הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת פנחס קל-קלב | השקפה | שיעור 44
פנחס קלג – קלה שעור 44 כתוב באתר שיעור 45
ראש השנה
תַּעֲנוּג שֶׁלֹּא מִקְּדֻשָּׁה מַחֲלִיא אֶת הָאָדָם.
אל לו לאדם להיכנס לבריח, למקום ללא מוצא שכאשר מוכיחים אותו ומתחיל בתירוצים, במקום לראות את החטא, שאז בית דין של מעלה דנים אותו. יכול היה לבוא בענווה לווידוי, שאז בית דין של מעלה לא יכולים לדון, מפני שאין דנים אדם על פי עדותו עצמו. ואז מי שדן אותו הוא הקב"ה, שאז בוודאי דן אותו לטוב.
בתקיעת שופר יש לכוון לעשות תיקון שלם ולא חלקי. גם אם לא ניתן בזמן תיקון להגיע, עדיין יש לכוון ולשאוף. הבורא רוצה לתת את כל ההטבה, לכן על האדם לכוון לקבל את האושר האין סופי, זוהי שותפות מלאה באהבה.
אהבה שאינה תלויה בדבר סופה להתקיים, שאינה תלויה ברצון החלקי של האדם, אל תלויה במידת השפע השלם, ברצון להשפיע של הבורא.
אַשְׁרֵי הָעָם, יֹדְעֵי תְרוּעָה יְהוָה, בְּאוֹר-פָּנֶיךָ יְהַלֵּכוּן. לא כתוב שומעי או תוקעי תרועה אלא יודעי תרועה. יודעי תרועה לומר שאנחנו מכוונים עצמנו בלי לפעול מטעם הרצון לקבל שלנו, אלא מתוך רצון הבורא להשפיע.
יותרת הכבד מרה קנה ושט ושופר
היותרת על הכבד יותרת מן הכבד פירושו אשת זנונים שהיא לילית ההולכת ויוצאת מהכבד שהוא סמאל להטעות העולם ולהשטין עליהם ומפתה את הזכר לעשות זנונים, ומשום זה כתוב היותרת מן הכבד, יותרת על הכבד שהוא משום שאחר שהיא עושית ניאוף היא מתעלה עליו.
מצח אשה זונה דהיינו חוצפה, השולטת על הכבד שהוא סמאל כי היא אשת מדנים. כעס וע"כ נק' יותרת על הכבד, שכועסת כאשר לא מקבלת מיד מה שדורשת. אחד מסימני הטומאה, שהנקבה עולה על הזכר ומתגברת עליו. כך כאשר הרצון לקבל הפרטי מתגבר על רצון הבורא, זו בחינת הנקבה של הטומאה.
תענוג לא ראוי מביא את כל המחלות הגופניות והנפשיות, מפני שהוא מנתק את האדם ממקור החיים. רפואה היא דווקא חיבור למקור החיים, ע"י מידת ההשפעה.
