077- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי רכד-רכו למתקדמים – חלק א'

פיקודי רכד-רכו

הֵיכַל רָצוֹן תִּפְאֶרֶת

יש לאחוז בפנימיות התורה כדי להתגבר על הקטרוג

אם המשנה באה לפרש את התורה, אז לכאורה מספיק היה ללמוד ישר מהתורה, אך הבעיה שאין אנו במדרגה רוחנית בה נוכל ללמוד את הדברים הפנימיים לבד, לא לכל אחד יש את היכולת לעבד את החומרים הזכים של פנימיות התורה. לאחר בית שני, בעוון החטאים, גם המשנה כבר לא הספיקה וצריך היה את הברייתות. ועד לאחרונה רק בודדים החזיקו בפנימיות התורה ושמרו על הקשר עם הקב"ה, הם אלו שהצליחו להתגבר על העורלה שהיא השנאת חינם ורצון לקבל לפרטיות שמרחיקה את האדם מהפנימיות. ומי שמחזיק בפנימיות התורה תוך שמירה על כל המצוות, צריך להגדיל את אהבת החינם וללכת בדרך שמשמרת את התורה.

תשלא  ואע"פ שאנו אומרים, שבתוך אות ברית קדוש, יסוד, שורה שֵם צבאות, משום שכל הצבאות יוצאים מאות זו, יסוד, עכ"ז הירכיים העומדים מחוץ לגוף, נקראים ג"כ על השם הזה, צבאות. ואלו הם הנקראים ברייתות, שפירושו, חיצוניים, כי הברייתא היא מחוץ למִשנה. המשנה עומדת על הברייתא, שהברייתא מפרשת את המשנה, והברייתות נקראות ירכיים אל המשנה, בתים חיצוניים, כעין נו"ה שלמעלה מחוץ לגוף הפרצוף מלכות דאצילות נשענת על נצח הוד דעולם הבריאה וגם הת"ת נשענת על נצח הוד דאצילות. בנצח הוד מתנבאים רק בבחינת מראה ובת"ת ממש נבואה. דין צריך להיות תמיד מצד הזכות, ולכן אין לערוך דינים בהרכאות של גויים כדי לא לתת כוח לס"א ופוגמים באמונה.

תשלב המשנה היא סוד שעומד בפנים, כי עיקר הכול לומדים משם. וכך התַנָאים שבמשנה, הם מפנימיות. וכתוב: אנהגךָ אביאך אל בית אימי, תלמדני. אל בית אימי, זה קודש הקודשים, יסוד המלכות דאצילות, המתוקן ביסוד דאמא, ע"כ נקרא בית אימי, שהוא פנימיות המלכות. תלמדני שתשפיע לי, זה סוד המשנה. כשנכנס נהר הנמשך ויוצא, יסוד דז"א, בבית קודש הקודשים, אז כתוב: תלמדני, שפירושו, שתשפיע לי. וזהו שהמלכות נקראת משנה, להיותה מִשנֵה לז"א בזיווג כפי שיסוד דז"א שזו התורה נכנסת לבחינת המלכות כך המשנה באה לגלות וללמד.

תשלג  כשנמשכת לחוץ, נקראת ברייתא, שפירושו חיצוני. ב' ירכיים הם ברייתות, חיצוניים. וזה סוד הסודות שלא ניתן לגלות. כי לא נמסר הסוד אלא רק לחכמים העליונים. אוי אם נגלה, כי ישמשו בזה הרשעים. אוי אם לא נגלה, כי יאבד הדבר מצדיקים. משום שהוא סוד מסודות עליונים שהקב"ה מנהיג עימו את העולם.

תשלד  בית ראשון עמד בימי שלמה כנגד עולם העליון, בינה, ובינה נקראת בית ראשון. והשתמש כל בבית קודש הקודשים, מקום שמשמש בו השמש בלבנה, ז"א במלכות. וסודות עליונים כולם בשלמות. ועמד העולם בשלמות. ואח"כ גרמו ישראל החטאים, ונמשכו הסודות, ונדחו מבית קודש הקודשים לחוץ, לירכיים, נו"ה, אז הם עומדים לחוץ שכבר לא יכלו לגלות אותם מתוך המשניות, שנקראים בתים חיצוניים, ואז נצרכו ישראל לברייתות, כי לא יכלו לינוק מן המשנה.

תשלה בבית שני עמדו ישראל בבתים חיצוניים בירכיים. ומהם חזרו ושרו בבית קודש הקודשים. והוא בית שני, מלכות, כי בית ראשון בינה. ואלו אחרים נשארו בברייתא לחוץ בין הירכיים. ואלו שחזרו לבית קודש הקודשים, היו לומדים ממשנה, והיו נוהגים לפי הלימוד שבמשנה, כמ"ש: כי מציון תצא תורה. כי ציון הוא פנימיות המלכות, שנקרא משנה ועדיין בבית שני לחכמים היתה אפשרות לגלות את החוכמה למרות שעמדו מחוץ להיכל המלך.

תשלו ואח"כ, כשגרמו העוונות, הוסרה הממשלה של בית שני. ואע"פ שממשלתו לא הייתה כבית ראשון, שהיה בו שלום תמיד, משום שהמלך שהשלום שלו, ז"א, היה בו תמיד בזיווג שאינו נפסק, וע"כ היה בשלום. ובית שני לא היה שלום כזה, משום שהעורלה קטרגה בו תמיד, וע"כ היו הכוהנים מוכנים בתוכו, לקטרג, להרשיע את עורלה זו, והיו צריכים לדבָר, שירשיעו עימו את הס"א, ולהגן על בית שני.

תשלז אח"כ גרמו העוונות, והעורלה שלטה, ונדחו ישראל מבית שני לחוץ, וירדו משם לחמוקי ירכיים, נו"ה, למטה, בבריאה. עד שיִשרו למטה ברגליים, בעשיה, וכשישבו ברגליים, שיתקנו אותם, אז כתוב: ועמדו רגליו ביום ההוא. והעולם ינהגו בכל דבר בסוד עליון כראוי. ואע"פ שנדחו מפנימיות, לא נעזבו ממנו, ולעולם ייאחזו בו.

תשלח ומי שיודע ומודד בשיעור של קו המידה, אורך ההמשך של הירכיים עד הרגליים, יכול לדעת מידת הגלות שנמשכת בגלל העוונות ואז התורה מתרחקת ופחות גלויה. ומשום זה כל הברייתות וכל התַנאים וכל האמוראים עומדים במקומם כראוי, אלו בפנים ואלו בחוץ, בחמוקי הירכיים, נו"ה, ולמטה מהירכיים, ובכולם נקראת המלכות תשבע"פ. ובכולם ירדו ישראל, וגלו בין העמים.

תשלט  וכשתיגמר הגלות בהמשכת הרגליים, שיקבלו תיקונם, אז כמ"ש: ועמדו רגליו ביום ההוא. ועובר רוח הטומאה, העורלה, מן העולם שהעורלה מסמנת את הניתוק, את צד הגוי שבאדם הוא הרצון לקבל על מנת לקבל. ויחזרו ישראל לבדם לשלוט כראוי, משום שהעורלה הורידה אותם למטה עד עתה. ומכאן והלאה, אחר שהעורלה נקצצת ועוברת מן העולם, אז כתוב: וישכון ישראל בֶּטח בדד עֵין יעקב. כלומר בעין יעקב, מלכות, ששם חכמה, הנקראת עיניים. ולא נמצא מקטרג עליהם. אשרי חלקם של ישראל בעוה"ז ובעוה"ב.