018- הדף היומי בזוהר הסולם – וארא – נב-נד למתקדמים

018- הדף היומי בזוהר הסולם – וארא – נב-נד למתקדמים

שיעור שמע

הורדה- כחול

אֵרָא נב-נד

וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים.

נְתִינָה לְבַד אֵינֶנָּהּ אַהֲבָה.

אהבה צריכה להיות נתינה, השפעה, אך צריכה להתחיל ולהכיל השתוקקות. תחילתה מהצפון מההשתוקקות שכתוב: שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי ולאחר מכן וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי, דהיינו שמכלילים את ההשתוקקות בחסד. אדם שקם בלילה צריך לעורר את התשוקה לשכינה הקדושה, ואז בבוקר יוכל לבוא לבחינת האהבה.

מצפון תיפתח הרעה כאשר לוקחים את ההשתוקקות לפרטיות. מצפון תיפתח הדרך לאהבה, כמקדישים את ההשתוקקות ליחד, לשכינה. השאלה לאן לוקחים את הרצון, בדרך ייסורים או בדרך תורה.

אם אדם אינו מסכים לקבל תוכחת, ולשמוע את קול השם להתעורר לתשובה, יוכבד פרעה שבליבו, ויקבל מכה של צפרדעים במקום הצפרדע האחת שקראה לו בתחילה.

 

קנט) כשהמלך, ז"א, בא למיטתו, למלכות, בשעה שנחצה הלילה, רוח הצפון נתעורר, קו השמאל, מעורר אהבה אל המטרוניתא, המלכות. כי לולא התעוררות הצפון, לא היה המלך מתחבר עימה. משום שמצפון מתחיל האהבה, כמ"ש: שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, והדרום, קו ימין, מחבק באהבה, כמ"ש: וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. אז כמה בדחנים מעוררים שירה, עד שבא הבוקר, שכתוב, ברָן יחד כוכבי בוקר.

קס) וכשבא הבוקר, כל העליונים ותחתונים אומרים שירה (בתנאי שבלילה עשו את התיקון). כי בלילה אומרים שירה רק המלאכים הנמשכים מן קו השמאל (שירה באה מקו שמאל, וממנו מתחילה האהבה). אבל בבוקר כולם אומרים שירה, אפילו הנמשכים מן הימין. כי אז כל הקווים נכללים זה מזה תחת השליטה של ימין. וכעין זה אומרים שירה ישראל למטה, שכתוב, המזכירים את ה' אַל דומִי לכם. אל דומי לכם נאמר, לתחתונים בדיוק, לישראל.

קסא) כשנחצה הלילה, אלו שתאוותם להזכיר תמיד את הקב"ה, אינם נותנים דומיה ללב (שמשתוקק), וקמים ממיטתם, להזכיר את הקב"ה. כשמאיר הבוקר, הם מקדימים לבית הכנסת ומשבחים אל הקב"ה. וכן אחר חצות היום במִנחה. וכן בלילה כשנחשך והתדבק הלילה בחושך, ולן השמש. על אלה כתוב:הַמַּזְכִּרִים אֶת-יְהוָה אַל-דֳּמִי, לָכֶם. שזהו עם הקדוש ישראל.

קסב) ועל זה הזכיר אותם הקב"ה במצרים, ועלו על פרעה. אלו שאינם משתכחים יום ולילה, שהם הצפרדעים, שקולם אינו משתתק לעולם, (ומי שמנסה לפגוע בישראל – בחינת פרעה) והוא משום שהתקיף בעם הקדוש, שאינם שותקים יום ולילה מלשבח את הקב"ה. ולא היה אדם במצרים, שיוכל לדבר עם חברו. ומהם נשחת הארץ, ומקולם היו מתים תינוקות וילדים. הקול הפנימי והחיצוני היה רועש כאשר הוא מרגיש בתוכו שהוא פעל נגד הקדושה. ומי שפועל נגד בחינת ישראל שבנפש, גם אם נראה שבתחילה מצליח, לאחר מכן יתנו את הדין, כפי שהיה בים סוף.

כל אדם מייצר בנפשו את התנועה לתיקון, יש בו קול צפרדע.

קסג) איך לא יכלו להרוג את הצפרדעים? אלא אם הרים אדם מקל או אבן להרוג אחת, התבקעה ויצאו ממנה, מתוך מעיה, שש צפרדעים, והלכו ובעטו בארץ, עד שהיו נמנעים מלקרב אליהם. שתי תנועות לאדם. כאשר האמת הפנימית עולה מתוכו, ומנסה הוא להרוג את הצפרדע וכשנותנים באדם ביקורת, הוא מגלה יותר ויותר פגמים כאשר הוא מנסה לתרץ תרוצים, אלא עליו לקבל את הצפרדע, להתכופף ולהתיישר בדרך קדושה.

קסד) כמה נהרות, כמה יאורים יוצאים מתוך ים העליון שהוא המלכות, בעת שנפתחו ונמשכו המים. ומתחלקים כמה נחלים לכמה צדדים, לכמה יאורים, לכמה נהרות, שהם חלק הממונה על הצד של מצרים. אלו הם מים משריצים. כי אין לך מים היוצאים מתוך הים, שאינם מוציאים דגים למיניהם. דגים הם בחינת דאגות.

קסה) אם הנהרות והיאורים הן מדרגות עליונות, הנמשכות מן המלכות, א"כ מי הם הדגים? הם שליחים בעולם, הממונים לעשות רצון אדונם, והם ממונים ברוח החכמה. יש מים המגדלים חכמים, ויש מים המגדלים טיפשים. לפי אלו הנהרות, שמתחזקים לכל הבחינות.

לא מספיק שיש חיות, שהם בחינת המים, אלא יש לשאוב מים מחכמים.

הנהרות במצרים מגדלים מיסטיקנים ושרלטנים העוסקים ברוח לטובת עצמם.

קסו) הנהרות של מצרים מגדלים בעלי כשפים, שהם דגים חזקים, קשורים בעשר מדרגות הכישוף, שכתוב, קוסם, קסמים, מעונן, ומנחֵש, ומכשף, וחובר חֶבר, ושואל אוב, ויִדעוֹנִי, ודורש אל המתים. קוסם הוא אחד. קסמים הם שתים. הרי ג'. ועם שאר השבע, הם עשר. הרי עשר מינים של חכמת הכישוף.

קסז) ובזמן של יציאת מצרים, הושיט הקב"ה אצבעו, ועֵרב אלו הנחלים והנהרות של המצרים, שהם המדרגות העליונות שהמִצרִים יונקים משם. ונמנעו דגי החכמה שלהם מלהשפיע להם חכמה. אחד נתהפך לדם. ואחד, שהדגים, הצפרדעים, הרימו את קולם, להמשיך רוח החכמה, בלי תועלת, ולא בא עליהם הרוח של אלו החכמות שלהם.

קסח) ערוב, כעין זה שעֵרב מיני מדרגות החכמה שלהם ולא יכלו להשיגן.(חוכמה פרטית לא ניתן להשיג) ולא עוד, אלא אפילו אותן מדרגות החכמה שלהם, שכבר נמצאו בארץ, היו משחיתים אותם בארץ. שנעשו למזיקים והשחיתו את דרכם. ערוב, הוא ערבוביה, כמ"ש ובגד כלאים, תערובת של צמר ופשתים. חוכמה מבולבלת באדם תביא לו נזק.

קסט) כמה כוחות התעוררו למעלה כאחד. ועֵרב אותם הקב"ה יחד, כדי לערב כוחותיהם החזקים למעלה. וכל אלו הגבורות, שעשה הקב"ה במצרים, היו ביד אחד, שהוא יד החזקה. שהרים ידו עליהם למעלה ולמטה, ומשם נאבדה חכמת מצרים, שכתוב: ואבדה חכמת חכמיו. (השרים הממונים על מצרים היו בבלבול – ערוב: ערבב את הכוחות השולטים במצרים)

קע) וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם, וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ, עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה, מצרים של מעלה, השרים שלהם, במצרים של מטה משום שאלו הצבאות של מעלה ממונים על הצבאות של מטה, ונתערבו כולם, נתערבו מערכותיהם למעלה, ולא היו המצרים יכולים להתקשר בכשפיהם באלו המקומות של השרים שלהם למעלה, שהיו מתקשרים בהם מתחילה, כי נתערבו. ועל כן הביא עליהם מכת הערוב, שהיא, חיות שהיו מעורבים זה בזה.כשאדם מבין שהוא נזרע מנקודה פנימית גבוהה מעבר למקרה והזמן, יוכל להאמין שיש בכוחו לתקן, להאמין שהתענוג, האור שבעולם הזה והוא "דוגמית" זהירו דקיק מהאור שבעולם העליון.

 שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי, מכת ערוב

אין תגובות

להגיב