009- הדף היומי בזוהר הסולם – שמות – כה-כז – למתקדמים

009- הדף היומי בזוהר הסולם – שמות – כה-כז – למתקדמים

שיעור שמע:

MP3-הורד

שאלות חזרה שמות כה-כז
1. מדוע עם ישראל קירב אותם הקב"ה אליו יותר מכל העמים? ומהו בנפש האדם?
2. מהם מים שמעל השמים ומדוע לשם שואפים הצדיקים?
3. מה ההבדל בין היכל הזכות להיכל החובה?
4. הסבר מהו שאומר שבנים, חיים ומזון אינם תלויים בהיכל הזכות אלא הדבר תלוי במזל הקדוש?
5. מדוע אסור לחרוש בשור וחמור יחדיו ואגב כך מהו שיעקב אמר "ויהי לי שור וחמור"?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

שְׁמוֹת כה-כז

מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר

מִי שׁמֶחָלֶק זְכוּיוֹת זֶה רַק הַכְּלָל.

הכלל הוא הכתר, ובכדי לבדוק האם ישנה זכות לעשות פעולה מסוימת, יבדוק הפרט, האם בפעולתו זו מבטא הוא את הכלל, אזי יש רשות, וכל פעולה שאינה מבטאת את הכלל, ובוודאי פעולה שפועלת כנגד הכלל אינה נעשית בזכות, שהרי כָּל פְּרָט כָּפוּף לָכְּלַל הַשַּׁיָּך לוֹ.

וכך ניתן לבדוק האם יש לנו זכות על ארץ ישראל? התשובה פשוטה, כאשר באים לבטא את רצון הכלל – הוא הקב"ה, במעשינו בארץ, אז הזכות עומדת. לא ההיסטוריה מחלקת זכויות, אלא ה5B7יּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ – תעמוד לכם הזכוּת.

בעולמות העליונים, בהיכל הזכות בודקים האם מעשיו של האדם מביאים לידי הביטוי את רוח הכלל, שהרי רצון בעליון הוא חוק מחויב בתחתון.

הנחש הקטגור מלמד חובה על מי שפועל ונותן ביטוי לפרטיות הרצון לק%T7ל של עצמו.

שתי עבודות נפש עיקריות יש לעשות: מוחא וליבא. יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו בשור שהוא בחינת ידיע5D7 יש לפעול מעל טעם ודעת שזו קניית אמונה, וַחֲמוֹר אֵבוּס – התגברות על תאוות הגוף. הכל בכדי להשיג את בחינת האהבה שתתפשט ללב עם בחינת היראה. הוא שאמר יעקב לעשיו: וַיְהִי-לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, דהיינו שהתגברתי על התאוות והגעתי לקדושה.

בעבודת ההתגברות יש לוותר על הרצון, אך דבר זה פוגם לכאורה במטרת הבריאה – שהאיקבלת ההטבה, אך כאן המקום לתיקון ע"י חסדים. לכן עד גמר תיקון לא ניתן להשתמש בכוח הדין של החמור, אלא לרכב עליו, על החומריות שמורידה את האדם לארציות. לא ניתן לאפשר שליטה לחומר של האנ599 הפרטי, ולהגיע לתכלית.

הסגולה של עם ישראל היא הפוטנציאל הגדול של השוואת צורה של השפעה בינם לבין הקב"ה, ומכאן נגזרת האהבה. ישראל זכו ונשמתם היא מלכות שהתכללה בבינה, בהשפעה – ואינם מנסים בזמן תיקון לחרוש בשור וחמור יחדיו. בעבודה נכונה יש להיות מ: מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר, להפריד בין העבודה הרוחנית ולא לפעול אותה למען הגשמיות.

ללא דבקות במקור החיים, נק' הרשעים בחייהם מתים, ובכדי ל5D7גיע לתכלית, לדבקות, על כל אחד לייצר כלי השפעה ראוי להשוואת צורה, שרק בהשוואת צורה באה האהבה לידי ביטוי.

ויקם מלך חדש, רבי אבא פתח: אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם  מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל-הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר. אשרי הם ישראל, שהקב"ה רצה בהם יותר מכל העמים וקירב אותם אליו, שכתוב, ובך בחר ה'. וכתוב: כי חֵלֶק ה' עַמו יעקב חֶבֶל נחלתו. וישראל מתדב%Q7ים בהקב"ה, שכתוב: ואתם הדבקים בה' אלוקיכם. והם צדיקים לפניו מפני שהם זורעים על כל מים, זורעים לצדקה, שמעלים מ"ן להמשיך מוחין להמלכות שתהיה נקראת צדקה. כי בלי המוחין היא נקראת צדק בלי ה'. ומי שזרע לצדקה, כתוב בו, כי גדול מעל השמים חסדך. מעל השמים הוא מכונה ג"כ, על כל מים. מעל השמים זה עולם הבא, בינה, שהיא מעל ז"א, הנקרא שמים. וישראל זורעים זרע, ומעלים מ"ן, על כל מים, בינה, כדי להמשיך מוחין אל המלכות, שתהיה נקראת צדקה.

 

בספרו של רב ייבא סבא כתוב: כל דינים שבעולם הזה וכל הגזירות וכל השאלות, כולם נמצאים בהיכל אחד, ששם ע"ב סנהדרין מעיינים בדינים של העולם. והיכל ההוא נקרא היכל הזכות, משום כשדנים דין, מְהַפכים בזכות האדם בתחילה.

מה שאין כן במדרגה של הס"א, ששם יש מקום שנקרא חובה, משום שכל מעשיו שבאותו המקו%T7, שהוא של הנחש, אשת זנונים, אינם אלא לְהַפך בחוב האדם, ולהלשין על העבד לפני אדוניו.

אלו שבהיכל הזכות, נקראים מים מתוקים, מים צלולים. אלו שבהיכל החוב, נקראים מים הַמָרים. מֵי הַמָרים, הַמְאָרְרים. בהיכל הזכות ההוא אינם נמצאים שלושה אלו, בנים, חיים ומזונות. ולא באותו מקום החוב, לא במים מתוקים וצלולים, ולא במים המרים, המאררים.

וע"כ ישראל זורעים על כל מים זרע קדוש, שמעלים מ"ן עד בינה העליונה, הנקראת מים, ומולידים על כל מים. שאין זרע שלהם נכון אלא למעלה, בבינה. ע"כ בנים, חיים, ומזון אינם תלויים בהיכל הזכות, אלא הדבר תלוי במזל הקדוש, דיקנא קדישא דא"א, בחינת בינה שלו, שיצאה לחוץ. ומקום זה הוא, על כל מים.

מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל-הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר. שאין בקליפות שור וחמור כלום, ששלחו מהם כל החלקים הרעים ומתדבקים בצד הטוב ההוא של כל קדושים עליונים. שור וחמור, כשמתחברים יחד, הם שני פגעים רעים לעולם. שור, הוא צד הדין הקשה, והוא מדבקוּת של צד הקדושה. חמור, כשנתחבר עימו, מצד האחר של הקליפות, הם שני פגעים רעים לעולם.

יש ב' בחינות דינים:

א. דין קדוש, נקודת השורוק, קו שמאל מטרם שנזדווג עם קו ימין, שאז נמשכים ממנו דין קשה, וזה אינו מטעם הפגם שבו, אלא מטעם חיסרון חסדים להתלבשות החכמה.

ב. דין שאינו קדוש, שנמשך ממסך דחיריק מטרם שנזדווג עימו אור עליון, הוא פגם ממש, הממעט ג"ר דשמאל.

דין הא' נקרא שור, של הקדושה. ודין הב' נקרא חמור, של הס"א.

על כך שמעון, תוקף דין הקשה מבחי' שור, כשמתחברים יחד, לא יכול העולם לסבול. ומשום זה, לא תחרוש בשור וחמור יחדיו. וע"כ שלח יעקב לעשו דבר זה, כמ"ש, ויהי לי שור וחמור, שכבש אותם אל הקדושה, ואם לא היה יעקב משפיל את עצמו, פחד גדול היה נופל על עשו, מחמת שהיה בכוחו לכבוש ב' דינים הללו.

אין תגובות

להגיב