079- הדף היומי בזוהר הסולם – בראשית א' – עמודים קנז-קנח (למתקדמים)

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר אֲנִי אֲנִי הוּא

תודעת הפרט היא המעוות את המציאות לאדם!

בזמן תיקון נדמה לנו שס"ם והנחש הם הרעים שמראים לנו פירוט ולא פירוד, כך זה נראה בנפש שעדיין לא מתוקנת. השכינה הקדושה, הכלל זה ממית וזה מחייה. בגמר תיקון יתגלה שמי שגורם להסתכלות המעוותת המפורדת זה האדם עצמו, שרק מקבל פרטים כחומר גלם שעליו להכינם, ולהביאם אל הכלל.

הרצון לקבל, עמלק נלחם במי שאינו שלם, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים, במי שחושב שהפרטים הם מקרים בפני עצמם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ — ומי שחזק, שלם וְיָרֵא אֱלֹהִים – עמלק לא יכול לפגוע בו.

וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל, בחינת דינים שנוקמת ברשעים, ומגלה את הייחוד השלם.
הצלה זה אמונה שהיא מצילה ממוות. אין הצלה אם רוצים להחיש את גמר התיקון, לפני התיקון עצמו.

כמו מרכבה המגלה מציאות הרוכב בה. כן הספירות מגלות את המדרגות המלובשות בהן, ותפקידן לגלות את האור, ההשפעה האלוקית שיש בהן. תחילת הגילוי מתחיל מישסו"ת ואילך. ממקום התודעה של האדם ואילך. לפני התודעה יש את הַנִּסְתָּרֹת לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ — אותיות י"ה, שלפעמים ניתן ללמוד עליהם בחינת וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ. את הכלל לא ניתן לתפוס, כי כוח הדין פועל רק תחת המסך. את הַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, ניתן לתפוס רק כעלול שבא לבטא את העילה שלו. כאשר אני רואה את המרכבה, אני אומר המלך הגיע, את המלך לא נותנים לי לראות. כשחברי נותן לי מתנה, אז אני יכול לראות רק את הביטוי חיצוני של האהבה.

האני הוא מופשט, מהות שלא ניתן להשיגה, אלא ללמוד על דרך פעולתה. אין תפיסת מהות, אלא דרך חסרונו "הויה וחסרונה עימה". היכולת שלנו להשיג את הנקודה הפנימית, היא רק דרך לבוש כמו אהבת חברים, תו"מ, היגיעה. יש נקודה שהיא נפלאת מהאדם, עתיקה קדישה, נקודה אמונית של צמצום א', שניתן להשיגה רק דרך לבושיה, ויש לקבלה כאמונה.

רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים, עִמָּדִי. ישנה נקודה אמונית פנימית בלי נקודה מדעית, וכך גמר תיקון הוא מצב אמוני ולא מדעי. תענוג צריך לבוא כלוואי ולא כמטרה בפני עצמה. אי אפשר פעול ישירות למטרה — צמצום א', האדם נעשה בצמצום ב', אך הוא בא לגלות את אדם דאצילות, שלא נוכל לפעול אותו לפני תיקון אדם דבריאה. זה הקטן גדול יהיה, כאשר יעבוד דרך הפרטים של עולמות בי"ע ויעלה אותם לכלל.

מה שממית או מחיה זו השכינה, הכלל, האהבה. כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, תתפוס את הכלל תחייה, תבין שאין עוד מלבדו, לא תתפוס תמות. החומר גלם שקיבלנו הם הפרטים, שעלינו לחברם לכלל, ודרכם להבינו. יש לשפוט כל פרט בחיים דרך הכלל שלו, ודרך הנקודה הפנימית לגלות את האהבה.