הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת בלק עו-עח | שיעור 26 השקפה

בלק עו – עח

ד׳ דרכים: עניים, חסידים, עבדים, בעלי קידוש השם

התענוג בנשמה נשאר לנצח.

הכלל הוא להיות עבד השם ולא עבד לתאוות הפרטיות. בעבודת השם צריך אדם לעבוד בדרך של עניות, חסידות, עבדות ובדרך של בעל קידוש השם. כאשר בא בביטול הגאווה, ביראה, יכולים להיפתח לו כל השערים. העבדות בדרך השם כולל את הכל, זהו המסדר את השבחים להשם לפני התפילה, ומי שמסדר השבחים אחר התפילה, בקשות ליבו לא חוזרים ריקם. כלומר מוכן לעבוד לפני קבלת השכר וגם להודות לאחריה, וממשיך לעבוד.

הדרך להתגבר על הגאווה, היא הקבלה הנפשית שיש כלל, שיש עליון ממך כפרט, ולהתכופף אליו, זו בחינת העני.

נראה לכאורה שבחינת העבד היא הכלל, אך בחינת השם יתברך הוא הכלל, אך יש לראות שיש כלל לדרך וכלל לתכלית. בדרך התפיסה היא של עובד המקבל עול מלכות שמים, עובד שלא מחפש את ההנאה, אלא היא באה כלואי. ומי שהוא עבד השם, הופך להיות מלך, אך מי שעובד לתאוותו הפרטית הוא עבד לס"א.

ישנן בעיקר שתי נקודות שמפריעות בדרך השם. א גאווה, ב האנכיות, הנהנתנות, שזו זמניות ההרגשה. ההתגברות תגיע כשאדם יאמר לעצמו, במקום לחפש כרגע את התענוג, באתי לעבוד, והתענוג אותו דוחים, יכול להגיע כלואי.

החיבור צריך להיות חיבור של נשמה ולא מעין חיבור גופני שלא מועיל ברצונות הגופניים.