064- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – קצ-קצב למתקדמים

064- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – קצ-קצב למתקדמים

שיעור שמע:

MP3-הורד

שאלות חזרה ויחי קצ-קצב
1. מה ההבדל בין נבואה, בת קול וחלום?
2. מהיכן הוא החלום ומהי הספירה שהיא מדרגה שישית לנבואה?
3. היות וגם הרשעים מקבלים חלום והמלאכים מודיעים גם לרשעים, מה יהיה ההבדל בין חלום של רשע לחלום של צדיק?
4. כיצד ידע יוסף שחלומו של שר המשקים מגלה דבר אמת?
5. מדוע פרש יוסף פירוש טוב לשר המשקים?
6. איזה סוגי גפן יש ומה ההבדל ביניהם?
7. מהו המצב שבו אומרים תחילה וה (האח) ואח"כ ווי (אוי)?
8. מדוע השכינה הקדושה שהיא גפן יהודית, אמיתית, אינה יראה משלג? והרי זה בחינת גיהנם.
9. מה פירושו של ר"י על כל ביתה לבוש שנים?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

וַיְחִי קצ-קצב

אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה

חלום מתגשם לפי הפירוש.

יש לאדם כוח לפרש טוב וכך יהיה, כפי שמספר שר המשקים: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר-לָנוּ, כֵּן הָיָה. לכן כאשר אדם סופג ביקורת, ופועל באופן אוטומאטי בתגובה שלילית במקום להבין שהמחשבה היא כלי עזר לאדם, ואין היא האדם עצמו. וכך מלמדים חז"ל ללמד זכות על כל האדם, ולא לשפוט בגאוותו שיפוט שבוודאי לקוי ואינו מקדם. המחשבה היא כלי עזר אותו יש לנתב, כפי שיש לכוון את הלב להרגיש נכון. המחשבה עצמה היא סוג של נטיית לב.

ממילא פירוש בני האדם את המציאות אינו נכון, כפי שאומרים חז"ל שכאן עלמא דשיקרא. זמן תיקון הוא מעין חלום, שהרי לעתיד לבוא בְּשׁוּב יְהוָה אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן – הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. לכן כדאי לפרש את המציאות בפירוש שמקדם את האדם לתכלית, דהיינו דבקות בהשם.

הצדיקים מכבסים כל שמץ של חטא בראיית הדין שנעשה ברשעים. מלמד כאן על דרכי פיתרון החלומות, וההבדל בין המידע שמקבל צדיק למי שאינו צדיק, שהרי רואים שחלומות ניתנים גם לעובדי כוכבים, אשר אצלם חלק מהחלום אמת וחלק שקר, לכן מי שאינו יודע אל לו להתיחס כלל לחלום.

 

בזמן הראשון הייתה הנבואה שורה על בני אדם, והיו יודעים ומסתכלים לדעת בכבוד העליון. כיוון שנפסק מהם הנבואה, היו משתמשים בבת קול. עתה נפסקה הנבואה ונפסקה הבת קול, ואנשים אינם משתמשים, אלא בחלום.

והחלום מדרגה תחתונה מבחוץ, כי החלום הוא אחד משישים לנבואה, משום שבאה ממדרגה השישית למטה. כי בא מהוד דנוקבא, מדרגה שישית לנו"ה דז"א, שמשם הנבואה. החלום נראה לכל, משום שהחלום מצד שמאל, מהוד דנוקבא, ויורד הרבה מדרגות, עד המלאך גבריאל, שממנו מקבלים החלום. ונראה החלום אפילו לרשעים, ואפילו לעכו"ם. החלום הוא צד חיצוני בא מהנקבא.

משום שלפעמים אֵלו מיני מלאכים הרעים מקבלים החלום, ושומעים ומודיעים לבני אדם, ומהם יש שמצחקים בבני אדם, ומודיעים להם דברי שקר, ולפעמים דברי אמת ששומעים. ולפעמים הם שלוחים לרשעים, ומודיעים להם דברים עליונים.

רשע הזה מה כתוב בו שראה חלום אמת שכתוב ובגפן שלשה שריגים. מהו גפן, זהו כנסת ישראל כנסת ישראל, הנוקבא כמ"ש: הבט משמים ורְאה, ופקוד גפן זאת. משמים, כי ממקום זה נשלכה כמ"ש: השליך משמים ארץ. ופקוד גפן זאת. גפן, זאת, הנוקבא. וע"כ גפן שם הנוקבא, כמו זאת.

וּבַגֶּפֶן, שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם; וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ, הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים. מכאן הבין יוסף שהם שלושה קווים ולכן בחלום זה יש דבר אמת. שלושה שריגים כמ"ש: שלושה עדרי צאן רובצים עליה, ג' קווים. והיא כפורחת כמ"ש: ותֵרֶב חכמת שלמה, שהאירה הלבנה, הנוקבא.

עלתה ניצה, ירושלים שלמטה, הנוקבא. עלתה ניצה, למעלה אותו המדרגה העומדת על הנוקבא ומניק אותה, יסוד כמ"ש: אשר זרעו בו על הארץ. יסוד, המשפיע לנוקבא, ארץ. הבשילו אשכולותיה ענבים, לשמור בהם יין המשומר, שלא יהיה בו אחיזה לשום קליפה שבעולם.

כמה ראה רשע הזה? כתוב: וְכוֹס פַּרְעֹה, בְּיָדִי; וָאֶקַּח אֶת-הָעֲנָבִים, וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל-כּוֹס פַּרְעֹה, וָאֶתֵּן אֶת-הַכּוֹס, עַל-כַּף פַּרְעֹה. כאן ראה את כוס התרעלה, יניקת הבי"ד, שיוצא מענבים האֵלו, שניתן לפרעה ושתה אותו, כמו שהייתה ביציאת מצרים בשביל ישראל. כיוון ששמע יוסף זה, שמח וידע דבר האמת שבחלום הזה. ומשום זה פתר לו החלום לטוב, בשביל שבישׂר את יוסף בזה.

אוסרי לגפן עירׂה. כי נכנעו תחת גפן הזה כל החזקים של עמים עובדי עבודה זרה, משום שמכוח גפן הזה, הנוקבא, נקשר ונכנע הכוח שלהם.

רבי שמעון אמר: יש גפן ויש גפן. יש גפן עליון הקדוש, הנוקבא. ויש גפן סדום, קליפה רעה. וכן יש גפן נוכריה בת אל נכר. משום זה כתוב: גפן זאת, לרמוז שהיא הנוקבא, הנקראת זאת, אותה שנקראת כולׂה זרע אמת כמ"ש: ואנוכי נטעתיךְ שׂוֹרֵק, כולׂה זרע אמת. שׂוֹרֵק, אֵלו הם ישראל, שיוצאים מגפן הזה. כשחטאו ישראל ועזבו את גפן הזה, כתוב: כי מגפן סדום גפנם (גפן בחינת תאווה).

אמר רבי יהודה לרבי יצחק נלך בשדה הזה שהוא דרך ישר יותר, הלכו. בעוד שהיו הולכים, אמר רבי יהודה כתוב: לא תירא לבֵיתה משָלֶג כי כל בֵּיתה לבוש שָנים. דין הרשעים בגיהינום י"ב חודשים. מחצית מהם בחום של אש שורף, ומחצית מהם בשלג.

בשעה שנכנסים באש, הם אומרים, זהו ודאי גיהינום. וכשנכנסים לשלג, אומרים, זה קרירות חזק של החורף של הקב"ה. ומתחילים ואומרים הֶאָח, כי שמחים על שנפטרו מהגיהינום. ואח"כ, כשמכירים שהוא גיהינום של שלג, אומרים, אוי. ודוד אמר, ויעלני מבור שָאוֹן מטיט היָוֵן וַיָקֶם, ממקום שאומרים תחילה, הֶאָח, ואח"כ, אוי. כי היָוֵן אותיות וה וי: וה, פירושם הֶאָח. וי, פירושם אוי.

ונשלמים נפשותיהם בגיהינום של שלג כמ"ש: בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן. יכולים לחשוב שגם ישראל כן, שנידונים בשלג. לזה כתוב: לא תירא לבֵיתה משָלֶג. משום, שכל בֵיתה לבוש שָנִים. אל תקרא שָנים, בשין קמוצה, אלא שְנַיִם, בשין שוואית, ובנון פתוחה, וביוד חרוקה. כלומר, מילה ופריעה, ציצית ותפילין, מזוזה ונר חנוכה. כלומר, שזריזים במצוות ויש להם מצוות כפולות. כי במילה, יש להם מילה ופריעה. בתפילה, יש להם ציצית ותפילין. בדַלְתֵי ביתם, יש להם מצוות מזוזה ונר חנוכה. ומשום זה אינם יראים מגיהינום של שלג, הבא על עצלות ורפיון מהמצוות.

עצלות בא מיסוד העפר, דהיינו רצון לקבל. מרפיון קשה יותר לצאת מהעצלות

לא תירא לבֵיתה משָלֶג. כנסת ישראל, כל בֵּיתה לבוש שנים, לבוש של דין קשה, להיפרע מעמים עובדי עבודה זרה. ועתיד הקב"ה ללבוש לבוש אדום, וחרב אדום, ולהיפרע מהאדום, עשיו. לבוש אדום כמ"ש: חמוץ בגדים. חרב אדום כמ"ש: חרב לה' מָלאה דם. ולהיפרע מהאדום כמ"ש: כי זֶבח לה' בּבָצרָה. ועוד יש לפרש, כי כל בֵּיתה לבוש שנים, משום שהנוקבא באה מדין קשה, וע"כ לא תירא משלג. כי שלג הוא דינים דדכר, ודינים דנוקבא הם הפוכים לדינים דדכר ומבטלים אותו.

אמר רבי יצחק: ודאי כן הוא, אלא שיש לפרש כל בֵיתה לבוש שנים. שָנים, הן שָנים קדמוניות, ז"ס חג"ת נהי"מ, כי היא נכללת מכולן, ויונקת מכל הצדדים כמ"ש: כל הנחלים הולכים אל הים. וע"כ, לא תירא מפני הדינים, שהם שלג.

אין תגובות

להגיב