הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת עקב כב-כד | מתקדמים | שיעור 8

עקב כב - כד ​​ שעור 8

עשרה דברים לעשות בסעודה בשבת [עשרה דברים למעבד בסעודתא]

משה רבינו שהוא בחינת האמונה שבנפש, מתגלה בכל מקום שיש בו תורה.

מג) כששמעו דברים אלו החברים ואני, לא יכולנו לסבול עד שישלים עשרה דברים של הברכה, השתטחנו לפניו, ואמרנו לו, שבוודאי אין אדם שיוכל לומר דברים אלו אלא אתה, כי אתה כעין ד׳ מחיצות שבגן עדן, אשר אם אדם נכנס שם, במחיצת הילדים נעשה ילד, ובמחיצת הנערים נעשה נער, ובמחיצת בחורים נעשה בחור, ובמחיצת זקנים נעשה זקן. ומשום זה כתוב עליך, ממכון שִבתו השגיח אל כל יושבי הארץ. שמרמז על משה. ואתה הוא שכתוב עליך, בשַגם הוא בשר. אשר בשגם אותיות משה, מ״ש, וב״ג שהם ה'. בדור של דור הפּלָגה היית, ובכל דור ודור אתה בא בגלגול, כמו גלגל המתהפך לכמה אופנים, ולא נגלית אלא בדור שניתנה התורה על ידך.

מד) מיד שנפטרת מהעולם, אתה הוא כשמש המאיר בכל דור ודור. כי כשנאסף השמש בלילה, הוא מאיר אז אל הלבנה ובשישים ריבוא כוכבים. כך הוא אתה, שאתה מאיר בשישים ריבוא בכל דור ודור זהו הכוח להגיע לשלמות, שישים ז"א וריבוא אריך אנפין. וזהו שרמז קהלת, דור הולך ודור בא. ולומדים, אין דור פחות משישים ריבוא. ועוד התבאר, הדור שהולך הוא שבא, שהנשמות שבדור העבר, מתגלגלות ובאות לדור שלאחריו, לקיים הכתוב, מה שהיה הוא שיהיה. מכאן ולהלאה, השְלם עשרת הדברים של השולחן של שבת בגלוי. אמר משה, רבי שמעון, אשרי חלקך, שהקב״ה גילה לך מה שלא גילה לכל נביא וחוזה, ולא למי ולמי.

מה) תיקון השני שעל שולחן של שבת, לבצוע על שני לחם בשבת, הרמוזים בשני לוחות התורה שניתנו בשבת, זוגות. ירדו מהשמיים ביום השלישי, ת״ת, שבו ב"פ טוב, להיותו כולל ימין ושמאל, ובשבת, מלכות, ניתנה התורה. שבמלכות, ב׳ נוקבאות, מחזה דז״א ולמעלה נוקבא א׳, ומחזה דז״א ולמטה נוקבא ב', שהן ב׳ נוקבאות לקבל ב"פ טוב, שכתוב ביום ג', ת״ת. ואע״פ שהתבאר, שהשדים ממונים להזיק על זוגות, כמו שהתבאר, שלא לאכול ב׳ ביצים, ב׳ אגוזים, וא״כ למה לוקחים בשבת ב׳ לחם, הרי הם זוגות? הלָכה למשה מסיני, ששלוחי מצווה אינם ניזוקים. וע״כ אין לירוא בדבר מצווה משום זוגות. השמאל, הבריאה טובים כאשר מתכללים בחסד

מו) האם אין מתחילים בשני, ואין מסיימים ביום ד', בב׳ ד׳ שהם זוגות, שזה נאמר אפילו בדבר מצווה, והרי שלוחי מצווה אינם ניזוקים? עם ערב רב, כשישראל מעורבים עם ערב רב, שאינם שלוחי מצווה לעולם, כי לא התגיירו לשם שמיים. אז אסור להתחיל בב׳ ד׳. אבל לצדיקים שאין להם חיבור עם ערב רב, מותר להתחיל בב׳ ד׳ לשם מצווה. כי שלוחי מצווה אינם ניזוקים. וע״כ, אחרי שעברו מהעולם, אחר מעשה העגל, ציווה הקב״ה לקחת שני לוחות אבנים כראשונים, ואמר, וכתבתי על הלוחות. ולא חשש לזוגות.

אמנם הלכה למשה מסיני שלוחי מצווה אינם ניזוקים שהם בחינת אור חוזר, אך כאשר מערבים גם את הערב רב, את הרצונות הגויים, שערב בחינת השלילה, רב בחינת הריבוי של רצונות פרטיים, כאן כבר אין הבטחה שלא ניזוקים.

זוג זו בחינת קדושה כאשר באים למקום המשותף ולא באים למקום הפרטיות.

מז) ושני לחם בשבת, רמוזים לשתי אותיות י' של שילוב הויה אדני, יאהדונה"י. כי אדני, מלכות, יחידה מבעלה, הויה, בששת ימי החול, שאין להם אז זיווג שלם. ובשבת הויה יורד לאדנ"י, ונעשה השילוב יאהדונה"י. וע״כ לוקחים ב׳ לחם, שירמזו על ב׳ אותיות י', תחילה וסוף של השילוב יאהדונה״י. ומשום זה בשבת, כל הנשמות והרוחות והנפשות, יוצאים ויורדים זוגות, ואין שטן ואין מזיק שולט ביום השבת. ואפילו הגיהינום אינו שולט ואינו שורף בשבת. ומשום זה כתוב, לא תבַערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת. וזהו אש זרה. אבל אש של הקורבן הוא אש דקדושה, שמותרת בביהמ"ק בשבת. ולפיכך אנו צריכים לקחת ב׳ כיכרות בשבת, ולא לפחד משום זוגות. ואין להאריך בעניין הבציעה שלהם, בשיעור כזית וכביצה. כזית זו עבודה שלא לשמה, עבודת העבד, וכביצה היא עבודת הצדיקים שמתוך שלא לשמה באים לשמה.

מח) תיקון השלישי שעל שולחן של שבת, לאכול שלוש סעודות בשבת, שלמדנו, יהי חלקי עם גומרי שלוש סעודות בשבת, שהם שלמוּת שבע ברכות התפילה, שמשלימים עימהם לעשר. והוא העונג, שכתוב, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. כי עדן פירושו עֹנג. וגן, המלכות, שבת. ענג ר״ת עדן נהר גן. ומי שאינו מקיים אותן, ויש לו רשות מטעם השבת לקיימן, מתהפך לו ענג לנגע צרעת. כי אותיותיהם שוות. ובכדי שלא יבוא לזה, אמר הקב״ה, לווּ עליי ואני פורע. וכתוב, אז תתענג על ה׳. לכבוד עונג שבת, יש להלוות כסף כדי לרכוש שלוש סעודות, עם הבטחה של השם שהוא פורע את ההלוואה. זה שיש לו את תפיסת השם מטעם אמונה, זה מה שפורע את ההלוואה. כך בנפש כשבא תענוג, יבדוק כל אחד שעונג לא יהפוך לנגע, הבדיקה היא האם זו בחינת שבת, כלומר שמגיעים לתכלית של הפעולה וליהנות. תענוג זה הוא קבלת אור החכמה, לכן יש ליהנות מסעודות השבת ולא לצאת לידי חובה. לשם כך יש לעשות דברים חיצוניים משמחים.

מט) תיקון הרביעי, להאיר במנורה על השולחן כלומר נרות שבת במקום הסעודה. כמו שלומדים, שולחן בצפון ומנורה בדרום. כי שולחנו של הקב״ה, המלכות, צריכה להיות כך. תיקון החמישי, הכוס של ויכֻלוּ, כוס של קידוש. כוס בחשבון אלקים, פ״ו (86). ויכֻלו בחשבון ע״ב (72), שהכלה הקדושה, המלכות, כוללת השם אלוקים ושם ע"ב. וכוס הזה, מלכות, מלא יינה, שפע הארת חכמה, של תורה, ז״א. צריך להעיד על מעשה בראשית, בינה. כי שפע הארת חכמה נקרא עדות, עדן. בינה היא המקור המשפיע אותה. וזהו שצריך להעיד על מעשה בראשית. כל העדות בקיום השבת שהיא תכלית המעשה, זה מטעם ​​ שמאמינים בכוח הברית שהבורא ברא את הבריאה, ומאחר והבורא לא עושה שום דבר ללא תכלית, אז שלמות השבת היא עדות למעשה בראשית. יש לבוא לשבת בשמחה כדי להאיר את הנשמה, ומיותר לציין שאסור בכלל לכעוס. השמחה בשבת מביאה שלום בית.

פירוש נכון לכל דבר תורה, יביא לעשיית נחת רוח לבורא.

נ) תיקון השישי, שיהיו על שולחנו דברי תורה. השולחן בצפון, והתורה ניתנה בימין, וע״כ צריך לומר על השולחן דברי תורה, כדי לחבר הימין, רחמים, בשמאל, דין. כי התורה הוא הויה, ז״א, ניתנה מימין. והשולחן, אדני, המלכות, משמאל, שהיא בצפון. וע״כ צריכים לחבר אותם, כי שמאל בלי ימין משפיע דינים קשים. ומשום שהשולחן בשמאל, לומדים, כי קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. ומשום זה, צריך להזמין עימו תלמיד חכם, למי שיעסוק בדברי תורה.

תגיות: עונג שבת, עדות אות השבת, סעודות השבת