010- הדף היומי בזוהר הסולם – ויצא – כח-ל (שיעור השקפה)

010- הדף היומי בזוהר הסולם – ויצא – כח-ל (שיעור השקפה)

שיעור שמע:

bmp3

 מראה נבואה וחלום

מה) יש הפרש מנבואה לחלום:

א. נבואה היא בעולם של הזכר, ז"א, וחלום בעולם של הנקבה, הנוקבא דז"א. מזה לזה יורדות שישה מדרגות. כי הנבואה בנו"ה דז"א והחלום בהוד דנוקבא. ביניהם יסוד דז"א וחג"ת נו"ה דנוקבא, שהם שש מדרגות.

ב. נבואה היא בימין ושמאל, נצח והוד. החלום בשמאל, בהוד.

ג. החלום מתפשט לכמה מדרגות, עד המלאך גבריאל, שעל ידו מקבלים הארת החלום. וע"כ החלום הוא בכל העולם, אפילו בחוץ לארץ. אבל על פי מדרגתו רואה האדם, ולפי האדם כך מדרגתו. כלומר, שלא כל אדם שווה בזה. אבל נבואה אינה מתפשטת למטה ממלכות דאצילות, אלא מאירה בנוקבא, מקומו דז"א, ארץ ישראל, והנביאים מקבלים ממנה. באופן ששורש הנבואה הוא בנו"ה דז"א, שמתפשט עד הנוקבא, שעל ידה מקבלים הנביאים. ושורש החלום היא בהוד דנוקבא, ומתפשט עד המלאך גבריאל, שעל ידו מקבלים בני האדם.

מו) ויחלום, והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה. הוא כמ"ש, הָיׂה היה דְבר ה' אל יחזקאל, בארץ כשדים על נהר כְבָר.

הָיׂה היה, מורה, שנבואה לשעתה הייתה, כי הייתה נצרכת לחיזוק בני הגלות, להודיעם שהשכינה ירדה עימהם בגלות. ע"כ ראה יחזקאל רק לפי שעתו, ואע"פ שאותו המקום לא היה ראוי לכך. כי אין חוץ לארץ ראוי לנבואה. משום זה אומר הכתוב, הָיׂה היה. כלומר, שהיה כאן חידוש, ששרתה הנבואה בחוץ לארץ.

כתוב הָיׂה היה ב' פעמים, כי הָיׂה למעלה בז"א, הָיָה למטה בנוקבא. כמ"ש, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה, שלוקח אור החסדים למעלה בשמים, ז"א, ולוקח למטה בנוקבא, ארץ, אור החכמה. הָיׂה אחד, הויות החסדים מלמעלה, והָיָה אחד, הויות החכמה מלמטה. שהחסדים מקובלים מז"א, והחכמה מנוקבא. ע"כ נקראת הנוקבא חכמה תתאה. ואין שלמות לחכמה בלי חסדים. וע"כ לא נמשך אור שלם, אלא רק ע"י זיווג ז"א ונוקבא.

מז) סולם זה נתחזק למעלה בז"א, ונתחזק למטה בנוקבא. כמ"ש, בארץ כַּשְׂדים על נהר כְּבָר. בארץ כשדים, בחוץ לארץ. ועכ"ז, על נהר כְבָר, שהייתה כבר, שהשכינה שרתה עליו עוד מקודם לכן, שכתוב, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. הנהר, בינה. ונהר כְבָר הוא אחד מארבעה נהרות הנמשכים מנהר היוצא מעדן, מנהר פרת שבבבל. ומשום ששרה עליו מקודם, והיה עליו כבר, לכן שרה עליו גם עתה ונגלה לו ליחזקאל. כלומר, אע"פ שהנבואה הייתה צריכה לחזק את ישראל בגלות בבל, שלא יבואו לידי יאוש, עכ"ז, אם לא היה נמשך הנהר הזה מנהר היוצא מעדן, שכבר שרתה עליו השכינה, לא הייתה מתגלה עליו הנבואה בבבל.

מח) והיתכן שיעקב הקדוש, בחיר שבאבות, נגלה עליו ה' בחלום ובמקום קדוש הזה, בית אל, שהוא בארץ ישראל, שראוי להשראת השכינה, לא ראה את ה' אלא בחלום? אלא יעקב לא היה נשוי באותו זמן, והיה חצי גוף, ויצחק היה חי, ועוד לא הגיע זמן שליטתו, וע"כ כתוב בו חלום ולא מראֶה בהקיץ. ולמה לאחר שיעקב נשא אישה כתוב, וארא בחלום? הנה שָם המקום גרם, שהיה בחוץ לארץ, בְפַדַן ארם, ויצחק היה חי, וע"כ כתוב בו חלום.

מט) ולאחר שבא לארץ הקודש עם השבטים, ועקרת הבית נשלמה עימהם, ואֵם הבנים שמֵחה, שהיה שלם עם בת זוגו, והיה בארץ ישראל, כתוב, וירא אלקים אל יעקב. וכתוב, ויאמר אלקים לישראל במראות הלילה. לא כתוב חלום, כי כבר היה במדרגה עליונה וראוי למראֶה בהקיץ.

נ) החלום הוא ע"י גבריאל. החלום הוא, למטה במדרגה השישית מנבואה, כי גבריאל מקבל החלום מהוד דנוקבא. וע"י גבריאל מקבלים בני אדם. מראֶה היא מקובלת ע"י מדרגה של החיה השולטת בלילה, כי המראֶה היא הנוקבא דז"א במקומה עצמה. ועליה נאמר, וַתָּקָם בעוד לילה. וע"כ היא מראֶה בהקיץ ולא בחלום. הרי כתוב, גבריאל הבן לְהַלָז את המראֶה. הרי שגם המראֶה מקובלת ע"י גבריאל. מראֶה, דבריה סתומים, ובחלום יותר מפורשים, והחלום מפרש דברים הסתומים אשר במראֶה. גבריאל, הממונה על החלום, נתמנה לפרש דבריה של המראֶה הסתומים.

נא) וע"כ כתוב לשון וַיַּרְא וָאֵרָא, במראֶה. כי מראֶה, כמראָה של זכוכית מלוטשת, שכל הצורות שממולה, נראות בתוכה. משום זה כתוב בה, וָאֵרָא אל אברהם באל שדי. כי המראֶה, הנוקבא, אמרה, הראיתי צורתו של ה' באל שדי. להיותה מראָה, שצורת האחר נראית בתוכה. וכל הצורות של מדרגות העליונות נראות בתוכה.

כי צורת הנוקבא, חכמה, וצורת ז"א, חסדים. ע"כ אין לך אור שלם, אלא ע"י זיווג שניהם. ומקבלים החסדים חכמה מהנוקבא, והחכמה של הנוקבא מתלבשת בחסדים, ונשלמים שניהם. ועכ"ז אין הארת חכמה שבנוקבא מושפעת ממנה ולמטה, אלא ממנה ולמעלה, אל החסדים שבז"א, שהם משתלמים בג"ר ומושפעים ממעלה למטה. כמ"ש, אשת חיל עטרת בעלה, אשר בעלה מתעטר בה. שהחסדים דז"א מתעטרים בג"ר על ידה ומושפעים למטה. אבל הנוקבא אינה מתעטרת בבעלה, כי צורתה, שהיא הארת החכמה, אינה מושפעת ממנה ולמטה.

מראָה, צורת האחר נראית בתוכה, צורת ז"א, חסדים, נראית לתחתונים על ידה, שמושפעים ממנה ולמטה. אבל צורתה עצמה אינה נראית לתחתונים, כי אינה משפיעה החכמה ממנה ולמטה. ונמצא שהיא דומה למראָה מלוטשת, שאין עניינה להראות צורתה עצמה, אלא רק צורתם של אחרים, המסתכלים בה, או העומדים למולה. ועוד היא דומה למראָה, כי כמו שכל סגולתה של מראָה הזכוכית, היא בסיבת צבע העכור שבעֶברה השני, המחזיר קרני האור לאחוריהם, ואם הייתה שקופה, שום צורה לא הייתה נראה בה, כך הנוקבא, כל כוחה הוא בהמסך שבה, המעכב על האור להאיר ממנה ולמטה, ולולא המסך הזה, לא היה בה שום אור.

נב) משום זה, יעקב, מטרם שנשא אישה, כתוב, ויחלום, והנה סולם מוצב ארצה. סולם הוא הנוקבא, שכל שאר המדרגות תלויות בה. וראשו מגיע השמיימה, כדי להתקשר עם השמים. ראשו, הוא הראש של הסולם, יסוד, ראש הנוקבא, הנקראת מטה, ונקרא היסוד ראש המטה, משום שהוא ראש הנוקבא, והיא מאירה ממנו. וע"כ נבחן שהוא, ראש שלה, מגיע השמיימה. משום שהוא סיום הגוף, ת"ת, שמים, כי היסוד דבוק תחת הת"ת. ועומד בין העליון, ז"א, ובין התחתון, הנוקבא. בדומה לברית, שהוא סיום הגוף ונמצא בין הירכיים והגוף.

נג) והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. אלו הם הממונים של כל העמים, העולים ויורדים בסולם הזה. וכאשר ישראל חוטאים, נשפל הסולם, ואלו הממונים עולים. וכשישראל מיטיבים מעשיהם, מתעלה הסולם, וכל הממונים יורדים למטה, והממשלה שלהם מתבטלת. הכל תלוי בסולם הזה. כאן ראה יעקב בחלומו, הממשלה של עשיו, והממשלה של שאר כל העמים.

נד) והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו. במה הם עולים ויורדים? בראש של הסולם. כי כשנסתלק ראשו, יסוד, ממנו, הסולם נכנע, וכל הממונים עולים בשליטתם. וכאשר מתחבר הראש באותו הסולם, הוא מתעלה, וכל הממונים יורדים משליטתם. הכל עניין אחד. ב' הפירושים אחד הם, ואין ביניהם אלא אופן הביאור בלבד:

פירוש א'. כי ממשלת האומות נמשך מקו שמאל בלי ימין. וכשישראל חוטאים, מוסיפים, במעשיהם הרעים כוח לקו שמאל, ואז מושפל הסולם, הנוקבא, מחמת חוסר חסדים, והממונים של האומות עולים ורודים את ישראל. ובמעשיהם הטובים הם מגבירים קו האמצעי, המשפיע חכמה וחסדים ביחד, ונחלש כוח השמאל. וע"כ מתעלה הסולם ברוב שלמות, ומתבטל כוח ממשלתם של הממונים על האומות.

פירוש ב'. אינו תולה בחטאים של ישראל, אלא שמדבר ממציאות ראש הסולם, יסוד דז"א, המשפיע חסדים, כמ"ש, וראשו מגיע השמיימה. כשנסתלק הראש מהסולם, ונשאר הסולם בחכמה בלי חסדים, אז נופל הסולם, משום שכל שליטתם תלוי בהארת השמאל בלי ימין, חכמה בלי חסדים. וכשהחסדים מתחברים בחכמה, מתעלה הסולם וכל הממונים יורדים. הרי ששני הפירושים אחד הם.

נה) כתוב, נראָה ה' אל שלמה בחלום הלילה, ויאמר אלקים, שְׁאַל, מה אתן לך. אם זה היה בחלום, ע"י גבריאל, איזה רשות יש למדרגת החלום לומר לו, שְׁאַל מה אתן לך, הרי גבריאל אינו אלא מלאך? אלא כאן נכלל מדרגה במדרגה, שמדרגה העליונה, הנוקבא דז"א, שורש החלום, נכללה ונתלבשה במדרגה התחתונה, גבריאל. והנוקבא אמרה לו, שְׁאַל מה אתן לך, כי כן נאמר, ויאמר אלקים שְׁאַל, שהוא שם הנוקבא. ע"כ נגלה לו רק בחלום, משום שעד עתה עוד לא היה שלמה שלם. כיוון שנשלם, כתוב, וה' נתן חכמה לשלמה. וכתוב וַתֵּרֶב חכמת שלמה. שהלבנה, הנוקבא, עמדה במילואה, ובית המקדש נבנה, ואז ראה שלמה חכמה עין בעין, ולא היה נצרך עוד לחלום.

נו) אחר שחטא, חזר ונצרך אל החלום כבתחילה. ע"כ כתוב, הנראה אליו פעמיים. רק פעמיים היה נראה אליו ולא יותר? אלא שמצד מדרגת החלום נראה לו רק פעמיים.

נז) ועכ"ז, מדרגת החלום של שלמה, הייתה גדולה יותר ממדרגת החלום של שאר בני אדם. משום שנכללה לו מדרגה במדרגה, מראֶה בהקיץ, הנוקבא, נכללה לו במראה בחלום, מדרגת גבריאל. עתה בסוף ימיו, נחשכה לו מדרגת החלום ביותר, וע"כ מזכיר לו הכתוב ב' החלומות, שהיו מאירים לו, שנאמר, לאל הנראה אליו פעמיים.

וזה היה לו בשביל שחטא, ועמדה הלבנה, הנוקבא, להתחסר, משום שלא שמר ברית קודש, וחיזר על נשים נוכריות. וזהו תנאי שעשה הקב"ה עם דוד, שכתוב, אם ישמרו בניך בריתי, גם בניהם עדי עד יישבו לכיסא לָךְ.

נח) וזה כמ"ש, כימי השמים על הארץ. ומשום ששלמה לא שמר ברית, התחילה הלבנה להתחסר. ע"כ היה נצרך לחלום בסופו. וכן יעקב, מחמת שלא היה שלם, היה נצרך לחלום.

 

אין תגובות

להגיב