תיקוני הזוהר שיעור 23 – הקדמה -עמוד כז-כח

תיקוני זוהר עוף השמים יוליך את הקול שעור 23

העוף היינו הצפור של ים הזה הוא המלאך מטטרו"ן עליו נאמר כי עוף השמים יוליך את הקול.
ישנם ב׳ כסאות, הכסא העליון הוא בינה, והכסא התחתון הוא מלכות. ומלח נקרא הדינים אשר במסך אשר עליו יוצא קו האמצע המיחד ימין ושמאל, והוא ממרק ומבשם וממתיק הדינים דשמאל שהם מרים עם החסדים אשר בקו ימין, לכן נקראת מלכות ים המלח ע״ש שמקבלת מן קו האמצע שהוא יסוד את המלח הממתיק הדינים שבה.

המלח הוא שלילה שממתיק ע"י כך שהשלילה מבטלת את השלילה. השלילה היא חלק מהקיום ונועדה לבטל את השלילה. כאשר אומרים שלבורא אין חיסרון, זה כן אומר שיש בו שלמות, וכך מותר לשנוא את הרע. אוהבי השם שנאו רע. הכוחות השליליים הם כח נכון, בעזרתו מבטלים את השלילה, כמו שכתוב בכל לבבך, עליך לעבוד בשני יצריך.

ולא תשבית מלח ברית אלקיך. למלח יש קיום, הוא שומר ולא נותן למזיקים לקלקל.

על כל קרבנך תקריב מלח, כדי לערב גם את השלילה, צד הבריאה הוא צד השלילה, והוא טוב כאשר מתבטל לימין, לאמונה. וכאן מבאר התקונים את מאמר הגמרא דמסכת בבא בתרא על ים הזה היינו מלכות כשהיא מאירה לעולמותבי״ע, והצפור אשר ראה שהים מגיע עד קרסוליו הוא מטטרון אשר הארת מלכות מגיעה עד נצח הוד שלו הנקראים קרסולים. ועליו נאמר כי עוף השמים יוליך את הקול  מוליך את קול האמונה ע"י שימוש בשלילה לייצר גבול וחיתוך כדי ליישם את הנקודה האמצעית, כדי שהקול קול יעקב יתקיים בארץ.

ומפרש איזה קול, קול של קריאת שמע. כי הוא היינו מטטרו״ן, כולל ששת ימי החול, ושולט עליהם. ולוקח קול ההוא של קריאת שמע, ופורח בו עד עמוד האמצע, היינו ז״א שהרי צד הרחמים הוא החזק, האמיתי ובזכות המנעולא, הוא קונה מנעלים, גבול. לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקנה מנעלים לרגליו. קו שמאל מפגיש את האדם עם המקרה, וכאן יש לעצור ולבוא לקו אמצעי.

ביום חול התפילה עולה ע"י השליח מטטרון, ובשבת בחינת אדם, הכח של הצדיק שבנפש.

תיקוני זוהר עוף השמים יוליך את הקול שעור 23

מ) וכורסייא דלתתא ים וכו': והכסא התחתון, היינו מלכות דמלכות, היא ים המלח, והיא כסא דין. והעוף היינו הצפור של ים הזה הוא מטטרו"ן עליו נאמר כי עוף השמים יוליך את הקול.
פירוש. ישנם ב׳ כסאות, הכסא העליון הוא בינה, והכסא התחתון הוא מלכות. ומלח נקרא הדינים אשר בהמסך אשר עליו יוצא קו האמצע המיחד ימין ושמאל, והוא ממרק ומבשם וממתיק הדינים דשמאל שהם מרים עם החסדים אשר בקו ימין, לכן נקראת מלכות ים המלח ע״ש שמקבלת מן קו האמצע שהוא יסוד את המלח הממתיק הדינים שבה המלח הוא שלילה שממתיק ע"י כך שהשלילה מבטלת את השלילה. השלילה היא חלק מהקיום ונועדה לבטל את השלילה. כאשר אומרים שלבורא אין חיסרון, זה כן אומר שיש בו שלמות, וכך מותר לשנוא את הרע. אוהבי השם שנאו רע. הכוחות השליליים הם כח נכון, אתו מבטלים את השלילה, כמו יריעות העיזים במשכן. בסו"ה, ולא תשבית מלח ברית אלקיך למלח יש קיום, הוא מזיק שלא נותן למזיקים לקלקל. וגו' על כל קרבנך תקריב מלח כדי לערב גם את השלילה, צד הבריאה הוא צד השלילה, והוא טוב כאשר מתבטל לימין, לאמונה. וכאן מבאר התקונים את מאמר הגמרא דמסכת בבא בתרא על ים הזה היינו מלכות כשהיא מאירה לבי״ע, והצפור מט"ט אשר ראה שהים מגיע עד קרסוליו הוא מטטרון אשר הארת מלכות מגיעה עד נצח הוד שלו הנקראים קרסולים. ועליו נאמר כי עוף השמים יוליך את הקול  מוליך את קול האמונה ע"י שימוש בשלילה לייצר גבול וחיתוך כדי ליישם את הנקודה האמצעית, כדי שהקול קול יעקב יתקיים בארץ.

מא) קול דקריאת שמע וכו': ומפרש איזה קול, קול של קריאת שמע. כי הוא היינו מטטרו״ן, כולל ששת ימי החול, ושולט עליהם. ולוקח קול ההוא של קריאת שמע, ופורח בו עד עמוד האמצע, היינו ז״א שהרי צד הרחמים הוא החזק, האמיתי ובזכות המנעולא, הוא קונה מנעלים, גבול. לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקנה מנעלים לרגליו. קו שמאל מפגיש את האדם עם המקרה, וכאן יש לעצור ולבוא לקו אמצעי, המכריע בין חו״ב תלת מחד נפקא, ז"א שעולה ומחבר בין בינה לחכמה, וכל מה שגורם התחתון לעליון, מקבל גם הוא. ומקבל המוחין שלו, שהם קול ה׳ על המים ואין מים אלא תורה. והוא בחינת תפארת שהיא קול ה׳ בהדר. עד כל הששה קולות של ז״א. והוא כולל גם קול השביעי שבהם, היינו קול ה׳ יחולל אילות אשר הוא באימא היינו מלכות שנק איילה.

מב) בעל כנפים יגיד דבר וכו': ובעל כנפים יגיד דבר, דבר זהו תפילה אשר מטטרו״ן מעלה אותה עד צדיק חי עולמים, היינו יסוד, הכולל ח״י ברכות, שנאמר בהם, ברכות לראש צדיק חי העולמים.

מג) וצלותא איהו דבור וכו': ותפילה היא דבור, הרוכבת עליו היינו על מטטרו"ן, והוא מרכבה אליה בימי החול. והיא השכינה. והיא השם אדני. קול רוכב בפיו היינו בפנימיות והוא הוי״ה. וסוד הדבור הוא, אדני שפתי תפתח וגו'. ומטטרו״ן הוא מרכבה לשניהם לשם הויה ולשם אדני, כעין זה יאהדונה״י. וכך עולה הגימטריא של מלאך, כחשבון שני השמות הוי״ה אדנ״י יחד. מלאך הוא כח בנפש, וכאשר יודעים לייצר כח פנימי זה, 

מד) ובגין דא אתקרי וכו': ומשום זה הוא נקרא מלאך שר הפנים, כי על ידי שליח זה היינו מטטרו״ן מתייחדים ב׳ השמות בימות החול. אבל ביום השבת לא עולים אלו ב׳ השמות שהם עמוד האמצע, הוי״ה, והשכינה היינו אדנ״י, ולא מתיחדים על ידי שליח, אלא בצדיק חי עולמים היינו יסוד דז״א, ועליו נאמר כי עוף השמים יוליך את הקול, קול דקריאת שמע. ובעל כנפים יגיד דבר, היינו דבור התפילה, ולא ע״י שליח שהוא מטטרו"ן. ומשום זה נאמר, וצדיק יסוד עולם, היינו יסוד אשר הוא כולל הכול ובו מתייחדים שני שמות אלו. ביום חול התפילה עולה ע"י שליח ובשבת בחינת אדם, הכח של הצדיק שבנפש.
ביאור הדברים: מטטרון נקרא שר העולם מצד ו"ק עומד בעולם הבריאה ומשפיע ליצירה להיות בו השלמות להשלים כל התחתונים אשר בג׳ העולמות, בריאה, יצירה, עשיה, ולכן נקרא עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו שנאמר על אליעזר עבד אברהם, והוא נקרא מרכבה ל אדם הקטן להיותו בבי״ע כמו זו״ן באצילות, אשר ז״א הוא בחינת מ״ה דאלפין בגימטרייה אדם. ושיעור קומתו הוא בכל ג׳ עולמות בי״ע כי ראשו הוא בבריאה, וגופו ביצירה ורגליו בעשיה דומה לבחינת אדם הראשון, אלא שאדם ראשון נולד בעת עליית עולמות שראשו במקום ז"א דאצילות. אדם הקטן הוא הנשמה, ואדם הגדול אותו צדיק העולה למקום אצילות
והנה נודע שכל המסכים והדינים האמורים באצילות, אינם באצילות עצמה, אלא בבי״ע, ומטטרו״ן ומרכבתו הם הנושאים את המסכים ההם בשביל ז״א ומלכות דאצילות אשר על ידם עולים זו"ן ומכריעים בין הקוין דימין ושמאל דבינה ויוצאים המוחין באו"א ג קווים שזו"ן גורמים ואח״כ בזו"ן ונודע שכל שעור האורות אשר התחתון גורם לעליון מקבל אותם גם התחתון ולכן זוכה מטטרו"ן בכל אלו האורות אשר הוא גרם להוציאם.
והנה שורש המוחין דזו״ן מתחיל מאו״א דהיינו מן בינה דא״א שיצאה לחוץ מראש דא״א היה צמצום וע"י הכרומה דאתחפיא שלולא יציאה זו לא היו מוחין לזו״ן, ובינה זו, הג״ר שבה נתקנו לאו״א, וז׳ תחתונות לישסו״ת למעשה רק ז"ת דבינה יצאו מהראש, וג"ר של ג"ר וג"ר של ז"ת התחלקו, ולכן כשאנו רוצים להמשיך מוחין לזו״ן אנו מחויבים להמשיכם משרשם דהיינו מאו׳׳א המשפיעים לישסו״ת, ומישסו״ת לזו״ן.
או"א עילאין הם כמו שורש המוחין, וישסו"ת המוחין, וזו"ן מקבלי המוחין. במוחין דחכמה א"א הוא שורש המוחין ויש ב׳ זווגים להמשכת המוחין לזו״ן א׳ זווג דו״ק דמוחין שפירושו אשר אע״פ שהחסדים כלולים מן הארת חכמה עכ״ז אינם מקבלים רק חסדים וזהו בקריאת שמע אשר הגם שאו״א נזדווגו בכל השלימות של מוחין דהולדה אמנם זו״ן עדיין לא מקבלים המוחין האלו בבת אחת, והם רק ו״ק דגדלות. זווג ב׳ הוא זווג דג״ר גמורים אשר שניהם מאירים הן חכמה והן חסדים וזה נעשה בברכת אבות וז״א עצמו עושה הזווג בשים שלום. לפני שמגיעים לשים שלום יש לבוא קודם עם הקורבנות, להקריב את דומם צומח חי, אמונה בג' ראשונות, שנים עשר בקשות, הודיה ואז מגיעים לשים שלום.