הדף היומי בזוהר הסולם – האדרא זוטא י-יב | מתקדמים | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – האדרא זוטא י-יב | מתקדמים | שיעור 2

האזינו אידרא זוטא י - יב  ​​​​ 2

תשע אורות הלוהטים מתיקוני עתיקא

  • העתיק שבכל עתיקים שהוא נק' רישא דלא אתיידע הסתום מכל סתומים, התתקן בצמצום ב כלפי התחתונים ולא התתקן כלפי עצמו בצמצום ב. כדי לקיים הכל כי הוא פרצוף הראשון דאצילות וע"י תקוניו התקיים הכל, אבל מבחינת עצמו לא התתקן כי התקונים שלו אינם מגלים כלום מבחינתו והוא לא שכיח כלומר בלתי מושג.

שורש המחשבה מסודר באופן שהוא בנוי משני שורשים, האמונה והידיעה. האמונה נק עתיקא קדישה, עתיק אומר שנעתק מהשגה. מצד אחד האמונה מקיימת הכל, אך אין היא מושגת. יוצא שיש כאן שורש אמונה, ושורש החכמה ויש ביניהם קשר, עתיק וא"א.

אין אפשרות שיהיה משהו מהידיעה של האדם ללא אמונה. מאחר ולא ניתן להשיג את שורש האמונה, מכאן שתמיד הידיעה, המדע יהיה חסר, ותמיד יהיה ספק במחשבה, אשר התשובה לספק היא תמיד האמונה.

  • כשנתתקן הוציא ט אורות שהם ט ספירות כח"ב חג"ת נה"י דאריך אנפין אשר לבושיו הם או"א וזו"ן עולם אצילות בנוי מא"א שעליו לבושים המגלים אותו, לבושים אלו הם א"א וזו"ן, ראש החכמה מבוסס על ראש האמונה והם לוהטים ממנו מרישא דלא אתידע מתקוניו ואלו ט אורות מאירים ממנו בחסדים ולוהטים ממנו בגבורות והולכים ומתפשטים לכל עבר הן לחכמה והן לחסדים כמו נר שמתפשטים ממנו אורות לכל עבר וכשיקרבו לדעת אותם האורות המתפשטים לא נמצא אלא הנר בלבדו כלומר שאין הנר והאורות מתפשטים מהנר ב דברים שהרי לאור המתפשט מהנר אין לו שום מציאות ושליה בפני עצמו אלא כל מציאותו הוא תוך הנר ואם תקח הנר למקום אחר יהיו האורות המתפשטים במקום אחר ולא ישאירו משהו מהם במקום א כך הוא עתיקא קדישא הוא נר עליון סתום מכל סתומים ואינו מושג זולת האורות המתפשטים ממנו שמהם מתגלים ומהם נסתרים והם הנק' שם הקדוש, אבל האורות המתפשטים מעתיקא קדישא אין להם שום מציאות ח"ו בפני עצמם אלא כל מציאותם היא בתוך עתיקא קדישא אע"פ שהם מושגים ועתיקא קדישא אינו מושג היי כדמיון האורות המתפשטים מהנר ומשום זה הכל אחד.

כל מה שמאיר את הידיעה, נובע מהאמונה. את האמונה לא ניתן להשיג, אלא את המדע המתפשט ממנה.

מקור ההנאה היא האמונה, ולכן כל הנאה הסותרת את האמונה מזויפת. לכן יש להכפיף כל הנאה חיצונית להנאות הפנימיות.

תחילת הספירות הוא הגתר ונק' עתיקא קדישא מלשון ויעתק משם כי הוא נשגב ומרומם ואין בו שום השגה כי בו מתלבש אין סוף ב"ה ואין בו רצון לקבל. ויש ב פרצופים בסוד הכתר, א נק' רישא דלא אתיידע, ב אריך אנפין. ורדלא ומתחיל הגילוי ולפי שיש שינוי בין ב פרצופים אלו הוא מזהיר על היחוד והאחדות וממשיל אותם כמו הנר והאורות המתפשטים ממנו כן התפשטו ט ספירות דא"א מרישא דלא אתיידע ואינם ח"ו שום תוספות במציאות כלומר המדע אינו תוספת על מציאות האמונה, לכן אין להפריד בין חיצוניות לפנימיות, כי כל מציאות הט"ס דא"א הם בתוך רישא דלא אתיידע כמו שכל מציאות האורות המפשטים מהנר אין להם מציאות חוץ מהנר, אלא שהם נתנים להנות בני אדם מאור הנר. כך ט אורות דא"א יש בהם קוני כלפי בני אדם שיכלו להשיגם. באפן שההבדל בין המדרגות הוא הבדל בערך בני אדם והשגתם המציאות היא אחת וכל ההבדל בין מי שיכול ליהנות או לא, תלויה בדרגתו של האדם המקבל. ולא כלום מבחינת המציאות כי הכל הוא אין סוף כמו הנר והאורות המתפשטים וזהו עניין עמוק מאד. אדם נהנה לפי גובה מדרגתו הרוחנית. המציאות לא קובעת, אלא על האדם לשנות את מדרגתו הרוחנית אשר לפניה תהיה השגתו.

ומה שחושב רק ט ספירות בא"א ואינו אומר ע"ס הוא מטעם כי מיתוק המלכות בבינה נעשה בראשונה בפרצוף א"א כי המלכות עלתה לבינה דרדל"א והוציאה א"א שהוא בחינת בינה ותו"מ דרדלא לחוץ, והוא נתתקן לפרצוף בט' ספירות והמלכות שלו היא עטרת יסוד ומלכות העקרית שלו היא בבינה דרדלא וע"כ אין בו אלא ט"ס.

אלו ב הפרצופין באורך ולפי שעלתה המלכות לבינה דרדל"א נעשה זכר ונקבה ברדל"א המכונים עתיק ונוקבה וכן בא"א יש זכר ונקבה כמ"ש שם. גם צריך שתדע שאלו ט"ס דא"א כוללים כל הפרצופים שבאצילות. כי כח"ב ה"ס ג רישין שלו וגח"ת ה"ס ג רישין לאו"א ונה"י ה"ס ג רישין לזו"ן כי אי אפשר לומר שהכוונה היא לט' ספירות דא"א בלבד כי גם הם אינם מושגים לתחתונים ואיך אומר עליהם נהורין דמתפשטן ומתגליין, אלא הכוונה היא על התפשטותם לאו"א וישסו"ת וזו"ן, וזכור הקדמת ר"ש לאדרא רבא במשל של בוצינא ונהורין דמתפשטין מניה אשר אין שום שינוי מציאות בכל המדרגות והשינויים שאנו דורשים באצילות אלא אין כאן אלא א"ס ב"ה בלבדו יחדי ומיוחד והמדרגות המתפשטות ​​ יש לה ערך כאורות המתפשטים מהנר, ואל תכשל ח"ו בזמן ומקום וריבוי מחמת הבחנות המדרגות שתמצא להלן. עתיק הוא כמו אין סוף כלפי עולם אצילות, לכן הכל קיים בו, וכל מה שעושים זה רק גילוי ולא שינוי המציאות.

 

  • ומה אמרו החברים בספרי הראשונים, שאלו השינויים המתפשטים ממנו ית' הם מדרגות שנבראו כלומר שהם מתהווים מחמת תקונים שנבראו ועתיקא קדישא התגלה בהם בכל אחד ואחד, משום שהם תקונים של עתיקא קדישא. לומר שהם מיני כיסוים על הארת א"ס ב"ה שע"י כיסוים הללו יש יכולת בתחתונים להשיגו וזה הוא שנברא ודאי כלפי האדם. אבל באור עצמו ח"ו אין שינוי כי בדומה לאדם המתכסה כלפי חבריו שאין האדם עצמו מתפעל כלום מחמת הכיסויים אלא האחרים מתפעלים. אין עתה הזמן לאלו הדברים כי כבר אמרתי אותם באדרא קדישא ועתה אני רואה מה שלא ידעתי כך, ועד עתה היה סתום בלבי הדבר, ועתה אני בלבדי מעיד לפני המלך הקדוש ולפני כל אלו צדיקי אמת שבאו לשמוע דברים האלו.

גלגלתא דעתיקא

  • הגלגלת דהיינו כתר של ראש הלבן היי דראש א"א שכולו לבן, שה"ס שליטת החסד. אין בו התחלה וסיום לגילוי החכמה, שה"ס חכמה עלאה וחכמה תתאה להיות השפעת החכמה והשפעת החסדים מאוחדים בו לאו אחד של חסדים. איחוד השפעותיו מתפשט ומאיר ממנו וממנו יורשים הצדיקים ארבע מאות עולמות חמודים לעולם הבא מן איחוד ההשפעות שהוא ראש הלבן נוטף טל היי שפע טל הוא יוד הא ואו כל יום לז"א שהוא המקום שנק' שמים ובו בטל הזה, עתידים המתים להחיות לעתיד לבא. שכתוב ויתן לך האלקים מטל השמים היי טל ז"א הנק' שמים ונתמלא ראשו. ומזעיר אנפין זה נוטף לחקל תפוחין שהוא המלכות שקבלה ונעשתה מחג"ת. וכל חקל תפוחין מאיר מטל הזה. שורש המחשבה הוא אמונה, של השפעה, וכך צריכה להתחיל כל מחשבה. ​​ 

בראש א"א שנק' ראש הלבן יש י"ג חוורתי היי י"ג מיני חסדים שה"ס ג קווים שבכל אחד חו"ב תו"מ עם הכולל אותם. וה"ס ג הוויות ב הויות מימין ושמאל דראש והויה אחת באמצעם לאחורי הראש, והטל שנוטף מראש א"א לז"א הוא מד' אותיות הויה שבאמצע שהוא הבחינה שכנגד ז"א שהוא קו אמצעי ואלו ארבע אותיות הויה, הן חו"ב תו"מ כנ"ל שמבחינת בינה שספירותיה בסוד מאות הן ארבע מאות. וכיוון שהצדיקים מקבלים טל זה לא מבחינת גלגלתא דא"א עצמו, אלא מבחינת עולם הבא שהוא בינה ע"כ הם נבחנים אצלם לארבע מאות עולמות היי מבינה הנק' עלמא דאתי. אבל בגלגלתא דא"א עצמו כל ספירה היא במספר אלף רבוא. הארה צריכה להיות מושפעת מא"א, אך רק מהלבושים שלו.

  • בתוך א"א יש מושג שמייצג גם את עתיקא, ונק ראש דגלגלתא דאריך עתיקא קדישא זה שהוא א"א הוא נסתר וגנוז וחכמה עליונה הסתומה דא"א נמצאת בגולגלתא ההוא שהוא כתר דא"א ודאי שבעתיקא הזה לא נגלה אלא הראש בלבדו שהוא ג"ר דא"א המכונות ראש אבל ז"ס תחתונות דא"א מלובשות באו"א וזו"ן דאצילות והן אינן מגולות משום שהוא הראש לכל הראשים כי כל פרצופי האצילות מתקשרים בו שאו"א מלבשים חג"ת שלו חו"ן נה"י שלו אבל שאר הפרצופין דאצילות אינם מלובשים בתחתון שלהם אלא ג"ס תחתונות לבד שהן נה"י אבל כח"ב חג"ת שלהם מגולים. חכמה עליונה שהוא ראש כמ"ש לפנינו סתום בו בראש א"א ונק' מוח העליון מוח הסתום מוח שוכך ושוקט ואין מי שישיג אותו חוץ ממנו עצמו.

 

שאלות חזרה בזוהר אדרא זוטא י-יב
1. אלו ב כתרים בונים את עולם אצילות ומהם מבחינת השקפה ומה היחס ביניהם ומה אנו לומדים בכך בדרכי עבודת השם?
2. מה הכוונה של לא"א יש רק ט ספירות וארי למדנו 10 ולא 9?
3. מיהו ראש הלבן של א"א מה תפקידו ומה היחס שלו אל התחתונים?


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il

אין תגובות

להגיב