בייללה שהרי נרגן מפריד אלוף, אז יודעים הם להודות להשם, מתפללים בכוונה ראויה. כאשר אדם בא בגאווה הופך הוא להיות נרגן, שחש שלא מקבל מה שמגיע לו. הנרגן מבטל את הקוץ שעל האות ד, הקוץ שהיא הקשר לגומל חסד, לקב"ה ע"י שהופך את תפיסת הבורא שבנפשו לאחר במקום לאחד.

רק מי שמרגיש דל, יכול להתפלל בכוונה להשם ולבקש, מקימי מעפר דל.

נה) ועוד יש עני, שהסתלק ממנו הדעת. כמו איוב, שכתוב בו, איוב לא בדעת ידבר. אף כך ד׳, השכינה, כשמסתלק ממנו א״ח דאחד, עמוד האמצעי, דעת, היא ענייה. וזה שאין לו דעת, אין לו עוון, במה שמדבר שלא כהוגן. ועוד, א״ח, תורה, כלולה מתרי״ג (613) מצוות. כמ"ש, זה שמי לעולם, וזה זִכרי לדור דור. שמי עם י״ה בגי׳ שס״ה (365). זכרי עם ו״ה בגי׳ רמ״ח (248). ומשום זה, אין עני אלא מן התורה ומן המצוות מפני שתורה ומצוות נותנים את הכוח לקבלת החסדים, לקבלת הקשר להשם. לכן העני אותו יש להזמין לשולחן הוא אותה נקודה נפשית החסרה את החסדים, שהם תרי"ג מצוות התורה, כי שאר עניים אינם אלא עינוי ולא עני. ואות ד׳ מן אדני, מלכות, היא ג״כ עני בלי הויה. וכן ד׳ דאחד, מלכות, דלה בלי א״ח דאחד, תרי״ג מצוות התורה, שהם חסדים.

נו) תיקון השמיני, מים אחרונים, שתיקנו אותם משום מלח סדומית המעוור את העיניים. ונקראים חובה, כי סם המוות שורה על ידיים מזוהמים, שעושים עליהם ברכה, ועל כוס, שמברכים עליו בלי טהרה, ונקרא טמא. וכמו כוס ששותים בו, טמא לברכה, עד שמטהרים אותו ברחיצה בפנים ומבחוץ, כש"כ הידיים. ומשום זה מים אחרונים חובה מתוך האכילה יש מלח שהוא מבטא את הרצון לקבל בעל מנת לקבל, בחינת סדום שהיו כולם בתאווה, לכן מים אחרונים חובה, כדי לברך ברכת המזון בטהרה, שנותנים קצת מים לתאווה שתעמוד בצד ולא נברך על תאוות האכילה. והתקדשתם, אלו מים ראשונים. והייתם קדושים, אלו מים אחרונים. כי קדוש, זהו שמן ערב רצון לחכמה. שהיו מושחים את הידיים לאחר מים אחרונים. ואלו ג׳ דברים כנגד קדוש קדוש קדוש. ומשום זה, והתקדשתם, שיהיה ניכר, שאתם בנים להקב״ה. כמ"ש, בנים אתם לה׳ אלוקיכם.

מים אחרונים חובה, כדי לבוא בטהרה ונקיות מתאוות האכילה.

תאוות האכילה מעוורת את העינים, שלא יכולים לקבל בלי חסדים.

נז) תיקון התשיעי, כוס של ברכה. עשרה דברים לומדים בכוס של ברכה: עיטור, עיטוף, הדחה, שטיפה, חי, מלא, ומקבלו בשתי ידיו, ונותנו בימין, ומסלקו מהקרקע טֶפח, ונותן עיניו בו, ומשגרו במתנה לאנשי ביתו. ועתה אין לנו מהם אלא ארבעה: הדחה, שטיפה, חי, מלא. ויש אומרים חי, ישר מהחבית, אבל בכוס אפשר לתת אותו מזוג במים. ויש אומרים, חי, פירושו שיהיה הכוס שלם, ואין פירושו, שלא יהיה מזוג במים. כי שבירתו זו היא מיתתו. וע״כ כשהוא שלם נקרא חי.

 

שאלות חזרה בזוהר עקב כה-כז
1. מהו התיקון השביעי אגב כך הסבר מהו עני בפנימיות וכיצד זה קשור לקראית שמע?
2. מה פרוש שביקש ק"ב מידה יפה לישראל ולא מצא אלה מידת הדלות והרי עני חשוב כמת?
3. מדוע מים אחרונים הם חובה אגב כך הסבר מהו מלח סדומי בפנימיות?
4. מהם י' דברים נאמרו בכוס הברכה ואלו מהם נוהגים?


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב