"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת

בלי מסגרת אין אהבה.

מסגרת מתחילה במחשבת הבריאה, שהרי רצון בעליון הוא חוק מחויב בתחתון. לכן על האדם לתפקד בהתאם למסגרת שהטביע הבורא יתברך בטבע. הכול צפוי במסגרת מחשבת הבריאה ולאדם רשות נתונה לבחור במה שממילא הוכן עבורו, לבחור בדבקות בבורא.

רבי שמעון מפרש את מחלוקת ב' הקוים ימין ושמאל. לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת תִּהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֶת-הַשֻּׁלְחָן. מסגרת זה מקום סגור שאינו נפתח, זולת בשביל דק אחד — קו אמצעי, ומאפשר קבלה במסגרת של תודעת אמת. זהו לב נתון למוח, שבא מל"ב נתיבות החוכמה –לב שבוחר בקבלה רק במסגרת נכונה של תודעת אמת.

עולם הבא נקרא מסגרת. תחשוב לפי מחשבה של עולם הבא — זו התודעה שמקשרת אותך לעולם האמת, זה אומר לתת פירוש למציאות מעבר לזמן ומקום, לחיות לפי דעת עליון, ולא ב"מסגרת" חילונית הזרה לאמת ודוגלת ב-"תעשה מה שבא לך, רק אל תפגע באנוכיות שלי". חופש ניתן בתוך מסגרת, אחרת הופך להפקרות!

בתפקוד נכון בוחר האדם למנוע מעצמו חוכמה למרות שיש לו אפשרות לקבל , מפני שרק כאשר יהיו חסדים יוכל ליהנות מהאמת.
את כוח הדחייה מפעילים כל זמן שאין מסך דחיריק — חסדים. עד אז לא לקבל ולהישאר במצב שורוק. התירוץ המטופש לעשות מה שבא לי, או לומר מאז שהייתי קטן רציתי, ככה חינכו אותי — מבחינה רוחנית זה שיא הטומאה. כך למשל אסור לאכול לא כשר –כי זה לא יכול לקשר אותך לבורא.

לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת תִּהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת – שאוזקות את האפשרות לקבל בלי חסדים. למעשה זהו שימוש ביראה — במנעולה, שהיא המסגרת לקבלה לעתיד כשיגיעו חסדים. המסגרת זה לא רק לא לקבל, אלא גם לקבל על פי תנאים ידועים. אין שכר בעולם זה — בפרטיות. רק בעולם הבא הוא המסגרת.

לְבָתִּים לְבַדִּים אלו טבעות העליונות. לֵךְ לֵךְ אומרים לנזיר סחור סחור ולכרם אל תקרב, היות ושם החסדים מכוסים, על כן אם יקבל חוכמה בטבעות, אזי תהיה שבירה. וע"כ כתוב וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, זהו מי שלא יכול לעשות מסגרת לקבלה בעל מנת להשפיע. רק בנזירות אי אפשר להגיע לאהבה. המסגרת קיימת בעולמות עליונים, ועל האדם לקבלה.

המסגרת ליהודי בחינת ג' אבות — מסגרת אברהם היראה, ביטול עצמי. מסגרת יצחק, ויתור על האור, מסגרת יעקב לקבל לאט במסגרת המותר — ליהנות רק מהאמת.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת

בלי מסגרת אין אהבה.

מסגרת מתחילה במחשבת הבריאה, שהרי רצון בעליון הוא חוק מחויב בתחתון. לכן על האדם לתפקד בהתאם למסגרת שהטביע הבורא יתברך בטבע. הכול צפוי במסגרת מחשבת הבריאה ולאדם רשות נתונה לבחור במה שממילא הוכן עבורו, לבחור בדבקות בבורא.

רבי שמעון מפרש את מחלוקת ב' הקוים ימין ושמאל. לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת תִּהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֶת-הַשֻּׁלְחָן. מסגרת זה מקום סגור שאינו נפתח, זולת בשביל דק אחד — קו אמצעי, ומאפשר קבלה במסגרת של תודעת אמת. זהו לב נתון למוח, שבא מל"ב נתיבות החוכמה –לב שבוחר בקבלה רק במסגרת נכונה של תודעת אמת.

עולם הבא נקרא מסגרת. תחשוב לפי מחשבה של עולם הבא — זו התודעה שמקשרת אותך לעולם האמת, זה אומר לתת פירוש למציאות מעבר לזמן ומקום, לחיות לפי דעת עליון, ולא ב"מסגרת" חילונית הזרה לאמת ודוגלת ב-"תעשה מה שבא לך, רק אל תפגע באנוכיות שלי". חופש ניתן בתוך מסגרת, אחרת הופך להפקרות!

בתפקוד נכון בוחר האדם למנוע מעצמו חוכמה למרות שיש לו אפשרות לקבל , מפני שרק כאשר יהיו חסדים יוכל ליהנות מהאמת.
את כוח הדחייה מפעילים כל זמן שאין מסך דחיריק — חסדים. עד אז לא לקבל ולהישאר במצב שורוק. התירוץ המטופש לעשות מה שבא לי, או לומר מאז שהייתי קטן רציתי, ככה חינכו אותי — מבחינה רוחנית זה שיא הטומאה. כך למשל אסור לאכול לא כשר –כי זה לא יכול לקשר אותך לבורא.

לְעֻמַּת הַמִּסְגֶּרֶת תִּהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת – שאוזקות את האפשרות לקבל בלי חסדים. למעשה זהו שימוש ביראה — במנעולה, שהיא המסגרת לקבלה לעתיד כשיגיעו חסדים. המסגרת זה לא רק לא לקבל, אלא גם לקבל על פי תנאים ידועים. אין שכר בעולם זה — בפרטיות. רק בעולם הבא הוא המסגרת.

לְבָתִּים לְבַדִּים אלו טבעות העליונות. לֵךְ לֵךְ אומרים לנזיר סחור סחור ולכרם אל תקרב, היות ושם החסדים מכוסים, על כן אם יקבל חוכמה בטבעות, אזי תהיה שבירה. וע"כ כתוב וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת, זהו מי שלא יכול לעשות מסגרת לקבלה בעל מנת להשפיע. רק בנזירות אי אפשר להגיע לאהבה. המסגרת קיימת בעולמות עליונים, ועל האדם לקבלה.

המסגרת ליהודי בחינת ג' אבות — מסגרת אברהם היראה, ביטול עצמי. מסגרת יצחק, ויתור על האור, מסגרת יעקב לקבל לאט במסגרת המותר — ליהנות רק מהאמת.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר ג' אותיות טוֹ"ב.

חושך זה סוג של הארה, הרגשת חיסרון.

בניגוד למחשבה המדעית, חושך אינו העדר אור. חושך הוא הארה והוא אש – השתוקקות. לא קוראים בשם לחיסרון שאינו מורגש. החושך היא בריאה של הרגש חיסרון.
יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ…אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה כָל-אֵלֶּה. חושך זה מציאות, בריאה – אור המאיר את ההשתוקקות, שהרי בריאה בלי אור אלוקי אין לה קיום כנודע.

וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. הפרדת הזכר והנקבה באה בכדי שיוכלו שניהם לבוא לקשר מתוך בחירה, פירוד לצורך האיחוד, שהרי תפיסת האדם מהפרטים אל הכלל.
כאמור על סתם חיסרון לא קוראים בשם, אלא לחלל קוראים על שם התיקון שעליו למלא. הכלי נק' על שם המילוי שצריך לו — כמו מיכל — שתפקידו להכיל.

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. נתנו ללילה ממשלה נפרדת, בכדי שהלילה והיום יתאחדו בשלמות. כך מלחמה באה לצורך הלחמה — שלום.
חשוך לאדם כשהיה לו אור ונסתלק ממנו. אדם לא מתגעגע או כוסף לדבר שהוא לא מכיר.
לזכר כוח השפעה ולנקבה כוח השתוקקות. כאשר לנברא אשר כלפי הבורא הוא לילה, יש השתוקקות לקשר, אז יכול הוא לתת חלקו בשותפות.

בלי סקרנות אדם לא לומד, אין חיוּת בלי השתוקקות. בלי להרגיש חיסרון לרוחניות, לא מתקדמים, והרגשת החיסרון זה הארה של חושך.
כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן-הַחֹשֶׁךְ. אם לא תדע את החיסרון, לא תרגיש אותו, לא תקבל את המילוי. לרצות זו הארה אלוקית!

כאשר אדם מתגבר על צרכי הגוף, הוא מתחיל להבין רעיונות רוחניים, אחרת הוא מייצר לעצמו השקפה מעוותת.
הבחירה אפשרית כאשר גם הנוקבא שלמה ותורמת חלקה, זהו זיווג פב"פ, אור עצום של מטרת הבריאה — שגם לשמאל יש ביטוי, ואז אור ולילה יאירו יחדיו. המודעות מאפשרת לדעת מה לרצות, ובאיזה רעב ראוי להשתמש.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר ג' אותיות טוֹ"ב.

חושך זה סוג של הארה, הרגשת חיסרון.

בניגוד למחשבה המדעית, חושך אינו העדר אור. חושך הוא הארה והוא אש – השתוקקות. לא קוראים בשם לחיסרון שאינו מורגש. החושך היא בריאה של הרגש חיסרון.
יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ…אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה כָל-אֵלֶּה. חושך זה מציאות, בריאה – אור המאיר את ההשתוקקות, שהרי בריאה בלי אור אלוקי אין לה קיום כנודע.

וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. הפרדת הזכר והנקבה באה בכדי שיוכלו שניהם לבוא לקשר מתוך בחירה, פירוד לצורך האיחוד, שהרי תפיסת האדם מהפרטים אל הכלל.
כאמור על סתם חיסרון לא קוראים בשם, אלא לחלל קוראים על שם התיקון שעליו למלא. הכלי נק' על שם המילוי שצריך לו — כמו מיכל — שתפקידו להכיל.

וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה. נתנו ללילה ממשלה נפרדת, בכדי שהלילה והיום יתאחדו בשלמות. כך מלחמה באה לצורך הלחמה — שלום.
חשוך לאדם כשהיה לו אור ונסתלק ממנו. אדם לא מתגעגע או כוסף לדבר שהוא לא מכיר.
לזכר כוח השפעה ולנקבה כוח השתוקקות. כאשר לנברא אשר כלפי הבורא הוא לילה, יש השתוקקות לקשר, אז יכול הוא לתת חלקו בשותפות.

בלי סקרנות אדם לא לומד, אין חיוּת בלי השתוקקות. בלי להרגיש חיסרון לרוחניות, לא מתקדמים, והרגשת החיסרון זה הארה של חושך.
כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן-הַחֹשֶׁךְ. אם לא תדע את החיסרון, לא תרגיש אותו, לא תקבל את המילוי. לרצות זו הארה אלוקית!

כאשר אדם מתגבר על צרכי הגוף, הוא מתחיל להבין רעיונות רוחניים, אחרת הוא מייצר לעצמו השקפה מעוותת.
הבחירה אפשרית כאשר גם הנוקבא שלמה ותורמת חלקה, זהו זיווג פב"פ, אור עצום של מטרת הבריאה — שגם לשמאל יש ביטוי, ואז אור ולילה יאירו יחדיו. המודעות מאפשרת לדעת מה לרצות, ובאיזה רעב ראוי להשתמש.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר ג' אותיות טוֹ"ב.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.
לכאורה היה יכול לכתוב שמים וארץ, אך המילים וְאֵת הָאָרֶץ — מלמדים שגם הנברא, הנוקבא קיבלה רצונות עצמאיים מאלף עד תיו.

השמים והארץ הם בחינת ז"א ונוקבא, כמו בחינת ראש וגוף, זכר ונקבה. מתחילה בכלל שמים הייתה הארץ, ויצאו שמים וארץ דבוקים כאחד — כך אדם וחווה טרם הנסירה, נקבה נפרדת ודבוקה.
דבקות זו יכולה להתקיים רק לאחר שנותנים לנקבה עצמאות ואז יכולה להידבק חזרה מתוך בחירה וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.

בקשר זוגי ובכל קשר, יש לתת מקום לכל צד/רצון, לבוא לידי ביטוי בפרטיותו. לאפשר תפיסה מכובדת שלכל פרט יש ייחודיות — אך חייבת להיות צורה שווה – שפועלים יחדיו לאותה מטרה.
הנפרדות לא באה לעצמה בעצם, שאז היא דבר רע. נכון לראות את הכלל עם הפרטים, את הגינה בערוגותיה. כך השתוקקות היא דבר טוב כאשר מביאים אותה להעצמה בקשר, תוך כיבוד כל צד שבא לשרת את הכלל המשותף.

נסירה היא נתינת השתוקקות וחופש לפעולה עצמאית. לאחר שנפרדו זה מזה, יש שינוי צורה בין הזכר לנקבה, שהוא מאיר באור החסדים והנקבה מאירה באור החכמה, לאחר שקיבלה מקום בפני עצמה. ה' הפריד אותם ע"י נסירה כדי שיוכלו לבוא שוב מתוך עצמאות של ב' הצדדים. כך לוקחים רעיון ומפרטים אותו בכדי להיטיב בהבנה. כאשר מבינים את הפרטים בשיוכם לכלל, הכלל מובן טוב יותר.

הפרדה בין הפרטים מאפשרת לכל אחד להביע את דעתו ומשם להעצים את הביחד, הפריה של הכלל. הפרדה תוך הדגשת מקומו של כל אחד תוך שמירה ואמונה לדבר המחבר.
בלי כוח עצמאי של כל אחד, אי אפשר להתכלל. יש לאפשר לזולת חופש, אך לא הפקרות שפוגעת בנאמנות ובברית. הפרדה הבאה לחבר טוב יותר פרטים ייחודיים בכדי להגיע לאהבה אמיתית.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר ג' אותיות טוֹ"ב.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.
לכאורה היה יכול לכתוב שמים וארץ, אך המילים וְאֵת הָאָרֶץ — מלמדים שגם הנברא, הנוקבא קיבלה רצונות עצמאיים מאלף עד תיו.

השמים והארץ הם בחינת ז"א ונוקבא, כמו בחינת ראש וגוף, זכר ונקבה. מתחילה בכלל שמים הייתה הארץ, ויצאו שמים וארץ דבוקים כאחד — כך אדם וחווה טרם הנסירה, נקבה נפרדת ודבוקה.
דבקות זו יכולה להתקיים רק לאחר שנותנים לנקבה עצמאות ואז יכולה להידבק חזרה מתוך בחירה וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד.

בקשר זוגי ובכל קשר, יש לתת מקום לכל צד/רצון, לבוא לידי ביטוי בפרטיותו. לאפשר תפיסה מכובדת שלכל פרט יש ייחודיות — אך חייבת להיות צורה שווה – שפועלים יחדיו לאותה מטרה.
הנפרדות לא באה לעצמה בעצם, שאז היא דבר רע. נכון לראות את הכלל עם הפרטים, את הגינה בערוגותיה. כך השתוקקות היא דבר טוב כאשר מביאים אותה להעצמה בקשר, תוך כיבוד כל צד שבא לשרת את הכלל המשותף.

נסירה היא נתינת השתוקקות וחופש לפעולה עצמאית. לאחר שנפרדו זה מזה, יש שינוי צורה בין הזכר לנקבה, שהוא מאיר באור החסדים והנקבה מאירה באור החכמה, לאחר שקיבלה מקום בפני עצמה. ה' הפריד אותם ע"י נסירה כדי שיוכלו לבוא שוב מתוך עצמאות של ב' הצדדים. כך לוקחים רעיון ומפרטים אותו בכדי להיטיב בהבנה. כאשר מבינים את הפרטים בשיוכם לכלל, הכלל מובן טוב יותר.

הפרדה בין הפרטים מאפשרת לכל אחד להביע את דעתו ומשם להעצים את הביחד, הפריה של הכלל. הפרדה תוך הדגשת מקומו של כל אחד תוך שמירה ואמונה לדבר המחבר.
בלי כוח עצמאי של כל אחד, אי אפשר להתכלל. יש לאפשר לזולת חופש, אך לא הפקרות שפוגעת בנאמנות ובברית. הפרדה הבאה לחבר טוב יותר פרטים ייחודיים בכדי להגיע לאהבה אמיתית.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר ג' אותיות טוֹ"ב.

בלי יגיעה אל תאמין שמצאת טוב!
טוב הוא שפע היורד לפי החוקים העליונים.

העולם נבנה בתבנית טובה של הורדת השפע, בצורה מסודרת המאפשרת לנברא לבוא לשיתוף עם העליון.
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב. בא הזוהר ללמד שהטוב בעולם, לא נבחן לפי קריטריון ההרגשה של האדם, אלא הטוב הוא אמיתי כאשר הוא יורד באותה דרך, כפי הנבחן בעולמות העליונים. לכן על האדם המרגיש טוב לבדוק האם התענוג התקבל בדרך ובסדר טובים — אחרת ההרגשה מדומיינת.

צַדִּיק כִּי טוֹב — שמצדיק את הבורא ומקבל באופן זה, ש ג' בחינות אורות עליונים כלולים בו — ונקרא כל, שכתוב "טוֹב-יְהוָה לַכֹּל" — ליסוד, וזו הארה המאירה בכל השלמות.

ג' האותיות ט' ו' ב' בא לפרש מהו "טוֹב" שנאמר בכתוב צַדִּיק כִּי טוֹב, צדיק ששלושת הבחינות של האור העליון המרומזים באותיות ט' ו' ב' נכללים בו.
צדיק יודע לשלב את התודעה העליונה — "ט"
לפעול עם השכל, ביגיעה "ו"
ב הנוקבין — הרצון להשפיע והרצון לקבל "ב"
בלי התכללות ברצונות הגוף, לא ניתן לקבל בחינת טוב אמיתי, דהיינו קבלת הטוב דרך מסכי היראה והאהבה. אין טוב בלי חפץ חסד, בלי התכללות ברצון להשפיע. שילוב כולם מביא שהתודעה העליונה מתפשטת דרך השכל ואז ללב.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר ג' אותיות טוֹ"ב.

בלי יגיעה אל תאמין שמצאת טוב!
טוב הוא שפע היורד לפי החוקים העליונים.

העולם נבנה בתבנית טובה של הורדת השפע, בצורה מסודרת המאפשרת לנברא לבוא לשיתוף עם העליון.
וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב. בא הזוהר ללמד שהטוב בעולם, לא נבחן לפי קריטריון ההרגשה של האדם, אלא הטוב הוא אמיתי כאשר הוא יורד באותה דרך, כפי הנבחן בעולמות העליונים. לכן על האדם המרגיש טוב לבדוק האם התענוג התקבל בדרך ובסדר טובים — אחרת ההרגשה מדומיינת.

צַדִּיק כִּי טוֹב — שמצדיק את הבורא ומקבל באופן זה, ש ג' בחינות אורות עליונים כלולים בו — ונקרא כל, שכתוב "טוֹב-יְהוָה לַכֹּל" — ליסוד, וזו הארה המאירה בכל השלמות.

ג' האותיות ט' ו' ב' בא לפרש מהו "טוֹב" שנאמר בכתוב צַדִּיק כִּי טוֹב, צדיק ששלושת הבחינות של האור העליון המרומזים באותיות ט' ו' ב' נכללים בו.
צדיק יודע לשלב את התודעה העליונה — "ט"
לפעול עם השכל, ביגיעה "ו"
ב הנוקבין — הרצון להשפיע והרצון לקבל "ב"
בלי התכללות ברצונות הגוף, לא ניתן לקבל בחינת טוב אמיתי, דהיינו קבלת הטוב דרך מסכי היראה והאהבה. אין טוב בלי חפץ חסד, בלי התכללות ברצון להשפיע. שילוב כולם מביא שהתודעה העליונה מתפשטת דרך השכל ואז ללב.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ

מִי-הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב!
מלמדים אותך כיצד עליך להיות, לראות טוב, להאיר בכל השלמות.

מלמד כאן ביום השלישי על המעבר מ – וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר אל הקבלה במלכות, בנברא שמקבל רק אור חלקי, בכדי שיוכל להשתמש בו באופן ראוי.

כיון שהאור האיר במלכות, וירד והאיר בעולם ביום השלישי, והיה מתפשט אורו מסוף העולם עד סופו, כשהקב"ה נסתכל ברשעי עולם, שעתידים לחטוא באור הזה, גנז את האור. ראה שהרשעים יזיקו לעצמם אם ישתמשו באורות ג"ר, ולטובתם גנז את האור, שאינו מאיר זולת בשבילים סתומים שאינם מתגלים. האור כן מתגלה למי שראוי. ובכדי להיות ראוי על האדם לתקן ולהצביע על רצונו לגדול לשותפות ולקשר עם הבורא. הבורא רוצה לתת אחרי "מבחן" — להיות בן אדם! מי שאינו מתנהג כאדם, שאינו מכוון את הלב למטרה, בחיקוי העולמות העליונים — לא מקבל.
מאמר ג' אותיות טוֹ"ב.

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב. למדנו שכל חלום העומד בפתרון של כִּי-טוֹב, מראה, ששלום לו למעלה ולמטה. עליך לפתור את החלום כטוב, ויהיה טוב, כלומר איך שתפרש את המציאות כך יהיה.
לטוב יש גדרים וסדר המחייב את האדם להיות טוב בפועל, למשל משפיע ופועל למען הכלל.

כפי שבעולם העליון אין שום מקטרג, עליך לפעול בעולם התחתון, ואז- עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ. כל אחד ואחד רואה אותיות/חסרונות לפי דרגתו ומקום נפשו, וכן פירושו לחלום יהיה בהתאם.

אדם אופטימי למשל תמיד רואה טוב בחלומו –הכל לפי דרכיו ומעשיו. ראה ט' בחלומו, טוב לו וטוב לחלומו, שהרי התורה פתחה בפעם הראשונה בכתיבת אות ט' במילה טוב, אות ט שפתוחה למעלה לעליון.

לקבלת אור צריך יראה, ענווה גדולה, חסדים. אהבה אינה יכולה להיות בלי יראה, אלא שהיראה גנוזה, והאהבה גלויה.
אות ט היא שורש לטוב, היא כוללת מנעולא ומפתחה, יראה ואהבה.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ

מִי-הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב!
מלמדים אותך כיצד עליך להיות, לראות טוב, להאיר בכל השלמות.

מלמד כאן ביום השלישי על המעבר מ – וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר אל הקבלה במלכות, בנברא שמקבל רק אור חלקי, בכדי שיוכל להשתמש בו באופן ראוי.

כיון שהאור האיר במלכות, וירד והאיר בעולם ביום השלישי, והיה מתפשט אורו מסוף העולם עד סופו, כשהקב"ה נסתכל ברשעי עולם, שעתידים לחטוא באור הזה, גנז את האור. ראה שהרשעים יזיקו לעצמם אם ישתמשו באורות ג"ר, ולטובתם גנז את האור, שאינו מאיר זולת בשבילים סתומים שאינם מתגלים. האור כן מתגלה למי שראוי. ובכדי להיות ראוי על האדם לתקן ולהצביע על רצונו לגדול לשותפות ולקשר עם הבורא. הבורא רוצה לתת אחרי "מבחן" — להיות בן אדם! מי שאינו מתנהג כאדם, שאינו מכוון את הלב למטרה, בחיקוי העולמות העליונים — לא מקבל.
מאמר ג' אותיות טוֹ"ב.

וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר כִּי-טוֹב. למדנו שכל חלום העומד בפתרון של כִּי-טוֹב, מראה, ששלום לו למעלה ולמטה. עליך לפתור את החלום כטוב, ויהיה טוב, כלומר איך שתפרש את המציאות כך יהיה.
לטוב יש גדרים וסדר המחייב את האדם להיות טוב בפועל, למשל משפיע ופועל למען הכלל.

כפי שבעולם העליון אין שום מקטרג, עליך לפעול בעולם התחתון, ואז- עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ. כל אחד ואחד רואה אותיות/חסרונות לפי דרגתו ומקום נפשו, וכן פירושו לחלום יהיה בהתאם.

אדם אופטימי למשל תמיד רואה טוב בחלומו –הכל לפי דרכיו ומעשיו. ראה ט' בחלומו, טוב לו וטוב לחלומו, שהרי התורה פתחה בפעם הראשונה בכתיבת אות ט' במילה טוב, אות ט שפתוחה למעלה לעליון.

לקבלת אור צריך יראה, ענווה גדולה, חסדים. אהבה אינה יכולה להיות בלי יראה, אלא שהיראה גנוזה, והאהבה גלויה.
אות ט היא שורש לטוב, היא כוללת מנעולא ומפתחה, יראה ואהבה.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ

וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ. החקיקה שיש בבריאה שהיא תבנית הרצון האלוקי.

מהחסרונות שבי אוכל ללמוד ולחקות את רצון העליון. "עשה רצונו כרצונך" — ע"י הדמיון, כאילו זה כבר רצונך שלך להשפיע.
המרירות והטרדות בחיים נובעים מהאנוכיות וההרגשה הקלוקלת שמגיע לי – ולא מקבלים, וכל זה נובע מכך שאדם לא מכליל את הרצונות לקבל שלו בתכונת ההשפעה, מדרגת בינה, צד הבורא שבנברא. משפיע אמיתי לא ממורמר, ואינו מוּמר להגיונות שווא.

הטביע בטבע הבורא ית' חותם, שהוא מחשבת הבריאה, ועל הנחתם-הנברא, להתחקות ולתקן את רצונותיו בהתאם. כל רצון בשורשו הוא מתוקן, על האדם לתקן את המורגש אצלו בהתאם.
מהו המקום אליו יש לכוון, בכדי ללמוד מהו רצון שלם שלא נפגם ? — הוא ההכרה עליונה. בדרך מהלב המרגיש, אל ההכרה העליונה, יש לעבור בתודעה, דרכה יש לעבוד בצורה מסודרת, עם כוח ויתור על העצמי הכוזב, והולדת רצונות מתוקנים בלב.

ההכרה העליונה — צורת החותם היא בחינת מחשבה מופשטת.
התודעה המחברת היא חומר הכלי של החותם — הפרקטיקה בעבודה.
הנחתם החייב ליישם במעשה בהתאם לחקיקה העליונה.

כפי החסרונות שאינם באים לידי ביטוי בעולם העליון, נעשים בפועל חסרונות בעולם התחתון, שהרי רצון בעליון הוא חוק מחויב בתחתון כנודע. כך למשל כשיש רעיון מופשט לבניית בית (הלב), כבר בשלב התוכנית המשורטטת מתגלים החסרונות, אשר באים בפועל רק בשלב הבניה עצמו.

אל לו לאדם לדאוג שהוטבעו בו רצונות לכאורה סותרים והוא בבלגן פנימי, אלא יחפש את צורת החותם העליון, יסדיר את רצונותיו, אשר במקור הם שלמים, ויורידם מתוקנים למוחש — ללב.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ

וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ. החקיקה שיש בבריאה שהיא תבנית הרצון האלוקי.

מהחסרונות שבי אוכל ללמוד ולחקות את רצון העליון. "עשה רצונו כרצונך" — ע"י הדמיון, כאילו זה כבר רצונך שלך להשפיע.
המרירות והטרדות בחיים נובעים מהאנוכיות וההרגשה הקלוקלת שמגיע לי – ולא מקבלים, וכל זה נובע מכך שאדם לא מכליל את הרצונות לקבל שלו בתכונת ההשפעה, מדרגת בינה, צד הבורא שבנברא. משפיע אמיתי לא ממורמר, ואינו מוּמר להגיונות שווא.

הטביע בטבע הבורא ית' חותם, שהוא מחשבת הבריאה, ועל הנחתם-הנברא, להתחקות ולתקן את רצונותיו בהתאם. כל רצון בשורשו הוא מתוקן, על האדם לתקן את המורגש אצלו בהתאם.
מהו המקום אליו יש לכוון, בכדי ללמוד מהו רצון שלם שלא נפגם ? — הוא ההכרה עליונה. בדרך מהלב המרגיש, אל ההכרה העליונה, יש לעבור בתודעה, דרכה יש לעבוד בצורה מסודרת, עם כוח ויתור על העצמי הכוזב, והולדת רצונות מתוקנים בלב.

ההכרה העליונה — צורת החותם היא בחינת מחשבה מופשטת.
התודעה המחברת היא חומר הכלי של החותם — הפרקטיקה בעבודה.
הנחתם החייב ליישם במעשה בהתאם לחקיקה העליונה.

כפי החסרונות שאינם באים לידי ביטוי בעולם העליון, נעשים בפועל חסרונות בעולם התחתון, שהרי רצון בעליון הוא חוק מחויב בתחתון כנודע. כך למשל כשיש רעיון מופשט לבניית בית (הלב), כבר בשלב התוכנית המשורטטת מתגלים החסרונות, אשר באים בפועל רק בשלב הבניה עצמו.

אל לו לאדם לדאוג שהוטבעו בו רצונות לכאורה סותרים והוא בבלגן פנימי, אלא יחפש את צורת החותם העליון, יסדיר את רצונותיו, אשר במקור הם שלמים, ויורידם מתוקנים למוחש — ללב.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ

בכדי להיות אדם אמיתי שיכול לקבל את הטבת הבורא, יש להנפיק מהדברים המופשטים פרקטיקה!

על האדם ללמוד כיצד לחקוק בנפש את התכונות הראויות שיהוו חיקוי והשלמה ראויה לתכונות העליון.

הָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. הָיְתָה לשון עבר, מכוון למה שהיה בעולם התוהו שנשבר, והוא מטעם שהמרירות והפסולת, של הפירות שאינם מתבשלים באילן מרים.
המרירות (הרצון לקבל) וקושיית הדינים של המלכות אינם יוצאים ממנה זולת ע"י קליטתה בבינה. יש מרירות לחומר הגלם לפני שבא לקיום, זו המלכות לפני שבאה לתיקון, כמו חיטה שלא בושלה. המלכות – הרצון זה כלי שצריך לקבל אור. בטבעה היא רצון לקבל בעלמ"נ לקבל, ועליה להתכלל בבינה בכדי להפוך לכלי ראוי. להתמתק — דהיינו לקבל תכונת השפעה.

כדי להגיע לשלמות לתיקון הלב צריך: רעיון, שיטה, וביצוע. לרכישת צורה שלמה יש להחזיק בהשקפה ברורה ושלמה, לאחר מכן צריך שיטה שלמה לביצוע, ואז היישום צריך להיות באמונה ושלמות.
כלומר על האדם לחקוק בנפשו את רצון העליון, שיאפשר לו להתקשר להשם, בניגוד לרצונות מדומיינים.

התהליך הוא מרעיון מופשט, לפרקטיקה, ואז ניתן לפעול. לקבל על עצמנו כחוק, בחתימה בלב, להיות שליח נאמן של השם.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ

בכדי להיות אדם אמיתי שיכול לקבל את הטבת הבורא, יש להנפיק מהדברים המופשטים פרקטיקה!

על האדם ללמוד כיצד לחקוק בנפש את התכונות הראויות שיהוו חיקוי והשלמה ראויה לתכונות העליון.

הָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל-פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. הָיְתָה לשון עבר, מכוון למה שהיה בעולם התוהו שנשבר, והוא מטעם שהמרירות והפסולת, של הפירות שאינם מתבשלים באילן מרים.
המרירות (הרצון לקבל) וקושיית הדינים של המלכות אינם יוצאים ממנה זולת ע"י קליטתה בבינה. יש מרירות לחומר הגלם לפני שבא לקיום, זו המלכות לפני שבאה לתיקון, כמו חיטה שלא בושלה. המלכות – הרצון זה כלי שצריך לקבל אור. בטבעה היא רצון לקבל בעלמ"נ לקבל, ועליה להתכלל בבינה בכדי להפוך לכלי ראוי. להתמתק — דהיינו לקבל תכונת השפעה.

כדי להגיע לשלמות לתיקון הלב צריך: רעיון, שיטה, וביצוע. לרכישת צורה שלמה יש להחזיק בהשקפה ברורה ושלמה, לאחר מכן צריך שיטה שלמה לביצוע, ואז היישום צריך להיות באמונה ושלמות.
כלומר על האדם לחקוק בנפשו את רצון העליון, שיאפשר לו להתקשר להשם, בניגוד לרצונות מדומיינים.

התהליך הוא מרעיון מופשט, לפרקטיקה, ואז ניתן לפעול. לקבל על עצמנו כחוק, בחתימה בלב, להיות שליח נאמן של השם.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תיקון עולם תחתון מהעולם העליון.

המחפש שליטה, יחפש על עצמו ולא על הזולת!

את המילוי לחוסר השלמות באדם, יוכל להשיג על ידי שמתחקה על התודעה העליונה, המשתקפת לנו דרך התורה, ומלמדת כיצד יש לבנות את הנפש.

מהות הנברא זה רצון. לכן צריך אדם לשאול, לבקש עבור חסרונות אמיתיים, באותה תבנית בה נבנו העולמות העליונים.
שאלה באה בכדי ליצור קשר עם נותן התשובה, ולא לפרטיות אשר תביא לשבירה ותסכול.
על האדם לפתח יכולת לרכישת חסדים, שזה הכוח לראות את הטוב שבזולת ולבקש על הקשר איתו. אור מתקבל בצורה, והכלי לקבלה הוא החסדים – הדבק שמאפשר לחוכמה להתקבל.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם – התכלית וְ אֵת הָאָרֶץ – הרצונות האמיתיים לתיקון. התחתון יבנה את עצמו לפי תבנית העליון, כמו בחיבור חלקי פאזל, כאשר התמונה השלמה כבר מונחת בהכרה. מהשכל הישר שהתקבל מהתודעה העליונה, לומדים מה לבקש. את לב האדם בונים לפי תוכנית העל.

כל החוקים בעולם העליון מתקבלים בתחתון. לנברא אין שליטה ישירה על האור, אך יש לו יכולת להקפיא את הרצון, לדחות את האור בשליטה עצמית, ואז לקבלו בשלמות. כאשר ירכוש חסדים שלמים, יוכלו גם לקבל חוכמה ולבוא לשלמות.
המודעות הגבוה של האדם מקבלת את החסרונות הללו בכדי שהאדם יבנה על פי המקור, שורש החסרונות, כאשר השלבים לתיקון הם בסדר של חולם שורוק חיריק.

במקום ההשתוקקות אין חסדים, והאורות נחשבים למים קפואים.
זהו לימוד חשוב לחיים שאת ההארה לא מקבלים במקום ההשתוקקות. הפרט יוכל להתפלל ולבקש, אך הקבלה והמילוי יתקבלו בכלל.

תאמר לי מה רצונך ואומר לך מי אתה!

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תיקון עולם תחתון מהעולם העליון.

המחפש שליטה, יחפש על עצמו ולא על הזולת!

את המילוי לחוסר השלמות באדם, יוכל להשיג על ידי שמתחקה על התודעה העליונה, המשתקפת לנו דרך התורה, ומלמדת כיצד יש לבנות את הנפש.

מהות הנברא זה רצון. לכן צריך אדם לשאול, לבקש עבור חסרונות אמיתיים, באותה תבנית בה נבנו העולמות העליונים.
שאלה באה בכדי ליצור קשר עם נותן התשובה, ולא לפרטיות אשר תביא לשבירה ותסכול.
על האדם לפתח יכולת לרכישת חסדים, שזה הכוח לראות את הטוב שבזולת ולבקש על הקשר איתו. אור מתקבל בצורה, והכלי לקבלה הוא החסדים – הדבק שמאפשר לחוכמה להתקבל.

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם – התכלית וְ אֵת הָאָרֶץ – הרצונות האמיתיים לתיקון. התחתון יבנה את עצמו לפי תבנית העליון, כמו בחיבור חלקי פאזל, כאשר התמונה השלמה כבר מונחת בהכרה. מהשכל הישר שהתקבל מהתודעה העליונה, לומדים מה לבקש. את לב האדם בונים לפי תוכנית העל.

כל החוקים בעולם העליון מתקבלים בתחתון. לנברא אין שליטה ישירה על האור, אך יש לו יכולת להקפיא את הרצון, לדחות את האור בשליטה עצמית, ואז לקבלו בשלמות. כאשר ירכוש חסדים שלמים, יוכלו גם לקבל חוכמה ולבוא לשלמות.
המודעות הגבוה של האדם מקבלת את החסרונות הללו בכדי שהאדם יבנה על פי המקור, שורש החסרונות, כאשר השלבים לתיקון הם בסדר של חולם שורוק חיריק.

במקום ההשתוקקות אין חסדים, והאורות נחשבים למים קפואים.
זהו לימוד חשוב לחיים שאת ההארה לא מקבלים במקום ההשתוקקות. הפרט יוכל להתפלל ולבקש, אך הקבלה והמילוי יתקבלו בכלל.

תאמר לי מה רצונך ואומר לך מי אתה!

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תיקון עולם תחתון מהעולם העליון.

רק בעל חסד מקבל תשובה!
מאידך גאוותן מחזיק בשאלתו בכוח, וחושב שהיא יותר חשובה מתשובת הזולת.

מלמד כיצד לגלות את האני של האדם. האני זה הרצון.
כאשר אדם מזייף ומציג עצמו כשלם, מציג עצמו דרך היתרונות שלו, אין לו אפשרות להתקדם ולהתחבר. יכול הוא לדעת את רצונו, להיות מודע למודעות עצמה, רק ע"י שמונע ודוחה את הרגילות.
ישנם רצונות כוזבים הנובעים מהסביבה, אך אם הרצון ייבחן באופן שמלמד הזוהר, מגיעים לחיבור נכון, ולשאלה/בקשה שלא תגרום לשבירה ותסכול.

ניתן לדעת האם הרצון/השאלה אמיתי, כפי שהנשמה רוצה – ע"י בדיקה האם קיבלתי את התשובה לסיפוק האישי — או לקשר, לביחד.
רצון אמיתי מצריך לצרף את כוח החסדים, לשאול ולבקש את נותן המתנה, דבר שמחייב לשנות את צורת הרצון. רצון לידיעות זמניות או לדברים הקשורים בזמן ומקום — זה לא האני האמיתי.

שְׂאוּ-מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי-בָרָא אֵלֶּה, דהיינו אל הבינה הנקראת מרום, שרק מכאן ניתן לאדם להבין משהו. כשיש לאדם שאלה, מעיד הדבר מהו רצונו, כלומר מי הוא. אמור לי מה שאלתך ואומר לך מי אתה — אדם ניכר בכיסו — הכיס הוא החיסרון.

כשאדם בוחן את המחשבה, יכול הוא להתחיל להרגיש רק מהנקודה בה הוא יכול לדחות את האור. דחייה היא עשיית פעולה נגד הרגילות, ובכך להפך את צורת הרצון שלו.
כלומר בכדי שיגלה האדם מיהו, דהיינו מהן רצונותיו, עליו לפעול כפעולת הבורא — השפעה. עשה רצונו כרצונך, שזה בניגוד לטבע של הרצון לקבל — כך תכיר את עצמך.

לשאול נכון אומר שכאשר מקבלים תשובה, יש להפסיק להחזיק בשאלה ולפנות מקום. כשאין מקום משותף בין הנותן למקבל — אין חיבור. ללמוד דבר חדש זה לעזוב את עצמנו ולבוא למקום חדש — ידיעה. אין אפשרות לדעת באמת כשאינך מוכן להתחבר.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תיקון עולם תחתון מהעולם העליון.

רק בעל חסד מקבל תשובה!
מאידך גאוותן מחזיק בשאלתו בכוח, וחושב שהיא יותר חשובה מתשובת הזולת.

מלמד כיצד לגלות את האני של האדם. האני זה הרצון.
כאשר אדם מזייף ומציג עצמו כשלם, מציג עצמו דרך היתרונות שלו, אין לו אפשרות להתקדם ולהתחבר. יכול הוא לדעת את רצונו, להיות מודע למודעות עצמה, רק ע"י שמונע ודוחה את הרגילות.
ישנם רצונות כוזבים הנובעים מהסביבה, אך אם הרצון ייבחן באופן שמלמד הזוהר, מגיעים לחיבור נכון, ולשאלה/בקשה שלא תגרום לשבירה ותסכול.

ניתן לדעת האם הרצון/השאלה אמיתי, כפי שהנשמה רוצה – ע"י בדיקה האם קיבלתי את התשובה לסיפוק האישי — או לקשר, לביחד.
רצון אמיתי מצריך לצרף את כוח החסדים, לשאול ולבקש את נותן המתנה, דבר שמחייב לשנות את צורת הרצון. רצון לידיעות זמניות או לדברים הקשורים בזמן ומקום — זה לא האני האמיתי.

שְׂאוּ-מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי-בָרָא אֵלֶּה, דהיינו אל הבינה הנקראת מרום, שרק מכאן ניתן לאדם להבין משהו. כשיש לאדם שאלה, מעיד הדבר מהו רצונו, כלומר מי הוא. אמור לי מה שאלתך ואומר לך מי אתה — אדם ניכר בכיסו — הכיס הוא החיסרון.

כשאדם בוחן את המחשבה, יכול הוא להתחיל להרגיש רק מהנקודה בה הוא יכול לדחות את האור. דחייה היא עשיית פעולה נגד הרגילות, ובכך להפך את צורת הרצון שלו.
כלומר בכדי שיגלה האדם מיהו, דהיינו מהן רצונותיו, עליו לפעול כפעולת הבורא — השפעה. עשה רצונו כרצונך, שזה בניגוד לטבע של הרצון לקבל — כך תכיר את עצמך.

לשאול נכון אומר שכאשר מקבלים תשובה, יש להפסיק להחזיק בשאלה ולפנות מקום. כשאין מקום משותף בין הנותן למקבל — אין חיבור. ללמוד דבר חדש זה לעזוב את עצמנו ולבוא למקום חדש — ידיעה. אין אפשרות לדעת באמת כשאינך מוכן להתחבר.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תיקון עולם תחתון מהעולם העליון.

הלב צריך להשתוקק למחשבה נכונה!

שלמות העולם העליון מלמדת על תבנית מבנה נפש האדם. לנברא ניתנו חסרונות שדרכם יוכל לעורר השתוקקות בכדי לממש את הפוטנציאל שקיים בו, ולהביא ללב, למורגש השתוקקות נכונה ואמיתית.

אדם לא יכול להתגעגע ולהשתוקק לדברים שלא נחשף ולא מכיר אותם. תפיסת הנברא מתחילה מספירת הבינה. אמנם ראשית היא אותה חוכמה עליונה — והאות ב מראה כיצד בינה תופסת אותה. השמים הנפש השכלית, הלב — ההשתוקקות.

בתודעת האדם ישנם שורשים, רצונות שמוכתבים אוט' מלמעלה לצורך קיום, וישנם רצונות שעל האדם לשכלל. מאחר ורצון הוא המביא את מחשבה, יש לרצות להשתוקק לדבר שכבר נמצא בתוכנו, שנוכל להשתוקק לדבר שכבר טמון כשורש בהכרה.

הבינה נתנה את כל החסרונות הנכונים מאלף עד תיו — חסרונות של קו אמצע. אמנם הזכר לא לא צריך אותם לעצמו, אך בכדי להגיע לשלמות, זיווג פנים בפנים, הוא זקוק להתעוררות שלה לדברים אמיתיים. תפקידה להשתוקק ולגרום לו לתזוזה בכדי שייתן לה אור לקיום ואור חוכמה של הולדה.
אסור לנוקבה להפנות את ההשתוקקות לזכר מהסיבה שהיא רוצה את האור, אלא הסיבה צריכה להיות רצון לקשר. השתוקקות מצד השפעה וזו מביאה לאהבה.
זכר שנותן מטעם השפעה, והיא משתוקקת מטעם השפעה — בזה הנקבה שווה לזכר. על האדם להפעים בנפשו בחינות זכר ונקבה.

התמסרות נכונה של אישה, לא אומר לעשות מה שהוא אומר, אלא לתת את צד ההשתוקקות לחסדים לאור הרוחני שיש בו, לאישיות, למה שהוא צריך לבטא בחיים.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תיקון עולם תחתון מהעולם העליון.

הלב צריך להשתוקק למחשבה נכונה!

שלמות העולם העליון מלמדת על תבנית מבנה נפש האדם. לנברא ניתנו חסרונות שדרכם יוכל לעורר השתוקקות בכדי לממש את הפוטנציאל שקיים בו, ולהביא ללב, למורגש השתוקקות נכונה ואמיתית.

אדם לא יכול להתגעגע ולהשתוקק לדברים שלא נחשף ולא מכיר אותם. תפיסת הנברא מתחילה מספירת הבינה. אמנם ראשית היא אותה חוכמה עליונה — והאות ב מראה כיצד בינה תופסת אותה. השמים הנפש השכלית, הלב — ההשתוקקות.

בתודעת האדם ישנם שורשים, רצונות שמוכתבים אוט' מלמעלה לצורך קיום, וישנם רצונות שעל האדם לשכלל. מאחר ורצון הוא המביא את מחשבה, יש לרצות להשתוקק לדבר שכבר נמצא בתוכנו, שנוכל להשתוקק לדבר שכבר טמון כשורש בהכרה.

הבינה נתנה את כל החסרונות הנכונים מאלף עד תיו — חסרונות של קו אמצע. אמנם הזכר לא לא צריך אותם לעצמו, אך בכדי להגיע לשלמות, זיווג פנים בפנים, הוא זקוק להתעוררות שלה לדברים אמיתיים. תפקידה להשתוקק ולגרום לו לתזוזה בכדי שייתן לה אור לקיום ואור חוכמה של הולדה.
אסור לנוקבה להפנות את ההשתוקקות לזכר מהסיבה שהיא רוצה את האור, אלא הסיבה צריכה להיות רצון לקשר. השתוקקות מצד השפעה וזו מביאה לאהבה.
זכר שנותן מטעם השפעה, והיא משתוקקת מטעם השפעה — בזה הנקבה שווה לזכר. על האדם להפעים בנפשו בחינות זכר ונקבה.

התמסרות נכונה של אישה, לא אומר לעשות מה שהוא אומר, אלא לתת את צד ההשתוקקות לחסדים לאור הרוחני שיש בו, לאישיות, למה שהוא צריך לבטא בחיים.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תיקון עולם תחתון מהעולם העליון.

אשרי מי שבניו זכרים, אוי לו למי שבניו נקבות בבא בתרא טז

הנפש בנויה על פי חוקי העולם העליון, והתורה היא המקשרת בניהם. הבריאה היא יציאה משלמות לחוסר שלמות, ונתן הבורא לבריאה פוטנציאל ודרך לבנות את עצמו ולחזור לשלמות.
בזכר יש כוח נתינה כלומר המזונות לקיומה של הארץ שהיא הנוקבא, והן מים זכרים להולדת הנשמות הנזרקים בסוד זרע היורה כחץ מוליד.
מצד הנקבה יש השתוקקות ומצד השמים השפעה של אור. כאשר נפגשים, לכאורה ניראה אידיאלי, אך אסור לקבל את האור, אלא אם יש משהו משותף בניהם. בנקבה יש שתי כוחות, השתוקקות ורצון להשפיע לבנים.

כפי שעל הנקבה לבקש מה שנצרך לבנים, כך בתפילה חייב באדם לבקש כוח להשפיע ולא לבקש לאני הפרטי הכוזב.
זכר והנקבה מתאימים כאשר הנקבה רוצה בדיוק מה שיש לזכר לתת.
לתכונת הנקבה בנפש אין לה מעצמה כלום, והן המזונות, דהיינו השפע כדי קיומה, והן הולדת הנשמות היא מקבלת מהזכר. כך גם לגוף אין לו מעצמו שום חיוּת מצד עצמו, אלא ניתנה לו חיות כמו בסוללה נטענת. כעת עליו להשוות צורה ולהתחבר למקור המתח, לתורה הקדושה.

לקיום: ישנה השפעה – זיווג תדיר ללא מאמץ מצד התחתון, אך יש גם צורך בשכלול שתלוי גם בנקבה. לכן כתוב וְאֵת הָאָרֶץ. האות וו היא המחברת בין השמים לארץ: ואו=13=אהבה, המחברת זכר לנקבה. ה' נתן לנקבה כוח שאין לזכר, והוא זקוק לה, בלעדיה לא יכול להוליד, לא יכול לעורר השתוקקות מהעליון שלו. את הכוח ההשפעה שלו עליו לאחד עם כוח ההשתוקקות שלה.

שְׂאוּ-מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי-בָרָא אֵלֶּה שאו עיניכם ליראת הרוממות. אותיות הן חסרונות כנגד ההארה הצריכה להתקבל, ובלי יראת הרוממות, לא ניתן לראות. יש למעט את הדרישה לקבלה, וללמוד מה ה' רוצה להשפיע לנו.
מהשם אלוקים – מִי-בָרָא אֵלֶּה, הוציא לחוץ אותיות אֵלֶּה — כלים, יצר הפרדה, המאפשרת להבחין בחסרונות כאשר עולים חזרה לראש.
החזרת אותיות אֵלֶּה לשם אלקים נבחן להתרשמות האותיות, כי עתה נעשו מוכשרים לקבל כל המוחין. כלומר ירדו ועשו חקיקה, כמו חותמת, וכשמרימים את החותמת נשארת צורת חקיקה, וכך הזכר שנמצא למעלה לומד מהן החסרונות שמבקשת הנוקבא.

בא הזוהר להראות שהכול כבר נחקק בבראשית, שהסדר בעולמות העליונים מושלם. קודם ברא, ראה את החיסרון, וכעת למעלה רואה את החיסרון ואת מה שצריך להשפיע.
בינה — מחשבה של האדם, צריכה להוליד לב, השתוקקות נכונה.
אדם צריך להוליד מחשבה של השפעה ושל קבלה — ולחבר אותם, להפעים בנפשו בחינות זכר ונקבה בן ובת — שניהם צריכים להיות חזקים.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תיקון עולם תחתון מהעולם העליון.

אשרי מי שבניו זכרים, אוי לו למי שבניו נקבות בבא בתרא טז

הנפש בנויה על פי חוקי העולם העליון, והתורה היא המקשרת בניהם. הבריאה היא יציאה משלמות לחוסר שלמות, ונתן הבורא לבריאה פוטנציאל ודרך לבנות את עצמו ולחזור לשלמות.
בזכר יש כוח נתינה כלומר המזונות לקיומה של הארץ שהיא הנוקבא, והן מים זכרים להולדת הנשמות הנזרקים בסוד זרע היורה כחץ מוליד.
מצד הנקבה יש השתוקקות ומצד השמים השפעה של אור. כאשר נפגשים, לכאורה ניראה אידיאלי, אך אסור לקבל את האור, אלא אם יש משהו משותף בניהם. בנקבה יש שתי כוחות, השתוקקות ורצון להשפיע לבנים.

כפי שעל הנקבה לבקש מה שנצרך לבנים, כך בתפילה חייב באדם לבקש כוח להשפיע ולא לבקש לאני הפרטי הכוזב.
זכר והנקבה מתאימים כאשר הנקבה רוצה בדיוק מה שיש לזכר לתת.
לתכונת הנקבה בנפש אין לה מעצמה כלום, והן המזונות, דהיינו השפע כדי קיומה, והן הולדת הנשמות היא מקבלת מהזכר. כך גם לגוף אין לו מעצמו שום חיוּת מצד עצמו, אלא ניתנה לו חיות כמו בסוללה נטענת. כעת עליו להשוות צורה ולהתחבר למקור המתח, לתורה הקדושה.

לקיום: ישנה השפעה – זיווג תדיר ללא מאמץ מצד התחתון, אך יש גם צורך בשכלול שתלוי גם בנקבה. לכן כתוב וְאֵת הָאָרֶץ. האות וו היא המחברת בין השמים לארץ: ואו=13=אהבה, המחברת זכר לנקבה. ה' נתן לנקבה כוח שאין לזכר, והוא זקוק לה, בלעדיה לא יכול להוליד, לא יכול לעורר השתוקקות מהעליון שלו. את הכוח ההשפעה שלו עליו לאחד עם כוח ההשתוקקות שלה.

שְׂאוּ-מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי-בָרָא אֵלֶּה שאו עיניכם ליראת הרוממות. אותיות הן חסרונות כנגד ההארה הצריכה להתקבל, ובלי יראת הרוממות, לא ניתן לראות. יש למעט את הדרישה לקבלה, וללמוד מה ה' רוצה להשפיע לנו.
מהשם אלוקים – מִי-בָרָא אֵלֶּה, הוציא לחוץ אותיות אֵלֶּה — כלים, יצר הפרדה, המאפשרת להבחין בחסרונות כאשר עולים חזרה לראש.
החזרת אותיות אֵלֶּה לשם אלקים נבחן להתרשמות האותיות, כי עתה נעשו מוכשרים לקבל כל המוחין. כלומר ירדו ועשו חקיקה, כמו חותמת, וכשמרימים את החותמת נשארת צורת חקיקה, וכך הזכר שנמצא למעלה לומד מהן החסרונות שמבקשת הנוקבא.

בא הזוהר להראות שהכול כבר נחקק בבראשית, שהסדר בעולמות העליונים מושלם. קודם ברא, ראה את החיסרון, וכעת למעלה רואה את החיסרון ואת מה שצריך להשפיע.
בינה — מחשבה של האדם, צריכה להוליד לב, השתוקקות נכונה.
אדם צריך להוליד מחשבה של השפעה ושל קבלה — ולחבר אותם, להפעים בנפשו בחינות זכר ונקבה בן ובת — שניהם צריכים להיות חזקים.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תיקון עולם תחתון מהעולם העליון.

עבודה נכונה היא במסגרת, קביעות – "מנעולא".
השכלול בא בתוך מסגרת הקביעות.

על האדם לבנות עצמו ע"י רכישת תכונות מעולמות עליונים.
האני, הרצון מכיל חלק הנק' מנעולא שנועל כל הבחנה פרטית, תוך ויתור עצמי, וזה הפתח להתחיל ברוחניות. להקפיא את מקרים שמתפרשים בנגיעות אישיות, בדומה לבחינת הקפאת הרגשות. כלומר קודם תוליד בנפש יראה — ראשית חוכמה יראת השם. ותכונה נוספת, חלק המפתחא — אהבה ופרטיות שאפשר להשתמש בה – ליהנות רק מהאמת.

לקיום העולמות יש זיווג תדיר בכיסוי חסדים לכולם, ללא קשר למעשי הנברא. תפקידנו לשכלל ולבוא גם לצד הבורא שבאדם, שרוצה רק להשפיע למרות הרצון לקבל. במפתחא מתקבל אור במדרגה, תודעה פרקטית היוצרת את מקום האהבה.

המנעולא מייצגת הכרה עליונה, ידיעת האמת מחוץ לעצמך, בלי נגיעות אישיות, רכישת השקפה נכונה בלי שוחד, מחשבה שבונה את היראה, שהיא ההתחלה — לקבל את המצב כפי שהוא, שביל דק שנכון לפעול אותו בחסדים מכוסים, לקבל אותו ככה – אמונה.

וזה סוד האות ב' דבראשית, הרומזת על הבינה כי ב' עולמות הם בבינה, זיווג עליון כנגד ההכרה הגבוהה של האדם, לבין התודעה הפרטית — המפתחא.

סיכום: בשלב ראשון נועלים את הפרטיות, בכדי לחשוב בהכרה גבוהה בלי לחשוב דרך האגו – זיווג של מנעולא. לאחר מכן זיווג על עוביות שנותנת אפשרות להשיג את את אור החוכמה — תענוג. כאן בחסדים מגולים יש מקום, וצריך לבטא את הנקודה הפרטית.