אודות ספר הזהר עם פירוש הסולם
שנת הוצאה: תש"ג – תשט"ו (1955 – 1943)
הוצאה לאור ראשונה: בית אולפנה רבתא עיטור רבנים.
תוכן הספר ומהותו: ספר הזוהר – למרות חשיבותו הרבה של ספר הזהר הוא נותר חתום מהמוני בית ישראל מעז התגלותו.
ישנם פירושים רבים מגדולי המקובלים, שהסבירו את הזוה"ק לעומקו, אך לא היה בידם ליתן כלים אל הלומד להבין את דבריהם, כך שגם עם מח כביר וחשק עז פירושם נותר חתום כדברי הזהר עצמו. פירושים אחרים נכתבו בניסיון לפשט את הזהר ולתרגמו ללשון הקודש בצורה עממית השווה לכל נפש, אולם לא היה בהם כדי ליתן סיפוק לחפצים להבין בשיעור מה את רזיה ועומקה, כי הרי אין ההבנה הפשוטה של המילים שלו אלא כקליפה המכסה את הפרי.
עד שהגיעה עת רצון, ובעל הסולם טרח להסיר את הלוט המכסה על הזוהר, והציב "סולם" בו ניתן לעלות בהבנת הזוהר.
פירוש "הסולם" חולל פלאות בהבנת הזוהר ולימודו. מחד גיסא הוא אכן מתרגם בפשטות את כל דברי הזוהר ללשון הקודש, מהחל ועד כלה, באופן שכל יהודי ויהודי יוכל להבין את הנאמר, גם ללא הכנה מוקדמת. אולם מאידך הוא לא עצר בזאת, אלא בפעם הראשונה בתולדות לימוד הזוהר הוא גם נתן פירוש מקיף להבנת פנימיות הזוהר עם פתיחה והקדמות המפשטים ומבארים את נושאי הלימוד, באופן שהרוצה מתוך תשוקה פנימית לבא בשערי הזוהר הקדוש – יוכל להתעלות בסולם שהציב לו בעל הסולם ולצלול בעומק סודות הזוהר.
פעמים רבות מביא בעל הסולם בסופי המאמרים פירוש מקיף יותר לכל תוכן המאמר, ולעיתים, כשנדרש הסבר ארוך, נכתב פירוש "מראות הסולם" לצד פירוש "הסולם".
לצד פירושו, ערך בעל הסולם גם את גוף דברי הזוהר: חילק את הטקסט לקטעים, פיסק אותו, וערכו לפי סדר מאמרים.
בראש פירושו הצמיד בעל הסולם את הספרים הבאים: פתיחה לחכמת הקבלה – שהוא קיצור של כל סדר השתלשלות חכמת הקבלה, וחשיבותו רבה ללומד המתחיל. פתיחה לפירוש הסולם – שהוא ביאור מקיף לנושאים שונים בחכמת הקבלה המובאים רבות בקיצור בגוף דברי "הסולם". מבוא לספר הזוהר – הנותן הסבר לתוכן ולמדרגה שבה עוסק ספר הזוהר. הקדמה לספר הזהר – ובה ביאור בדרכי עבודת ה' למהות האדם ועבודתו בעולם.
פירוש "הסולם" הינו חיבורו המרכזי של בעל הסולם, על שמו הוא מכונה "בעל הסולם", ובו הוא ראה את עיקר תפקיד חייו ביחס לדורות הבאים, כפי שיעידו עשרות העובדות שבהן ניכר גודל החשיבות שרחש לכתיבת הפירוש והטרחה והיגיעה העצומה שהשקיע בהכנתו. ואכן, משהשלים את כתיבת הפירוש, השלים כנראה בעל הסולם את תפקידו בעולם ונפטר לחיי עולמים. שני הכרכים האחרונים נדפסו כבר אחר הסתלקותו.
ספר הזוהר נכתב ע"י רבי שמעון בר יוחאי לפני כ-2,000 שנה. ספר הזוהר הוא אנציקלופדיה של סודות, המכילה בתוכה את כל סודות היקום והעולם בו אנו חיים.
ספר הזוהר הוא נשמת התורה, והאור העיקרי של חכמת הקבלה. הוא טומן בחובו את כל סודות חכמת הקבלה כולם. מפרש את הצפנים הקבליים הנסתרים בתורה, מיישב את הסתירות הקיימות בה, וחושף את צידו הנסתר של היקום.
הקבלה מלמדת שספר הזוהר מרכז את כל האור והאנרגיה של הבורא, והופך אותם נגישים לכל אדם בעולם. המקובלים מלמדים, שעצם נוכחותו הפיזית של ספר הזוהר במקום מסוים, יש בה כדי להפיץ את אור הבורא באותו המקום – גם אם אין מי שקורא בו.
סט ספרי הזוהר כולל 23 כרכים של עם פרוש "הסולם" של הרב אשלג. הטקס כתוב בארמית עם תרגום לעברית.
למה נקרא ספר הקדוש מרשב"י הפירוש על התורה "זוהר". כי האבות נקראים "הר", והאותיות הנשארים ממילה זוהר הם אות ז' ואות ו' המרמזים על יחוד קב"ה ושכינתיה כידוע ליודע ח"ן. וזהו "זוהר" שמיחד על ידי זה הפירוש על התורה האבות בקודשא ב"ה ושכינתיה. (קדושת לוי)
בלימוד הזוהר מקיים מצות עשה "ולדבקה בו".ודע שכל ספר הזוהר וחיוב לימודו וכו' הכל מצות עשה לדבקה בו ולידע שיש אלוקי מצוי. (נתיב מצותיך בשביל היחוד שביל ב' אות ג')
בדור האחרון בסוף הימים יתגלה הזוהר ובזכות העוסקים יבוא משיח
הנה מבואר שהחיבור מהזוהר היה עתיד להיות גנוז וכו', עד שיבא הדור האחרון בסוף הימים שאז יתגלה לתחתונים, ובזכות העוסקים יבוא משיח, כי אז תמלא הארץ דעה בסבתו אשר זה תהיה סבה קרובה לביאתו, וזה שאמר ובגינה ושבתם איש אל אחוזתו וכו' כדי שבזכות זה יגאלו ישראל, כשם שלא נגאלו ישראל ממצרים עד שהוצרך הקב"ה לקדשם בדם פסח ובדם מילה, וכן גאולה העתידה לא יהיה הגאולה עד שיזכו לתוספות הקדושה הזו, והוא רצון האל יתברך, ואשרי הזוכה בה (ספר שני לוחות הברית, עשרה מאמרות ,מאמר ראשון.)
עם ספר הזוהר נצא מהגלות
ובני ישראל יוצאים ביד רמה (שמות יד'-יח'), ותרגומו ובני ישראל נפקין בריש גלי, יש לומר בריש גלי ע"ד דאיתא בזוהר הקדוש (הקדמת הזוהר) בספרא דא יפקון מן גלותא, וזהו שמרומז בפסוק 'ובני ישראל יוצאים' היינו מן הגלות כנ"ל, 'ביד רמה' ותרגומו בריש גלי, "בריש" ר"ת ר'בי ש'מעון ב'ר י'וחאי "גלי" כשיתגלה ספרו הקדוש ספר הזוהר אז בדא יפקון מן גלותא, והבן. (דגל מחנה אפרים פרשת בשלח)
כישתגלה הזוהר יתבטלו הקליפות וממילא תהיה גאולה שלימה
"ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שורף", עוד רמוז על דרך שכתוב בזוהר הקדוש בספרא דא ספר הזוהר יפקון ישראל מן גלותא וכמו שכתבתי פרשת בשלח רמז מזה על התרגום ובנ"י נפקין בריש גלי ע"ש, ואיתא רבי שמעון בן יוחאי היה בחינת משה, וגם כי בכל דור ודור יש בחינת משה, וזהו דרש דרש משה היינו כשיתגלה וידרש מה שדרש כבר משה היינו רבי שמעון בר יוחאי ספר הזוהר אז והנה שורף, היינו שיתבטלו כל הקליפות וממילא יהיה גאולה שלימה במהרה בימינו אמן נצח סלה ועד. (דגל מחנה אפרים פרשת שמיני)
לימוד הזוהר
אפילו בגירסא בעלמא – בונה עולמות ומקרב הגאולה ועוד. סמא דחיי, חיוב גדול על כל ישראל ללמוד זוהר הקדוש בכל יום אפילו גירסא בעלמא, כי בזה בונה עולמות ומטהר ומקדש נשמתו, ואין קץ לגודל שכרו, כי בזה מקרב הגאולה ועושה נחת רוח גדול ליוצרו, כמובא בזוהר הקדוש פרשת נשא דף קכ"ד בהאי חבורא דילך דאיהו ספר הזוהר יפקון ביה מן גלותא ברחמי. ובתיקונים (סוף תיקון ו') מהאי חבורא דילך כד יתגלי לתתאי בדרא בתראה בסוף יומייא ובגיניה וקראתם דרור בארץ.
ובתיקון ל' בספר כסא מלך וזה לשונו, כמה גדול חיוב על תלמיד חכם ללמוד קבלה, ועונשם כמה גדול אם אינם לומדים קבלה, וגורם אורך גלותא, כי הם מעכבים הגאולה רח"ל, כי יעשה בשעה אחת בלימוד הקבלה מה שלא נעשה בלמוד חודש ימים בפשטי התורה, כי גדול כחה לקרב הגאולה. ממנו יודע החיוב וגודל השכר למי שלומד הקבלה, כי לימוד הזוהר בגירסא בעלמא הוא בונה עולמות, וכ"ש אם יזכה ללמוד ולהבין פירוש מאמר אחד יעשה תיקון למעלה בשעה אחת מה שלא יעשה בלימוד הפשט שנה תמימה, ואין צורך להאריך בראיות לזה המפורשים מפי גבורות הקדוש האר"י זלה"ה, אלא וודאי לימודו כל השנה אינו כלום אם אין מעטרו ביום אחד בלימוד הקבלה כי שקול הוא כנגד כולם. וז"ש "וגרים דלא ישתדלון בהון" דוק מיניה הא אם ישתדלון בהון כל אחד כפי יכולתו אפילו יום לשנה, תורתו כולה עושה פירות למעלה. וכ"ש אם קובע עת לה' שעה אחת בכל לילה אז מובטח בו שהוא בן עולם הבא מבני היכלא דמלכא ויהיה מרואי פני המלך היושבים במלכותא דרקיעא, ודי בהערה זו למי שחננו ה' בינה והשכל. (כסא מלך תיקון מ"ג אות ס')
איתא בזוהר הקדוש והמשכילים יזהירו בזוהר הרקיע, בהאי חבורא דילך דאיהו ספר הזוהר דאימא עליהי תשובה, באלין לא צריך נסיון, ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי, דאיהו האי ספר הזוהר יפקון בי' מן גלותא ברחמי, ויתקיים בהן ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר כך העיד נשמת רעיא מהימנא לרשב"י (זוהר פר' נשא קכד:). וכן איתא בתיקונים (ו' כא.) דאמר אליהו הנביא לרשב"י וכמה ב"נ לתתא יתפרנסון מהאי חבורה דילך, כד יתגלו לתתא בדרא בתראה בסוף יומיא, ובגיניה' "וקראתם דרור בארץ", היינו שע"י לימוד זוהר הקדוש והתיקונים נזכה לביאגו"צ. וזה מרומז בברכת האבות ומביא גואל לבני בניהם "למען שמו" אותיות "שמעון" עם ל' מ' בגי' ע' דהיינו הע' תיקונים שנתגלו ע"י רשב"י זי"ע ע"י זה מביא גואל לבני בניהם. וגם אפשר לרמז זה בסוף השירה, דכידוע מרמז לגאולה העתידה וכמו שפי' רש"י אז ישיר לשון עתיד בב"א, בפסוק ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, "ביבשה" נוטריקון בזכות התנא שמעון בן יוחאי, "הים" נוטריקון ימות מלך המשיח, היינו שבזכות התנא האלוקי רשב"י זי"ע נלך לקראת ימות מלך המשיח, ולכן סמכו חז"ל מיד אחרי הפסוק הזה כי לד' המלוכה ומושל בגוים והי' ד' למלך על כל הארץ בב"א. (תורת גד)
חזרה לראשית הדף של הליקוט אודות ספר הזוהר הקדוש
איך לומדים זוהר הקדוש
דרכו של המגיד הקדוש מזלאטשוב היה ללמוד זוהר הקדוש אחר חצות, אמנם לפני כן היה בודק לראות אם כולם כבר ישנים. פעם אחת היה תלמידו הרה"ק מקאמרנא ער באותה שעה, וסיפר ששמע כיצד שהתחיל ללמוד, דאמר לעצמו, איך אתה לומד זוהר, יודע אתה שאינך ראוי לכך ללמוד זוהר הקדוש, ואחר כך שב ללמוד, ושוב הפסיק ובכה באמרו לעצמו, אם באמת היית יודע שאין אתה ראוי ללמוד זוהר הקדוש היה גם כן טוב, ופרץ שנית בבכי. וסיים, כי מאז לא היה יכול לישון בשעה שרבו למד זוהר הקדוש לאחר חצות הלילה. (נתיב מצוותיך)
הבעל שם טוב ראה את כל העולם בזוהר הקדוש
בק"ק מעזיבוז היה סוחר גדול, והוא היה מאותן אנשים שהיו עדיין נגד הבעש"ט. והיה להסוחר הנ"ל בן יחידי חכם ומופלג בלימוד ובשארי המעלות. והיה נוסע לברעסלוי בשביל סחורה, ודרכו היה להתעכב בנסיעה כזו ארבע שבועות. פעם אחת נתעכב יותר מעשרה שבועות ולא היה ממנו שום ידיעה כלל, ונצטערו הוריו מאוד על זה. ויהי ברבות הימים ותאלצהו אשתו מאוד ללכת להבעש"ט, ואמר להבעש"ט, זה יותר מעשרה שבועות שנסע בני יחידי לברעסלוי ואין לי שום ידיעה ממנו. מיד ציוה הבעש"ט שיביאו לו ספר הזוהר, ופתח אותו וראה והשיב לו, בנך הוא בעז"ה בחיים ושלום, ושבת זה ישבות בכפר סמוך לעירנו. ולא האמין לדבריו, כי איך יכול להיות שישבות בנו בכפר הסמוך ולא יבוא לביתו לשבת. אבל באמת כך היה המעשה, שנשברה העגלה כמה פעמים בדרך, ובא ברגליו לכפר הנ"ל בחצי הלילה של שבת, ותיכף במוצאי שבת קודש בא לביתו. ואז ראה הסוחר למפרע כי כל דברי הבעש"ט כנים וצודקים, והלך להבעש"ט וביקש ממנו מחילה היות שדיבר עליו לשון הרע, וסיפר לו כל המעשה. אמר לו הבעש"ט, שוטה, הלא האור שברא הקב"ה בששת ימי בראשית היה האדם מביט בו מסוף העולם ועד סופו, וגנזו לצדיקים לעתיד לבא, והיכן גנזו בתורה, ולכן כשאני פותח את ספר הזוהר אני רואה את כל העולם כולו. (שבחי הבעש"ט)
פשט בזוהר
הבעש"ט הקדוש ראה פעם גדול אחד שהיה גר בעירו, ורצה הבעש"ט שיתחבר לדרכי החסידות. ועל כן פעם אחת בליל שבת קודש חלם לו אותו גדול מאמר אחד בזוהר הקדוש אשר אמר הבעש"ט על זה איזה פשט, והאר"י הקדוש אמר על זה המאמר פשט אחר, ואמרו זה לזה גלך ונשאל את רשב"י, ואמר רשב"י כהאר"י, ואמר הבעש"ט לרשב"י, הלא עשיתם את הזוהר על פי רוח הקודש אם כן נשאל את כביכול בעצמו, ואמרו בשמים הפשט כהבעש"ט, כך חלם הגדול הלז. ובסעודה שלישית הלך הגדול הנ"ל להבעש"ט, ודחק את עצמו לשמוע התורה של הבעש"ט, ושמע שאמר הזוהר הלזה, ואמר לו הבעש"ט אתה כבר שמעת בלילה את הזוהר. (צרור החיים)
ספר הזוהר מהתנא האלוהי
הרה"ק הרבי ר' ברוך ממעזיבוז' זי"ע נהג בכל שנה ושנה לעשות סיום ספרי הזוהר הקדוש ביום לג בעומר, ואחר הסיום לקח הספר הזוהר הקדוש בידיו הקדושים, וביאר נוסח דף השער של הזוהר הקדוש, 'ספר הזוהר' ספר המאיר ומזהיר אור הבהיר, 'מהתנא האלוקי' ממי שמלמד ומורה לנו אלקות, 'ער לערנט אונז גאט ברוך הוא', הלא הוא 'רבי שמעון בר יוחאי', ורקד כמה שעות, ואחרי הריקודין משמחת היום ומשמחת התורה נשק בפי קדשו את ספר הזוהר ואמר בזה הלשון 'איך קען דיך, און די קענסט מיך' (אני מניר אותר ואתה מכיר אותי). (כוחו דרשב"י)
מי שלא ראה אור ספר הזוהר לא ראה אור מימיו
אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו לאורו לילך ולהגות באמרי נועם בזיו זוהר עליון אור הקדוש, חכו ממתקים וכולו מחמדים, מים שאין להם סוף וקץ להבין ולהשכיל במעשה בראשית ובמעשה המרכבה, ואיך להיות מרכבה להתייחד ולהשיב נפש אל מקור מחצבה ושרשה, וזאת נחלט ונשרש בנפשי אשר מי שלא ראה אור ספר הזוהר לא ראה אור מימיו. (עטרת צבי פר' בהעלותך)
לימוד הזוהר סגולה לפרנסה
עוד אמר (הרה"ק ר' פנחס מקוריץ זי"ע] לאדם אחד שיאמר זוהר בכל יום ויום ויהיה לו פרנסה. (מדרש פנחס)
חזרה לראשית הדף של הליקוט אודות ספר הזוהר הקדוש
ע"י לימוד הזוהר ממשיכיי שפע בני חיי ומזוני.
ולו עמי שומע לי, בעקבות משיחא אשר הרע והמינות גובר, היו שוקדין כל ימיהם ללמוד ספר הזוהר והתקונים כתבי מרן בלול עם חסידות והקדמות של מרן הרב ישראל בעל שם טוב זצ"ל, והיו מבטלין כל גזירות רעות, והיו ממשיכין שפע ואור לכל העולמות, וכן השפעות פשטיות בני חיי ומזוני, טעמו וראו כי טוב הוי"ה ממש חיות אדם הישראלי תלוי בספר הזוהר ובכתבי מרן, ללמוד בקדושה ובשמחה ובנועם וביראה ואהבה, כל אחד לפי השגתו וקדושתו, וכל ישראל קדושים. (נוצר חסד, פרק ד' משנה כ')
לימוד הזוהר נותן כח וחיל לנשמה.
וגם דע לימוד הזוהר על כולה מועיל להשגה, כי דבריו הרמים לבד מאירים פני האדם ונותנים כח וחיל לנשמת האדם העוסק, ובהיפוך חלילה מאן דמתפרש מיניה כאלו פורש מכולא, כי כן דרשו עליו בימיו מאן דמתפרש מרבי שמעון כאלו מתפרש מכולא, "והשתא אף על פי שהוא אינו כאן, כבודו יש כאן", ודבריו הקדושים צריכים אנו ללמוד, ועל ידם אולי יזכה להשיג דבר מה, כי אם לא יועיל כולו יועיל מקצתו, כי הקליפה אי אפשר להסיר בפעם אחת כי מעט מעט אגרשנו. (טהרת הקודש הקדמון, עמ' קנ"ו)
ע"י לימוד הזוהר גורם יחוד קוב"ה ושכינתיה – וביטול הקליפות.
ודע כי עיקר כוונת הרשב"י ע"ה בחבור ספר הזוהר היה לזה, להיות השכינה בגלות באפס שפע באין תומך ובאין עוזר לה, ורצה לעשות לה תומך ליחדה בבעלה יחוד מועט ע"י החיבור הזוהר, במה שהיה הוא וחביריו עוסקים בסודות התורה, שזהו גורם לייחוד קב"ה ושכינתיה ע"י היסוד שהוא סוד ר"ז בגמטריא או"ר. וגם ע"י החיבור ההוא יהל ביטול הקליפות וקלות הגלות והשבתת הקטרוגים אשר החיצונים לוהטים בכל עת ובכל שעה נגד מדת הקדושה והשמות הקדושים הם בסוד השכינה, ונגד בנ"י הניתנים בגלות בין אומות העולם הנקראים חיוון בישין אריות ודובין. ועסק התורה יקרא קלע וחרב ורומח והם בחינת סודות כדי להצילם מרעתם ע"י חיבור זה כנזכר, וספר זה עתיד להתגלות בימי מלכא משיחא כדי ליתן סעדא לשכינה, והנה כל אותם שיזכו אליו יזכו לגאולה, כי העבודה זו המועטת בזמן הזה הוא יותר חשוב מכל אילי נביות שהיה בזמן שהיה בית המקדש קיים. (חסד לאברהם, מעין הראשון, נהר ע"ד)
אין ביטולם וביעורם של הקליפות אלא בלימוד הקבלה. לייחד וללבן ולצרף ניצוצות קדושות ברזי דאורייתא ובהתעסקות דברי הזוהר ותיקוני הזוהר על פי דברי מורינו ורבינו האריז"ל אשר שלחו אלקים לפנינו להאיר לנו מתוך החשיכה והאפילה. בפרט בעקבתא דמשיחא חוצפא יסגא כידוע לנו סודות אלו באריכות, אין ביטולם וביעורם של הקליפות אלא בלימוד הקבלה על פי עולם התיקון, ולכן קרא הרשב"י ז"ל לבעלי הקבלה מחצד"י חקל"א, היינו הקמשונים והחרולים מן השדה אשר ברכו י"י. עד כאן לשון הרב המקובל בויקהל משה. (הוספות מהרצ"א, אות ו' בשם ויקהל משה)
לימוד הזוהר בכוחו לבטל גזירות רעות. והנה בשנת תצ"א בקיץ היה גזירות נוראות מאת האפיפיור של אותו הזמן, ואחת הגזירות היה לבער ספרי התלמוד של בני ישראל. ומובן כי זה היה צרה נוראה מאד, וכל גדולי ישראל עסקו בזה האיך לבטל הגזירה. והגאון ר"י באסאן רבו של רבינו (רמח"ל זיע"א) שאל את רבינו לבאר לו סוד הענין שיהיה כח כזה להסטרא אחרא נגד התורה: ורבינו השיב לו בביאור מספיק סוד כל הענין, וכן כותב לו רבינו כי הוא ראה זאת מקודם והקדים רפואה למכה, ותיקן בהישיבה שלו שילמדו ספר הזוהר ותיקונים וזוהר חדש בלי הפסק מעלות השחר עד צאת הכוכבים. (ירים משה, תקנות ראשונת, אות י"ד)
לימוד הזוהר הקדוש מגין בעת צרה. ומובא ב"בן יהוידע" (ברכות סג.) וז"ל ובאופן אחר יובן בס"ד, דידוע שיש באדם עור ובשר וגידין ועצמות, והם כנגד ד' עולמות אבי"ע, וכנגד ד' לימודים שהם פרד"ס. והעצמות הם כנגד האצילות, וכן הסוד, וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל בע"ח. ועוד איתא בתיקונים כי לימוד הסוד הוא המגין על ישראל להוציאם מן הגלות ורבוי הצרות, וזה שאמרו כל המרפה עצמו מדברי תורה, "עצמו" דייקא, שהוא מתרפה בלימוד הסוד שהוא כנגד העצמות שהוא סוד אצילות, אין בו כח לעמוד בעת צרה, כי הלימוד הזה הוא המגין בעת צרה ובגלות. דף הזוהר הקדוש אליבא ריקניא מונע כל מילי בישא והשמר פן ישיאך לבבך לחדול מזה. (הנהגות ר' משה גרינואלד זצ"ל מחוסט, אות כ"א)
דברי הגר"א מוילנא על לימוד סודות התורה. העוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגרות בהם, ועיקר הגאולה תהיה בלימוד חכמת הקבלה. (אבן שלמה פ"ח)
עצה לינצל מהגאוה ללמוד הרבה זוהר. עוד אמר שביקש מרבו ,הרה"ק ר' פנחס מקורמן שינצל מן הגאות והפציר לו מאוד על זה, וא"ל ללמוד הזוהר, וא"ל אני לומד זוהר, וא"ל למוד הרבה זוהר. (מדרש פנחס דף לו ע"א אות ע"ג)
חזרה לראשית הדף של הליקוט אודות ספר הזוהר הקדוש
ע"י לימוד הזוהר ממתיק הדינים ומשבית הקליפות. ובלימוד התורה ובפרט בעסקו במתיקות לשון הזוהר ובאור של סודות התורה מתוקים מדבש מתוקים, ודאי טעמו וראו בכל אלה יתמתקו הדינים, וממש יתהפך ברגע לאיש אחר בלב רחב ושמח, ובזה ממתיק הדינים וכורת ומשבית הקליפות, וזהו הנקרא מחצדי חקלא. ( נתיב מצוותיך, שביל התורה, א' אות י')
העצה לינצל ממינות ואפיקורסות – לימוד הזוהר. אמר הרה"ק ר' מרדכי מלעכוויטש קודם ביאת משיח תתגבר מינות ואפיקורסות רחמנא ליצלן בעולם, העצה לזה להיזהר בשלושה דברים, והדבר הראשון הוא, לאמר בכל יום זוהר אף על פי שאינו מבין מה שאומר, כי אמירת זוהר מסוגלת לטהרת הלב. (אור ישרים, מירא דכיא) ולו עמי שומע לי, בדור הרע הזה שהמינות גובר, היו למדין עם תינוק בן תשעה שנים ספר הזוהר והתיקונים להגות בהם, והיה יראת חטאו קודמת לחכמתו ויתקיים. (נוצר חסד פרק ד' משנה כ')
בעת לימוד ספר הזוהר השכינה שורה עליך והקב"ה מאיר עליך אור חיות. אבל העיקר תדע אחי, לימוד זה שנתגלה בזמן הזה וכו', הוא מחמת שרע גובר מאד וכנסת ישראל נופל, ובלימוד זה נזדכך הנפש, ובאמת בעת לימוד הסודות ובפרט זוהר ותיקונים מאיר הנפש, ועל ידי לימוד וידיעות כוונת המצוות מעורר בשרשים עליונים ויאיר למטה בעילוי רב אור גדול, ובפרט בעת לימוד ספר הזוהר שממש השכינה שורה עליך והקב"ה מאיר עליך אור חיות, ובלבד שתהיה לך הכנעה באמת, ועוד שתזכה על ידי לימוד זה להיות עפר ואפר ולסבול יסורים וחריפין ודישות עקב שתהיה בעיניך כאסקופה התחתונה שהכל דשין עליך, והשם יתברך יעזור לך בהרחבת המוחין של הקדושה ובנועם זיו השכינה שלא תרגיש מכל אלה שום הרגש כלל וכלל. (ספר נתיב מצוותיך שביל היחיד אות ד')
העוסק בזוהר ובחכמת האמת לא ישאר לו שום ספק וקושיא כלל. ותאמין לי אחי מי שאינו לומד זאת החכמה הוא כמו הדר בחו"ל ודומה כמי שאין לו אלוק"י, אחר שהתאות גובר והיצר מסית ומביא ספק אמונה. אבל המשים נפשו בכפו ועסוק בחכמה וכו' ובזוהר להבין, נתבשר בלב כל חכם לב השגת החכמה ויראת שמים הרוממת צח וצלול ואמת, ולא ישאר לו שום ספק בדרכי ה' המפליא פלאות ויעמוד על עיקרי ענייני אלוקות אלוק"י ישראל ולא ישאר לו שום ספק וקושיא כלל. (סור מרע ועשה טוב)
ספר הזוהר ילהיב לבך בשלהובא דאשא. ותכלית הדברים כשתדבק נפשך בספרי יראים שתראה בכל עת חיובך לבורא כל עלמין ובפרט בספר הזהר עיקרא דכלה והוא ילהב לבך בשלהובא דאשא ספר הזוהר הוא המפתח והוא הסוגר. (סור מרע ועשה טוב)
על ידי לימוד הזוהר נעשה חשק לכל מיני לימודים של התורה הקדושה. ידוע שלימוד הזוהר מסוגל מאד מאד. ודע שעל ידי לימוד הזוהר נעשה חשק לכל מיני לימודים של התורה הקדושה, והלשון של הזוהר מעורר מאד לעבודת השם יתברך. שיחות הר"ן ק"ח
לימוד הזוהר היא העצה היעוצה לטמטום הלב. הטמטום הלב היא שנעשה לב האבן וכו', יש לזה עצה היעוצה והבחירה ביד האדם על ידי שמבטלין ליה וכו', ועצה היעוצה לזה ללמוד ספר הזוהר, כי זוהר הוא מלשון הארה שמאיר במקום החושך וכו', ובנידון שאר הלימוד יהיה בזה האופן מי שהוא בעל עסק גדול יהיה רוב לימודו בזוהר הקדוש אף שאינו מבין, כי מה איכפת לו שאינו מבין, אפילו הכי הוא סגולה. (ספר מאה שערים אמרי קדש)
בעיקבתא דמשיחא דייקא חובה לעסוק בזוהר הקדוש. דע שבדורות הראשונים היו יכולים להשיג שלימות נפשם להלהיב בזיכוך רב ובקדושה להמשיך על עצמם נועם זיו אור השכינה באור עליון וצח בדביקות ויראה ואהבה, והכל על ידי פשטות התורה תורה שבעל פה נגלה. אבל בדור הזה עקבות דמשיחא שהרע גובר ומתנשא וחוצפא יסגי וכו', ומי יגן עלינו מן הקליפות הרעות המחשיכים האור והשכל, ועל ידי נגלות התורה אי אפשר בדור הזה באין פנים להלהיב כל כך נפש המשכלת בדביקה בחשיכה שהרע והמקטריגים הרוחניים מתגברים, ולא עוד אלא שהם מתלבשים בגשמיות בערב רב שהם הרבים, ומושל וגובר אפיקורסות ומינות ושנאת חנם ולשון הרע, וכל מי שהוא חצוף ביותר גובר ביותר, ולולא מתיקות עריבות נועם זיו לשון הזוהר והתיקונים וכתבי מרן המאירים לנפש המשכלת ומיישבין הדעת, משמחת לב ומאירת עינים, לא היה באפשרות להאיר מרוב הצרות וחלישות דעת מרשעים המינים ואפיקורסים. ולכן אחיי טעמו וראו אור הגנוז ומתיקות שיש בזוהר הקדוש המאיר לנפש, עד שמרוב אורה תקבל על עצמך כל הרעות והצרות והיסורים ולא יתחלש דעתך, ולא תפול ממדרגתך, ותתעלה למעלה למעלה עד רום המעלות, חזק חזק חזק ואמץ לא תירא ולא תפחד. ( נתיב מצוותיך, שביל התורה א')
הטעם מפני מה נתגלה הזוהר בתוקף הגלות בעיקבתא דמשיחא. עתה הברירה ברגלים, וכמו שאמרו בעקבות משיחא חוצפא יסגא, ושהיא התאוה שמתגברת בראותה כי כלתה אליה רעה, וכמו שביאר באורך רבינו האר"י זצ"ל, ומתגברת להחטיא, אבל כשל כחה בענין הרעות ותוקף הצרות, כי כבר הוברר הרבה כאמרו מפי כבוד האר"י זצ"ל, ולכן סמוך לדורות שאחר האלף שנה מהחורבן נתגלה אור הזוהר להגן על הדורות, ושאם נזכה להתעסק בסתרי תורה כדת מה לעשות, בזכות זה תפרה ישע ישועות ישראל. (שם הגדולים, מערכת גדולים, א' רי"ט)
ומה שאומרים וכי אכשר דרא ללמוד בזוהר הקדוש. אדרבא, שבדורות הראשונים שהיו להם נשמות קדושים ממקומות גבוהים, יכלו לטהר נשמתם בפשטי התורה, ועכשיו בעיקבא דמשיחא נשמות נמוכים וגם התגברות החיצונים רח"ל, אי אפשר לטהר נשמתם רק בסמים יקרים היינו בזוהר הקדוש, כי לשון הזוהר מסוגל לזה אפילו בפטפוט לחוד ואפילו בלגלוג, ובזה יהיה נשמר מכל רע מיצר הרע וממקרים רעים בעולם הזה החומרי וגם בעולם הבא הרוחני, כנודע מ"זוהר הקדוש" (פרשת פנחס דף רי"ט) בוצינא קדישא דנהיר חכמתיה בכל דרין דהוו אבתריה עד ביאת הגואל, אור תורה של רבי שמעון בר יוחאי מאיר באור רב ולהחיות נפשות ישראל, על כן יתחזק כל אדם מאד ללמוד זוהר הקדוש לכל הפחות ה' דפים בכל יום כדי שיגרום חדוא ופורקנא בהון לעילא ותתא, אמן כן יהי רצון. (צוואת הר"ר מאיר ב"ר אהרן שורץ זי"ע מפידהייץ)
חזרה לראשית הדף של הליקוט אודות ספר הזוהר הקדוש
ובדור הזה מי האיש החפץ חיים ידבק בספר הזוהר. ובדור הזה האחרון מי שאינו עוסק בספר הזוהר ותיקונים שהם חיים ממש לנפש בלולה במקרא ובמשנה ובתלמוד, ידע נאמנה שכל תורתו שעוסק הוא משפה ולחוץ כדואג, ואין לו עסק בחיים והארה לנפש, והוא כולו טעות ורמאות, ואינו עוסק בתורה אלא להיות מאנשי שם להיות רב וראש וגדול הדור ולהשתרר על הבריות, ואין לו חיים ולא חלק בחיים וכו', ובוודאי לא ישיג אורחות חיים אלא על ידי לימוד הזוהר, ובדור הזה אי אפשר להמשיך שכינתא עליונה אלא על ידי הזוהר וכו', ובדור הזה מי האיש החפץ חיים אוהב ימים מבלי לבלות יום בלתי קדושה, לראות טוב עולם הבא בעולם הזה ידבק בספר הזוהר. (היכל הברכה פ' עקב דברים ז' פ' י"ט)
גילוי סודות התורה דווקא בדורות האחרונים. ובפרט שכתב הרב זכרונו לברכה, שהנסתרות נעשו כמו נגלות, בי בדור הזה מושל כו', עיין שם. וטעם לזה היה נשמע מפה קדוש של אדונינו מורינו ורבינו נשמתו עדן על פי משל, מלך בשר ודם אשר עשה לו אוצרות מלאים סגולות זהב וכסף ואבנים יקרות בחדריו ואוצרות שונים זה מזה. והנה מקורביו ואוהביו אשר יש להם רשות לכנוס לחדריו, יש בהם חלוקים שונים יש מהם נאמן אצלו באוצר הזה ואין נאמן אצלו באוצר האחר הגדול ממנו ואינו מאמינו לחפוש באוצר הזה, לכן אין לו רשות כי אם לכנוס בתוך האוצר אשר מאמינו ויש בזה דרגין מחולקין. אבל לאותם העומדים בחוץ שאין להם רשות לכנוס בתוך חדריו, כאשר חפץ לגלות כבודו ויקר תפארת גדולתו, בכדי שעל ידי זה יהיה להם אימה וביטול לגביהם, פותח כל אוצרותיו דווקא כי אינו חושש פן ישלחו יד באוצרותיו. כן הוא כביבול בנמשל, כי דורות הראשונים מצד גודל צדקתם היו יכולים לכנוס בהיכלי מלך להשיג בהשגה ממש אלו"קותו יתברך ולבא בגנזיו שהם גנזי מלכא, אשר על כן לא היה רשות להם לכנוס לחדריו ולחפש בגנזיו וסתריו רק כל אחד ואחד לפום ערכו וישעורו, אבל על סתרים שהם אינם בערכו לא היה להם רשות להשיג זה, כי אולי יוכל לטעות באיזה דבר, ולא היה נאמן כי אם כל אחד ואחד לפי ערכו, כי אם ב"משה רבינו" עליו השלום נאמר: "בכל ביתי נאמן הוא", ולכן לא היה רשות בזמן ההוא לגלות דברים עמוקים כי אם ליחידי סגולה כל אחד לפי בחינותו, אבל עתה בדורות האלו אין מי שיכנוס לחדרי המלך בהשגת אמיתות ממש, כי דלתות ההיכלות דמלכא נעולים, הגם שבדורות האלו יקרה גם כן גדולי הנפש שיכולים לכנוס בהיכלות המלך, אבל הם יחידי סגולה אשר נמשכו נשמות גדולות לצורך תיקון הדור, אבל דרך כלל הנשמות שבזמן הזה הם מעקביים כנזכר לעיל, ולכן אין חשש לגלות להם אוצרות מגנזי המלך, כיון שעל-ידי ראותם גדולתו ותפארתו יתפעלו בביטול היש ולהתאחד אליו יתברך. (שערי היחוד והאמונה, פתח ומבוא השערים)
התיבות עצמן של הזוהר הקדוש מקשרים את האדם לאין סוף יתברך. ובענין לימוד זוהר הקדוש אמר בשם הקדוש ר' אהרן מזיטאמיר שזוהר הקדוש צריך לאומרו בלא ביאור, כי התיבות והדיבור של זוהר הקדוש עצמן מקשרין את האדם לאין סוף יתברך, רק מי שרוצה ללמוד עם ביאור יעיין מקודם בהביאור והזוהר יאמר כסדר בלי ביאור. (שארית ישראל שער התקשרות שער הא' דרוש ה' מאמר ב' )
לימוד הזוהר הכנה לתפילה. וקודם התפילה למעט בדיבור כל מה דאפשר וללמוד איזה ענין בזוהר הקדוש או בתיקונים או בזוהר חדש. (סדר היום ואזהרות הקודש בספר בית אהרן) בחי' ב' הוא מדבר באדם שפגם ונפסק החבל שהיא קשור כמאמר יעקב חבל נחלתו, ולבו מטומטם ואינו יכול לדבר דיבורים זכים, אז צריך להתבונן מגדלות הבורא יתברך איך שממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ולית אתר פנוי מיניה, וזהו יראת ד' ראשית דעת, דעת היא לשון התבוננות, ובינה ליבא וזהו חכמה בלב, ועיקר הוא על ידי התורה כמו שכתוב בשם הבעש"ט שציוה לאנשיו שקודם כל תפילה ילמדו מאמר זוהר ותיקונים וכו'. (ליקוטי תורה טשערנאביל הדרכה ז')
זוהר מלשון הארה שמאיר במקום החושך. ג' דברים הם להסיר כל המונעים בתפילה וכו', והג' הוא עסק ולימוד דברי מוסר הנמצאים בזוהר מלשון הארה שמאיר במקום החושך שהוא חכמת אמת. (ליקוטי תורה מהרב בעל התניא פר' כי תבא)
אחד המכוין ואחד שאינו מכוין ובלבד שירבה. בשם הבעש"ט: "ממורי (ר' הלל מפאריטש), אמך הבעש"ט ז"ל בג' דברים הכלל היפך ממה שאמרו אחד המרבה ואחד כו' ובלבד שיכוין, אלא אחד המכוין כו' ובלבד שירבה, אמירת הזוהר מסוגל לנשמה, שקידת מקוואות מטהר הגוף, נתינת צדקה אמרז"ל הנותן סלע לצדקה בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור דעל כל פנים מחיה את העני. (נתיב רש"י עמ"ס ל"ב)
דברי הזוהר והתיקונים מסוגלים לטהר הנשמה. ילמוד בספר קבלה ואף אם אינו מבין בהם יאמר דברי הזוהר ותיקונים, כי הם מסוגלים לטהר הנשמה. (סידור האריז"ל לר' יעקב קאפיל ז"ל בסדר כוונת הלימוד)
וכן אמר מהר"מ מקאברין זצוקלה"ה אמירת זוהר הקדוש בכל יום, אף כי לא ידע מה הוא אומר, עם כל זה אמירת זוהר הקדוש מזכך הנשמה. (אור לישרים )
וכמו ששמענו בפירוש מפי' אדמו"ר הזקן בליאזני, שיש בחינת טמטום המוח וכו', ולזה מועיל קריאת דברי הזוהר הקדוש אף דלא ידע מה קאמר. (חנה אריאל שמות עמ' ס"ד)
שמעתי ממהר"ם הלוי יפה שאמר בשם אדמו"ר הזקן נבג"מ סגולה למח"ז בעת התפילה הוא ג' דרכים וגו', וכן ספר הזוהר הלשון מסוגל לנשמה אעפ"י דלא ידע מאי קאמר, ולכן כיון שג' דברים אלו אינם צריכים כוונה, לכן מועילים לטהרת המחשבה ממח"ז. (מגדל עז מאמרי דא"ה מאדמור"י חב"ד תכו )
מקובל בידינו שגם מי שלא ידע כלום, לשון הזוהר מסוגל לזכך הנשמה. (הגהות מהרצ"א לספר סו"מ דפוס מונקטש אות ט')
הגם כי סתומים וחתומים הדברים אל נא תמנע מקריאתם. וגם כי סתומים וחתומים הדברים, אל נא תמנע מקריאתם, כי ברית כרותה לשפתיים הנוטפות מר באימא ורעותא דלבא בהני כבשי דרחמנא שאינם חוזרות ריקם, מעורר את האהבה עד שתחפץ בלגלוג וגמגום, איש הוגה ושוגג באהבתה כו'. (הרמ"ז בהגהותיו לס' הכוונות)
לימוד הזוהר גם בלי הבנה הוא תיקון גדול ועצום מאוד לשכינתא ולנשמתו. צריך לקרות בספר הזוהר וכו' אע"ג דלא ידע מאי קאמר, כי תיקון גדול ועצום מאוד למטרוניתא ולנשמתו כנודע מכמה טעמים. ( בתיקון ליל שבועות להרמ"ז בסו"ס טוב הארץ למהרנ"ש)
יעסוק בספר הזוהר אע"ג דלא ידע ולא מבין מאי קאמר, מכל מקום הלשון של הזוהר מסוגל לשכינתא ולנשמתא לקרוא בו יותר מכל עסק התורה. ( בתיקון ליל הוש"ר שם)
אפילו בקריאה לבד יש בו כח לעשות ניסים. וכל מאן דאשתדל וכו' אפי' בקריאה לבד ובגמגום הרי הוא כהוגה ומפרש את השם שיש כח בו לעשות ניסים אפילו בלא ידיעה, וכמ"ש בגמרא שיש כח בפסוקים להגן, ועל ידי זה יהיה נשמר מכל רע מיצר הרע וממקרים רעים ובעולם הזה החומרי וגם בעולם הבא הרוחני, כי גם שהוא לא ידע סוד הרוחניות הלא יתעורר להסך עליו. (הגהות הרמ"ז דף קעח:)
לימוד ספר הזוהר אפילו שאינו מבין. לימוד ספר הזוהר מרומם על כל לימוד, בשגם לא ידע מאי קאמר, ואף שיטעה בקריאתו, והוא תיקון גדול לנשמה, לפי שהגם דכל התורה שמותיו של הקב"ה, מכל מקום נתלבשה בכמה ספורים ואדם הקורא ומבין הספורים נותן דעתו על פשט הפשוט, אבל ספר הזוהר הן הסודות עצמן בגלוי והקורא יודע שהם סודות וסתרי תורה, אלא שאינו מובן מקוצר המשיג ועומק המושג. ( מורה באצבע, סימן ב', אות מ"ד כעין זה בנפש חיים מערכת ז')
אפילו לא ידע מאי קאמר – חשוב הוא לפני הקב"ה. וכן כתב בספר פלא יועץ (ערך זוהר) וזה לשונו: לימוד ספר הזוהר נשגב מאד לטהר ולקדש הנפש, ואפילו לא ידע מאי קאמר ושוגה בה שגיאות הרבה, הוא חשוב לפני הקב"ה, עכ"ל.
חזרה לראשית הדף של הליקוט אודות ספר הזוהר הקדוש
על דרך דאיתא שלשון הזוהר הקדוש הוא מסוגל לנשמה. אף שאינו מבין כלל מה שאומר, כמשל (פרדר"א, כה) הנכנס לחנות של בושם, אף על פי שלא לקח כלום, מכל מקום ריח טוב קלט עמו. כך הוא ממש בההולך למקום והיכל שהצדיק בו, אי אפשר שלא יקלט איזה ריח טוב מריחא דצדיק, אף שאינו מבין כלל מאמירת הצדיק. (דגל מחנה אפרים)
לימוד הזוהר אפילו לצעירים. כתב בהוספה ל"יסוד יוסף" (תיקון יג), דההגבלות על לימוד הקבלה כגון שילמד מפי מקובל ולא מפי כתבים וכו', זה לא נאמר על לימוד ספר הזוהר עיין שם.
וכן אמר הגאון הצדיק ר' "שלמה בלוך" זצ"ל בשם רבו ה"חפץ חיים" זצ"ל שהיה מעורר לכולם שילמדו כל שבת את ה"זוהר" של אותה פרשה ואפילו לבחורים. (הוספות בנין יוסף)
לימוד זוהר בכל לילה. ב"ה א' וילך תקי"ז מעזבוז. לכבוד קדושת תלמידי המובהק צדיק וקדוש מאוד נורא שמו מו"ה דוד נ"י מ"מ מק"ק מיקאלאיוב. ק' גיה"ק ומאוד יש לי צער גדול מזה, אבל איעצך ויהי אלוקים אתך, בכל לילה קודם השינה ממש תלמוד מאמר אחד מתיקוני הזוהר הקדוש, ואז תישן בטח ובל תירא בעזהי"ת והשי"ת יטע בלבנו אהבתו ויראתו דוקא אכי"ר. מנאי מורי ישראל במוהר"ר אליעזר בע"ש ממעזבות ( כתר שם טוב)
יזהר לעסוק בתורה סמוך לשכיבה איזה שיעור גירסא במשניות או בספר זוהר הקדוש אשר קדושת התורה אשר למד בשכבו תנצור אותו. (צפורן השמיר סימן ח' )
כמה תקיף חילא דהאי אילנא רברבא של לימוד ספר הזוהר הקדוש. אחי ורעי, אם כל כך גדולה לשמים שיאו ומעלתו, וכמה תקיף חילא דהאי אילנא רברבא של לימוד ספר הזה"ק, ושורש בארץ גזעו לשלח רצוצים חפשי מן הגלות המר, האיך לא יתלהב לב האדם להעיר אוזן לשמוע כלמודים לקבוע שיעור קבוע בכל יום בזוהר הקדוש ובתיקונים ושאר ספרי המקובלים וכו'. (יסוד ושורש העבודה שער הניצוץ)
שיעור קבוע בזוהר הקדוש בכל יום. ויתנהג בדרך זה שיראה לסיים זהר ישן וזוהר חדש והתיקונים בכל שנה, אך אם ילמוד סדר הפרשיות של הזוהר הקדוש על סדר השבועות, לא יספיק לפעמים שנים ושלשה שבועות בפרשה אחת, דהיינו בפרשיות גדולות. לכן ראוי שיקבע שיעור הלימוד מזוהר הקדוש ותיקונים ג' דפין בכל יום, שיוכל להשלים כל הזוהר ישן וחדש ותיקונים בכל שנה, ואחר לימוד ג' דפין יקבע לימודו בשאר ספרי המקובלים, וילמוד ספרי המקובלים על סדר שיכול עד שיסיים כל ספרי המקובלים הנמצאים וכו', אך הזהר הקדוש והתיקונים יזהר לסיימם בכל שנה כנ"ל, וכזה יתנהג כל ימי חייו. (שם)
לימוד הזוהר הקדוש בכל יום מרפא ותיקון לחטאים ופשעים. וראוי לקבוע עצמו ללמוד חמש דפין בזוהר בכל יום, והוא תועלת גדול ותיקון גדול לנפש להאירה ולזככה ולתקנה, ולכלות קוצים מדות רעות ותאוות רעות לזכות בנועם השם, והוא מרפא ותיקון לחטאים ופשעים של הנפש, וכן נתן מרן האר"י תיקון לבעל תשובה שיאמר חמשה דפין זוהר או תיקונים בכל יום, וכן נהג מורי ורבי דודי הקדוש מוהר"ר צבי. (נתיב מצוותיך, שביל התורה, א' אות ל"א )
אמירת זוהר בשבת קודש. ביום השבת יערכנו לפני ד' (ויקרא כה-י). בסוף האידרא רבה איתא דהחברייא קדישא אמרו דרשב"י הוא שבת, ולפי זה אם אומרים דף מהזוהר הקדוש בשבת קודש, זהו שני שבתות שמיד נגאלים, וזה מקרב הגאולה. וכשאומרים דף זוהר הקדוש אף על פי שלא מבינים זהו מסוגל לטהרת הנשמה. וזהו ביום השבת ביום השבת מי שיש לן חוב קדוש לומר דף זוהר הקדוש לכל הפחות בשבת, מסוגל לטהרת הנשמה ורמ"ח איברים ושס"ה גידים. יערכנו לפני ד' תמיד, שבת וזוהר הקדוש מביאים ל'שויתי ד' לנגדי תמיד', שיראו את הקב"ה תמיד. (אמרי חיים )
קדושת ספר תיקוני זוהר. אמר ר' שמעון חבריא בודאי קב"ה אסתכם עמנא עלאין ותתאין למהוי בהאי חבורא זכאה דרא דהאי אתגלייא ביה דעתיד כולי האי לאתחדשא על ידא דמשה בסוף יומיא בדרא בתראה. לקיימא קרא מ"ה ש"היה ה"וא שיהיה. ( תיקו"ז דף קי"א)
קדושת ספר תיקוני זוהר. על ספר התיקונים לבד לא יספיקו אלפים ספרים לבאר עוצם ריבוי הסודות שיש שם, אשר לא יכילם הרעיון, כידוע לכל גדלות קדושת התיקונים הקדוש אשר בל עורות אילי נביות לא יספיקו לבאר סודותיו ורמזותיו. (שיחות הו"ן סי' רפ"ה)
והפליג מאד כמה פעמים בשבח גדלות קדושת התיקוני הזוהר. והיה רגיל לעסוק בו ביותר גם בכל השנה אפילו שלא בימי אלול. ואמר שבספר התיקונים כלולים כל החכמות שבעולם וכו'. (שם קכ"ח)
וכן בלימוד הזוהר היה בוכה הרבה עד שיזכה להבין. (שם)
ספר תיקוני הזוהר הוא תיקוני הנפש ממש מכל פגם וסיג וחולאת. ע"כ בני ואחיי תרגילו עצמכם ללמוד בדברי הזוהר והתיקונים בשקידה ומי שלא ראה אור הזוהר מתוקים מדבש לא ראה מאורות מימיו ולא טעם טעם התורה, ועוד שהוא מטהר הנפש ומזככה, אפילו אמירה בעלמא מן השפתיים סגולה ותיקון הנפש מאד ובפרט ספר התיקונים שהם תיקוני הנפש ממש מכל פגם וסיג וחולאת. (בהקדמת ספר עצי עדן מקאמארנא ז"ל)
אין לשער גודל ועוצם הטובה שתצמח ע"י לימוד הזוהר. ואני מצוה לכל אחד מהאברכים לומר איזה דפים תקוני זוהר בכל יום המסוגל מאד לנפש ולא להתרשל מזה חלילה, כי אין לשער גודל ועוצם הטובה שתצמח מזה וימתקו הדינים. (אגרות שומרי אמונים ט"ו)
אם תרגיל עצמך בתיקוני זוהר תראה פלאות. והנה לרפאות חולאים הפנימים, דהיינו להעלות הנפש מבחי' הקטנות, הוא להתעורר תמיד בשמחה ישמח ישראל בעושיו, אבל לזה צריך ג"כ סיעתא דשמיא, והנה עצה היעוצה לזה להרבות באמירת תיקוני זוהר הקדוש, ודייקא לומר תיקונים שע"ז נתייסד התיקונים לתקן בחי" מוחין דקטנות כמובא בס' כסא מלך בהקדמתו, ולזמר אמירה פשוטה בלי שום פירוש כלל בחיות אלקות ובהתעוררות, ובאם תרגיל עצמך בזה תראה פלאות, וכאן נתתי להחברים תקוני הנפש לגמור בכל חודש ספר התיקונים, וקודם תגמור התיקונים בשלש פעמים דהיינו לומר בפעם ראשון שליש תיקונים בפעם אחד, וככה שני ושלישית ואח"כ תגמור בכל חודש בלי ישונה, וזה יועיל לך יותר מכל לימוד ספרי מוסר וכו', ובזה תצא בהמשך הזמן מכל מיני קטנות וחשכות. (אגרות שומר אמונים אגרת מ"ה)
מנהג ישראל – לגמור ספר תיקוני הזוהר מר"ח אלול עד יום כיפור. ואנשי מעשה נהיגי לומר בכל יום מאותן מ' יום שמר"ח אלול עד יוה"כ איזהו דפין מסה"ק תיקוני הזוהר ומכוונים לגמור כל הספר עד יוה"כ וכו', ועיין בספרים שהלהיבו מאד על לימודי התיקוני זהר במ' יום אלו, ואף שאינו מבין מכל מקום הלשון של הזה"ק והתיקונים מסוגל מאד לנשמה כמבואר כל זה בסה"ק באורך. (מטה אפרים סי' תקפ"א )
בשם הרב ז"ל אשרי למי שישלים ספר תיקונים בימים הללו. (שם תר"ג ס"ק ט')
והמקובלים כתבו כי חמש דפין מזוהר הקדוש בכל יום הוא תועלת גדול ותיקון גדול לנפש להאירה ולזכנה ולתקנה והוא מרפא ותיקון לחטאים ולפשעים של הנפש, ועי"ש בנועם דבריו הקדושים. ( שם תרט"ו סק"ז)
וכבר נהגו גם כן חסידים ואנשי מעשה בכל יום מאותן מ' ימים מר"ה עד יוה"כ בספר הקדוש תיקוני הזוהר כי לימוד בימים הקדושים אלו מטהר הגוף והנשמה וסגולתו לקרב הגאולה בב"א. (תקפ"א קצה המטה ס"ק כ"ג)
קיימו וקבלו היהודים להחזיק בלימוד הקדוש של ספר תיקונים והזוהר יחיד ורבים מנער ועד זקן. הני מילי מחיים מודעת זאת בכל הארץ, מזמן אשר הציץ וזרח אור יקרות של שני המאורות ספר התיקונים וספר הזוהר קיימו וקבלו היהודים קהל עדת ישראל להחזיק בלימוד הקדוש של ספר תיקונים והזוהר יחיד ורבים מנער ועד זקן. והגם דאין לאל ידם להשיג ולהבין סוד אמרות טהורות שבספרים הקדושים האלו, אף על פי כן שותים בצמא את דבריהם ומתלהבים בקריאתם מאד מאד. ברם אם יחזיקו במקום אחד בלימוד זוהר הקדוש מאה אנשים, הנה בלימוד התיקונים מחזיקים אלף אנשים, כמעט רוב בעלי בתים מחזיקים בלימוד התיקונים, וזה דרכן ומנהגם בכל שנה ושנה. והטעם שנתפשט לימוד התיקונים בימי התשובה יותר מן הזוהר, כי כל אדם אשר יחטא הוא פוגם יותר בעשיה באבי"ע שבה, וידוע כי השבעים תיקונים שעשה ר' שמעון בר יוחאי זיע"א כיון שנדרשים יותר בדרך המספר על כן לימודם מתקן בעולם עשיה יותר ששם הוא סוד המספר והחשבון, לכן בימי התשובה הכל רגילים בספר התיקונים. (בן איש חי בהקדמה לספרו בניהו)
(מלוקט מתוך הקונטרס "ציונים יקרים")
הקודם