הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס סד-סו | השקפה | שיעור 22

פנחס סד – סו שעור 22

ג זמנם נעשה דוד עבד

הָהַלכה הִיא הִתְפַּשְּׁטוּת שֶׁל הַסּוֹד.
תְּפִילָּה הִיא עֲבוֹדָה עַל שינוי ויישׁוּר הַלֵּב.
עַל הָאָדָם ללמוד לִשְׁבָח, לְבַקֵּשׁ וּלְהוֹדוֹת.

רק כאשר אדם בא בביטול, ביראה, יכול הוא ליצור קשר עם העליון. כשבא לבקש חייב לשבח תחילה, להאמין שיש מי שיכול לתת מלמעלה, וכמובן לדעת להודות על הקשר. כמו דוד, צריך האדם להרגיש עצמו עני ולהבין שמעצמו אין לו כלום, אלא הכל שייך להשם יתברך, אל לו לבוא בדרישה, שאז יכולה לתפילתו להיות מעומק הלב.

תפילה היא עבודה שבלב, היינו הוצאה מהכח אל הפועל, כך תפקיד האדם להוציא לפועל את תכנית מחשבת הבריאה מצד השבח לבורא, ומצד הבקשות שבאות לבטא את הרצון שלנו, ומצד ההודיה לקב"ה.