הדף היומי בזוהר הסולם – וישלח – עט-פא (שיעור השקפה)

הדף היומי בזוהר הסולם – וישלח – עט-פא (שיעור השקפה)

שיעור שמע

bmp3 (1)

מאמר חצות לילה ותפילת השחר

הזוהר הקדוש דף היומי אנחנו לומדים היום בע"ה מאמר חדש בפרשת וישלח עמודים: ע"ט, פ' ופ"א, אלה העמודים שאנחנו צריכים ללמוד היום. אנחנו נמצאים בע"מ ע"ח די בתחלתו ואנחנו נסיים בע"ה בע"מ פ"ב די בסופו. יוצא שאנחנו לומדים היום ארבעה עמודים כדי  לסיים את המאמר. המאמר הזה הוא מאמר שבא לספר לנו על צורת ההתקשרות של האדם לבוראו והוא מדבר על התפילה, הוא יראה לנו גם את צד החיוב וגם את צד השלילה ויראה לנו את זה דרך סיפור. מהו הסיפור? הסיפור הוא על רבי אלעזר ורבי יצחק, שרבי אלעזר ורבי יצחק היו הולכים בדרך, מה זה הולכים בדרך? הם הלכו בדרך השם כדי להגיע לקדושה וכאשר רצו להגיע לאותה קדושה, לאותו בחינה עליונה של קשר עם השם אז קרה להם משהו בדרך. קודם כל מראים את ההתנהגות של רבי  אלעזר ורבי יצחק שואל אותו על ההתנהגות שלו ודרך ההתנהגות של רבי אלעזר אנחנו פותחים את כל הסיפור, את מה שקרה לרבי אלעזר ולומדים קצת על היחס בין התפילה להכנה לתפילה. אגב כך נלמד את ההכנת התפילה שהיא בלילה והתפילה שהיא ביום שזה כנגד שני מצבים של האדם שהוא צריך קודם להכין את ליבו ואח"כ לקרב ולחבר את ליבו לאביו שבשמיים. מה היה הסיפור? מה קרה? אז הם ישבו, הם הלכו בדרך והלכו בדרך ופתאום נעצר ,לאחר זמן שהלכו בדרך נעצר רבי אלעזר קרא קריאת שמע ואח"כ התפלל. שאל אותו רבי יצחק: תגיד, רבי אלעזר למה ככה? הרי לפני שאתה הולך בדרך אז תבקש תחנונים , תבקש רחמים מהשם ית', למה אחרי שהלכנו? אמר לו: לא יכולתי להתפלל, היה לילה. הגיע עלות השחר, הגיע הנץ החמה, יכולתי להגיד קריאת שמע אחרי עלות השחר ולהתפלל בנץ, כשמגיע השחר, שהאיר השמש אבל דע לך שמטרם שיצאתי לדרך דהיינו אני גם עשיתי משהו, הייתה לי תחינה, ביקשתי תחינה ממנו. אם כך אנחנו רואים שיש שני מצבים: יש תחינה ויש תפילה. מה היא התחינה ומהי התפילה? זה אח"כ מספר לו. ומספר לנו הזוהר הקדוש שמי שעוסק בתורה צריך לעסוק בתורה בחצות לילה, ככה  היה," כי עוסק אני בתורה" אומר לו רבי אלעזר "בחצות לילה" ומסביר לו את המהלך: כשהגיע הבוקר עד עתה לא היה זמן תפילה, אתה רוצה להתחבר לבורא? זה לא בלילה. מה זה לילה? לילה זה זמן שחסר לך, יש לאנשים הרגשה שכשמרגישים חיסרון גדול, אז התפילה שלהם היא תפילה אמיתית. איך צריכה להיות תפילה? האם תפילה צריכה להיות מתוך כובד ראש או לא? כמו שמספרת לנו הגמרא בברכות, נדמה לי ל' או ל"א…ל'..אז כשאדם בא לתפילה מאיפה אנחנו לומדים שצריך באמת כוונה? מחנה? לא כי זו הייתה חנה, מדוד המלך? גם לא… ממשיכה פה הגמרא ואח"כ מראה לנו שאדם צריך להיות בכובד ראש בתפילה ולא רק בתפילה, כל הזמן צריך להיות בכובד ראש ואפילו לצחוק סתם אסור כמו הסיפור עם אביי. האדם, כשבא לתפילה להתפלל צריך איזשהי הכנה לפני כן מהי ההכנה? אומר צריך שיאיר השמש וכל עוד שלא האיר השמש, אין היראה עם השמש. מי זאת היראה? אומר היראה זו הנוקבא, הנוקבא זה צד היראה אבל רק בתנאי שאדם יכול לפעול ולהשיג את אותה יראה לפני שבא לתפילה. על זה  בעל הסולם בא ונותן לנו הסבר ארוך שנגיד את קיצורו וזה כמו הדברים שאמר רבי אלעזר רק על פי חכמת הקבלה. מה אמר רבי אלעזר? הוא אמר בלילה הייתי צריך איזשהי הכנה ואמרתי תחנונים, באתי ליום האיר היום יכולתי להתפלל לפני כן לא יכולתי להתפלל, ככה ענה לרבי יצחק. בעל הסולם בא ומספר לנו אומר: הלילה זה זמן של לימוד, לימוד, לא אומר פה אבל של פנימיות התורה ,למה? כדי להשיג אמונה, כדי להשיג את אותה יראה כי בלילה יש כח בנקבה לקבל ישירות מלמעלה ולא מהזעיר אנפין, לא מבעלה, אלא ישירות מהעליון, היא מקבלת אור חכמה עצום אבל פה היא צריכה לעצור ולהגיד אני לא רוצה את החכמה ואז היא קונה יראה. מה זה יראה? יראת הרוממות, היא אומרת: אני רוצה לקבל קשר עם הבורא ואני לא רוצה את האור ופה בדיוק הנקודה של הנפילה של כל בני האדם שבהמשך נראה שזה בריות משונות כל מיני מוטציות יוצאות מהעניין הזה. דהיינו כשאדם מרגיש: מאוד מאוד כואב לי, מאוד חסר לי אז אני יבוא לתפילה להשם. אומרים לו לא. אז זה  לא תפילה, אומר רבי אלעזר זה לא הזמן לתפילה. אז מה כשחסר לי מאוד זה לא זמן לתפילה? כואב לי אני מרגיש בעיות בבריאות, בעיות בפרנסה נבוא לתפילה להשם, אומר: לו לא זה לא תפילה, תבוא לתחינה. מהי התחינה? הקב"ה אני מבקש שהרצון שלי יהיה לקשר איתך ואני צריך תחינה גדולה שאני יוכל לוותר על הדבר  שאני רוצה כי זה לא הדבר שאני צריך אני צריך קשר איתך והחיסרון הגדול מפגיש את האדם עם התשוקה המאוד גדולה שלו למתנה ואם היו נותנים לו את המתנה היה מרגיש: הא, הייתי נרגע. אבל אומר עכשיו שאומר: וי, אני צריך את המתנה ואין לי. מה יגיד אח"כ? מה התיקון שלו? להגיד עוד פעם וי: וי, אין לי קשר עם השם, זה מה שאני רוצה. ואז כשאומר וי, וי, אני רוצה גם קשר עם השם לא מספיק לי וי ראשון, לא מספיק לי שחסר לי, זה הלילה אלא דווקא שם אני צריך לקנות את היראה, את האמונה בהשם. אומר כשקנית את זה אז תבוא למקום של הבוקר וכשיאיר היום אז תוכל להתקשר לבורא ית' והוא נותן לך חסדים, תוכל להשתמש בכל החכמה שהייתה לך, בכל החיסרון שהיה לך לאותה מתנה לאותה בריאות, לאותה פרנסה שהתלבשה בכל מיני צורות ותוכל לקבל אותם אבל לא בגלל שאתה צריך אותם, בגלל שהם מבטאים קשר עם הבורא ואז תוכל להגיע לתפילה כי מה זה תפילה? תפילה זה לא תחנונים, זה לא תחנון לקבל את האור. אחרי שהיה לך תחנון אז אתה בא בתפילה להתקשר לבורא, לייצר קשר של אהבה עם הבורא זה תפילה ואז בשים שלום יש את התפילה. התפילה הזאת מתחלקת לשתיים, הרי לפני כל תפילה או לפני כל תחנה צריך קריאת שמע שהיא איזה סוג של אמונה קריאת שמע. מה הקריאת שמע הראשונה? של לילה, של חצות לילה. קריאת שמע של לילה או קריאת שמע שעל המיטה שאח"כ באה לידי ביטוי בנפש בחצות לילה כשאדם נמצא כבר בשינה, בדרומיתא אז הקריאת שמע הזאת פועלת על האדם להשיג אמון. משיג גדלות עצמית ומוותר על עצמו ויודע יש משהו מעליי ומקבל על עצמו שיש משהו מעליו זה הקריאת שמע. זה קריאת שמע של לילה זה מסירות נפש גדולה כמו מדרגת לאה. מדרגת רחל זה ביום, אח"כ בא לקריאת שמע ביום , קריאת שמע דיוצר ששמה מכין את עצמו לזווג עם השכינה הקדושה, בין השכינה הקדושה, בין ליבו לקב"ה. ובשים שלום שזה מדרגת היסוד שזה השלמות,שמה קונה את היחד. איך זה בנפש האדם? שחסר לך מאוד ואתה מרגיש שכל מה שמעניין אותך עכשיו זה המתנה, שמה תקנה את האמונה ואם לא קנית שם את האמונה, טעית, תבוא בבוקר לא תוכל להתפלל, הגיע הבוקר שם תתפלל. מה זה הבוקר? כשפתאום מאיר לך חסדו של השם ואתה רואה את ההשגחה העליונה והכל בגילוי פנים שהכל בא לטובך שחסר לך, כי זה פתאום יצא לך כזה קשר עם הבורא כשאתה רואה שחסר לך והרגשת כמה הבורא מאמן אותך ואוהב אותך, אז תקבל את המתנה ואז המתנה תהיה מתוך אהבה. מנסים את האדם, בוחנים אותו וכשכמו שהיה עשר הנסיונות של אברהם אבינו כשהאמין בהשם אז יכול היה לקבל את האור ואז האור היה באמונה. "להגיד בבוקר חסדך בזכות אמונתך בלילות" מהי הנקודה של תפילת הנץ? אומר תפילת הנץ יש בה סגולה גדולה. למה? זה שורש החסדים. כשאתה תופס את החסדים בשורשם אז זה שומר עליך כל היום דהיינו כל זמן הגילוי אתה יכול לקבל ולפעול ולא תיקח את זה לעצמך, למה? כי בנקודת הנץ שמה יש את הרצון לקשר עצום,הביטוי לקשר עצום עם הבורא ית', כמובן שצריכים תפילה קודם, בלי תפילה קודם הנץ או בלי תחנון, בלי לימוד קודם הנץ לא בטוח שתפילת הנץ היא מועילה אם כי יש לזה גם ערך גדול להתקשר לנקודת החסד הגדולה הזאתי שהיא נותנת את הקשר. לכן אומר: הנוקבא בלילה, לפני הבוקר אסור לה לקבל את החכמה , אסור לה לקבל אור. בבוקר -היות ויש חסד יכולה לקבל את האור, שני מצבים.

אח"כ בא לספר סיפור, המשך של הסיפור של רבי יצחק ורבי אלעזר שבא להראות ביטוי בתורה לשני המצבים הללו. איזה מצבים? של הלילה והיום. בסיפור הקודם מה ראינו? בואו נסכם את הסיפור עד עכשיו: ראינו רבי יצחק ורבי אלעזר הולכים בדרך מגיעים לאיזשהו שלב, רבי אלעזר מתפלל שואל אותו רבי יצחק מה זה? אומר לו למה אתה לא התפללת לפני כן בדרך שישמור עלינו בדרך? אומר לו, אני הייתה לי תחינה בדרך וגם לפני הדרך אבל שמה קניתי את האמונה עכשיו הגיע הבוקר, אז אני יכול להתפלל לפני הבוקר אי אפשר להתפלל וחילקתי לך את זה לשני מצבים: תקנה אמונה בלילה, בבוקר זה נתן לך את האפשרות לקשר עם השם כי ויתרת על עצמך, ויתרת על הפרטיות שלך, בבוקר כשיגיע האור הגדול, אור החסד הגדול שבא מלמעלה, תוכל להתחבר עם הבורא. אלה היו שני המצבים, עכשיו בא סיפור נוסף.

אני קודם יספר את הסיפור כפי שהוא כתוב ואח"כ נסביר אותו. כך הסיפור:

"רבי אלעזר ורבי יצחק כשהגיעו לשדה אחד ישבו, נשאו עיניהם וראו הר שהבריות משונות היו עולות בראשו שבריות משונות היו עולות בראשו פחד רבי יצחק אמר לו רבי אלעזר למה אתה מפחד אמר לו רואה אני את ההר  הזה שהוא עצום ואני רואה את אלה הבריות שעליו שהן משונות ואני מפחד שלא יצרו לנו אמר לו כל מי שמתירא יש לו להתירא מחטאים שבידו בוא וראה אין אלו מאותן הבריות החזקות שהיו נמצאות בהרים."סיפור משונה אבל לא כל כך אם מבינים אותו, מה קרה בסיפור הזה ?

אומר ככה: רבי אלעזר ורבי יצחק, רבי אלעזר ורבי יצחק שהגיעו לשדה אחד דהיינו הם הלכו בדרך הם הלכו לתקן את הנוקבא. מה זה לתקן את הנוקבא? הלכו לתקן את הלב. הגיעו לשדה אחד שזה המלכות, מקום לתיקון, חקל תפוחין. ישבו, מה זה ישבו? הורידו את קומתם. למה? כי כשאדם רוצה לעשות תיקון הוא לא יכול לעשות את זה בגאווה, קודם כל הוריד את קומתו, ישב. מה זה ישב? אומר אני לא מקבל את האור ישירות, אני קודם כל יושב כי אני רואה אור גדול אז אני יושב. נשאו עיניהם דהיינו, נשאו עיניהם עין זה חכמה, אמרו יש פה תענוג גדול, נשאו עיניהם וראו הר. מה זה הר? מקום של ראש מקום גבוה ששם אפשר לקבל חכמה וראו הר שבריות משונות היו עולות בראשו. מה זה בריות משונות? אור חכמה שמקבלים ממעלה למטה, למה זה משונה כל כך? כי זה מנתק אותך מהבורא ואז אתה יוצא כמו מוטציה יש לך כל מיני רצונות מוזרים. אנשים אוהבים, פתאום כל החיים שלהם זה קבוצת כדורגל, פתאום רוצים כל מיני דברים מוזרים שמזיקים להם, לא רק לגוף גם לנפש, ורוצים אותם לא יכולים להתפטר מהם, אומר זה רצונות מאוד משונים. פחד רבי יצחק אמר ואו איזה רצונות משונים יש לי כשאני מסתכל על האור הגדול הזה. אומר לו רבי אלעזר למה אתה מפחד? מה אתה מפחד כשאתה רואה אור כזה גדול? אמר לו אני רואה את האורות הגדולים האלה שנמצאים למעלה ואני מרגיש שאני רוצה אותם אליי ואני מפחד שזה אור עצום ואני מפחד שהבריות המשונות האלה שנראות לי במקום הזה בהר הזה הם יזיקו לי ואני מפחד שלא יצרו לנו. אמר לו תדע לך כל מי שמתירא, לא צריך להתירא כשהוא רואה אור גדול, כשהוא רואה בריות משונות, ממה הוא צריך להתירא? מזה שהוא עושה חטאים יתירא  מהחטאים שבידו, מה זה החטאים? החטאת הקשר, אם אתה מחטיא את הקשר אתה מפחד, אם אתה לא מחטיא את הקשר וכל מה שאתה רוצה זה את הקשר אתה לא צריך לפחד. אומר לו בוא תסתכל, בוא תראה כשאנחנו פעלנו וישבנו ולא עמדנו לקבל את האור אין אלו מאותם הבריות החזקות שהיו נמצאות בהרים, אומר זה כבר לא אותו אור שראינו בג"ר כמו שהוא נראה באור גדול, המעטנו את האור, איך? ע"י היראה שקנינו. אומר לו תגיד, אתה זוכר מה היה קודם? קודם הלכנו בדרך הרי בלילה לא התפללנו, קנינו אמונה, כשישבנו זה קניית האמונה, עכשיו בבריות האלה ירדה קומתם עכשיו אנחנו יכולים לקבל אותם ממעלה למטה, אחרי שעשעינו תיקון של אמונה, נכון הם יותר קטנות הם לא כאלה הרים גדולים זה כבר לא גולית הגדול, המעטת אותו, למה?כי הלכת בשם השם. אמר לו:" אלה בני צבעון ואיה וענה וגו' הוא ענה  אשר מצא את הימים" " האימים לפנים ישבו בה וגו' ובני עשו יירשום"- סיפור. אומר יש פה דבר עצום אומר יש שור מועד … או…פרה-דין רפה. שור מועד זה אור שמקבלים ממעלה למטה דהיינו יש לך תאווה אתה מקבל אותה ממעלה למטה, בא לך לאכול- אוכל, עושה מה שבא לך, יש חשק פועל את החשק, אומר זה שור מועד. דין רפה, כשמגיע האור מה זה רפה? ממטה למעלה, מידת השפעה- דוחה את הרצון. וזה מה שהם עשו, אומר אנחנו ככה פעלנו. מי זה בני צבעון? אומר יש בריות, מה שראו בהר זה בריות משונות. בריות משונות היו עולות בראשו של רבי יצחק, מה זה? גילוי הדינים שבאים מהארת השמאל. והבריות המשונות האלה מטילות אימה ופחד. ואומר לו אין לפחד אלא אם ממשיך אור זכר שהוא ממעלה למטה שהוא חטא עץ הדעת, כשאתה רוצה את האור הגדול הזה לעצמך, אבל אם ממשיך אור הנקבה שאין בה חטא, אין כאן שום פחד. אז אם אדם הוא פחדן, על מה הוא צריך להתגבר? איך מתגברים על הפחד? תוותר על עצמך. הפחדן יותר מידי חושב על עצמו. תעזוב את עצמך, תבקש את הקשר אל תבקש את עצמך. כשאין קשר ואדם טמון בעצמו יותר ויותר, או לפעמים כשקורה מצב שזה מפגיש אותו בצורה חזקה בבת אחת עם עצמו, עם עצמי מאוד גדול שלא מקבל את האור לעצמי הזה אז זה יגרום לו לטראומה של פחד מכל דבר. כי כל דבר מפגיש אותו , מעורר לו את אותו רצון עמוק שהוא לא יכול לוותר על עצמו וכשהוא לא יכול לוותר על עצמו הוא מרגיש שכל דבר מאיים עליו. כי כל דבר מפגיש אותו עם אותו עצמי שאומר: ואו מה יהיה? אם אני לא יקבל את זה אני לא קיים. אומר: אין לך מה לפחד. אתה לא צריך לפחד אם אתה יודע להפוך את זה לדין רפה דהיינו שאתה יכול לוותר על עצמך. מי אלה בני צבעון? אומר אלו שנקראים אימים הם פועלי דין שמתגלים בהמשכת אור הזכר שבהארת השמאל, זה השור המועד, אומר הכח הזה ממעלה למטה נקראים-" בני צבעון" למה הם נקראים צבעון? כי הנקבה הצבעונית היא בהרבה צבעים, הרבה צבעים מראים על צד הגוף כי הרבה צבעים מראים על איזשהי פרוד, פרוד של הלבן שהוא בא להרבה צבעים, זה צד הגוף. אבל כשבא אור גדול כזה ואתה רוצה רק לפעול רק את צד הגוף שבך אז אתה פועל מוות ועל כן הם נקראים אימים, כי הם דינים קשים שמטילים אימה כי אתה רוצה לפעול רק את הגוף והגוף שלך הוא המעניין אותך. ואלו נקראים….ויש צד אחר יש צד שנקרא ימים, לא אימים אלא ימים, "אשר מצא את הימים במדבר" מה זה אימים ומה זה ימים? את האימים ירשו בני עשיו, מי זה הימים? זה אותם כאלה שראו את האור הגדול אבל ויתרו עליו, זה נקרא ימים. האם מצאת את הימים שהוא מדת החסד או את האימים שזה מידת השור המועד שמצאת רק את הרצון הגדול של עצמך, איזשהי תשוקה גדולה וזה יצר בך פחד גדול. אז יש ימים ויש אימים. ימים- זה דין רפה, כמו פרה ממטה למעלה. מה זה אימים? כשאתה רואה תשוקה גדולה אתה חייב לקבל אותה אתה לא יכול לוותר עליה. כי כשמצא את הימים במדבר כתוב גם, יש עוד מושג, יש לנו: אימים, ימים וימם אבל שנקראים ימים בלי יוד בין  המם למם. אומר מה זה הימם האלה? אומר זה כאילו ימים אבל זה מעין בריות משונות. הבריות המשונות האלה נבראו בין יום שישי ליום השבת, בין השמשות- לא שישי ולא שבת. אם זה שבת זה מדרגות רוחניות לגמרי, רוח, שבת לא צריך גוף לכאורה, כמו בעולם אצילות. יום שיש יש גוף אבל זה נקרא מפתחא- גוף של צמצום ב', גוף של קדושה. מה זה באמצע? אומר זה לא זה ולא זה, לפעמים מתלבשים בגוף ולפעמים מסתלקים מגוף- בריות משונות. מהם באים הממזרים. הימים האלה שמצא ענה במדבר זה מתולדות קין שגורש מעל פני האדמה, זה הימים הטובים, לכן הם נקראים ימים ולא אימים, אבל אותם האלה שימם  בלי יוד, ימם האלה בלי יוד זה כמו בריות שהם ביני לביני זה כמו רוחות שלפעמים מקבלים גוף אבל זה לא גוף קבוע הוא פתאום יכול להסתלק לכן אין להם קיום לא מזה ולא מזה. הם נראים לבני אדם כלומר אף על פי שהם רוחות, הם נראים לאדם אבל הם גורמים למה שכתוב :"וענה מצא אותם " הוא מצא את אותן הרוחות שנקראות ימם ולמדו אותו להביא ממזרים לעולם, אותם בריות משונות שהם לא זה ולא זה הם גורמים לאדם להביא פרוד לעולם שזה נקרא ממזר כמו שור ופרד יחדיו. והממזר הזה הוא לא יכול להוליד הלאה, כי הפרטיות לא יכולה להוליד הלאה, היא נגמרת כמו רצון של גוף שנגמר. לכאורה זה רוחניות אבל רוחניות שהורגת את האדם דומה קצת למיסטיקה. והרוחות האלה כיוון שנבראו בין שמשות הוא ספק יום ספק לילה, והם פגומים ולא יכולים לקבל לא מיום שישי ולא מיום שבת. וענה זה היה ממזר שבא צבעון על אימו והוליד את ענה שהיה ממזר ובגלל זה הוא זה שמצא את הימם האלה. איפה מוצאים אותם? במדבר, במקום חרוב, זה המושב שלהם במקום של חיסרון. כאילו חסר לאדם אבל הוא הולך למקום שהוא לא פרקטי, כאילו הוא רוצה מעין משהו כזה רוחני אבל לא פרקטי, אף פעם לא יכול ליישם את זה אבל תמיד מרגיש שלכאורה יש את זה שם ונשאר באמצע. ונהייה מפונטז עד שיכול גם להשתגע. ומסכם ואומר הזוהר : כל אדם ההולך בדרכיו של הקב"ה ומתירא מפני הקב"ה, לא מתירא מפניהם, דהיינו כל מי שרוצה את הקשר, לא מתירא מפניהם ומסיים את הסיפור:" הלכו ונכנסו בהר" כלומר המשיכו את השמאל בנוקבא ולא יראו, לא פוחדים מהבריות המשונות, למה? כי לא מתחברים בהם. כשאדם הולך בדרכי התורה לא מתחבר בדרך כזאת שהיא דרך שמבקשת רק לעצמה, פשוט לא להתחבר איתה. אלא הולך בדרך שלו, יש לו אמונה בהשם, לא מפחד מהמקרים ויש לו קשר אמיתי שבאמת מוותר על המקרה ובא רק לקשר עם הבורא, אז כל הבריות המשונות לא משנות לו, שיגידו מה שהם רוצים, אלא הולך בדרך השם וכל אלו העוסקים בתורה, עליהם כתוב, מה זה בתורה, באותה בחינה של לימוד בלילה, של קניית האמונה ואז כשמתגלה החסד, מתגלה המקרים, יכולים לנצל את זה לקשר עם הבורא. עליהם כתוב:" ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם"

עד כאן היום תודה רבה.

אין תגובות

להגיב