הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת וילך י-יב | השקפה | שיעור 4

וילך י – יב 4

כי שם ה' אקרא הבו גודל וגו'

צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁבְּכָל מִדַּת דִּין, יֵשׁ שָׁם הֲוָיָה שֶׁהוּא רַחֲמִים.

כַּאֲשֶׁר אָדָם עוֹנֶה אָמֵן, הוּא מֵאֲשֶׁר לְמַעֲשֶׂה שֶׁבְּכָל דִּין יֵשׁ רַחֲמִים, שֶׁהוֹיָה הוּא הָאֱלוֹקִים. מַשְׁמָעוּת הַדָּבָר הוּא אֱמוּנָה שֶׁכָּל דִּין יָכוֹל לְהִפָּתֵר.

לֵב מְתֻקָּן פָּתוּחַ לְקַבֵּל אֶת הַהֲטָבָה הָאֱלוֹקִית. כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם פְּחָדִים מִלָּתֵת עַצְמוֹ, מִלְּקַבֵּל אַהֲבָה, הַסִּבָּה הִיא שֶׁאֵינוֹ מְשַׁבֵּחַ כָּרָאוּי אֶת הַשֵּׁם.

גַּאֲוָתָן פּוֹחֵד לְשֶׁבַח אַחֵר מִפְּנֵי שֶׁעָלוּל לִהְיוֹת נָתוּן לְמִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ. וּמִי שֶׁמְּשַׁבֵּחַ אֶת הַשֵּׁם, מֵבִיא לַהֲפָצַת הַבְּרָכָה לְכֻלָּם.

כָּל חֲוָיָה יֵשׁ לַיַּחַס לַכְּלָל הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, לקב"ה, וְאָז לְהָבִיא אוֹתָהּ לַפְּרָטִים, וּלְקַשֵּׁר הַכֹּל יַחַד.

כַּאֲשֶׁר אָדָם מַגִּיעַ לְתוֹבָנָה גְּדוֹלָה וּמְיַחֵס הַגְּדוֹלָה לְעַצְמוֹ, הוּא מְבַזֶּה שָׁם הַשֵּׁם. עֲנִיַּת אָמָּן פֵּרוּשָׁהּ שֶׁכָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה טוֹב, שֶׁהֲרֵי הַבּוֹרֵא טוֹב וּמֵטִיב.