Tags Posts tagged with "כְּמוֹ שֶּׁהֵם [כגוונא]"

כְּמוֹ שֶּׁהֵם [כגוונא]

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה נה – נח

וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה

זְמַן הוּא סוּג שֶׁל הִזְדּמְּנוּת לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה לבנית הַלֵּב.

מלמד כאן ממה יכול אדם להביא תרומות בכדי לבנות לב שלם, את המקדש בנפשו. ובנוסף בכל זמן מיוחד על האדם לעשות את עבודת בניית הלב, לפי המועד שמסוגל, דהיינו להביא את הבחינה המיוחדת לבנייה כראוי. בשבת יש להרגיש שלמות ממש, שזו מעין התכלית, בלי לעורר את הדין מלמטה, שבכל מקרה התעוררות מלמעלה היא המתחילה את התהליך.

השבת היא אמונה גדולה, בה עוצרים את מהלך העשייה בחיים ובודקים את התכלית והעונג. הרגשת התכלית האמתית לא מאפשרת רוגז וכדומה

 

וכך במועדים ישנם בחינות מסוימות שיש להביא לבניית המשכן.

התרומות היו של זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וגו'. זהב צפון שמאל, יש לבנות אז את צד הדין שבלב. כסף, כיסופים להשם בונים ביום הכיפורים. וכמו כן יש לבנות סביבה עם גבול שמרחיקה את אומות העולם שבנו ע"י הפרים שמקריבים לאומות העולם.

מאיתם, מאת ם גם מהיסוד וגם מהמלכות, פירוש נוסף, תקחו את הכוח משבתות וחגים

קנז) מֵאִתָּם, מאלו הזמנים והשבתות תיקח אותה, והכול אחד. והם שכתוב: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. זהב, היום של רה"ש, יום של זהב, יום הדין, שהשמאל שולט כמ"ש: מצפון זהב יאֶתָּה. כסף, יוה"כ, שעוונות ישראל מתלבנים כשלג כמ"ש: אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. וגם הכסף צבעו לבן וכתוב: כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם.

קנח) נחושת, יום של קורבנות החג, המרכבות של עמים עכו"ם, שאנו מקריבים ע' פרים בעדם, והם נקראים הרי נחושת, ומשום כך מתמעטים והולכים פרי החג בכל יום. תכלת, פסח, שאז ממשלת האמונה, המלכות, רמז על דינים, כי תכלת מלשון כלָיה של הס"א, לא שלטה עד שכילתה והרגה כל בכורי מצרים כמ"ש: ועבר ה' לנגוף את מצרים. משום זה כל הצבעים טובים בחלום, חוץ מתכלת שהיא דין לרשעים, שהשמיים דנים, אך צדיקים אינם צריכים לפחד.

קנט) ארגמן שבועות, כי תושב"כ שניתנה בו, כלולה מימין ומשמאל מדרגת הת"ת כמ"ש: מימינו אש דת למו. ארגמן כלול מהרבה צבעים. תולעת שני, חמישה עשר באב, שבנות ישראל היו יוצאות אז בבגדי תולע שהוא צבע אדום כמ"ש: האמונים עלֵי תולע.

קס) עד כאן כנגד ו"ק: זָהָב וָכֶסֶף, וּנְחֹשֶׁת  וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי. מכאן והלאה עשרת ימי תשובה, שהם: ושֵׁש, ועיזים, ועורות אילים מאודמים, ועורות תחשים, ועצי שיטים, ושמן למאור, ובשׂמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים, ואבני שוהם, ואבני מילואים. עד כאן הם תשעה כנגד תשעה ימים, ויוה"כ משלים לעשרה.

קסא) ומכל אלו אנו לוקחים תרומת ה', המלכות, כמ"ש: וזאת התרומה אשר תקחו מאיתם, בכל החגים, כדי להשרות אותה עלינו. ברה"ש אנו לוקחים תרומת ה', הבא מצד הזהב, גבורה, כי המלכות היא גבורה. ביוה"כ אנו לוקחים אותה, כי הבת, המלכות, יורשת לאמא, בינה, הנקראת יוה"כ. בסוכות אנו לוקחים אותה, שהיא סוכה הסוככת ומגנה עלינו, כמ"ש: ביום השמיני עצרת תהיה לכם, וזה היא תרומת ה', המלכות הנקראת עצרת.

קסב) בפסח אנו לוקחים אותה, צבע של אור התכלת. בשבועות אנו לוקחים אותה, והיא שתי הלחם. שכתוב: במתן תורה, וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמור, ואנו לוקחים מתושב"כ את התשבע"פ, המלכות. ט"ו באב, המלכות עומדת בשמחה על בנות ישראל. וכל שאר הימים הם לתיקון של המלכות. וע"כ כתוב: אשר תקחו מאיתם, לשון רבים.

 

כְּמוֹ שֶּׁהֵם [כגוונא]

 קסג) כמו שהם, הו"ק דז"א, מתייחדים מחזה דז"א ולמעלה, באחד, שאין עימהם שותפות דס"א, אף המלכות מתייחדת מחזה דז"א ולמטה, באחד, כדי שתהיה עימהם למעלה, אחד כנגד אחד, כי הקב"ה, ז"א, אחד למעלה, אינו יושב על כיסא כבודו, מלכות, עד שגם היא נעשית אחד כמוהו, כדי להיות אחד באחד. כמ"ש: ה' אחד ושמו אחד. כי ה', ז"א, ושמו, המלכות, והם אחד באחד. זהו מושג האהבה אליו יש להגיע, עליון ותחתון, לב וראש

קסד) שבת, המלכות, הנקראת שבת בעת שמתייחדת באחד, שישרה עליה ז"א, שהוא אחד. וזו התפילה של ליל שבת, כי אז מתייחד כיסא הכבוד הקדוש, המלכות, באחד, וניתקנת שישרה עליה מלך הקדוש העליון, ז"א. אין הקב"ה בא למקום שאינו שלם

קסה) כאשר נכנסת השבת, מתייחדת ומתפרדת מס"א, וכל הדינים עוברים ממנה, ונשארת בייחוד האור הקדוש, ומתעטרת בעטרות למלך הקדוש. וכל ממשלות הרוגז ובעלי הדין בורחים כולם, ואין ממשלה אחרת בכל העולמות, חוץ ממנה.

קסו) ופניה, ג"ר שלה, מאירים באור העליון ומתעטרת בעם הקדוש למטה, שכולם מתעטרים ממנה בנשמות חדשות. אז תחילת התפילה לברך אותה בשמחה, בהארת הפנים, ולומר, ברכו את ה' המבורך. את, המלכות, כדי להתחיל בברכה אליה.

קסז) אסור לעם קדוש להתחיל אליה בפסוק של דין, וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָו‍ֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה, לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ, משום שכבר נפרדה מס"א, וכל בעלי הדין נפרדו ועברו ממנה. ומי שמעורר דין למטה למרות שהוא נפרד מהטומאה, גורם שיתעורר כך למעלה, והכיסא הקדוש, המלכות, אינו יכול להתעטר בעטרת הקדושה. שכל זמן שמעוררים למטה את בעלי הדין, שמקודם לכן היו נעדרים, והיו הולכים כולם להסתתר תוך נקב העפר של תהום הגדול, מכוח קדושת השבת, ועתה שעוררו אותם מלמטה, כולם חוזרים לשרות במקומם, כמו בחול, והתרחק על ידיהם מקום הקדוש, המלכות, הרוצה מנוחה. על האדם להיזהר בשבת לא לכעוס ולא לדון לחובה, אלא להתענג

קסח) ולא לבד התעורר למעלה ע"י התחתונים, אלא אין התעוררות מתעורר למעלה עד שישראל מעוררים למטה כמ"ש: בכֵּסֶה ליום חגנו. לא כתוב: ליום חג, אלא, ליום חגנו, משום שקדושת החג מתעוררת למעלה ע"י ישראל, שמקדשים אותו למטה, וע"כ הוא חגנו. וע"כ לעם קדוש, המתעטרים בעטרות קדושות של נשמות, כדי לעורר מנוחה, אסור לעורר דין, אלא כולם יהיו ברצון ואהבה רבה, שיעוררו ברכות למעלה ולמטה ביחד.

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה נה-נז
1. כנגד איזה ימים טובים הם התרומה שהביאו למשכן: זהב, כסף, נחושת, תכלת, ארגמן ותולעת שני?
2. איזה עוד עשרה דברים וכנגד מה הם מביאים בבניית המשכן?
3. מדוע לפי זה כתוב "התרומה אשר תקחו מאיתם" בלשון רבים?
4. למה צריכה המלכות להתאחד למטה כדי שישב הקב"ה על הכסא?
5. מהו הסוד של השבת ומה קורה כאשר נכנסת השבת למלכות וללב האדם?
6. מדוע אסור להתחיל תפילה של שבת ב- "והוא רחום"?
7. מדוע כתוב "חגנו" ולא סתם "חג" איזה כלל חשוב מאד אנו גוזרים מכאן?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams