061- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – קפא-קפג למתקדמים

061- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – קפא-קפג למתקדמים

ויחי

שיעור שמע:

MP3-הורד

שאלות חזרה, זוהר "ויחי" עמודים קפ"א-קפ"ג
1. במה מיוחד יהודה בהיותו הרגל הרביעית לכסא וכיצד זה מופיע בשם ה'?
2. הסבר ב' פירושים, מהו "כל כבודה בת מלך פנימה"?
3. מהן "משבצות זהב לבושה", בהן מתלבשת המלכות? האם די בלבוש זה?
4. מהי המלה "את" בכתוב "ויגרש את האדם"? כיצד זה נוגע לעבודת האדם ותיקונו?
5. מהו תפקיד להט החרב המתהפכת, השומרת על דרך עץ החיים?
6. מדוע בגירוש האשה הפסיד האדם את כל שלמותו?
7. מדוע לא נתקיים התיקון בזמן נח, אלא צריך היה להמתין לאברהם, יצחק, יעקב ובניו, כדי שיהיה תיקון המוביל לשלמות?
"הסולם"- http://h

asulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

 

וַיְחִי קפא-קפג

יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לֵב אֶמּוּנִי אָמִיתִּי צָרִיך לִשְׁלוֹט

כוח ההשפעה שמקורו באבות הקדושים – צד הבורא שבאדם, בא לשלמות עם הרגל הרבעית – יהודה, בחינת הלב, צד הנברא, בחינה עליה נאמר כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה.

כבודה של בת המלך (לב האדם) היא בהליכה לנקודה הפנימית האמונית בצניעות. כאשר אדם הולך לרצון החיצוני, לוקחים ממנו את הרצון האמיתי שבא מצד הנשמה, ובכך הוא נזרק ומגורש מהעבודה הנפשית. הצניעות נדרשת בכדי שהחיצוניים לא ינגסו מהרצון האמיתי ובכך ימנעו אותו מלהתחבר למלכו של עולם.

וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם . ליבו של האדם מגורש כאשר הוא מחפש נקודות פרטיות במקום פנימיות. מי שליבו לא מחובר לקב"ה, הוא בבחינת גרוש, שמגורש מהרגשת טוּבו של השם יתברך, ותפקידו למנוע עצמו ממצב זה.

רבי שמעון אמר: המלכות נתקיימה ליהודה כמ"ש: הפעם אודה את ה', משום שהוא הרביעי. ע"כ, אודה את ה', כי הוא רגל רביעי אל הכיסא. חג"ת הם ג' רגלי הכיסא, ויהודה, מלכות, רגל רביעי. ע"כ ניתנה לו המלכות על ישראל. יה"ו דהויה חג"ת, הרשימה של שם העליון, ז"א, שנשלם בה', המלכות, ה' אחרונה של השם הקדוש, שעימה השם הקדוש שלם באותיותיו, והיא הקשר המייחד את האותיות של השם הקדוש. ע"כ, יוֹדוּךָ אחֶיך, כי לך המלכות ראויה להתקיים, בהיותך מרכבה למלכות. כתוב: ויהודה עוד רָד עִם אל ועִם קדושים נאמן. קדושים הללו, הם קדושים עליונים, הספירות הקדושות חג"ת, שכולם מודים לו, ועשו אותו לנאמן, שמשפיעים לו כל מה שבהם. ומשום זה הוא הראשון לכל, והוא מלך על כל. אות ה אחרונה שבשם נותנת את השלמות שמביאה את כל הפרטים לשלמות, ועל כן יודו לו האחים.

פתח רבי שמעון: כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה (בעולם אצילות). כל כבוּדה, זו היא כנסת ישראל, הנוקבא. ונקראת כבוּדה, משום שז"א נקרא כבוד, ושניהם הם אחד. נקראת כבוּדה בתוספות האות ה , כראוי לנקבה. בת מלך, בת שבע, הנוקבא. בת קול, כי ז"א נקרא קול גדול, מלך העליון, והנוקבא נקראת בת קול. פנימה, כי יש מלך, מלכות, שאינו בפנימיות כמוהו, כי לפעמים המלכות מתלבשת בבריאה. וזו היא כבוּדה בת מלך, פנימה, באצילות.

מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ. שהיא מתלבשת ומתייחדת בגבורה עליונה, בצד שמאל דאמא, ואמא מכונה זהב כמ"ש: מִצָּפוֹן, זָהָב יֶאֱתֶה. ואמא נקראת ג"כ מלך, ובשבילה מתקיימת הארץ, המלכות. מתי המלכות מתקיימת? כאשר מתייחדת במשפט, ז"א (דהיינו שמוכנה למעט עצמה ולקבל את החוכמה רק בחסדים). כי כשמקבלת משמאל דאמא (השלמת כלים) מקבלת חכמה בלי חסדים. וע"כ עוד אין לה קיום, רק כשמתייחדת במשפט, ז"א, ומקבלת ממנו חסדים, אז יש לה קיום כמ"ש: מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט  יַעֲמִיד אָרֶץ, המלכות. ולזו קוראים מלכות שמים. ויהודה התייחד בה. וע"כ ירש המלכות שבארץ.

רבי יהודה ורבי יצחק היו הולכים בדרך (השם), אמר רבי יצחק, נפתח בדברי תורה פתח ואמר: וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם. ויגרש, הקב"ה גירש את הנוקבא, כאדם המגרש את אשתו. את, האדם הוא מדויק, כי הנוקבא נקראת אֶת. גירוש הנוקבא אומר ש – ג' האמונות בגירות.

אדם נתפש במה שחטא, וסבב מוות לעצמו ולכל העולם, וסבב גירושים לאותו האילן שחטא בו, לנוקבא, להתגרש בסיבתו, ולהתגרש מחמת חטאי בניו תמיד כמ"ש: וַיְגָרֶשׁ אֶת-הָאָדָם. את כמ"ש: ואראה את ה', שפירושו הנוקבא. אף כאן, את האדם, פירושו הנוקבא.

וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. זהו למטה, למטה מאצילות, וכמו שיש כרובים למעלה, באצילות, זו"ן, כן יש כרובים למטה מאצילות, המלאכים מט"ט וסנדלפון. ואילן הזה, הנוקבא, הנקראת עצה"ד, שורה עליהם.

וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, הם צורות של שלהבת אש, הנמשכות מאותו להט החרב, והן שומרות דרך עה"ח, ואין הכוונה על להט החרב עצמו. מתהפכת החרב שיונקת מימין ומשמאל, ומתהפכת מצד לצד. מתהפכת הלהט של אֵלו צורות של שלהבת אש, והן מתהפכות מצורה לצורה, פעמים לגברים ופעמים לנשים, ומתהפכות ממקומן לכל הצורות. לשמור את דרך עץ החיים כמ"ש: הנותן בים דרך, יסוד דנוקבא.

אמר רבי יהודה: ודאי שאדם גרם לאותו אילן, שחטא בו, לנוקבא, להתגרש. ואפילו שאר בני עולם, אם חוטאים, גורמים לה גירושים כמ"ש: וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם. משמע כמ"ש: ויגרש את האדם, אשר את, הנוקבא, שלמותו של אדם. ועם גירושיה, הפסיד כל שלמותו.

מיום שגורשה, נפגמה הלבנה, הנוקבא. עד שבא נוח ונכנס בתיבה (צמצום ב'). באו הרשעים, ושוב נפגמה. עד שבא אברהם ותיקן אותה (ע"י יצחק שנתן לה קיום), ועמדה בשלמות ע"י יעקב ובניו (ונתנו את הפרטים בקיום שנתן יצחק). ובא יהודה ונאחז בה והתחזק במלכות, וירש אותה ירושת עולמים, הוא וכל בניו אחריו כמ"ש: יהודה אתה יוֹדוּךָ אחֶיך, בשעה שעמדו ישראל על הים, ששבט יהודה ירדו תחילה אל הים, שכולם הודו לו, וירדו אחריו לתוך הים.

ידך בעורף אויבך כמ"ש: יהודה יעלה, למלחמה. ישתחוו לך בני אביך, שהוא כולל לכל השבטים, וע"כ כתוב: בני אביך, ולא בני אימך, כי בני אביך הם כל שאר השבטים. ואע"פ שנחלקו ישראל לב' מלוכות, מ"מ, כשעלו לירושלים, היו כורעים ומשתחווים אל המלך שבירושלים, משום שהמלכות שבירושלים, שהייתה נמשכת ממלכות הקדושה, הנוקבא, הייתה מיהודה.

 

אין תגובות

להגיב