018- הדף היומי בזוהר הסולם – שמות – סא-סג למתקדמים

018- הדף היומי בזוהר הסולם – שמות – סא-סג למתקדמים

שיעור שמע:

bmp3 (1)

1. בכתוב ותתעצב אחותו מרחוק: מיהי האחות ומהו מרחוק, ואחותו של מי זה ועל מה צריך לשמור?
2. מה הטעות שיכולה לנבוע מידיעה שיש אב ואם לנשמה ושנשמת אדה"ר נולדה מהשכינה הקדושה והקב"ה?
3. מהו בפירוש השני באור ר"א ל-"ותתעצב אחותו מרחוק"?
4. עם מה מתרחצת בת פרעה שיורדת ליאור וכיצד נוצרה אפשרות זו?
5. מהו ילד לעומת גור? מהי לידה לעומת המלטה? ומהו ילד שעשועים?
6. הסבר את הכתוב באות ר"ג שכל הדברים שבעולם תלוים בתשובה ובתפילה.
7. מדוע ומה המובן שילדי העברים הם רכי לבב, ואילו ילדי עכו"ם הם קשי עורף וקשי לבב? מה הם הבחינות הללו באדם אחד?
8. מהו שכתוב שגאולת ישראל אינה תלוייה אלא בתפילה? אגב כך הסבר מהו בכי הדמעות שבכה עשיו שגרמה לגלות של ישראל, אם כך מה ההבדל בין בכי עשיו לבכי ישראל ו/או בכי של השכינה הקדושה?

שְׁמוֹת סא-סג

וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק

שִׂמְחָה אָמִּיתִּית בָּאָה דָוְוקַא מֶוִויתּוּר עַל הָרָצוֹן הָעַצמִי.

על האדם לעזוב קצת את עצמו, לֶדָמֵּעָה, דהיינו לְעָרוֹת  את הרצון בהשפעה, להתפלל ולבקש קשר וחיבור עם הכלל. הקטנה ומיעוט החשיבות העצמית יאפשרו לאדם לפעול בשמחה, שהיא הכוח לשמור על האמונה. כאשר מוכנים לפעול בחסדים ולוותר על הרצון לקבל,  התענוג/החוכמה יגיעו אחר כך כלוואי, אך תחילה יש לפעול ביראה – ויתור שיביא לשמחה.

כאשר אדם מקבל אור לא אמיתי הוא נפגע, וכאשר יהודי חלילה חוטא, הוא מזין את הקליפות. לכן צריך לשוב בתשובה תמידית, דהיינו להכליל את הרצון במידת ההשפעה, לשם כך עליו להיות רך לבב, להסכים לשנות וליישר את הלב לפי החוקים העליונים.

במקום שיהודי חוטא, הס"א לוקחת ונהנית מהשמחה שבחטא, כמו חתולה השמחה מהזבל, לכן ראוי לו לאדם שיפסיק לילל, שהיללה באה על המצבים, היא בחינת עשיו שבוכה על מחסור הגוף בעולם הזה, ולאחר שיפסיק, יוכל לבכות, דהיינו להעלות ביקוש על הקשר האמיתי. לכן יבדוק האדם האם הדמעות שלו אמיתיות או דמעות של שקר. בכי של עשיו -בקשה של מילוי הרצון והתאוות העצמיים, לא יביא לגאולה.

נקודת (משה), האמונה שבנפש בסכנה מהס"א שרוצה לחמוס אותה, לכן יש להצפינה בארון, בתוך מסגרת ימין ושמאל, בציפוי חימר לבן וזפת שחור, ומשה קו אמצעי, כמו שאת ארון הברית ציפו מזהב מבית ומחוץ. וכעת את התורה, את משה, נקודת האמונה יש לשמור מרחוק בחסדים.

וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ. אחותו של מי שקרא את כנסת ישראל, אחותי, ז"א  כמ"ש: פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי. כלומר השכינה ניצבה על משה לשמרו, ומה שאומר מרחוק, הוא כמ"ש: מֵרָחוֹק, יְהוָה נִרְאָה לִי. כלומר, שאין השמירה בגלוי (מדרגת חוכמה), אלא בסתר מרחוק, בחינת חסדים. מרים היא בחינת מלכות/השכינה שלא עמדה במרחק ראיית עיניים, אלא שמירה בבחינת חסדים.

משמע שהצדיקים, מטרם ירידתם לעולם, הם נודעים למעלה. וזהו לכל הצדיקים. וכל שכן משה, שע"כ נאמר עליו, ותראה"ו עם ה"ו, שהוא הרושם של המלך והמטרונית. וכן משמע, שנשמות הצדיקים נמשכו ממקום עליון  כמ"ש, וילך איש מבית לוי, יסוד דחו"ב, המקום העליון. ונשמע מכאן, שיש אב ואם לנשמה, שהם ז"א ונוקבא. כי איש זה ז"א. ובת לוי היא הנוקבא. כמו שיש אב ואם לגוף בארץ. ונשמע, שבכל הבחינות, בין למעלה ובין למטה, באים הכל ונמצאים מזכר ונקבה.

ותוֹצֵא הארץ נפש חיה. הארץ, כנסת ישראל, הנוקבא נפש חיה, הנפש של אדם הראשון. כי ז"א ונוקבא הם אב ואם של אדם הראשון. אשרי חלקו של משה נביא הנאמן, מכל שאר נביאי העולם.

וַתֵתַצַב אחותו. זו היא חכמה (על שם זה שמלכות מושכת חוכמה), הנוקבא, שנקראת חכמה התחתונה  כמ"ש: אֱמֹר לַחָכְמָה, אֲחֹתִי אָתְּ. מעולם לא הוסרה גזרת הדין (של צמצום א') מן העולם. כי בכל שעה שהיו חוטאים ישראל, היה הדין מקטרג עליהם. ואז, ותתצב אחותו מרחוק, שנתרחקה השכינה מהם, כמ"ש, מרחוק ה' נראה לי. מרחוק מפני שעדיין לא ניתן לקבל את אור מטרת הבריאה, שמלכות נגנזה ברדל"א. ( פרט למעמד הר סיני שהתגלה אור ג"ר מלמעלה).

וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה

וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר, וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת-הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף, וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ. בשעה שפסקו ישראל מן התורה, מיד ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור. שמידת הדין, שנקראת בת פרעה, הייתה יורדת להתרחץ, מן הדם של ישראל, מפגם שלהם על עלבונה של התורה. כי יאור פירושו תורה. ונערותיה הולכות על יד היאור, הן האומות שהולכים ורודפים את ישראל, על יד היאור. על סיבת עלבונה של התורה, שאלו שלומדים בה הרפו את ידיהם ממנה. היאור הוא בחינת הס"א, שהמים נותנים את התענוג, והמצרים סגדו לאור זה, הפכו את התענוג לאלוה שלהם.

אמר רבי יהודה: כל הדברים שבעולם תלויים בתשובה ובתפילה שהאדם מתפלל להקב"ה. וכל שכן מי שמוריד דמעות בתפילתו, שאין לך שער שאלו הדמעות לא תבאנה בו. כתוב, וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד, ותפתח, זו היא השכינה, העומדת על ישראל כאם על הבנים. והיא פותחת תמיד בזכותם של ישראל. שאול הרבי מקוצק: אם שערי דמעה לא ננעלו, מדוע בכלל צריך מנעולים? אלא המנעולים הם לטיפשים שמתפללים על שטויות. דמעות אמיתיות נועדו לבקשות אמיתיות של קשר דבקות, ותשובה.

כיוון שפתחה ותראהו את הילד, ילד שעשועים, ישראל, שמתחטאים לפני מלכם תמיד. ומיד שמתחננים לפני הקב"ה, חוזרים בתשובה ובוכים לפניו, כבן הבוכה לפני אביו. כתוב: וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה. כיוון שבכה הוסרו ממנו כל הגזרות הקשות שבעולם. כתוב: וַתַּחְמֹל עָלָיו, שנתעוררה עליו ברחמים, ותחמול עליו.

וַתֹּאמֶר, מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה (שעשו מעבר ממלכות לבינה), שהם רכי לב ולא מילדי העכו"ם, שהם קשי עורף וקשי לב (מפני שאין להם התכללות עם בינה, עם השפעה שמרככת את הלב). מילדי העברים, שהם רכי לב בזכותם של האבות והאימהות לשוב לפני אדונם. וַתִּקְרָא, אֶת-אֵם הַיָּלֶד, היינו רחל אימנו, שהייתה בוכה  כמ"ש קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה. בוכה, ישראל, ואֵם הילד בוכה, רחל.

לעתיד לבוא, בבכי יבואו ובתחנונים  בזכות בִכִיה של אם הילד, אימם של ישראל, רחל, יביאו ויתקבצו מהגלות. אמר רבי יצחק: גאולת ישראל אינה תלויה אלא בבכיה, כשתשלמנה ותכְלֶינה בכי הדמעות שבכה עֵשָו לפני אביו, אז יגאלו. שכתוב, וישא עֵשו את קולו וַיֵבְך. ואלו הדמעות הורידו את ישראל לגלות. לכן, כיוון שתכְלֵינה אלו הדמעות על ידי הבכיה של ישראל, יצאו מן הגלות  כמ"ש, בבכי יבואו ובתחנונים אובילם.

אין תגובות

להגיב