020- הדף היומי בזוהר הסולם – מקץ – סד-סו (שיעור השקפה)

020- הדף היומי בזוהר הסולם – מקץ – סד-סו (שיעור השקפה)

 שיעור שמע:

MP3-הורד6

 וּלְיוֹסֵף יֻלַּד – בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב

 אדם לא מגיע לעולם בכדי להתקיים, אלא להשתכלל.

הבורא דורש מהאדם להכין כלים לא לפי כמה שהאדם רוצה לקבל, אלא כלים ראויים כפי שהבורא יתברך רוצה לתת – זהו השכלול, וזו הבחירה היחידה שיש לאדם.

בכל יום קורא כרוז את חוקי הבחירה מהעולמות העליונים שיש לאדם. בחירת האדם אינה מוחלטת, אלא תלויה ברצון הבורא בלבד – דהינו הבחירה שלנו היא בתוך מסגרת ברורה אותה קובע הבורא יתברך – וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים. התבונה של האדם היא להסתכל בכבוד ריבונו, כפי שמלמדת התורה. פירוש הדבר שאדם לא יכול לומר אני מסתפק רק באמונה מימין, בלי לשאוף לקבל יותר כפי שרוצה הבורא לתת. אדם לא יכול להסתפק בתפקיד קטן בעולם, כאשר הפיקדון שקיבל, הכישרון שהופקד אצלו מיעד לו הרבה יותר. על האדם לפעול לשכלול ולא להסתפק בקיום.

לעם ישראל סגולה לעבוד בקו אמצעי, כציור ניקוּד הסֶגול המשלב בקו אמצעי את הרצון משמאל, עם ההשפעה מימין. סגולה לפעולה בקו אמצעי, היא בחינת יעקב המשלב את יצחק ואברהם. קו שמאל הוא הפרטיות, הרצון לקבל כשעומד לעצמו – וקו ימין הוא היחד, האמונה.

וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב. רבי יצחק פתח: וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל. בכל יום ויום, כשעולה האור, מתעוררת צפור אחת באילן שבגן עדן, וקוראת שלוש פעמים, והשרביט מזדקף, והכרוז קורא בכוח, חוקי הבחירה אומרים לכם: מי בכם שרואה ואינו רואה. הנמצאים בעולם, ואינם יודעים על מה הם נמצאים. אינם מסתכלים בכבוד ריבונם. התורה עומדת לפניהם ואינם משתדלים בה. טוב להם שלא נבראו משנבראו, למה יקומו בלי תבונה. ווי להם כשיתעוררו עליהם ימי הרע, ויגרשו אותם מן העולם. וסוד הכתוב: רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם, אֶת-הַחַיִּים וְאֶת-הַטּוֹב, וְאֶת-הַמָּוֶת, וְאֶת-הָרָע – וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים.

ראייה היא מדרגת חוכמה היא ראייה בראש ותענוג בלב. ואלו שרואים ואינם רואים, הכוונה שאינם יכולים לקבל למורגש את האור שרואים.

בכל יום ויום כשעולה האור, מתעוררת צפור אחת. צפור, היינו הנוקבא, נתעוררה לזווג כדי להוציא אור היום. באילן שבגן עדן, היינו עם ז"א, שנקרא עץ החיים שבגן עדן. וקוראת שלוש פעמים ומקבלת ממנו ג' קוים, המכונים ג' זמנים. והשרביט מזדקף, הוא שבט הדין, שבתחילת הזווג (מפני שישנה דחיית האור) הוא מזדקף ומושל בשליטה קו שמאל המתעורר אז. והכרוז קורא בכוח. חוקי הבחירה אומרים לכם  כמ"ש: רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם…וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים. כי אז עם הארת הזווג, מתגלה האור והנועם הנובע מקו אמצעי, שהוא עץ החיים, והיינו חיים וטוב. וגודל מידת העונשים המרים המגיעים לרשעים, שאינם רוצים להדבק בקו אמצעי, אלא בקו שמאל, והיינו המוות והרע. ואז, ובחרת בחיים. ונמצא, שעל ידי ב' מיני הארות הללו, מתגלה לצדיקים הבחירה בחיים. ולפיכך, המה מכונים חוקי הבחירה.

האור המאיר מלמעלה, מאיר רק למי שכדאי (ראוי) לו. וממילא מי שאינו מקבל את האור, זהו העונש – התיקון עבורו. הצדיק דוחה את קו השמאל ובוחר בקו אמצעי שבו השמאל מתכופף לימין, להשפעה.

ראיה היא החכמה. והדבקים בקו שמאל ולא בימין, הם רואים ואינם רואים. כי החכמה שבשמאל לא תאיר בלי התלבשות באור החסדים שבימין. וע"כ אע"פ שיש שם חכמה, שהם רואים, מ"מ אינם מקבלים חכמה, מחמת חסרון לבוש החסדים. וע"כ אינם רואים.

כמ"ש: הנמצאים בעולם, ואינם יודעים על מה הם נמצאים. וזה נאמר  להדבקים בימין ולא בשמאל, שיש להם קיום בעולם, על ידי אור החסדים. אבל אינם יודעים על מה הם נמצאים. כי הארת ימין בלי שמאל, היא ו"ק בלי ראש, ולא יודעים על מה הם נמצאים. ונמצאים, אלו ואלו, הן הדבקים בשמאל, והן הדבקים בימין, בלי שמאל, שלאלו יחסר חסדים, ולאלו יחסר חכמה. וכל זה עלתה להם משום שהתורה עומדת לפניהם ואינם משתדלים בה. ווי להם כשיתעוררו עליהם ימי הרע, שאז יתגלו העונשים המרים שבשמאל, ויכרתו מן העולם.

מה הם ימי רע? אם יעלה על דעתך, שהם ימי זקנה, אינו כן. כי ימי זקנה, אם זכה בבנים ובני בנים, הם ימי טוב. אלא הם כמ"ש: וּזְכֹר אֶת-בּוֹרְאֶיךָ, בִּימֵי, בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא-יָבֹאוּ, יְמֵי הָרָעָה. הם אינם ימי זקנה, אלא כאשר ברא הקב"ה את העולם, ברא אותו באותיות התורה, וכל אות ואות נכנסה לפניו, עד שנתקיימו כל האותיות באות ב', להיותה סוד הברכה, וע"כ ממנה נברא העולם. ונתגלגלו האותיות על רל"א (231) מיני פנים ועל רל"א אחור. כולם עומדים לברוא בהם העולם, אחר שקבלו סוד הברכה מאות ב'. אותיות הן חסרונות השמאל, אך הן אינן חסרונות כאשר מחברים אותן לקו ימין, לחסד של אברהם אבינו, חסד שהוא "דבק" להשפעה, ואז הברכה תשרה בהן, ורק דרך קו אמצעי משיגים כלי לברכה שנאמר (מסכת עוקצין): לֹא מָצָא הַקַּב"הַ כְּלֵי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם. התורה נק' שלום, שכל נתיבותיה שלום – ובה ניתן להתכלל רק דרך קו אמצעי. הברכה היא המוכנות לוותר על השמאל, אשר הוא מוות כאשר מנסה לעמוד כשלעצמו. הימין מאפשר קיום בלבד, אך לצורך השכלול, לצורך התכלית יש להכפיף אליו את הרצון.

אין תגובות

להגיב