"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מתחילים מאמר "דאתאבידו חייבין מעלמא" (שנאבדו רשעים מהעולם)
אומר רבי יהודה – בעת המבול, בזמן שהרשעים נאבדו מהעולם בגלל חטאיהם, הקב"ה הסתכל בעולם, ולא ראה מי שיגין עליהם.
ואם נשאל – הרי נח הצדיק יכול היה להצילם ולהגין עליהם בזכות צדיקותו?
עונה רבי יהודה – אומר לו הקב"ה "כי אותך ראיתי צדיק לפניי בדור הזה", משמע שדווקא בדור הזה הוא צדיק אבל אינו מספיק צדיק באופן כללי. כלומר שאין כח הצדיקות שלו מספיק כדי להגין על כל העולם.

לעומת זאת, רבי יוסי חולק על רבי יהודה ואומר שנח כן היה מספיק צדיק על מנת להגין על כל העולם מפני המבול. למה אם כך נח לא הציל את העולם? בגלל שלא היו עשרה צדיקים בכל העולם. עשרה צדיקים מייצגים "כלל" ובזכות הכלל אפשר להגין על כל העולם אבל אם אין אפילו עשרה צדיקים בעולם – אין אפשרות להגין על העולם אפילו כשיש צדיק גדול כנח.

עוד למדנו על ההבל בין "בית" ל"תיבה", בהקשר של תיבת נח.
ישנו סדר ישר (רחמים) באותיות, מא' ועד ת', וישנו סדר הפוך (דין) באותיות, מת' ועד א'.
אבל גם אם יש דין – אם הוא בא מרחמים הוא נחשב לרחמים.

דין שבא מדין – בא למחות, דין שבא מרחמים – בא לשמור.

דין זה עניין של גבול, של עונש, של עצירת החופש. האם זה טוב לעשות גבול לזמנים שלנו? גבול לאכילה שלנו? וכד' – התשובה היא כן, כי למשל כשאני עושה דין לאכול רק דברים בריאים יש בתוך זה רחמים של שמירה על הבריאות. כשאני עושה גבולות חינוכיות לילדים שלי זה עניין של דין אבל אם זה בא מתוך מטרה טובה של רחמים אזי גם הדין נחשב לרחמים.

עכשיו השאלה כיצד האדם מקבל את הדין? האם הוא מוכן לקבל את הדין או שלא?
כשלא רוצים לשמוע למדריכים שלנו, לחז"ל, אנו נכנסים בתוך דינים קשים ומתרסקים! כמו במבול! יש דין שהוא לטובתנו – צריך לשמוח בו ולא לבעוט בו. כשהקב"ה נותן לנו גבולות הם שומרים עלינו.

כך גם התיבה של נח – אמנם היא דין אבל שבאה מתוך רחמים וע"כ שומרת עליו.

עוד נושא מעניין שלמדנו היום –
יש הבדל בין מנהיג לרודן.
הרודן מחייב את נתיניו לעשות מה שהוא רוצה, ואם הנתין לא עושה – אזי הרודן מכה אותו ומעניש אותו. בכלל לא אכפת לרודן מהנתין רק רוצה שיעשה את מה שהוא דורש ממנו.

מנהיג לעומת זאת – אכפת לו מהעם שלו!

כשעם ישראל חטא – משה רבינו התפלל עליהם והתחנן מהקב"ה שיציל אותם עד כדי שהיה מוכן למסור את נפשו עליהם! לעומת זאת, אומר הזוהר הקדוש, נח לא עשה מספיק כדי להציל את העם, לא הראה לקב"ה רצון גדול ומוכנות למסור את הנפש בשביל העולם.

עוד הרבה תובנות גבוהות – תשמעו בשיעור…

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

אנו לומדים מאמר חדש שנקרא "אמרתי לא אראה יה".
מתחיל הזוהר באמירה קשה: כמה אטומים הם בני אדם, שאינם יודעים ואינם משגיחים בדברי תורה אלא שמסתכלים בדברי העולם, ורוח החכמה נשכח מהם. כי כשהאדם מסתלק מהעולם הזה, ונותן חשבון לרבונו מכל מה שעשה בעולם הזה, בעודו נמצא ברוח וגוף ביחד. והוא רואה מה שרואה, עד שבא לעולם האמת, ופוגע שם באדם הראשון, היושב בשער גן עדן, לראות כל אלו שומרי מצות רבונם, ושמח בהם.

אדם הראשון מייצג את ה"כלל", והוא שמח בכל אדם שהצטרף לכלל בחייו ולא בזבז את חייו לריק.

הזוהר ממשיך לתאר את מה שקורה עם הנשמה בעולם האמת.

אדם שעולה למעלה חייב שיהיו לו ב' תיקונים, של יראה ושל אהבה, בלי תיקונים אלו אדם חייב לחזור שוב לעולם הזה כדי לתקן עצמו.

לכן אדם צריך להכין את עצמו בעודו בעולם הזה שיהיו לו לבושים ראויים לעולם האמת.

חזקיה המלך חושש ואומר "אמרתי לא אראה יה", ואם חזקיה המלך חושש כך מה אנו נאמר? בטח שאנו צריכים לחשוש שלא נזכה להכין עצמנו כראוי לעולם האמת. כל אחד צריך לראות שהוא אוסף עצמו והולך בדרכי הצדיקים ומכין לבוש ראוי וכלים ראוים לעולם האמת אחרת לא ידע מה לעשות שם… יזרקו אותו משם…

מסיים הזוהר ואומר:
חלוקא דרבנן, הוא הלבוש שמתלבשים בו הצדיקים בעולם האמת.
אשרי חלקם של הצדיקים שגנז להם הקב"ה הרבה טוב ועדנים לעולם האמת, עליהם כתוב, "עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו".

דף היומי בזוהר הקדוש, פרשת נח, עמודים ס"א – ס"ג.

אנו לומדים היום ב' נושאים: עניין הזמנת אורחים ודרך ארץ, והנקודה שעליה מושתת העולם.

לאחר חטאי אדם הראשון והדורות הבאים אחריו אומר ה' לנח שיבנה תיבה שתישמור עליו מפני המבול שהרי המבול יחריב את כל העולם.

אומר לה' לנח כך: "בא אתה וכל ביתך אל התיבה כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה".

התיבה היא כמו ביתו של ה', ובשביל להיכנס לתוכה צריך את רשותו של ה' יתברך, ולא כל אורח יכול להיכנס לביתו של ה'. לכן רק נח ומשפחתו נכנסו ולא רשעי העולם.

מכאן לומד הזוהר הקדוש שאסור להכניס לביתנו שום אדם ללא רשות, כלומר שצריך לעשות הבחנה אם אדם זה צדיק או רשע ואין להכניס את הרשעים.

ובפנימיות הדברים פירש הרב שאין מדובר על עניין חיצוני אלא כשאדם רוצה להכניס לחדרי ליבו רצון מסויים ומתלבט האם רצון זה הוא בסדר או לא. חייב לראות אם אורח זה אינו רשע, שהרי אסור להכניס לליבנו רצונות לא טובים שקלקלו את ליבנו.

דוגמא פשוטה:
אדם מרגיש שרוצה ליסוע לחוץ לארץ לטייל. הוא צריך לשאול את תפיסת הבורא שבו "האם זה יקדם אותי מבחינה רוחנית או דווקא יפגע בקשר שלי עם ה'?"

עד כאן סיכום קצר, להרחבה והמשך – שמעו את השיעור המלא…

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

דף היומי בזוהר הסולם – פרשת נח עמודים נ"ב – נ"ד. י"ט באב תשע"ד

אנו לומדים מאמר חדש שנקרא "אמרתי לא אראה יה".
מתחיל הזוהר באמירה קשה: כמה אטומים הם בני אדם, שאינם יודעים ואינם משגיחים בדברי תורה אלא שמסתכלים בדברי העולם, ורוח החכמה נשכח מהם. כי כשהאדם מסתלק מהעולם הזה, ונותן חשבון לרבונו מכל מה שעשה בעולם הזה, בעודו נמצא ברוח וגוף ביחד. והוא רואה מה שרואה, עד שבא לעולם האמת, ופוגע שם באדם הראשון, היושב בשער גן עדן, לראות כל אלו שומרי מצות רבונם, ושמח בהם.

אדם הראשון מייצג את ה"כלל", והוא שמח בכל אדם שהצטרף לכלל בחייו ולא בזבז את חייו לריק.

הזוהר ממשיך לתאר את מה שקורה עם הנשמה בעולם האמת.

אדם שעולה למעלה חייב שיהיו לו ב' תיקונים, של יראה ושל אהבה, בלי תיקונים אלו אדם חייב לחזור שוב לעולם הזה כדי לתקן עצמו.

לכן אדם צריך להכין את עצמו בעודו בעולם הזה שיהיו לו לבושים ראויים לעולם האמת.

חזקיה המלך חושש ואומר "אמרתי לא אראה יה", ואם חזקיה המלך חושש כך מה אנו נאמר? בטח שאנו צריכים לחשוש שלא נזכה להכין עצמנו כראוי לעולם האמת. כל אחד צריך לראות שהוא אוסף עצמו והולך בדרכי הצדיקים ומכין לבוש ראוי וכלים ראוים לעולם האמת אחרת לא ידע מה לעשות שם… יזרקו אותו משם…

מסיים הזוהר ואומר:
חלוקא דרבנן, הוא הלבוש שמתלבשים בו הצדיקים בעולם האמת.
אשרי חלקם של הצדיקים שגנז להם הקב"ה הרבה טוב ועדנים לעולם האמת, עליהם כתוב, "עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו".

—
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

היום סיימנו את המאמר "ארים ידיי בתפילה" ולמדנו מאמר נוסף "ואני – מביא מבול מים".

אומר הקב"ה לפני המבול "ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ".
שואל הזוהר – א) למה כתוב "הנני" אם כבר כתוב "אני"? ב) למה מציין שהמבול הוא מבול "מים" הרי ברור שהמבול הוא של מים?

אומר הזוהר הקדוש – "אני" זהו זכר. "ואני" (עם ו') זה מציין גם צד של נקבה. אם הנקבה עומדת לבד בעולם ללא חיבור עם הזכר זה צד של דין בעולם. לכן אומר "ואני" הנני. עוד אומר שכתוב "מבול מים" כדי להגיד לנו שבתוך המבול נמצא המשחית שמושך אותנו לנפרדות מה', ולכן המבול עצמו אינו הבעיה אלא הצורה הלא טובה שמלמד אותנו המשחית להסתכל על המבול. לדוגמא כאשר ישנם ייסורים גשמיים בעולם הזה – אין זו הבעיה, הבעיה האמיתית שבתוך הייסורים נמצא המשחית שאומר לאדם לא להאמין בה' כשישנם ייסורים וכד'. זו הבעיה. לא המצב הוא הבעיה אלא היחס הנכון למצב – הוא משימתנו!

זאת ועוד הרבה דברים חשובים – תמצאו בשיעור.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

כאן אנו לומדים דבר מאד מעניין שקשור לכל התפיסה היהודית.

כיצד אדם צריך לחשוב? מהו שורש המחשבה? מהיכן צריך להתחיל לחשוב? מהיכן מתחילה הלוגיקה? למה אנו מחוייבים לחוקי הלוגיקה?

אומר הזוהר הקדוש שישנם ט' בחינות של אמונה, שאמונה זו מכריחה אותנו לחשוב בצורה מסויימת. האמונה נובעת מהעליון, ולפיה אנו מוכרחים לחשוב. בלי אמונה זו איני יכול לעשות כלום.

"מחשבה אמונית" –
ישנם מחשבות שאני מאמין בהם אבל הם מחשבות שאינם אמיתיות, וישנם מחשבות שאני מאמין בהם והם אכן מחשבות אמיתיות.

מחשבת הבריאה נטבעה כנו כטבע ודרכה נבנית המחשבה היהודית. אי אפשר בלעדי האמונה במחשבת הבריאה. כל מחשבתנו מתחילה מאמונה.
לעומת זאת המדענים טוענים שכל המחשבה מתחילה מספק, וזו לא דרכנו. זו מחשבה שהם ממציאים לבד, וגורמים בכך כל מיני תוצאות לא טובות שאינם מאורגנות בסדר נכון.

המחשבה עובדת על פי אמונה שקבועה במחשבת הבריאה.

התפילה של האדם מעוררת את המחשבה, והמחשבה מעוררת את האמונה.

התפילה של האדם מתחילה בכך שהוא מוכן להקריב קורבן.

מהו קורבן זה?

כיצד להקריב קורבן?

מי נהנה מהקורבן?

מה תפקידה של הסטרא אחרא?

למה אדם אוכל לא בריא אם יודע שזה מזיק לו?

זאת ועוד – תוכלו לשמוע בשיעור…

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

1. מהו התיקון של בחינת השעיר ובמה דומה תיקון זה של ר"ח ליום הכיפורים?
2. מדוע צריך להשפיע לאומות העולם בחג הסוכות בדוגמה של הקרבת 70 פרים?
3. מהו שמיני חג עצרת ומדוע הוא תוצאה של סוכות מדוע אומות העולם אינם יכולים לקבל בזיווג זה?
4. הסבר את כל השאלות הקודמות עפ"י המשל באות ק"י.
5. מדוע באלול הוא בחינת "אני לדודי ודודי לי", בשונה משמיני חג עצרת שהוא בבחינת "דודי לי ואני לו".

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר "קץ כל בשר"

המושג "קץ כל בשר" לכאורה קשה לפי התורה שהרי התורה היא נצחית, וקץ מראה על סופיות?

בא הזוהר ואומר – יש שני סוגים של קץ: קץ הימין וקץ השמאל. קץ השמאל הוא קללה גדולה וקץ הימין הוא ברכה גדולה.

קץ הוא נקודה פרטית, מקום הפרטיות של האדם.

כאשר אדם רוצה לעשות דבר אמיתי, ובא לבדוק כל דבר אם אמיתי הוא או לא, אומר לנו הזוהר – אם הדבר הוא פרטי בעולם ונועד רק לזמן מסויים ודואג רק לאנוכיותו של האדם משמע שהוא קץ השמאל. אבל אם הוא בא לשרת את הכלל, את האמונה, זהו קץ הימין, וזהו מעשה נכון.

הזוהר הקדוש מראה לנו דו-שיח מעניין בין הקב"ה לדניאל.
שואל דניאל – האם אקום בתחית המתים? ענה לו הקב"ה שכן. אמר לו דניאל – האם אקום עם הצדיקים או עם הרשעים? ענה לו, עם הצדיקים, אלו שזכו באמונה.

מכאן אנו לומדים לכל דבר שאדם עושה – אם דבר זה יביא לאדם מנוחה אמיתית לעולם האמת, אם דבר זה הוא נצחי ולטובת הכלל – הרי הוא טוב וצדיק.

עוד מלמדנו הזוהר הקדוש שכאשר בא השמשחית להרע, צריך האדם להישמר מאד ולא לצאת לשוק. צריך בזמנים כאלה שיצר הרע מתגבר להישמר בתוך כלל, בתוך מסגרת ששומרת עליך. כשאדם לבד הוא חוטא.

להרחבה ולהמשך השיעור – הנכם מוזמנים לשמוע את השיעור.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

אומר לנו הזוהר הקדוש שהרשעים בגהנום נפקדים להקל על עונשם ג' פעמים ביום, בג' התפילות. בנוסף לג' התפילות, מלמדנו הזוהר, שגם כאשר ישראל בתפילתם עונים "יהא שמיה רבה מבורך" זה מגדיל את הבורא בעיניהם וכח זה מוציא את הנשמות מהגהנום. כך כשאדם מגדיל את הבורא יתברך בעיניו זה מוציא אותו מהגהנום הנפשי שבו הוא נמצא, צריך לכוון בזה כשאומרים "יהא שמיה רבה מבורך".
לאדם יש רצונות פגומים שנמצאים בתת המודע שלו ואין לו מה לעשות איתם אבל הם יכולים להיות מתוקנים – על ידי שמגדילים את הבורא בעינינו, שכך אם הבורא הוא הגדול ואנו הקטנים שצריכים להתבטל בפניו מימלא רצונותינו מתקנים ונכפפים לקשר עם הבורא.

נח הצדיק היה מתרה בבני דורו ולא רצה שאש התאוה תשתלט עליהם. נח הצדיק נקרא "עץ עושה פרי". פרי נקרא הנקבה, הפרי שעשה נח הוא התיבה, שהיא מלכות שנכללה בבינה כלומר ברית אמונית כמו שלמדנו, וכל רצונותיו של נח היו במסגרת התיבה, במסגרת הברית האמונית ולא רצונות של תאוה פרטית.

"בני האלוקים" שהיו מאנשי דורו של נח היו הולכים ערומים, ללא לבושים, כלומר שהיו רוצים רק את הסיפוק העצמי שלהם מתוך השתוקקות גדולה ולא שמו לרצון שלהם לבושים של השפעה. כאשר אין לבושים ראוים לרצונות אזי כאשר ראו את בנות האדם חטאו בהם.
לא רק שנהנו אלא גם בנו תאוריות למה הכי נכון להנות בחיים…

צריך ללמוד לעשות לבושים נכונים של קדושה ורק כך מותר להנות ולא מתוך תאווה פרטית.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר "ויולד נח שלושה בנים".

הזוהר הקדוש בא לספר לנו את התפתחות העולם דרך שורש השורשים שנקרא נח, ממנו באים ג' באים ואחר כך בהמשך יוצאים ג' האבות אברהם יצחק ויעקב.

אמר רבי חייא לרבי יהודה: הפסוק "ויולד נח שלושה בנים" ניתן להבנה ע"י משל לאדם שאישתו ילדה ג' בנים אבל אחד צדיק אחד רשע ואחד בינוני. כך לנח היו ג' בנים.

"שם" הוא קו ימין, ומציין אמונה, הוא השורש ליהדות שתצא אחר כך ע"י אברהם יצחק ויעקב. דווקא ממנו יוצאת היהדות בגלל שהוא קו ימין, נח הוא השורש של השורש (האבות) של היהדות. לכן ממנו יוצא בהתחלה "שם".
"יפת" לעומת זאת נותן רק את צד הקיום, לכן הוא מציין את מדרגת הנפש, הוא קו אמצעי.
"חם" הוא קו שמאל, ומציין את הפרוט המחלק והמפריד.

עוד מלמדנו הזוהר, שכאשר אדם רוצה להיטהר אז מסייעים אותו מלמעלה, במה? בזה שאם הוא בא באמת להיטהר ומוותר על הרצון לקבל שהוא גדול מצד עצמו, שהוא צד החלוקה, והוא התפיסה הגופנית ששמה אותו בעבדות, אם מוותר עליה אז יוכל להגיע לשלום, לאהבה.
אבל מי שמחזיק חזק בצד שמאל – מטמאים אותו.

צריך להשתדל לעשות תשובה.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

רי – ריא – ריב

למדנו שנח נכנס לתיבה בזמן המבול. הסברנו שהתיבה היא ברית אמונית, שבזכות זה שנח נכנס בברית זו הוא נתן בכך קיום לכל העולם, וכל התולדות שיצאו אחריו יהיו קיימים בזכות ברית זו (שלא כמו דור המבול שבגלל מעשיהם הרעים נמחו מן הארץ במבול).
בעניין זה, מסביר לנו הזוהר הקדוש פסוק מספר משלי: "שתה מים מבורך, מנוזלים מתוך בארך" (שתה מן מהבור שלך, ושתה נוזלים מהבאר שלך. ההבדל בין בור לבאר הוא שבור אין בו כלום וצריך לתת בו מילוי לעומת באר שגם נובע מתוכה מים).

שואל הזוהר – מדוע פעם כתוב בור ופעם כתוב באר? מסביר הזוהר שכאן מדובר על בחינת הנקבה, שהיא גם בחינת הבריאה ביחס לבורא, שהיא גם בחינת השכינה הקדושה ביחס לקב"ה, והיא גם בעצם ליבו של האדם.
על זה שואל – מתי הלב שלך הוא בור ומתי הוא באר? אתה צריך שהלב שלך יהיה באר ולא בור. איך תעשה שהוא יהיה באר? אם מתוך ליבך ינבע רצון לשותפות ולא תהיה רק פסיבי, ורק תבקש מהבורא כפרזיט – תן לי לעצמי אור.
הבאר נקראת כנגד ספירת המלכות, והיא אותו מקום שאם יש בו בניה אמונית אז הוא קשור לבורא ויכול לייצר איתו קשר.
אנו רואים שבקשר בין השכל לבין הלב הקשר ביניהם הוא כאשר השכל מבין משהו מסויים וללב יש השתוקקות לעשות את אותו הדבר אז יש קשר ביניהם ויכולים להתחבר. אבל אם הלב משתוקק רק למנוחה גופנית והשכל מבין משהו אחר – הרי שאין ביניהם חיבור והגוף אינו רוצה בכך.
מלמד אותנו הזוהר הקדוש שכדי שתהיה אהבה בין ב' הצדדים צריך שכל אחד יתן את התשוקה שלו לביחד. כל אחד בתפקידו יתן את תשוקתו. הזכר יתן את התשוקה שלו מתוך הנתינה שלו והנקבה מתוך התשוקה שלה לקשר.

להמשך, ולעוד פנינים גדולים ועצומים – הקשיבו לשיעור…

—-
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

למדנו שכל התולדות מתקיימות בעולם בזכות נח, היום אנו מוסיפים ואומרים שאם אדם הראשון לא היה חוטא אז התולדות שלו כן היו מתקיימות בעולם לדורי דורות, ולא היו מתות מהעולם כמו בדור המבול.
על זה שואל רבי חזקיה – אם אדם הראשון לא היה חוטא אלא נשאר בגן עדן כיצד היה מוליד, הרי בזכות יצר הרע יש לאדם רצון גדול ותאוה וכך הוא יכול להוליד תולדות?
תשובה גדולה על שאלה גדולה –
יש הבדל בין פרטים לפרדים. נפרדות היא מוות אך לא היפרטות. יכולים להיות פרטים רבים שהם חלק מכלל אחד ודווקא ריבוי הפרטים מגדיל את האיחוד, שהרי כל פרט מראה את היחד ממקום אחר. אך אם כל פרט מייצג רק את עצמו בצורה נפרדת הרי שרק מביא למוות.

אם אדם הראשון לא היה חוטא היה יכול לעורר את רצונו הגדול בדרך של קדושה ולא מתוך חטא.
עכשיו, לאחר החטא, כאשר יש כבר פרוד מגלל זוהמת הנחש וחטא אדם הראשון, אנו מסתכלים קדימה. מה נעשה? צריך להשתמש בהרגשת הפרוד כלומר שיש בהרגשה החזקה של כל פרט בפני עצמו, ולהוריד את הצד המפריד בין הפרטים ולבוא למקום המאחד, הכלל.

להמשך, ולעוד פנינים גדולים ועצומים – הקשיבו לשיעור..

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams