019- הדף היומי בזוהר הסולם – ויקהל – נח-ס למתקדמים I תגיות: ערב שבת, מַהוּ שַׁבָּת?

שיעור שמע

mp3 להורדה

וַיַּקְהֵל  נח- ס

מדוּרַת אֵשׁ שֶׁבָּעֶרֶב שַׁבָּת

רוח סערה היא הקליפה הקשה ביותר משלוש הקליפות הטמאות והיא כנגד המלכות של המלכות, נקודת המוות שאסור להשתמש בה, היא הקליפה שהפילה את חווה בגן עדן. ענן גדול כנגד ז"א, ואש מתלקחת כנגד הבינה אשר הדינים שבה הם בגין המלכות שעלתה אליה, אלו הקליפות מטעם התאווה, הייאוש והמיעוט. אש מתלקחת זו היא המוקש לקליפות מפני שכאשר הן באות לינוק מהקדושה ניתן לפדות מהן את הקדושה, דהיינו דרך קליפה זו ניתן לעבוד בדרך שלא לשמה, אך לאחר השגת הפרי ניתן לזרוק את הקליפה.

קליפת נוגה טוב ורע מפרידה בין היסוד לבין המלכות ע"י זה שהיא חותכת את הקליפות הטמאות.

כאן בא לברר איזו קליפה גרמה לפיתוי חווה בחטא העץ. אמנם קליפת ענן גדול פיתה את חווה, ע"י קליפת נוגה שהיא קו אמצעי, אך בקבלת החוכמה בכיוון הלא נכון. קליפת נוגה היא הנפש הבהמית של היהודי, שיכולה להיות טובה או רעה, תלוי למה הוא מחבר אותה.

קעא) בנוגה הזה פיתה הנחש את האישה, חוה, לקחת אור. וע"כ כתוב: וחָלק משמן חיכָּהּ שיש בו כוח פיתוי חזק, כי שם האור הזה כנגד הברית, ומשום זה פיתה אותה ולקחה אורו. וזהו הפיתוי שפיתה את האישה, כמ"ש: נופת תיטופנה שִׂפתֵי זרה.

הקליפה דענן גדול פיתה את חוה לעצה"ד. שנאמר, ומשום שידע לפתות את חוה, הוא שולט בנקודה האמצעית של היישוב. וכאן נאמר, בנוגה הזה פיתה הנחש את האישה. אמנם אין הפירוש, שנוגה פיתה אותה, אלא הקליפה דענן גדול, הנחש, הוא שפיתה אותה. באיזה אור וכיצד פיתה אותה? פיתה אותה להמשיך ולקחת אור הנוגה הזה. שהראה לה איך הנוגה הזה מאיר על הברית, ומפריד ומבריח כל הקליפות, ומבער כל הרע, להיותו הארת החכמה. ומחמת זה היה כוחו של הנחש יפה, לפתות אותה לקחת אור הזה. אמנם כשהנוגה מאיר בעניין הברית, הוא מאיר מלמטה למעלה, כדרך קו האמצעי, שהוא הברית, יסוד.

הנחש פיתה אותה ע"י קליפת נוגה שהיא טוב ורע, אך אחריה הסתתרה קליפת ענן גדול ומבקש להמשיך האור ממעלה למטה. אם משתמשים בקליפת נוגה בדרך של קדושה מצליחים, ואם בדרך טומאה, היא מתדבקת לקליפות הטמאות.

אבל הנחש, הקליפה דענן גדול, פיתה אותה להמשיך אור נוגה הזה מלמעלה למטה, בדרך הענן הגדול. ובזה הכשיל אותה. ולומדים, שחטא עצה"ד היה שסחטה ענבים, שהמשיכה הארת חכמה מלמעלה למטה, כדרך הקליפה דענן גדול. וזהו שהנוגה חציו קדושה וחציו קליפה:
א. אם דבוק בברית קודש, שמאיר רק מלמטה למעלה, הוא החצי דו"ק דג"ר, קדושה גדולה,

ב. אם הקליפות מתקרבים למשוך ממנו חציו השני, ג"ר דג"ר, הנמשך מלמעלה למטה, אז היא קליפה טמאה, ענן גדול.

קעב) ביום השישי, שהיא מדרגת היסוד, כשמגיע עת הערב, בסיומו, מדלג מדורת אש רוח סערה לפנים שהיא הקליפה הקשה, ועולה למעלה להיכנס תוך הגוונים. אז מיתקנים ישראל למטה, ומסדרים סעודות, ועורכים שולחנות, כל אחד ואחד שולחנו. אז יוצא שלהבת אחת, הדינים דמלכות הממותקת בבינה, ומכה במדורת אש, שמתחבר עימו. כיוון שהיכה בו והתחברו, מתגלגלים יחד שלהבת ומדורה, ונכנסים בנקב תהום הגדול, ונסתרים ויושבים שם.

אחר ששלהבת מצד מלכות הממותקת בבינה, היכה והתחברה עם מדורת האש, שהוא רוח סערה ממסך המלכות דמידת דין הקשה, אז קיבלה המדורה דינים הממותקים בבינה מהשלהבת, ודיניה עצמה הקשים התבטלו, וע"כ התגלגלו שניהם לתהום הגדול, ששם מקום דינים דבינה. כי מקום דינים דמלכות נקראים תהום הקטן. וכיוון שהתבטלו דינים הקשים של מדורת האש, אז יכלו להתגלות אורות השבת בזכות ישראל שעורכים ומסדרים שולחן לשבת, ובמיוחד בזמן זה יש להיזהר מכל מחלוקת או מריבה. וכן במוצאי שבת לי להיזהר בהבדלה, שאז ישנו קטרוג גדול על האדם שנהנה בשבת וכאן הוא נבדק.

קעג) ואותה השלהבת היא מצד ימין, נקודת החולם, שבה עלתה המלכות לבינה ונמתקה. ומשום שהיא מצד ימין, העביר הדינים של אותה המדורה, והכניס אותה לנקב תהום הגדול, מטעם כי הקליפה רוצה להיאחז תמיד במקום יותר עליון.

וע"כ כיוון שניתן מקום לקליפה של מדורת האש להיאחז בבינה, ע"י החיבור שלה עם השלהבת, תכף עזבה הדינים של המלכות, ועלתה לדינים דשלהבת של אש מתלקחת, שהם נאחזים בבינה שהתמעטה ממלכות שעלתה אליה, והתחברה עימה. ויושבת שם בתהום הגדול עד שיוצא השבת. כיוון שיוצא השבת, צריכים עם ישראל לברך על האש. וע"י הברכה מלמטה יוצא השלהבת, ויוצא ושולט על מדורה כל לילה של מוצאי שבת. ומדורה נכנע, שכוחה נגנז.

קעד) כיוון שנכנס השבת ומדורה ההיא הסתתרה בתהום הגדול, אז כל האִשוֹת דאש קשה הסתתרו ונכנעו שהם בטלים בפני רוח סערה האש של מלכות דמלכות שנכנסה בתהומה רבה, אז קל וחומר שאש מסוג אחר צריכה להעלם, כי המדורה, רוח סערה, היא שורש כל הדינים הקשים. ואפילו האש של גיהינום, והרשעים שבגיהינום, יש להם מנוחה, והכול שלמעלה ושלמטה יש להם מנוחה. כשיוצא השבת, וישראל מברכים על האש, אז יוצאות כל האשות שהסתתרו, כל אחת ואחת למקומה. וכדי שלא לעורר אש אחרת מאלו שהסתתרו כתוב: לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת מאחר והאש של . אם אש מעוררת את הדינים, אז למה מותר להקריב קורבנות ביום השבת

מַהוּ שַׁבָּת

קעה) וכשנכנס השבת, הכרוז קורא בכל הרקיעים, היתקנו המרכבות, היתקנו המחנות, לפני אדוניכם. אז יוצא רוח אחד מצד דרום, אור החסד, ורוח ההוא נפרשׂ על כל אלו הצבאות והמחנות שבצד ימין, ומתלבשים בו. ורוח ההוא נקרא, לבוש כבוד של שבת. אז השולחנות שבני אדם עורכים בעוה"ז, מיתקנים בהיכל אחד, המלכות. אשרי חלקו של אדם, שעריכת שולחנו נראה שם כראוי, והכול נמצא מתוקן בלי בושה, איש לפי כוחו שולחן השבת הוא למקום האהבה ויש להשתדל להדר בו.

קעו) כשבא השבת, צריכים עם קדוש לרחוץ עצמם במקווה משימוש של חול ומכוונים לקבל לבושי השבת, משום שבחול רוח אחר הולך ומשוטט ושורה על העם, וכשאדם רוצה לצאת מרוח ההוא, ולבוא ברוח אחר קדוש עליון, הוא צריך לרחוץ עצמו, שיִשרה עליו רוח עליון הקדוש ההוא.

קעז) כל אלו שישה ימים, חג"ת נה"י דז"א, מתאחדים בנקודה אחת קדושה, המלכות, וכל הימים התאחדו בה. ויש ימים אחרים, העומדים בחוץ בס"א, חג"ת נה"י דקליפות. ויש ימים אחרים, העומדים בפנים מעיגול הקדוש, חג"ת נה"י דמלכות, ומתאחדים בנקודה הקדושה, המלכות דמלכות. גם ביום השבת יש את ששת ימי המעשה מפני שהשבת היא הכלל והיא מתקנת גם אותה, מכאן שכל הימים באים לכבוד השבת.

קעח) וישראל הקדושים, וכל אלו העוסקים בקדושה, בכל ימי השבת, מתאחדים כל אלו ששת הימים שלהם, באלו ששת ימים שבפנים, חג"ת נה"י דמלכות, המתאחדים בנקודת המלכות דמלכות, ומתאחדים בה כדי לשמור אותה זו היראה שבאהבה. וכל אלו ששת ימי השבת, הם של נקודה הנסתרת, חג"ת נה"י דמלכות. כיוון שבא השבת, אז עולה הנקודה, המלכות דמלכות, ומתעטרת ומתאחדת למעלה, וכולם נסתרים בה.

המלכות, שנקראת נקודה, מקבלת מז"א ששת ימים שבו, חג"ת נה"י. וא"כ יש בה ב' בחינות: חג"ת נה"י שקיבלה מז"א, ובחינתה עצמה. וההפרש ביניהם הוא, כי חג"ת נה"י שקיבלה מז"א, הוא אור החסדים. ובחינתה עצמה, הנקראת נקודה, הוא אור החכמה. ולפיכך ששת ימי המעשה, הם חג"ת נה"י דמלכות, שקיבלה מז"א. ושבת היא בחינת שליטת הנקודה שלה עצמה. ובחינת ששת ימי המעשה, חג"ת נה"י שלה, הם נסתרים בה, שאינם שולטים ואינם נראים, ורק המלכות מבחינתה עצמה, היא השולטת ונראית בכל מדרגה יש עצם כמו המלכות דמלכות, ויש התכללות –  החג"ת שקיבלה מז"א. וזהו חוק שעצם גדול מהתכללות. כאשר אדם מבקש לפעול את הנקודה הפנימית האמיתי שבתוכו, וניתקל בכוח התנגדות מהסביבה, שהיא התכללות חזק ממנו, אזי הוא מאבד את האני שלו. ההתכללות – הסביבה רק צריכה לעזור לו אך לא לבלוע את האני שלו. בדרך כלל אין האנשים חיים את האני האמיתי שלהם . אם אדם מחשיב את זמן ההכנה, ששת ימי המעשה יותר מהתכלית מהמטרה שהיא השבת, אז הוא פוגע בעצמו. בערב שבת לאחר הטבילה והתפילה, דוחים את קבלת התענוג עד כניסת השבת, תוך שמירה שלא לעורר רוגז.

קעט) יש ימי חול, חג"ת נה"י דס"א, עומדים לחוץ אל העמים. ימי השבת, שהם ששת ימי השבוע, עומדים לישראל ימי השבת הכוונה הימים המכינים לקראת השבת, ואצל גוי שאסור לו לשבות לכן השביתה היא רק לעם ישראל, מכאן הימים של ישראל הם המכינים לשבת ולא אלו של הס"א, שהם חג"ת נה"י דמלכות. וכשעולה הנקודה, מלכות דמלכות, כלומר, המלכות מבחינתה עצמה, הכול נגנז, כל ו"ס חג"ת נה"י שבה נגנזות והיא עולה. כיוון שהיא עולה, נקראת שבת.

שאלות לחזרה ושינון בזהר ויקהל נח-ס
1. מי פיתה את חווה האם קליפת נגה או ענן גדול ? הסבר ונמק.
2. באיזה עוד צורה פיתתה הקליפה את חווה ומה עלינו ללמוד מכך? ומדוע מופיע ש"סחטה ענבים"?
3. במה מתבטא שקליפת נגה חציה קדושה וחציה קליפה?
4. מדוע יש איסור להדליק אש בשבת? אגב כך הסבר מדוע עושים הבדלה על אש?
5. מדוע צריכים עם ישראל לרחוץ עצמם לכבוד השבת ?
6. מה ההבדל בין ששת ימי השבוע של אומות העולם לבין אלו של ישראל?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams