014- הדף היומי בזוהר הסולם – ויצא – מ-מב (שיעור השקפה)

014- הדף היומי בזוהר הסולם – ויצא – מ-מב (שיעור השקפה)

שיעור שמע:

bmp3 (1)

זוהר- מאמר וידור יעקב נדר

עה) הקב"ה הבטיח לו, והנה אנוכי עימך ושמרתיך, למה לא האמין, אלא אמר, אם יהיה אלקים עימָדי? אלא אמר יעקב, חלום חלמתי, והחלומות מהם שהם אמיתיים ומהם שאינם אמיתיים. ואם יתקיים, אז אדע שחלום אמיתי הוא. וע"כ אמר, אם יהיה אלקים עימדי, כמו שחלמתי, והיה ה' לי לאלקים. אני אהיה מושך ברכות ממעיין הנחל של הכל, בינה, למקום הזה שנקרא, אלקים.

עו) ישראל שבאמצע הכל, בקו האמצעי, מקבל השפע תחילה ממקור הכל, מבינה, ולאחר שהשפע יגיע אליו, מעביר וממשיך אותו למקום, הנוקבא. שכתוב מתחילה, והיה ה' לי, שיקבל תחילה, ואח"כ כתוב, לאלקים, הנוקבא, שישפיע אח"כ לנוקבא. כמו שאלקים ישמרני ויעשה לי כל הטובות האלו, כן אני אמשיך לו ממקומי, מז"א, כל אלו הברכות, ויתחבר בו קשר הכל, היסוד. מתי? כשאהיה שלם במדרגה שלי, ת"ת, ואהיה שלם במדרגת שלום, יסוד, לתקן בית אבי, הנוקבא, כמ"ש, ושַבתי בשלום אל בֵית אבי. ושבתי בשלום, היסוד, אז, והיה ה' לי לאלקים.

עז) ושבתי בשלום. כי שָם, בבית אבי, בארץ הקדושה, אשתלם, והיה ה' לי לאלקים, במקום הזה אעלה ממדרגה זו למדרגה אחרת כראוי, ושם אעבוד עבודתו.

עח) כתוב, דברי עוונות גברו מֶני פשעינו אתה תכַפרֵם. דוד ביקש תחילה על עצמו, ואח"כ ביקש על הכל. דברי עוונות גברו מני, אמר דוד, אני יודע בעצמי שחטאתי, אבל כמה רשעים הם בעולם, שנתגברו עליהם חטאים עוד יותר ממני, הואיל וכך, אני מפחד ומבקש לי ולהם, פשעינו אתה תכַפרֵם. שהיה מתיירא מריבוי החטאים של רשעי עולם.

עט) בשעה שיש הרבה רשעים בעולם, הם עולים עד המקום שספרי רשעים נפתחים, הנוקבא דז"א, הנקראת ספר, הדין עומד עליו, שנפגמת בסיבת הדינים. וע"כ היה דוד מפחד, שעוונותינו לא יפגמו את הנוקבא וביקש עליהם כפרה. ואמר, לי ולהם אתה תכַפרֵם.

פ) יעקב ג"כ מפחד, אולי יחטא, ובסיבת ריבוי הרשעים בעולם, יגיע הפגם עד הנוקבא. ומשום זה לא האמין בהבטחת ה' שניתנה לו. ואל תאמרו שלא האמין בה', אלא שלא האמין בעצמו, ופחד, אולי יחטא, ובצירוף החטאים שבעולם יגרום החטא, שלא ישוב לביתו בשלום, והשמירה תסור ממנו. וע"כ לא האמין בעצמו.

והיה ה' לי לאלקים: כאשר אשוב בשלום, אפילו רחמים אָשִׂית לפניי לדין, כדי שאהיה עובד לפניו תמיד. הויה רחמים, ז"א שבאור החסדים, ונוטה לימין. והשם אלקים דין, הנוקבא, שבאור החכמה, ונוטה לשמאל. יעקב נוטה לימין יותר משמאל. ואח"כ כשחזר לארץ, השיג מדרגת ישראל, שהימין נכלל משמאל, והשיג ראש.

פא) יעקב אמר, עתה איני צריך לדין רק לחסד, כמו מדרגת יעקב. כשאשוב לבית אבי, אתכלל אז בדין, שהימין יכלול בשמאל, ואתקשר בשמאל כמו בימין, במדרגת ישראל, בעמוד האמצעי.

פירוש אחר. יעקב אמר, עתה, אם יהיה אלקים עימדי, כי עתה דין אני צריך, לשמור אותי עד שאשוב בשלום לבית אבי, כי להכניע הקליפות צריכים להארת השמאל, דין, אלא אחר שאשוב בשלום, אתכלל מרחמים בדין, שימין יהיה כלול משמאל והשמאל מימין, ואתקשר בקשר הנאמן, להכליל כל הספירות כאחד.

ואז, האבן הזאת אשר שמתי מצֵבה יהיה בית אלקים. כי אחר שהימין והשמאל יכללו זה בזה, יהיה הכל קשר אחד, ואבן, הנוקבא, תתברך מימין ומשמאל, שהם חו"ב, וממעלה וממטה, שהם תו"מ. ומשום זה אתן מעשֵׂר מכל. המעשר, הנוקבא, אחת מעֵשר, תהיה כלולה מכל ע"ס: מדרום וצפון וממעלה וממטה, שהם חו"ב תו"מ.

פב) והרי כתוב, ויקח מאבני המקום. שהם י"ב אבנים שמתחת הנוקבא, ולא הנוקבא עצמה. ולא כתוב, אבן שלקח העליונה על כל האבנים, שלקח למקום מושבו, לשרות עליהן, שהוא הנוקבא, שממעל לי"ב האבנים. אלא הרים אותה מצבה עליונה, משום שתלה כל השבח של זה, היסוד, בה, באבן העליונה, כמ"ש, אין זה כי אם בית אלקים. אין זה, עשוי לקיים, להשפיע מוחין, כי אם, בית אלקים, לאבן העליונה, בית אלקים, הנוקבא, ויפה הוא. וע"כ, אשר שמתי מצבה כתוב, ולא כתוב עליונה.

פג) יהיה בית אלקים לעולם, שלא יפסק השפע אליה מהיסוד לעולם. בית אלקים, בית הויה, היה צריך לומר. אלא הנוקבא מקום לב"ד, לדינים, משני צדדים העליונים:

מצד יובֵל, ישסו"ת, אלקים חיים. כי ז"ת דבינה, ישסו"ת, נקראים ג"כ אלקים. ועל שם חכמה שמשפיעה נקראת חיים.

ומצד יצחק, גבורה דז"א, נקראת ג"כ אלקים. וע"כ כתוב על הנוקבא, בית אלקים, שהוא דין ולא בית ה', שהוא רחמים.

פד) יובֵל, ישסו"ת, בינה, אע"פ שדינים מתעוררים ממנה, כולה רחמים, כל חדווה ממנה יוצאת, והיא חדוות כל. ולפיכך אין לומר, שנוקבא נקראת בית אלקים, משום שמקבלת דינים מיובל. אלא שנקראת בית אלקים, מורה, שצד הדין הקשה, גבורה דז"א, השמאל שלו.

אם לטוב, הרי מצד השמאל נתעורר האהבה לזיווג, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. אם לרע, הרי מצד שמאל מתעורר דין הקשה. כמ"ש, מצפון תיפתח הרעה. ע"כ נקראת ודאי בית אלקים.

בית אלקים, שכתוב קִרית מלך רב, שהנוקבא היא קריה לבינה, הנקראת מלך רב. אף כאן, הנוקבא היא בית לאלקים, שהוא בינה. כי יש מלך סתם, הנוקבא, ויש מלך רב. ודאי, עולם העליון, בינה, נקרא מלך רב. והנוקבא, המלך סתם, היא קרית מלך רב, בינה.

אין תגובות

להגיב