זוהר חדש הסולם – מדרש רות | שיעור 16 | השקפה| מו-מח
מגילת רות מו – מח שעור 16
אור לו בציון ותנור לו בירושלים
כל המפגש של האדם עם פרטים חיצוניים, בא כדי לעורר תמורה נפשית בתוכו. גן עדן בלימוד הזוהר אינו מצביע על מקום בשמים, אלא האדם הוא עולם קטן, וכשאומר גן עדן מתכוון להרגשה פנימית של אושר. גיהנום הוא סבל ותסכול כשרואה שהוא רחוק מהאושר.
היצר הרע מצייר לאדם את העונג במקום לא אמיתי, ומפיל את האדם בכך שהוא מקבע בו תבנית מחשבה שאינה נכונה, ואפילו משיג כל מה שחלם בגשמיות, מבין פתאום שלא הגיע לשום נקודת אושר אמיתית.
תפיסה הנפשית הקלוקלת, ליצר הרע יש שבעה שמות, כאשר כל שם מייצג תפקוד שונה של היצר, וכאשר טועים ומיישמים את אחד מהתפקודים הללו, מגיעים להתנהגות מזיקה, שמובילה לאחד ממדורי הגיהנום, שהם בחינות נפשיות.
בגיהנום שורפים את האדם, אך לא ביום שבת בו מוציאים את הרשעים, מפני שהשבת היא כלל, חוץ ממחלל שבת בפרהסיה, לכן לשמירת שבת חשיבות מכרעת.
הרוחניות תמיד קיימת, וישנה טעות במחשבה שעולים לגן עדן לאחר הפטירה. גם בסימולטור שהוא התודעה הגשמית המוכרת, יש את גן העדן והגהינום אך הם לא מורגשים בצורה תמידית. בגשמיות ההרגשה של מכה היא מידית, ברוחניות הפעולה מתרחשת מייד אך ההרגש לאחר זמן.
ויש לו ז' שמות ליצר הרע, ואלו הם, רע, טמא, שטן, שונא, אבן מכשול, ערל, וצפוני ז שמות כנגד ז תפקודים. וז' שמות לגיהנם מצד המקום, ואלו הם, בור, שחת, דומה, טיט היון, שאול, צלמות, וארץ תחתית. שבעה פתחים יש לגיהנם כנגד ז' שמות שיש לו. ז' מדורות הם בגיהנם זה על זה, וכל המדורות נועדים לרשעים לידון שם. גופם כלה בקבר. ונשמתם נשרפת, והאש אוכלתן.
אלו מדרגות נפשיות שיש לאדם. אנשים לא עוזבים את הרגשת הגיהנום עד שמגיעים לשם. אלו אנשים שלא עומדים בברית, לא הולכים בדרך קדושה, והאש של ההשתוקקות לדרך השם, פעולת נגדם.
וקול הרשעים בגיהנם צועקים ואומרים, אוי אוי, ואין מרחם עליהם כדי שיתקנו את צד השלילה שבהם. שני כוחות מניעים את האדם, הבריחה מהרע, והשאיפה לטוב.
ז' מדורי גיהנם
המדור הראשון, הוא בור, כאן נמצאים אנשים חסרי אותנטיות ולהם סוג של גאווה. והוא המדוד העליון, ושם כמה כתות של מלאכי חבלה, כעין הבור אשר אין בו מים, אבל נחשים ועקרבים יש בו עקרב גימטרייה עשב שהוא משול לרשעים. כך המדור הזה נקרא בור, בו כמה כתות של מלאכי חבלה, כעין נחשים השרפים אשר אין להם לחש.
המדור הראשון הוא חוסר ישרות פנימית ובמדור הראשון מורידין ודנין המבזה ת"ח בלבו, אע"פ שכבדום לפני אחרים. והמקלל חרש, וכיוצא בהם. והעובר אחורי בית הכנסת, בשעה שהציבור מתפללים. והמספר שבח חברו בפני מי ששונאים אותו כ לרעה. וכל אלו, וכיוצא בהם, נידונין במדור הראשון. הם לא באים בכלל, ומשחקים כלפי חוץ במקום להתמודד עם החסרונות שלהם, ומבזים בסתר תלמידי חכמים. הם נכנסים למדור שנק בור
המדור השני, הוא נקרא שחת. והוא אש ירוקה. ואין שם כי אם חושך, ואין שם רחמים כלל. ושם דנין, כל המספרין אחר מטתן של ת"ח. והמלבין פני חברו ברבים. ואפילו בהלכה, שלא ללמוד ממנו. והמתגאה שלא לשם שמים. והמתכבד בקלון של חבירו. והיודע בחברו שיכשל בדברים או בהלכה אחת, והם בעיר אחת, ואינו מודיעו קודם שיכשל, וישמח הוא או אחרים. ומי שיש לו בהכ"נ בעירו ואינו נכנס בה להתפלל. ומי שאינו נח לחבירו בהלכה. והאוכל מסעודה שאינה מספקת לבעליה. והמגביה ידו על חבירו, אע"פ שלא הכהו. ומי שמקלל בשחוק לחברו, בענין שיגיע לו בושת. כל אלו נדונים שם במדור זה, וכל כיוצא בהם.
המדור השלישי, הוא נקרא דומה על שם המלאך הממונה. ושם נדונים כל אותן גסי הרוח שהם חסרי עדינות, המתגאים בלבם בהלכה לפני העם, שלא לש"ש. והמספרים לשון הרע. והמגיס לבו בהוראה. והדן את חברו לכף חובה. והמלוה לחברו ברבית. והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה. ומי שאינו עונה אמן אחר המברך. ומי שעושה תפלתו פיסקי פיסקי. כגון המספר בתפלתו, וחוזר ואומר דבר אחר, וחוזר ומפסיק, והוא נקרא פיסקי פיסקי לא מעניין אותו הדרך אלא איך הוא נראה כלפי חוץ בדרך. והמתלוצץ על חברו, ועל הזקן ששכח תלמודו.והרואה דבר ערוה בחברו ואינו מודיעו בינו לבינו. כל אלה נדונין שם, וכל כיוצא בהם.
המדור הרביעי, נקרא טיט היון. ושם נידונין, כל אותן גסי הרוח שפועלים בגלוי ומרגישים עצמם מעל החוק. וכל אותן העונין עזות לעניים ומדוכאין. והרואה לעני בדוחק ואינו מלווהו, עד שמבקש ממנו הנאתו. וכל אותם היודעים עדות לעני ואינם מודיעים. והעושק שכר שכיר. והמוציא זרע לבטלה. והבא על גויה ונדה. והממשכן לעני ואינו מחזיר לו משכנותיו כשאין לו דבר אחר. והמטה משפט. והלוקח שוחד. כולם נידונים במדור הזה.
המדור החמישי, נקרא שאול. ושם נידונים המינים, והמוסרים, והאפיקורסים, והכופרים בתורה, והכופרים בתחיית המתים. על אלה נאמר, כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה. ועל שאר החוטאים כתיב, ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל.
המדור הששי, נקרא צלמות. ושם נידונין כל אלו שלא שומרים את הברית, כל אותן ששכבו עם אמותן, ונדה כלומר שאינם מוציאים פירות. מכל שישה מדורים אלו ניתן לעלות אפילו בהרהורי תשובה, אך מאבדון, המדור השביעי לא עולים.
המדור השביעי, נקרא ארץ תחתית, היורד לשם, שוב אינו עולה. ועליהם נאמר, ועסותם רשעים וגו'.
רשע גמור שאין לו הרהור תשובה, אין לו תקנה, ונידון לעולם בגיהנם. רבנן אמרי, רשע נידון בגיהנם ששה חדשים. רשע גמור, שנים עשר חדש. והני מילי כשהרהרו לעשות תשובה, ומתו. אבל אם לא הרהרו לעשות תשובה, ולא עשו תשובה, עליהם הפסוק אמר, ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו'.
ולפיכך תקנו בתפלת ערבית, כל ימי השבוע, והוא רחום יכפר עון. על כי מאותה שעה שתחשך, דנין את הרשעים בגיהנם, ע"י המשחיתים, שהם משחית אף וחימה. וכולם נכללים בהאי דוהוא רחום. משחית, הה"ד, ולא ישחית. אף, דכתיב והרבה להשיב אפו. חמה, דכתיב ולא יעיר כל חמתו. מנסים להתגבר על לא ישחית, התיקון הוא והוא רחום. על בחינת אף, אומרים והרבה להשיב אפו, על בחינת משחית, אומרים ולא ישחית, על חימה, התיקון הוא אומרים ולא יעיר כל חמתו. גם הדיבור עצמו עוזר במידה בה ניתן לכוון.
ולפיכך תקנו, לומר והוא רחום בימי החול ולא בשבת. שכיון שנכנס שבת, מסתלק הדין מן העולם, והרשעים בגיהנם יש להם מנוחה, ומלאכי חבלה אינם שולטין עליהם משעה שקידש היום מצאת הכוכבים במוצאי ליל שבת.
וע"כ אין אומרים בערב שבת והוא רחום, שלא יתעוררו מלאכי חבלה. ולפיכך הוא אסור מפני כבודו של מלך, המגין על הרשעים בשבת, להורות שכבר נסתלק הדין מן העולם, וכבר אין רשות למחבלים לחבל.
אין אומרים שומר עמו ישראל לעד בשבת מפני שהשבת שומרת. מי שיודע מצד הנפש להגיע למדרגת שבת, אז הוא יכול להתגבר על המקום של הנזק החיצוני, ויוכל שלא יזיקו לו. אדם ניזוק מפני שאינו פועל מטעם התכלית.
מגילת רות מו – מח שעור 16
אור לו בציון ותנור לו בירושלים
כל המפגש של האדם עם פרטים חיצוניים, בא כדי לעורר תמורה נפשית בתוכו. גן עדן בלימוד הזוהר אינו מצביע על מקום בשמים, אלא האדם הוא עולם קטן, וכשאומר גן עדן מתכוון להרגשה פנימית של אושר. גיהנום הוא סבל ותיסכול כשרואה שהוא רחוק מהאושר.
היצר הרע מצייר לאדם את העונג במקום לא אמיתי, ומפיל את האדם בכך שהוא מקבע בו תבנית מחשבה שאינה נכונה, ואפילו משיג כל מה שחלם בגשמיות, מבין פתאום שלא הגיע לשום נקודת אושר אמיתית.
תפיסה הנפשית הקלוקלת, ליצר הרע יש שבעה שמות, כאשר כל שם מייצג תפיקוד שונה של היצר, וכאשר טועים ומיישמים את אחד מהפתקודים הללו, מגיעים להתנהגות מזיקה, שמובילה לאחד ממדורי הגיהנום, שהם בחינות נפשיות.
בגיהנום שורפים את האדם, אך לא ביום שבת בו מוציעים את הרשעים, מפני שהשבת היא כלל, חוץ ממחלל שבת בפרהסיה, לכן לשמירת שבת חשיבות מכרעת.
הרוחניות תמיד קיימת, וישנה טעות במחשבה שעולים לגן עדן לאחר הפטירה. גם בסימולטור שהוא התודעה הגשמית המוכרת, יש את גן העדן והגהינום אך הם לא מורגשים בצורה תמידית. בגשמיות ההרגשה של מכה היא מיידית, ברוחניות הפעולה מתרחשת מייד אך ההרגש לאחר זמן.
קצב) ויש לו שבעה וכו': ויש לו ז' שמות ליצר הרע, ואלו הם, רע, טמא, שטן, שונא, אבן מכשול, ערל, וצפוני ז שמות כנגד ז תפקודים. וז' שמות לגיהנם מצד המקום, ואלו הם, בור, שחת, דומה, טיט היון, שאול, צלמות, וארץ תחתית. שבעה פתחים יש לגיהנם כנגד ז' שמות שיש לו. ז' מדורות הם בגיהנם זה על זה, וכל המדורות נועדים לרשעים לידון שם. גופם כלה בקבר. ונשמתם נשרפת, והאש אוכלתן אלו מדרגות נפשיות שיש לאדם. אנשים לא עוזבים את הרגשת הגיהנום עד שמגיעים לשם. אלו אנשים שלא עומדים בברית, לא הולכים בדרך קדושה, והאש של ההשתוקקות לדרך השם, פעולת נגדם.
קצג) מדור הראשון, בור וכו': המדור הראשון, הוא בור כאן נמצאים אנשים חסרי אותנתיות ולהם סוג של גאווה. והוא המדוד העליון, ושם כמה כתות של מלאכי חבלה, כעין הבור אשר אין בו מים, אבל נחשים ועקרבים יש בו עקרב גמטרייה עשב שהוא משול לרשעים. כך המדור הזה נקרא בור, בו כמה כתות של מלאכי חבלה, כעין נחשים השרפים אשר אין להם לחש.
ז' מדורי גיהנם
קצד) ושלשה ממונים שולטים וכו': ושלושה ממונים שולטים בגיהנם מתחת ידי דומה, והם משחית, אף, וחמה. וכל האחרים ממונים תחתיהם. וכל אותם הממונים רצים ושבים, ודנים בם נפשותיהם של רשעים.
קצה) וכל אותם כתות וכו': וכל אותם הכתות של מלאכי חבלה, כולם מרעישים הגיהנם, ונשמע קולם ברקיע. וקול הרשעים בגיהנם צועקים ואומרים, אוי אוי, ואין מרחם עליהם כדי שיתקנו את צד השלילה שבהם. שני כוחות מניעים את האדם, הבריחה מהרע, והשאיפה לטוב.
קצו) ועל כל אלו וכו': ועל כל אלו שלשת הממונים, עם שאר כתות של מלאכי חבלה שמרעישים גיהנם, אמר הכתוב עליהם, קול שאון מעיר קול מהיכל קול ה' משלם גמול לאויביו.
קצז) כנגד ג' משחיתים וכו': כנגד ג' משחיתים האלו, ששולטים כל ימי השבוע, מזמן תפילת ערבית, כל הלילה, דנים לאותן אשר היה במחשך מעשיהם, ומהרהרים הרהורים על משכבותם. ועליהם אמר הכתוב, והיה במחשך מעשיהם וגו'. הוי חושבי און ופועלי רע על משכבותם וגו'. וכיון שהתחילו גומרים ביום על כולם אבל התחלת הדין ברשעים בגיהנם, הוא משיחשך הלילה. ועל זה נקראים לילות. כש"א מפחד בלילות. ואמר ר' אלכסנדראי מפחדה של גיהנם. אדם לא יודע להצביע מה מקור הפחד שלו, אך פוחד מגהינום, מחוסר אמונה. הפחד הוא בתודעת הגוף
קצח) ולפיכך תקנו בתפלת ערבית, כל ימי השבוע, והוא רחום יכפר עון. על כי מאותה שעה שתחשך, דנין את הרשעים בגיהנם, ע"י המשחיתים, שהם משחית אף וחימה. וכולם נכללים בהאי דוהוא רחום. משחית, הה"ד, ולא ישחית. אף, דכתיב והרבה להשיב אפו. חמה, דכתיב ולא יעיר כל חמתו. מנסים להתגבר על לא ישחית, התיקון הוא והוא רחום. על בחינת אף אומרים והרבה להשיב אפו, על בחינת משחית, אומרים ולא ישחית, על חימה, התיקון הוא אומרים ולא יעיר כל חמתו. גם הדיבור עצמו עוזר במידה בה ניתן לכוון.
קצט) ולפיכך תקנו, לומר והוא רחום בימי החול ולא בשבת. שכיון שנכנס שבת, מסתלק הדין מן העולם, והרשעים בגיהנם יש להם מנוחה, ומלאכי חבלה אינם שולטין עליהם משעה שקידש היום מצאת הכוכבים במוצאי ליל שבת.
ר) וע"כ אין אומרים בערב שבת והוא רחום, שלא יתעוררו מלאכי חבלה. ולפיכך הוא אסור מפני כבודו של מלך, המגין על הרשעים בשבת, להורות שכבר נסתלק הדין מן העולם, וכבר אין רשות למחבלים לחבל.
רא) סנטרא דהוה מלקי וכו': בדומה לשומר, שהיה מכה הרשעים, בא המלך להגן עליהם ומשים אותם לפניו. כיון שעומד לפני המלך. אם יפחידם מי במכות, האין הוא בזיון המלך. כך שבת הוא המלך, שלקח כל הרשעים שבגיהנם לפניו, ומגן עליהם, וכל השומרים בעלי הדין נעברים לפני המלך, מי שלוקח רצועה לפני המלך ומפחיד אותם, האין זה בזיון המלך. והוא הדין, שאין אומרים שומר עמו ישראל לעד בשבת מפני שהשבת שומרת. מי שיודע מצד הנפש להגיע למדרגת שבת, אז הוא יכול להתגבר על המקום של הנזק החיצוני, ויוכל שלא יזיקו לו. אדם ניזוק מפני שאינו פועל מטעם התכלית.
רב) בהאי מדור דנין וכו': במדור הזה דנים לאותן שקוטפים מלוח עלי שיח, דהיינו המפסיקים דברים שנתנו בלוחות, דהיינו דברי תורה, עלי שיחה בטלה. ואותם שאינם נוהגים כבוד בתלמידי חכמים לא מכבדים את מקומו כמוביל ולא הולכים אחריו. ואין דנים במקום הזה את המבזה תלמיד חכם, כי אותו דנים בטיט היון.
כל המדורים בגיהנום הם עבור רשעים בעלי סוגי גאווה שונים.
רג) המדור הראשון הוא חוסר ישרות פנימית ובמדור הראשון מורידין ודנין המבזה ת"ח בלבו, אע"פ שכבדום לפני אחרים. והמקלל חרש, וכיוצא בהם. והעובר אחורי בית הכנסת, בשעה שהציבור מתפללים. והמספר שבח חברו בפני מי ששונאים אותו כ לרעה. וכל אלו, וכיוצא בהם, נידונין במדור הראשון. הם לא באים בכלל, ומשחקים כלפי חוץ במקום להתמודד עם החסרונות שלהם, ומבזים בסתר תלמידי חכמים. הם נכנסים למדור שנק בור
רד) המדור השני, הוא נקרא שחת. והוא אש ירוקה. ואין שם כי אם חושך, ואין שם רחמים כלל. ושם דנין, כל המספרין אחר מטתן של ת"ח. והמלבין פני חברו ברבים. ואפילו בהלכה, שלא ללמוד ממנו. והמתגאה שלא לשם שמים. והמתכבד בקלון של חבירו. והיודע בחברו שיכשל בדברים או בהלכה אחת, והם בעיר אחת, ואינו מודיעו קודם שיכשל, וישמח הוא או אחרים. ומי שיש לו בהכ"נ בעירו ואינו נכנס בה להתפלל. ומי שאינו נח לחבירו בהלכה. והאוכל מסעודה שאינה מספקת לבעליה. והמגביה ידו על חבירו, אע"פ שלא הכהו. ומי שמקלל בשחוק לחברו, בענין שיגיע לו בושת. כל אלו נדונים שם במדור זה, וכל כיוצא בהם.
רה) המדור השלישי, הוא נקרא דומה על שם המלאך הממונה. ושם נדונים כל אותן גסי הרוח שהם חסרי עדינות, המתגאים בלבם בהלכה לפני העם, שלא לש"ש. והמספרים לשון הרע. והמגיס לבו בהוראה. והדן את חברו לכף חובה. והמלוה לחברו ברבית. והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה. ומי שאינו עונה אמן אחר המברך. ומי שעושה תפלתו פיסקי פיסקי. כגון המספר בתפלתו, וחוזר ואומר דבר אחר, וחוזר ומפסיק, והוא נקרא פיסקי פיסקי לא מעניין אותו הדרך אלא איך הוא נראה כלפי חוץ בדרך. והמתלוצץ על חברו, ועל הזקן ששכח תלמודו.והרואה דבר ערוה בחברו ואינו מודיעו בינו לבינו. כל אלה נדונין שם, וכל כיוצא בהם.
רו) המדור הרביעי, נקרא טיט היון. ושם נידונין, כל אותן גסי הרוח שפועלים בגלוי ומרגישים עצמם מעל החוק. וכל אותן העונין עזות לעניים ומדוכאין. והרואה לעני בדוחק ואינו מלווהו, עד שמבקש ממנו הנאתו. וכל אותם היודעים עדות לעני ואינם מודיעים. והעושק שכר שכיר. והמוציא זרע לבטלה. והבא על גויה ונדה. והממשכן לעני ואינו מחזיר לו משכנותיו כשאין לו דבר אחר. והמטה משפט. והלוקח שוחד. כולם נידונים במדור הזה.
רז) המדור החמישי, נקרא שאול. ושם נידונים המינים, והמוסרים, והאפיקורסים, והכופרים בתורה, והכופרים בתחיית המתים. על אלה נאמר, כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה. ועל שאר החוטאים כתיב, ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל.
רח) המדור הששי, נקרא צלמות. ושם נידונין כל אלו שלא שומרים את הברית, כל אותן ששכבו עם אמותן, ונדה כלומר שאינם מוציאים פירות. המדור השביעי, נקרא ארץ תחתית, היורד לשם, שוב אינו עולה. ועליהם נאמר, ועסותם רשעים וגו'.
מכל שישה מדורים אלו ניתן לעלות אפילו בהרהורי תשובה, אך מאבדון, המדור השביעי לא עולים
רט) וכל אלו המדורות, אש אוכלה דולקת לילה ויום לנפשותם של רשעים. יש מי שנקרא רשע, ונידון בגיהנם י"ב חדש. רשע גמור שאין לו הרהור תשובה, אין לו תקנה, ונידון לעולם בגיהנם. רבנן אמרי, רשע נידון בגיהנם ששה חדשים. רשע גמור, שנים עשר חדש. והני מילי כשהרהרו לעשות תשובה, ומתו. אבל אם לא הרהרו לעשות תשובה, ולא עשו תשובה, עליהם הפסוק אמר, ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו'.
