הדף היומי בזוהר הסולם – בראשית ב' – עמודים לז-לט (שיעור השקפה)

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

ז' היכלות דאו"א דבריאה

אל תעשה דברים שמגבירים את השתוקקותך יותר מדי!
לכן כאשר נוצרת השתוקקות גדולה, צריך במהירות ובהתגברות לכבוש היצר, לקשר את החשק לקדושה, אחרת אדם מפקיר את דעתו שצריכה להנהיג אותו, והוא כשיכור מופקר לכל דעה ברחוב.

על האדם לסדר את ההיכלות, חללי הלב, השתוקקויות כך שיזכה ללב חכם.
אין לקבל חוכמה/אהבה לפני שיש כלי חסדים שמחזיק – אמונה. אי אפשר לקבל אהבה כשאתה משתכר, כלומר מקבל תענוג לגוף ומאבד את הדעת.

אִכְלוּ רֵעִים, שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. מי שיש לו נאדות יין (חוכמה) רק לאכול הוא צריך, אך התחתונים שהם נטיעות, "וּנְטַעְתִּים בָּאָרֶץ הַזֹּאת" שצריכים חוכמה חייבים השקאה בשתייה.
אכילה – מוחין של חסדים ושתיה היא הארת חכמה, שה"ס יין המשמח אלוקים ואנשים, אך כאן הסכנה מפני שבשמאל יש אחיזה לחיצונים שהסו"ה אצל נח
וַיֵּשְׁתְּ מִן-הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אָהֳלֹה.

אמר רבי שמעון, מי הוא שיודע לסדר התפלה לריבונו כמו משה, בשעה שהיה צריך לו לסדר תפלותו באריכות הסדר כך עשה. אריכות לקבלת חוכמה, ובשעה שהיה צריך לו לקצר בתפלתו ידע ג"כ לקצר כדי לקבל חסדים.
כי בשעה שמשה היה צריך להאריך כתוב וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהוָה אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת-אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי, ובשעה שהיה צריך לקצר כתוב וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל-יְהוָה לֵאמֹר: אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ.

הקשר בין המדרגות מאפשר העלאת תפילה עד כסא הכבוד. ואם חלילה יש ניתוק בדרך, התפילה לא יכולה לעלות. ניתוקים נגרמים מעבודה שזרה לאמת, כמו להתפלל לרופא במקום להשם יתברך. ההרגשה המוטעית היא שהרופא עצמו מרפא, או הרגשה שסטייק מת נותן חיוּת.
התפיסה הגשמית שהכוח המונח בבריאה הוא המקור לכוח, עלולה להוביל לעבודה זרה, לבקש חלילה המכוכבים במקום מהשם יתברך.

אדם צריך ללמוד לקשר בהרגשה פנימית בנפש, את המדרגות עד האין סוף. התפילה מסוגלת לאהבה, שהיא הקשר בין הנברא לבורא לקרוע הרקיעים ולפתוח השערים, שהם מה שאדם משער בליבו.
ולא יהיה מי שימחה בידו, דהיינו שלא יוכלו המקטרגים לקטרג עליו.

תפילה שבלב אומר שאדם צריך לשבור את מה שמשער בליבו, דברים שמפריעים לו להתקשר לבורא וסותמים את המעברים להיכלות העליונים.
יש להפסיק לשער בלב הבלים ושטויות ששיכים לקליפות, שנובעים ממחשבות סרק שעולות כשאדם בוחר סביבה לא ראויה. כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ומה שמשער בליבו הוא רק צרכי הגוף שנועל את השערים, ומונע מהמחשבה לרדת ללב, כפי שאומר רש"י ערלי לב = אטומים מלהבין.

על האדם לדעת להבחין איך הוא מתפלל ועל מה להתפלל. לא בקשות על צרכי הגוף אלא על קשר עם הבורא יתברך. הצדיק משער בליבו רק השפעה, לכן מתפלל לקבל סיוע להשפעה.
בזכות עבודה ומעשים טובים של הצדיק המתחבר בתפילתו, נפתחים השערים להורדת השפע, כמו שכל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בן דוסא.