014- הדף היומי בזוהר הסולם – בראשית א' – עמודים כט-ל (שיעור השקפה)

בראשית א' – עמודים כט-ל

מאמר: "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ"

"הסירוב לקבל את המתנה, הופך להיות כלי, לקשר עם נותן המתנה"
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ… הָיְתָה דווקא — מקדמת דנא. זו טפשות לומר שניברא לפני כ-5700 שנה, אומרים חז"ל "בורא עולמות ומחריבן".

תפיסת הבורא שבנו היא שהבורא טוב ומטיב, לכן תמיד הייתה בריאה. רק מחטא אדם ראשון מתחילים למנות את תודעת הזמן הגשמי.

כאן נותן לנו הזוהר פרספקטיבה נכונה ומסביר מה זה הארץ הייתה תוהו ובוהו, יש ללמוד את התורה מעבר לזמן ומקום, וזה בדיוק מדבר על הערכים של האדם, שנפשו פועלת מעבר לזמן ומקום.

כך האדם לא נולד רוחני. האני שלו בחינת "יצר לב האדם רע מנעוריו". נולד עם עורלה, ערלת הלב, שגורמת לרדיפה אחרי האור במקום אחרי התיקון לקשר עם הבורא.

"מי שרודף אחרי האור מת" — הדרך היא לייצר כלים של אהבה לבורא" זה הבדל בין גוי ליהודי שבתוכנו. ובהמשך ילמדנו כיצד להשיג זאת.