009- הדף היומי בזוהר הסולם – שמות – כה-כז – השקפה

009- הדף היומי בזוהר הסולם – שמות – כה-כז – השקפה

 

שיעור שמע:

MP3-הורד

שְׁמוֹת כה-כז

מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר

מִי שׁמֶחָלֶק זְכוּיוֹת זֶה רַק הַכְּלָל.

הכלל הוא הכתר, ובכדי לבדוק האם ישנה זכות לעשות פעולה מסוימת, יבדוק הפרט, האם בפעולתו זו מבטא הוא את הכלל, אזי יש רשות, ומאידך כל פעולה שאינה מבטאת את הכלל, ובוודאי פעולה שפועלת כנגד הכלל אינה נעשית בזכות, שהרי כָּל פְּרָט כָּפוּף לָכְּלַל הַשַּׁיָּך לוֹ.

וכך ניתן לבדוק האם יש לנו זכות על ארץ ישראל? התשובה פשוטה, כאשר באים לבטא את רצון הכלל – הוא הקב"ה, במעשינו בארץ, אז הזכות עומדת. לא ההיסטוריה מחלקת זכויות, אלא הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ – תעמוד לכם הזכוּת.

בעולמות העליונים, בהיכל הזכות בו593קים האם מעשיו של האדם מביאים לידי הביטוי את רוח הכלל, שהרי רצון בעליון הוא חוק מחויב בתחתון.

הנחש הקטגור מלמד חובה על מי שפועל ונותן ביטוי לפרטיות הרצון לקבל של עצמו.

שתי עבודות נפש עיקריות יש לעשות: מוחא וליבא. יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו בשור שהוא בחינת ידיעה יש לפעול מעל טעם ודעת שזו קניית אמונה, וַחֲמוֹר אֵבוּס – התגברות על תאוות הגוף. הכל בכדי להשיג את בחינת האהבה שתתפשט ללב עם בחינת היראה. הוא שאמר יעקב לעשיו: וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, דהיינו שהתגברתי על התאוות והגעתי לקדושה.

בעבודת ההתגברות יש לוותר על הרצון, אך דבר זה פוגם לכאורה במטרת הבריאה – שהיא קבלת ההטבה, אך כאן המקום לתיקון ע"י חסדים. לכן עד גמר תיקון לא ניתן להשתמש בכוח הדין של החמור, אלא לרכב עליו, על החומריות שמורידה את האדם לארציות. לא ניתן לאפשר שליטה לחומר של האני הפרטי, ולהגיע לתכלית.

הסגולה של עם ישראל היא הפוטנציאל הגדול של השוואת צורה של השפעה בינם לבין הקב"ה, ומכאן נגזרת האהבה. ישראל זכו ונשמתם היא מלכות שהתכללה בבינה, בהשפעה – ואינם מנסים בזמן תיקון לחרוש בשור וחמור יחדיו. בעבודה נכונה יש להיות מ: מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר, להפריד בין העבודה הרוחנית ולא לפעול אותה למען הגשמיות.

ללא דבקות במקור החיים, נק' הרשעים בחייהם מתים, ובכדי להגיע לתכלית, לדבקות, על כל אחד לייצר כלי השפעה ראוי להשוואת צורה, שרק בהשוואת צורה באה האהבה לידי ביטוי.

אין תגובות

להגיב