082- דף היומי בזהר הסולם – בראשית רעא-רעב למתקדמים

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר ג' אותיות טוֹ"ב.

חושך זה סוג של הארה, הרגשת חיסרון.

בניגוד למחשבה המדעית, חושך אינו העדר אור. חושך הוא הארה והוא אש – השתוקקות. לא קוראים בשם לחיסרון שאינו מורגש. החושך היא בריאה של הרגש חיסרון.
יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ…אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה כָל-אֵלֶּה. חושך זה מציאות, בריאה – אור המאיר את ההשתוקקות, שהרי בריאה בלי אור אלוקי אין לה קיום כנודע.

וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. הפרדת הזכר והנקבה באה בכדי שיוכלו שניהם לבוא לקשר מתוך בחירה, פירוד לצורך האיחוד, שהרי תפיסת האדם מהפרטים אל הכלל.
כאמור על סתם חיסרון לא קוראים בשם, אלא לחלל קוראים על שם התיקון שעליו למלא. הכלי נק' על שם המילוי שצריך לו — כמו מיכל — שתפקידו להכיל.

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. נתנו ללילה ממשלה נפרדת, בכדי שהלילה והיום יתאחדו בשלמות. כך מלחמה באה לצורך הלחמה — שלום.
חשוך לאדם כשהיה לו אור ונסתלק ממנו. אדם לא מתגעגע או כוסף לדבר שהוא לא מכיר.
לזכר כוח השפעה ולנקבה כוח השתוקקות. כאשר לנברא אשר כלפי הבורא הוא לילה, יש השתוקקות לקשר, אז יכול הוא לתת חלקו בשותפות.

בלי סקרנות אדם לא לומד, אין חיוּת בלי השתוקקות. בלי להרגיש חיסרון לרוחניות, לא מתקדמים, והרגשת החיסרון זה הארה של חושך.
כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן-הַחֹשֶׁךְ. אם לא תדע את החיסרון, לא תרגיש אותו, לא תקבל את המילוי. לרצות זו הארה אלוקית!

כאשר אדם מתגבר על צרכי הגוף, הוא מתחיל להבין רעיונות רוחניים, אחרת הוא מייצר לעצמו השקפה מעוותת.
הבחירה אפשרית כאשר גם הנוקבא שלמה ותורמת חלקה, זהו זיווג פב"פ, אור עצום של מטרת הבריאה — שגם לשמאל יש ביטוי, ואז אור ולילה יאירו יחדיו. המודעות מאפשרת לדעת מה לרצות, ובאיזה רעב ראוי להשתמש.