תיקוני הזוהר | עמוד צח-צט | שיעור 82
סוד הנקודות שיעור 82
את ניקוד הקמץ העמידו בעלי הדקדוק שהיא תנועה גדולה, משום שהוא ראשון של כל הנקודות שבספירות, תנועה ראשונה, כי קמץ הוא כתר. אע״פ שכל הספירות הן שמות קדושים. עכ״ז נעשו זה כסא לזה זה תחת לזה, כלומר חוכמה היא הכיסא עליו יושב הכתר, כמו בן שצריך לשרת לאביו ולאמו, ולעשות עצמו אליהם כעבד ושמש וכסא ומצב תחתיהם. כך הן הספירות זו לזו, ומשום זה יש נקודה שהיא מלך.
כל נקודה עליונה היא מלך על נקודות שתחתיה, ויש נקודה שהיא עבד אליו. כמו שבא שהוא עבד לקמץ, ורץ בשליחותו, ומזנב אחריו, אבל במקומו הוא מלך.
פירוש. הנה מבואר בעץ חיים שער מטי ולא מטי פרק ב', ובתלמוד עשר הספירות חלק הקסו) ורזא דקמץ חושבן וכו': וסוד הקמץ, חשבון קמץ במספר קטן הוא י״ד ושלש נצוצות הן שלושים עם מספר י״ד הם ארבעים וארבע, ורקיע של הקמץ שהוא ו׳ עם מספר מ"ד הם נ׳. היינו מדרגה שלימה של חמש קומות שבכל אחת ישנן עשר ספירות והן חמישים. כי קמץ הוא כתר וזהו כלל שיש בכתר שהוא העליון של הפרצוף כל מה שיש בספירות ובקומות שלמטה ממנו. והוא כולל את כלם. מ׳ מן נ׳ רומזת שהוא מלך והם רמוזות בד׳ יודין מן יו״ד ה״י וי״ו ה״י. היינו קומת ע״ב דא״ק, שהוא התפשטות ב׳ דא״ק, וקומת חכמה ונקודות המרומזות ביודין שכל י׳ היא בצורת נקודה. ועוד י׳ מן נ׳ רומזת ליו״ד ה״א וא״ו ה״א שהוא שם מ״ה, כי שם ע״ב שהוא קומת חכמה הוא שורש אל שם מ״ה. ולא לחנם נאמר בו מלך כי הוא מלך גדול על כל המלכים. כי כל האורות שישנם בעולמות באים מהתפשטות ב׳ דא״ק ע״י זווג ע"ב ס״ג דא״ק מדבר על העולמות בצמצום ב והאורות להשלמת כלים באים מע"ב ס"ג, אשר הארתו מורידה את ה׳ תחתונה למקומה, ומאירים ג״ר בפרצוף.
גם לקמץ סוד חמישים. כאשר משלימים את מניין מ"ט ומוסיפים את הנקודה, קונים קומה שלמה, בחינת חמישים שהוא כתר.
קסז) פתח איהו מ״ב וכו': חשבון פתח עם הנקודות הוא מ״ב. ומפרש, חשבון פתח במספר קטן הוא עשרים. וניצוץ שהוא הנקודה של הקמץ שמתחת תיו של פתח ושני רקיעים הם ב׳ ווין וי׳ הרי מ״ב. בסו״ה כ״י ב״י חשק ואפלטהו כ״י ב״י = מ"ב. ובסו"ה פתחו לי שערי צדק אבא בם וכו', ב״ם הוא ארבעים ושנים. כי בי חשק ואפלטהו, חשק הוא ראשי תיבות חירק שהוא נצח, שבא שהוא גבורה, קמץ שהוא כתר, מן הנקודות שתחת אותיות אבגית״ץ.
קסח) קמץ קומץ סתים וכו': קמץ הוא מלשון קומץ שאורו סתום באות יוד, בהתנגדות להתפשטות ממעלה למטה. פתח, בו מתפתחת החכמה בחמש אצבעות היינו בקומה שלימה של עשר ספירות, שהן נרמזות באות ה' וכן כמה סודות בנקודות שהן חכמה נפתחות בסוד הפתח. וזה הוא אבא ב״ם שהוא שם מ״ב, אודה י״ה שהם המוחין של כתר, חכמה ובינה (עי׳ להלן בתקונא רביעאה אות ד׳ במעלות הסלם כל ההמשך) ועל פתח נאמר פתחו לי כו', זה השער לה׳.
באצילות כל הפרצופים א"א או"א השם מ"ב שלמעלה מחזה מראה על שלמות. יש גם שם מ"ב בישסו"ת למטה מחזה, מ"ב דכלים כאשר זו"ן עולים לישסו"ת
פירוש, ישנם כמה שמות מ״ב: א׳ הוא שם מ״ב הראשון אשר כל השמות מ״ב נחתמו ממנו והוא מרומז בכתר, חכמה, ובינה, אשר ד׳ אותיות הוי״ה הפשוטה הן כתר. ויוד אותיות הוי״ה במילוי כזה: יו״ד ה״א וא״ו ה״א, הן חכמה. וכ״ח אותיות מילוי המילוי כזה: יו״ד וא״ו דל״ת. ה״א אל״ף. וא״ו אל״ף וא״ו. ה״א אל״ף הן בינה. והם האורות המקובלים למעלה מפרסא שהיא בחזה דא״א ומגיעים עד היסודות שבאו״א עלאין, אשר ראש א״א הוא כתר, ואבא עלאה חכמה, ואימא עלאה בינה.
אמנם זו״ן שהם נמצאים מתחת הפרסא למטה מחזה דא״א אינם יכולים לקבל שם מ״ב זה, זולת בעת שהתחתונים מעלים מ"ן ונמשך מ״ד אור מלמעלה, אור ע"ב ס"ג מזווג ע״ב ס״ג שבא״ק שהארת הזווג מחזירה את הבינה לראש א״א ואז מקבלים ישסו״ת הארת חכמה ומשפיעים לזו״ן ונעשים כמו שהם למעלה מפרסא ובבחינת שם מ״ב, ושם מ״ב זה מרומז בסוד ל״ב אלקים הנאמרים במעשה בראשית ועשרה מאמרות, כי ל״ב אלקים הם בחינות ישסו״ת המקבלים הארת חכמה מל״ב נתיבות החכמה, ועשרה מאמרות הם בחי׳ ה׳ החסדים של זו״ן המתחלקים לע״ס המקבלים מאו״א עלאין.
זהו שם מ"ב דכלים מצד כח הנקבה, ושם מ"ב שלמעלה מחזה שהוא שם מ"ב דאורות מצד כח הזכר' אשר בהתפשטות ב׳ של א״ק שהיא שורש של הנקודות. למדנו ששורש הנקודות הוא ס"ג, והסתכלות ב היא נקודות כי התפשטות א׳ היא טעמים, והתפשטות ב׳ היא נקודות.
בנקודות דגלגלתא היו כלים רקים, השאירו אחריהם כלים ריקנים, בא פרצוף ע"ב ומילא את הכלים של גלגלתא בעשר יציאות וכניסות, שנקרא מטי ולא מטי.
יתכן ומחלק את טנתא על פי הפרצופים שכל פרצוף משויך לספירה.
ומבואר שם שבעת שהאור מטי בכתר אז מטי בגבורה נצח יסוד. וכשהאור מטי בחכמה אז מטי בבינה חסד תפארת הוד מלכות, והכוונה היא. כי בהתפשטות ב׳ הנקודות, פרצוף ע"ב מאחר שאור הכתר שהוא טעמים לא חזר להתפשט, בסוד קמץ שהוא לשון קמיצו מלשון וקמץ הכהן שאור הטעמים לא מתקבל, הרי כשהאור מטי בכתר אין בפרצוף רק הארת ו״ק בלי ג״ר, וכשהאור מטי בחכמה יש הארת ג״ר בפרצוף בסוד נקודת פתח, פתח דבריך יאיר. וו״ק של כל פרצוף מתחלקים כך שחסד הוא ג״ר, וגבורה היא ו״ק. תפארת היא ג״ר, נצח הוא ו״ק. הוד הוא ג״ר, יסוד הוא ו״ק. ומלכות מקבלת הארת ג״ר מט״ר שלמעלה ממנה. ולכן כשמטי האור בכתר שה״ס קמץ וקמיצו, אז אין בפרצוף רק הארת ו״ק, מפני שזה משפיע על כל המדרגות שהן ו"ק ולכן מטי בגבורה נצח יסוד שהן החלק התחתון שבזוגות, ולא בחכמה בינה חסד תפארת הוד מלכות, שבהם הארת ג"ר. וכשמטי האור בחכמה, אז כל מדרגות ו"ק מתחברות עם ג׳ הראשונות שלהן ומאירות בשלימותן כל פעם מדרגה אחרת.
וזה אמרו כגון שבא שהוא גבורה, דאיהו עבד לקמץ שהוא כתר. ורץ בשליחותיה ומזנב אחריו, אשר כשמטי האור בכתר, אז מטי בגבורה שהיא שבא שרץ בשליחות הכתר למעט כל הספירות מג"ר לו"ק, ומזנב אחר הכתר, המאיר בהארת אחוריים אל הפרצוף. אבל באתריה מלכא איהו, כשספירת הגבורה עולה ומתחברת עם החסד שהוא ג״ר שלה, דהיינו כשמטי בחכמה וישנה הארת ג"ר בפרצוף, אז מלכא איהו כי הארת ג"ר מתפשטת בכל הקומה ומאירה בכל שלימותה.
