פיקודי רל-רלב

הֵיכַל קוֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים

זהו היכל הכולל את כל ההיכלות, היסוד שבהיכל השישי נותן את הכוח לנשמה שבאה מבינה. כאן בחינת העונג ומקום ההולדה של הנשמות, המקבלים את כוחם מבינה דרך היסוד.

תשנב  ההיכל השביעי זהו היכל פנימי מכל ההיכלות, סתום, אין בו צורה ממש, ואין כאן גוף כלל, אלא ראש בלבד. כאן הסתום של סוד הסודות, מקום להיכנס בתוך הצינורות של מעלה, של האצילות. כאן רוח, הכולל כל הרוחות, שבכל ההיכלות. כאן רצון, הכולל כל הרצונות, להתחבר כל ההיכלות כאחד. רוח החיים מבינה, בהיכל זה, שיהיה הכול תיקון אחד.

תשנג היכל זה נקרא בית קודש הקודשים, מקום לקבל הנשמה העליונה, בינה, הנקראת כך, לעורר אצלו עוה"ב, בינה היא הנשמה, אם זוכה למדרגה זו יוכל לעורר את הנקודה הפנימית היא בחינת העולם הבא.

תשנד עוה"ז, מלכות, נקראת עולם. עולם, פירושו, עלייה, שעולה עולם התחתון, מלכות, לעולם העליון, בינה, ומסתתרת בה ונעלמת בה, ומתגלה בסתר. שהמלכות עולה עם כל ההיכלות שקרבו אליה, ומסתתרות בתוך הסֵתר העליון, בינה. עולם העליון, הבינה, פירושו, שהבינה עולה ומסתתר תוך רצון העליון, תוך המכוסה מכל המכוסים, שלא נודע כלל, ולא נגלה ואין מי שיודע בו, שהוא א"א.

תשנה  הפרוכת, שהיא פרסא, שבין ההיכל השישי, קודש, לבין ההיכל השביעי, קודש הקודשים, נפרשה, ומכסה להסתיר הסתום, ההיכל השביעי. כַּפּורת נפרשה בסתרים עליונים, על ארון העדות שבקודש הקודשים, המלכות דאצילות, המלובש בהיכל השביעי, לִסתום הסתומים, שבפנימיות ארון העדות, כי הם נסתרים וסתומים.

תשנו  לפנים מהכפורת, שהוא הארון, יש מקום סתום ונסתר וגנוז, לאסוף בתוכו שמן המשחה העליון, רוח החיים, ע"י נהר הנמשך ויוצא מעדן, יסוד דז"א דאצילות. הנהר נקרא מעיין של הבאר, מלכות. שמימיו אינם נפסקים לעולם. וכשיסוד מכניס וממשיך כל משחת קודש מלמעלה, ממקום קודש הקודשים, בינה דאצילות, ההארה וההמשכה יורדת ובאה בתוך אלו הצינורות של יסוד המלכות דאצילות, והמלכות דאצילות מתמלאת משם, כמו נוקבא המתעברת ומתמלאת מזכר.  אף ההיכל השביעי מיתקן לקבל האורות של היסוד דז"א דאצילות, דרך המלכות דאצילות, המלובשת בה, כמו נוקבא המקבלת מהזכר. הקבלה שמקבלת, היא כל אלו הרוחות והנשמות הקדושות היורדות לעולם, להתלבש בבני אדם, ומתעכבות שם כל זמן שנצרך, עד שיורדות ומתלבשות בבני אדם. ואחר פטירתן מעוה"ז, חוזרות להיכל השביעי.

כדי שאדם יוולד צריך שיסוד דז"א דאצילות יתתן כוחו בזיווג להיכל קודש הקודשים שהוא בחינת מלכות דאצילות, בו ישנו מאגר של נשמות, הוא צרור החיים.

תשנז  ותתעכבנה בהיכל השביעי, עד שיבוא מלך המשיח, ותקבלנה סיפוקן כל אלו הנשמות, ותבואנה לאצילות למקומן, וישמח העולם כמלפנים, כמטרם מיעוט הירח, וחטא עצה"ד, כמ"ש: ישמח ה' במעשיו.

כי הנשמות, לאחר פטירתן מעוה"ז, אינן יכולות לעלות למעלה מההיכל השביעי, כי שם הפרסא המבדילה בין אצילות לבי"ע. וע"כ הן מתעכבות בהיכל השביעי, עד גמה"ת, שנגיע לבחינת מתי רגלין ברגלין שאז יתבטל גבול הפרסא, ואז תוכלנה לעלות לאצילות לשורשן, לבינה דאצילות. כי אור הבינה נקרא נשמה. וע"כ כתוב אז, ישמח ה' במעשיו.

תשנח  בהיכל הזה נמצאים תענוגים ומעדני הרוחות והשעשועים, שהקב"ה משתעשע בגן עדן. כאן תאוות כל ועונג כל, להתחבר בו כל ההיכלות כאחד, ותהיינה כולן אחד. כאן נמצא קשר הכול בייחוד אחד.

תשנט  כשכל האיברים, כל הבחינות שבהיכלות, מתחברים באיברים העליונים של ההיכל השביעי, כל אחד כראוי לו, אין להם תשוקה ואין להם עונג, חוץ מהייחוד בהיכל הזה כקטן המתבטל בפני גדול. הכול תלוי כאן. כשהתחברות שכאן מתייחדת בייחוד אחד, אז כל ההארות שבאיברים, וכל הארת הפנים, וכל החדוות, כולן מאירות ושמחות. תנאי הקבלה לכניסה למקום נפשי נפלא זה – קבלת האחדות

תשס  אשרי חלקו מי שיודע לערוך סדרים, ולתקן תיקוני השלמות כראוי. הוא אהובו של הקב"ה בעוה"ז ובעוה"ב. ואז כל הדינים, וכל גזרות רעות, מתבטלות מהעולם.

תשסא  ההיכל הזה הוא היכל התשוקה, היכל העונג שהוא יותר משמחה, היכל להשתעשע למעלה ולמטה כאחד. שהקב"ה משתעשע עם הנשמות כאן, ובגן עדן התחתון כאחד. והכול מקבלים האור של מאור העליון המאיר לכל, אור הבינה, שיתייחד הכול כראוי בייחוד השלם. וע"כ נמצא ההיכל הזה נסתר מכל, גנוז מכל. אע"פ שכולם נסתרים, זה נסתר וגנוז יותר, מפני שהוא מקום היסוד, כדי שיהיה אות ברית הכול כאחד, זכר ונוקבא, להיות בשלמות.

תשסב  היכל זה נקרא ארון הברית, שהוא אדון כל הארץ, משום שהוא מקום שיוצאות ממנו כל הנשמות שבעולם, לייחד הייחוד למטה, ולהמשיך ייחוד הקב"ה מלמעלה למטה לתת לצדיק, להיכל הראשון, יסוד. משום שהנשמות יוצאות מצדיק, יסוד דז"א, ונכנסות בצדיק, היכל היסוד, ואח"כ יוצאות מצדיק, מהיכל היסוד, ומתלבשות בבני אדם. ולאחר פטירתן מעוה"ז, נכנסות במקום שיצאו משם, בהיכל השביעי. הנשמות יוצאות מבינה דאצילות ובאות לידי ביטוי במקום ההיכל השביעי.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

פיקודי רכד-רכו

הֵיכַל רָצוֹן תִּפְאֶרֶת

יש לאחוז בפנימיות התורה כדי להתגבר על הקטרוג

אם המשנה באה לפרש את התורה, אז לכאורה מספיק היה ללמוד ישר מהתורה, אך הבעיה שאין אנו במדרגה רוחנית בה נוכל ללמוד את הדברים הפנימיים לבד, לא לכל אחד יש את היכולת לעבד את החומרים הזכים של פנימיות התורה. לאחר בית שני, בעוון החטאים, גם המשנה כבר לא הספיקה וצריך היה את הברייתות. ועד לאחרונה רק בודדים החזיקו בפנימיות התורה ושמרו על הקשר עם הקב"ה, הם אלו שהצליחו להתגבר על העורלה שהיא השנאת חינם ורצון לקבל לפרטיות שמרחיקה את האדם מהפנימיות. ומי שמחזיק בפנימיות התורה תוך שמירה על כל המצוות, צריך להגדיל את אהבת החינם וללכת בדרך שמשמרת את התורה.

תשלא  ואע"פ שאנו אומרים, שבתוך אות ברית קדוש, יסוד, שורה שֵם צבאות, משום שכל הצבאות יוצאים מאות זו, יסוד, עכ"ז הירכיים העומדים מחוץ לגוף, נקראים ג"כ על השם הזה, צבאות. ואלו הם הנקראים ברייתות, שפירושו, חיצוניים, כי הברייתא היא מחוץ למִשנה. המשנה עומדת על הברייתא, שהברייתא מפרשת את המשנה, והברייתות נקראות ירכיים אל המשנה, בתים חיצוניים, כעין נו"ה שלמעלה מחוץ לגוף הפרצוף מלכות דאצילות נשענת על נצח הוד דעולם הבריאה וגם הת"ת נשענת על נצח הוד דאצילות. בנצח הוד מתנבאים רק בבחינת מראה ובת"ת ממש נבואה. דין צריך להיות תמיד מצד הזכות, ולכן אין לערוך דינים בהרכאות של גויים כדי לא לתת כוח לס"א ופוגמים באמונה.

תשלב המשנה היא סוד שעומד בפנים, כי עיקר הכול לומדים משם. וכך התַנָאים שבמשנה, הם מפנימיות. וכתוב: אנהגךָ אביאך אל בית אימי, תלמדני. אל בית אימי, זה קודש הקודשים, יסוד המלכות דאצילות, המתוקן ביסוד דאמא, ע"כ נקרא בית אימי, שהוא פנימיות המלכות. תלמדני שתשפיע לי, זה סוד המשנה. כשנכנס נהר הנמשך ויוצא, יסוד דז"א, בבית קודש הקודשים, אז כתוב: תלמדני, שפירושו, שתשפיע לי. וזהו שהמלכות נקראת משנה, להיותה מִשנֵה לז"א בזיווג כפי שיסוד דז"א שזו התורה נכנסת לבחינת המלכות כך המשנה באה לגלות וללמד.

תשלג  כשנמשכת לחוץ, נקראת ברייתא, שפירושו חיצוני. ב' ירכיים הם ברייתות, חיצוניים. וזה סוד הסודות שלא ניתן לגלות. כי לא נמסר הסוד אלא רק לחכמים העליונים. אוי אם נגלה, כי ישמשו בזה הרשעים. אוי אם לא נגלה, כי יאבד הדבר מצדיקים. משום שהוא סוד מסודות עליונים שהקב"ה מנהיג עימו את העולם.

תשלד  בית ראשון עמד בימי שלמה כנגד עולם העליון, בינה, ובינה נקראת בית ראשון. והשתמש כל בבית קודש הקודשים, מקום שמשמש בו השמש בלבנה, ז"א במלכות. וסודות עליונים כולם בשלמות. ועמד העולם בשלמות. ואח"כ גרמו ישראל החטאים, ונמשכו הסודות, ונדחו מבית קודש הקודשים לחוץ, לירכיים, נו"ה, אז הם עומדים לחוץ שכבר לא יכלו לגלות אותם מתוך המשניות, שנקראים בתים חיצוניים, ואז נצרכו ישראל לברייתות, כי לא יכלו לינוק מן המשנה.

תשלה בבית שני עמדו ישראל בבתים חיצוניים בירכיים. ומהם חזרו ושרו בבית קודש הקודשים. והוא בית שני, מלכות, כי בית ראשון בינה. ואלו אחרים נשארו בברייתא לחוץ בין הירכיים. ואלו שחזרו לבית קודש הקודשים, היו לומדים ממשנה, והיו נוהגים לפי הלימוד שבמשנה, כמ"ש: כי מציון תצא תורה. כי ציון הוא פנימיות המלכות, שנקרא משנה ועדיין בבית שני לחכמים היתה אפשרות לגלות את החוכמה למרות שעמדו מחוץ להיכל המלך.

תשלו ואח"כ, כשגרמו העוונות, הוסרה הממשלה של בית שני. ואע"פ שממשלתו לא הייתה כבית ראשון, שהיה בו שלום תמיד, משום שהמלך שהשלום שלו, ז"א, היה בו תמיד בזיווג שאינו נפסק, וע"כ היה בשלום. ובית שני לא היה שלום כזה, משום שהעורלה קטרגה בו תמיד, וע"כ היו הכוהנים מוכנים בתוכו, לקטרג, להרשיע את עורלה זו, והיו צריכים לדבָר, שירשיעו עימו את הס"א, ולהגן על בית שני.

תשלז אח"כ גרמו העוונות, והעורלה שלטה, ונדחו ישראל מבית שני לחוץ, וירדו משם לחמוקי ירכיים, נו"ה, למטה, בבריאה. עד שיִשרו למטה ברגליים, בעשיה, וכשישבו ברגליים, שיתקנו אותם, אז כתוב: ועמדו רגליו ביום ההוא. והעולם ינהגו בכל דבר בסוד עליון כראוי. ואע"פ שנדחו מפנימיות, לא נעזבו ממנו, ולעולם ייאחזו בו.

תשלח ומי שיודע ומודד בשיעור של קו המידה, אורך ההמשך של הירכיים עד הרגליים, יכול לדעת מידת הגלות שנמשכת בגלל העוונות ואז התורה מתרחקת ופחות גלויה. ומשום זה כל הברייתות וכל התַנאים וכל האמוראים עומדים במקומם כראוי, אלו בפנים ואלו בחוץ, בחמוקי הירכיים, נו"ה, ולמטה מהירכיים, ובכולם נקראת המלכות תשבע"פ. ובכולם ירדו ישראל, וגלו בין העמים.

תשלט  וכשתיגמר הגלות בהמשכת הרגליים, שיקבלו תיקונם, אז כמ"ש: ועמדו רגליו ביום ההוא. ועובר רוח הטומאה, העורלה, מן העולם שהעורלה מסמנת את הניתוק, את צד הגוי שבאדם הוא הרצון לקבל על מנת לקבל. ויחזרו ישראל לבדם לשלוט כראוי, משום שהעורלה הורידה אותם למטה עד עתה. ומכאן והלאה, אחר שהעורלה נקצצת ועוברת מן העולם, אז כתוב: וישכון ישראל בֶּטח בדד עֵין יעקב. כלומר בעין יעקב, מלכות, ששם חכמה, הנקראת עיניים. ולא נמצא מקטרג עליהם. אשרי חלקם של ישראל בעוה"ז ובעוה"ב.

פיקודי רכד-רכו

הֵיכַל רָצוֹן תִּפְאֶרֶת

יש לאחוז בפנימיות התורה כדי להתגבר על הקטרוג

אם המשנה באה לפרש את התורה, אז לכאורה מספיק היה ללמוד ישר מהתורה, אך הבעיה שאין אנו במדרגה רוחנית בה נוכל ללמוד את הדברים הפנימיים לבד, לא לכל אחד יש את היכולת לעבד את החומרים הזכים של פנימיות התורה.

לאחר בית שני, בעוון החטאים, גם המשנה כבר לא הספיקה וצריך היה את הברייתות. ועדיין בבית שני לחכמים היתה אפשרות לגלות את החוכמה למרות שעמדו מחוץ להיכל המלך.

וכשתיגמר הגלות בהמשכת הרגליים, שיקבלו תיקונם, אז כמ"ש: ועמדו רגליו ביום ההוא. ועובר רוח הטומאה, העורלה, מן העולם שהעורלה מסמנת את הניתוק, את צד הגוי שבאדם הוא הרצון לקבל על מנת לקבל. ויחזרו ישראל לבדם לשלוט כראוי, משום שהעורלה הורידה אותם למטה עד עתה.

עד לאחרונה רק בודדים החזיקו בפנימיות התורה ושמרו על הקשר עם הקב"ה, הם אלו שהצליחו להתגבר על העורלה שהיא השנאת חינם ורצון לקבל לפרטיות שמרחיקה את האדם מהפנימיות. ומי שמחזיק בפנימיות התורה תוך שמירה על כל המצוות, צריך להגדיל את אהבת החינם וללכת בדרך שמשמרת את התורה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

פיקודי רט-ריא

הֵיכַל רָצוֹן תִּפְאֶרֶת

תרעד  כעין זה, בהרוגי מלכות הייתה שבירת הכלים, וע"כ הנשמות, שהן האורות, עלו לז"א, והכלים, שהם הגוף, נמסרו לס"א, המלכות הרשעה. ונבררו אלו, שבהם נשלם מי שצריך, שנבררו הנשמות לבחינת מ"ן לז"א, שנשלם על ידיהן. ועלה למחשבה, שהמשיכו הארת החכמה מהמחשבה, חכמה. והכול כמו שצריך, שמחה מצד עליית הנשמות, ועצבות מצד שנמסרו הגופים לס"א. לכאורה כאן קשה, האם כדי לתקן את הנשמה על הגוף לסבול. אלא אם לצורך תיקון הנשמה על הגוף להיות בעצבות, זהו מחיר שכדאי לשלם. קשה לאדם לקבל מציאות הנוגדת את תפיסת הרצון לקבל שבו, התפיסה השגויה ששכר מקבלים בעולם הזה.

תרעה כתוב: וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי, אֶת-הַשִּׂמְחָה, אֲשֶׁר אֵין-טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי אִם-לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ; וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ, יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר-נָתַן-לוֹ הָאֱלֹהִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. האם שלמה המלך משבח לשמוח ולאכול ולשתות? אלא, ושיבחתי אני את השמחה, זוהי שמחת המלך הקדוש, בזמן שהוא שולט, בשבת ובימים טובים, שמכל מע"ט שעושה האדם, אין טוב לאדם תחת השמש, כי אם לאכול ולשתות ולהראות שמחה בצד הקדושה, כדי שיהיה לו חלק לעוה"ב. והרי למדנו שתלמוד תורה כנגד כולם, וגם הבעל שם טוב אומר שלעיתים סעודה עם חברים גדולה מלמוד תורה. האדם צריך לשמוח, כאשר האכילה והשתיה הם ביטוי חיצוני לקבלת האור, וצריך להראות את קבלת האור, ולכן ישנן מצוות של אכילה ושתיה בימים טובים ושבתות.

תרעו והוא ילוונו בעמלו. מי ילוונו? זה הקב"ה, ילוונו וילך עימו להכניסו לעוה"ב. פירוש אחר. אדם, שאכל ושתה ושמח, וכל מה שהוציא הוצאות, הוא, האדם, ילוונו, בהלוואה להקב"ה. והקב"ה נותן לו כפלי כפליים על מה שהוציא לצורכי שבת ויו"ט. בשניים אלו מַלווה האדם אל הקב"ה:

א.כשמרחם על העני,

ב.כשמוציא הוצאות על שבת ויו"ט. כי הכול מלווה להקב"ה. כמ"ש: מַלווה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו. וכך אומרים לאדם שאין לו כוח לעשות המצווה, לתת יגיעה, קח הלוואה מהקב"ה, דהיינו כוח לקיום המצווה.

אין לפחד מהוצאות על קדושה. כל הוצאה חוזרת אליו, לרבות דמים ויגיעה. יש המוציאים כסף רב על נפישות וחופשים, וקשה להם להוציא כספים על קדושה.

תרעז ומשום כך, זה, הקדושה, שמחה. וזה, הס"א, עצבות. זה טוב. וזה רע. זה גן עדן. וזה גיהינום. והקדושה היא בהיפוך מס"א. וע"כ הגוף של הרוגי מלכות בעצבות, כי נהרג. והנשמה בשמחה, שעלתה והתדבקה בהקב"ה. וכשאלו עשרה, הנקראים הרוגי מלכות, היו הרוגים, היו הרוגים מס"א, והשלימו מקום אחר דקדושה. ומשום זה, הכול גלוי לפני הקב"ה, ונעשה כראוי.

תרעח בהיכל זה עומדים אלו י"ב אורות, ארבעה למעלה, ושמונה עימהם, משום שכל אחד מארבעה, לוקח עימו שניים, כמו שהיה סדר הדגלים. וכן בסדר שלמטה עד סוף כל המדרגות. נבחן, שיש ג' בחינות לכל אחד מד"ס חו"ג תו"מ.

תרעט בהיכל זה נכנסות כל אלו התפילות, וכל אלו הרצונות שבתשבחות, שנעשו באהבה. וכאשר נכנסים בהיכל הזה, כולם מתדבקים בו. ובכל יום, ובכל זמן שהנשיקות מתחברות, אז הוא זמן שהקב"ה משתעשע בנשמות הצדיקים. השעשוע, הוא שמתעוררות אלו הנשיקות לצדיקים, והם קודמים לעונג דהיינו שקודם האהבה הגופנית, חייבת להיות אהבה רוחנית שהיא בסוד הנשיקין הקודמים זיווג דיסודות. לכן על האדם להתגבר ולפעול קודם חסדים ולאחר מכן אהבה. שע"ז כתוב: אז תתענג על ה'.

תרפ היכל זה, הוא כלל של כל אלו ההיכלות התחתונים, שכולם כלולים בהיכל זה. ההיכל הראשון, לבנת הספיר, ששם עומד הרוח סטוטריה, וכל אלו החיות. הוא נסמך בשני עמודים לצד מזרח, בשניים לצד דרום, בשניים לצד מערב, ובשניים לצד צפון, והם שמונה עמודים. ואלו נקראים יתדות המשכן, ועומדים לחוץ.

תרפא  כשמלך העליון בא, נוסעים אלו יתדות, ונעקרו ממקומם המיתרים הקשורים בהם, שהם שמונה אחרים, חוץ מהיתדות שאמרנו. וסטוטריה, הרוח הראשון שבהיכל, מקדים עצמו ונכנס ונכלל בתוך אדיריה, רוח השני שבהיכל.

תרפב ב' העמודים שלצד מזרח נקראים קַרְעיאל, שהתמנה לחוץ על 12,000 ממונים, שכולם נקראים יתדות המשכן. וזה לימין. ולשמאל נקרא שַׁמְעיאל, והתמנה על 12,000 ממונים אחרים, וכולם יתדות. העמודים שהתמנו לצד דרום: אחד סעדיאל ואחד סְטָריאל. כל אחד התמנה על 12,000 ממונים אחרים. אלו אינם עוברים משליטתם לעולם.

תרפג אלו כולם ממונים על קיום העולם. ואלו הם השוקלים במאזניים, זכרים ונקבות, שיינשאו זה לזה. ואלו נקראים מאזניים. וע"ז כתוב: במאזניים לעלות. ואינם הם, שכתוב בהם, מאזני צדק. כל אלו השקולים זה עם זה, וזה אינו שוקל יותר מזה, עולים ומתחברים יחד. והם החיבור של זכר ונוקבא יחד. וע"ז כתוב: במאזניים לעלות. ואע"פ שלפעמים יקרה דבר, שזה שוקל יותר מזה, עולים ג"כ ומתחברים יחד. זכר ונקבה הם קו ימין וקו שמאל. ומטרם הכרעת קו האמצעי, הממעט ג"ר דשמאל, ומשווה אותו אל הימין, יש מחלוקת בין ימין ושמאל. כי השמאל מחשיב את עצמו על קו ימין ורוצה לבטלו. ע"כ נאמר, כל אלו השקולים זה עם זה, והשמאל אינו גדול מהימין, ראויים להתחבר זה עם זה.

אמנם אם השמאל עוד לא מיעט הג"ר שלו שכל מה שמעניין אותו זו התאווה האישית, יש ביניהם מחלוקת, ואינם ראויים לחיבור. אמנם אם הימין גדול מהשמאל, אין בהם מחלוקת, ואפשר שיתחברו. ע"כ נאמר, שאע"פ שלפעמים יקרה דבר, שזה שוקל יותר מזה, כשהימין גדול יותר מהשמאל, עולים ג"כ ומתחברים יחד, כי העיקר הוא שהשמאל לא יהיה גדול מהימין. כמו שלומדים, נחת ממדרגתך ושא אישה שעל הימין, הזכר לקחת את כל החסרונות מהשמאל, מצד הנקבה, אך בשום אופן שלא יתגברו החסרונות עליו. מכאן שבמקום האהבה המשותפת גם צד הבורא וגם צד הבריאה צריכים להיות שווים. חוק השוויון באהבה הוא שכל אחד נותן את כל מה שיש לו לאני המשותף. הבורא נותן את כל ההשפעה והנברא צריך לתת התמסרות ללא גבול.  

תרפד  ב' עמודים שבצד צפון נקראים פַּתְחִיאל עֲטָריאל. וכל אחד ממונה על 12,000 ממונים אחרים. והם יתדות המשכן. הממונים שהם ב' העמודים האחרים שלצד מערב נקראים פְּדָתיאל תוֹמִיהָאל, התמנה כל אחד על 12,000 ממונים אחרים, וכולם יתדות המשכן.

תרפה אלו הם שופכי דמעות על כל אלו שמגרשים נשיהם הראשונות, משום שאלו שבע ברכות, שמברכים תחת החופה, שנמסרו לה, הוסרו ולא התקיימו, כי גורשה, ולא נדבקו בעל ואישה יחד. וע"ז כולם שופכים דמעות, שהגירושים מראה, שאלו שבע הברכות הם כמו שהסתלקו ממקום אחר, המלכות העליונה, שהאישה שלמטה היא כנגדה. אז באותה שעה קול יוצא ואומר, אֵי זה ספר כריתוּת אימכם אשר שילחתיה, כלומר למה עזבתם את השכינה הקדושה, את היחד. מה פתאום אתם מבקשים את הרצון הפרטי. על האדם לקחת אחריות אישית גם על מה שמעבר לעצמם ועל האדם לראות את אשתו כמו המלכות דקדושה. אמנם על האדם לגרש תחילה את הרצון לקבל, אך יש גם מצווה להחזיר גרושתו, את הרצון לקבל לאחר שתיקן. הפירוד הוא השורש לכל הרעות שיש בעולם, אלא אם כן זה פירוד כדי להתחבר מתוקנים, דהיינו לבוא בהשפעה. וזו הבחינה של עשרת הרוגי מלכות, שבמסירות נפש עשו תיקון לנשמה, והגוף עצמו הולך לקבר, עד תחיית המתים.

פיקודי רט-ריא

הֵיכַל רָצוֹן תִּפְאֶרֶת

אין לפחד מהוצאות על קדושה.

והוא ילוונו בעמלו. מי ילוונו? זה הקב"ה, ילוונו וילך עימו להכניסו לעוה"ב. פירוש אחר. אדם, שאכל ושתה ושמח, וכל מה שהוציא הוצאות, הוא, האדם, ילוונו, בהלוואה להקב"ה. והקב"ה נותן לו כפלי כפליים על מה שהוציא לצורכי שבת ויו"ט

מלמד כאן על עשרת הרוגי מלכות, שאז הייתה שמחה מצד עליית הנשמות, ועצבות מצד שנמסרו הגופים לס"א. לכאורה כאן קשה, האם כדי לתקן את הנשמה על הגוף לסבול. אלא אם לצורך תיקון הנשמה על הגוף להיות בעצבות, זהו מחיר שכדאי לשלם. קשה לאדם לקבל מציאות הנוגדת את תפיסת הרצון לקבל שבו, התפיסה השגויה ששכר מקבלים בעולם הזה.

אומר שלמה המלך: וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי, אֶת-הַשִּׂמְחָה, אֲשֶׁר אֵין-טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי אִם-לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ; וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ, יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר-נָתַן-לוֹ הָאֱלֹהִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. האם שלמה המלך משבח לשמוח ולאכול ולשתות? אלא, ושיבחתי אני את השמחה, זוהי שמחת המלך הקדוש, שמכל מע"ט שעושה האדם, אין טוב לאדם תחת השמש, כי אם לאכול ולשתות ולהראות שמחה בצד הקדושה, כדי שיהיה לו חלק לעוה"ב. והרי למדנו שתלמוד תורה כנגד כולם, וגם הבעל שם טוב אומר שלעיתים סעודה עם חברים גדולה מלמוד תורה. האדם צריך לשמוח, כאשר האכילה והשתיה הם ביטוי חיצוני לקבלת האור, וצריך להראות את קבלת האור, ולכן ישנן מצוות של אכילה ושתיה בימים טובים ושבתות.

העיקר הוא שהשמאל לא יהיה גדול מהימין. כמו שלומדים, נחת ממדרגתך ושא אישה שעל הימין, הזכר לקחת את כל החסרונות מהשמאל, מצד הנקבה, אך בשום אופן שלא יתגברו החסרונות עליו. מכאן שבמקום האהבה המשותפת גם צד הבורא וגם צד הבריאה צריכים להיות שווים. חוק השוויון באהבה הוא שכל אחד נותן את כל מה שיש לו לאני המשותף. הבורא נותן את כל ההשפעה והנברא צריך לתת התמסרות ללא גבול.

כשאדם מגרש את אשתו הראשונה, אז באותה שעה קול יוצא ואומר, אֵי זה ספר כריתוּת אימכם אשר שילחתיה, כלומר למה עזבתם את השכינה הקדושה, את היחד. מה פתאום אתם מבקשים את הרצון הפרטי. על האדם לקחת אחריות אישית גם על מה שמעבר לעצמו ולראות את אשתו כמו המלכות דקדושה. אמנם על האדם לגרש תחילה את הרצון לקבל, אך יש גם מצווה להחזיר גרושתו, את הרצון לקבל לאחר שתיקן. הפירוד הוא השורש לכל הרעות שיש בעולם, אלא אם כן זה פירוד כדי להתחבר מתוקנים, דהיינו לבוא בהשפעה. וזו הבחינה של עשרת הרוגי מלכות, שבמסירות נפש עשו תיקון לנשמה, והגוף עצמו הולך לקבר, עד תחיית המתים.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

פיקודי ריב-ריד

הֵיכַל רָצוֹן תִּפְאֶרֶת

בהיכל זה כלולים כל ההיכלות התחתונים ואליו נכנסים כל התפילות, הבקשות והתשבחות שבאים באהבה. הרצון השלם באדם הוא הכלל שמחזיק את השכינה הקדושה, ולכך הוא צריך יתדות ותמיכה כדי להגיע לעבודת השם באמונה שלמה ובשמחה.

בהיכל ראשון ישנם הממונים בהיכל זה עוזרים לרווקים להתחתן ע"י "שקילה" של זכרים ונקבות בהיכל לבנת הספיר. שוקלים כדי שתהיה התאמה בין הזכר מימין והנקבה משמאל.

כאשר הימין גדול יותר, דהיינו האמונה גדולה מהרצון שבשמאל עדיין אפשר שיתחברו, אך אם השמאל גדול מהימין לא יתאפשר חיבור. כאן הכוונה שבאדם אחד, הימין שבנפשו יהיה גדול מהשמאל.

בהיכל השני ישנם ממונים על הלידה, בו לוקחים את הקולות של הנשים שבאות להוליד נשמה למען שמו יתברך. בדיקה נוספת נעשית לדם הברית כדי לבדוק את הזכויות ומי שמוותר על הפרטיות למען הכלל.

בהיכל שלישי נמצאים הממונים על אלו העוסקים בתורה, על הבל פיהם של התינוקות, דהיינו מי שמוכן לבוא ללימוד כמו תינוק המבטל עצמו לרבו, לגדול ממנו, לימוד בלי גאווה.

היכל רביעי של העוסקים בתורה, ומוכנים לקבל את הביקורת, על השלילה שיש לתקן.

פיקודי ריב-ריד

הֵיכַל רָצוֹן תִּפְאֶרֶת

בהיכל זה כלולים כל ההיכלות התחתונים ואליו נכנסים כל התפילות, הבקשות והתשבחות שבאים באהבה. הרצון השלם באדם הוא הכלל שמחזיק את השכינה הקדושה, ולכך הוא צריך יתדות ותמיכה כדי להגיע לעבודת השם באמונה שלמה ובשמחה.

בהיכל ראשון ישנם הממונים בהיכל זה עוזרים לרווקים להתחתן ע"י "שקילה" של זכרים ונקבות בהיכל לבנת הספיר. שוקלים כדי שתהיה התאמה בין הזכר מימין והנקבה משמאל.

כאשר הימין גדול יותר, דהיינו האמונה גדולה מהרצון שבשמאל עדיין אפשר שיתחברו, אך אם השמאל גדול מהימין לא יתאפשר חיבור. כאן הכוונה שבאדם אחד, הימין שבנפשו יהיה גדול מהשמאל.

בהיכל השני ישנם ממונים על הלידה, בו לוקחים את הקולות של הנשים שבאות להוליד נשמה למען שמו יתברך. בדיקה נוספת נעשית לדם הברית כדי לבדוק את הזכויות ומי שמוותר על הפרטיות למען הכלל.

בהיכל שלישי נמצאים הממונים על אלו העוסקים בתורה, על הבל פיהם של התינוקות, דהיינו מי שמוכן לבוא ללימוד כמו תינוק המבטל עצמו לרבו, לגדול ממנו, לימוד בלי גאווה.

היכל רביעי של העוסקים בתורה, ומוכנים לקבל את הביקורת, על השלילה שיש לתקן.

תרפה אלו הם שופכי דמעות על כל אלו שמגרשים נשיהם הראשונות, משום שאלו שבע ברכות, שמברכים תחת החופה, שנמסרו לה, הוסרו ולא התקיימו, כי גורשה, ולא נדבקו בעל ואישה יחד. וע"ז כולם שופכים דמעות, שהגירושים מראה, שאלו שבע הברכות הם כמו שהסתלקו ממקום אחר, המלכות העליונה, שהאישה שלמטה היא כנגדה. אז באותה שעה קול יוצא ואומר, אֵי זה ספר כריתוּת אימכם אשר שילחתיה.

תרפו ההיכל השני, עצם השמיים, כולל ההיכל הראשון, לבנת הספיר, להתייחד בו, וכל החיות אשר שם. יש לו ג"כ שמונה יתדות, כראשונים שבהיכל הראשון. וכולם ממונים, כל אחד על 12,000 ממונים אחרים, כאֵלו הראשונים, ב' יתדות לצד מזרח, ב' יתדות לצד דרום, וב' יתדות לצד צפון, וב' יתדות לצד מערב.

תרפז ב' יתדות שלצד מזרח נקראים יְהָדָניאל גְזוּרִיָה. יש להם 12,000 ממונים לכל אחד. וכולם יתדות. ב' יתדות שלצד דרום אָהֲריאל בָּרְהִיאל, כל אחד על 12,000 כראשונים.

תרפח אלו ממונים על לידה, ולוקחים הקולות של הנשים, ומניחים אותם לפני ההיכל ההוא. וכשהס"א בא לקטרג בשעת סכנה, עומדים אלו ומכניסים הקולות אל הממונה שעל הפתח, והס"א אינו יכול לקטרג. ולפעמים, בעוונות האישה, מקדים עצמו הס"א ונכנס ומקטרג, ויכול להזיק מצד דרום שדווקא בו ישנה שמירה, אך כשיש עוונות אין זה מספיק.

תרפט ב' יתדות שבצד צפון חַלְחָליאל קַרְסָפִיהָאל, הממונים כל אחד על י"ב אלפי אחרים. ושבצד מערב, סוּגַדְיָה גְדַרְיָה, הממונים על י"ב אחרים.

תרצ ואלו ממונים על דם הברית, כשנימול הוולד לשמונת ימים. ואלו לוקחים הדם ומניחים אותו לפני ההיכל הזה. וכשמתעורר רוגז בעולם, מביט הקב"ה על הדם ההוא, ולא ניתנה לס"א רשות להיכנס שם.

תרצא בזמן שהאדם נימול לשמונת ימים, וכבר שרתה עליו השבת, שבתוך שמונה ימים, מלכות הקדושה, אז עורלה זו שחותכים ומשליכים אותה לחוץ, רואה אותה אז הס"א, שהיא חלקו מהקורבן הזה, אז נשבר הס"א ואינו יכול לשלוט ולקטרג עליו, ונעשה מליץ טוב על ישראל לפני הקב"ה. ברגע שהס"א הקטגור מובס, הופך הוא להיות סניגור

תרצב  היכל נוגה, העומד שיכלול ויתייחד בו היכל עצם השמיים, והרוח וכל החיות שבו, כולם כלולים ומתייחדים זה בזה, והם רוח אחד, שכלול זה בזה. יש לו גם שמונה יתדות לד' רוחות העולם, וכולם נקראים יתדות המשכן. ב' יתדות שלצד דרום שַׁכְנִיאל עֲזוּזְיה. ב' יתדות שלצד מזרח יְהוֹדִיָה עַזְרִיאל. ואלו עומדים כל אחד על י"ב אלפי ממונים אחרים וכולם יתדות המשכן.

תרצג ואלו התמנו על הבל פיהם של התינוקות, שעוסקים בתורה לקיים העולם כלומר גם כשקורה משהו טוב בעולם צריך לו שם, דהיינו פרסום. ואלו לוקחים ההבל ההוא, ומעלים אותו למעלה, ומכל הבל של אלו התינוקות, שעוסקים בתורה לקיים העולם, נעשה ממנו רוח אחד, ועולה הרוח למעלה, ומתעטר בעטרה קדושה, ומתמנה לשומר העולם. וכן כולם תינוק של בית רבן אומר אדם שמרגיש עצמו קטן מול תלמידי חכמים ויכול ללמוד תורה בהתבטלות גדולה.

תרצד ב' יתדות שלצד צפון עַזְפִּיאל קְטָטָרִיהָאל, הממונים על י"ב אלפי ממונים כל אחד. ב' יתדות שבצד מערב עֲסִסְנִיָה, אַדִירִירִיָה, הממונים על י"ב אלפי ממונים אחרים כל אחד.

תרצה אלו התמנו להכריז בכל הרקיעים על כל אלו שמעבירים בניהם מלעסוק בתורה, ועושים להם שלא יעסקו בה. אז יוצאים כל אלו הממונים, ומכריזים ואומרים, אוי לפלוני, שהעביר בנו מלימוד התורה. אוי לו, כי נאבד מהעוה"ז ומהעוה"ב.

תרצו היכל רביעי הגבורה הוא היכל העומד ביותר באור. מסובבים אותו ל"ב (32) יתדות עליונים, ו-חמש מאות אלפי אחרים הממונים תחת אלו. וארבעה אחרים, שהם עליונים על כולם. וכולם הם יתדות של ההיכל הזה. אלו ארבעה הם חַסְדִיהָאל קָסִירִיָהקְדוּמְיָה דַהֲרִיאל. אלו ארבעה ממונים על כולם, וכל האחרים, ממונים כולם תחתיהם.

תרצז וע"י אלו הדין נודע להיעשות בעולם. לאלו הארבעה באים כל הצבאות הממונים על הדין, לשאול, איך נגזר הדין על העולם. כי כל אלו הדינים לא ניתנו בכתביםלקיום העולם, ומשום זה אינם יודעים, וע"כ כולם באים לשאול אותם. ומשום זה, כולם ממונים על זה.

תרצח ל"ב האחרים, ממונים על כל אלו העוסקים בתורה תמיד, ואינם מפסיקים ביום ובלילה. וכל האחרים שמתחתיהם, ממונים על כל אלו, שקבעו עתים ידועים לתורה. וע"ז הם ממונים כולם, ומענישים כל אלו שיכלו לעסוק בתורה ולא עסקו.

פיקודי רג-רה

הֵיכַל רָצוֹן תִּפְאֶרֶת

עיקר כוח הרפואה הוא הרצון.

היכל הרצון הוא היכל פי השם וכאן מתמלאים הרצונות והבקשות שבעולם. הדינים שבאים ע"י המלאך גבריאל מועילים לאדם, ומהווים למעשה הכוונה וריפוי, שיש בדין שבא ממנו גם צד חסד. המחלה באה מצד הדין והרפואה מצד ימין.

מיכאל, אור הימין, אפוטרופוס הגדול, משגיח של ישראל. כאשר הס"א עומד להשׂטין על ישראל, אז מיכאל טוען עימו, ונעשה סנגור, מליץ טוב על ישראל, וניצלים מקטרוג של ראש אויבי ישראל זאת בזמן שיש זכויות לישראל.  חוץ מבזמן שנחרב ירושלים, כי אז התגברו העוונות, ומיכאל לא יכול לס"א, כי טענות מיכאל על ישראל היו שבורות. ואז כתוב: השיב אחור ימִינו מפני אויב. אין זה מספיק להסתמך רק על מיכאל ולחטוא חס ושלום, אלא יש להיזהר לא לעבור את הגבול וליפול להפקרות.

לפעמים אור שבצד צפון עושה הדין בעצמו, ואינו נמסר ביד הס"א. כי כל הדינים שנעשו על ידו עצמו, יש להם רפואה. והקב"ה עושה חסד באלו המקומות, אע"פ שהם בשמאל. כאן העניין שעדיף לקבל את העונש/התיקון מאבא ולא מעמים אחרים.

פיקודי רו-רח

הֵיכַל רָצוֹן תִּפְאֶרֶת

מותר לקבל תענוג רק אגב האמת.

האמת היא רצון לדבקות, ולא פרטיות אגואיסטית. השורש של כל המחשבה, כתר הוא אמונה. המחשבה היא התמודדות בין חוכמה לבינה, ולא ייתכן תיקון ללא יסוד האמונה.

ישנם מאווים ורצונות מודחקים לאדם, אשר באים לידי ביטוי כאשר הוא פועל כדי לעוררם, זו בחינת נשיקין.

רפאל ממונה על הרפואה, קו אמצעי המכיל גם חסד וגם דין, כאשר גבריאל משמאל אחראי למכה מצד ההיזק שמביא לתועלת, מיכאל מסנגר על האדם הראוי.  

הארת חוכמה יש לפעול ממטה למעלה

תרסו כעין זה, (חגיגה יד:) ארבעה שנכנסו לפרדס, וכולם נבררו למקום הזה, לאלו ארבעה יסודות, וכל אחד נקשר במקומו: זה בצד האש, וזה בצד המים, זה בצד הרוח, וזה בצד העפר. וכולם טבעו, כל אחד ביסוד שלו, כמו שנכנסו, חוץ מהשלם והחסיד, שבא מצד ימין, מחסד, והתדבק בימין ועלה למעלה. שהוא, רבי עקיבא למרות שבטבעו היה שמאל, שורש קין אותו תיקן.

תרסז וכשהגיע למקום שנקרא היכל אהבה, התדבק בו ברצון הלב. אמר, היכל זה צריכים להדביקו בהיכל שלמעלה, באהבה רבה, בחסד דאצילות. אז נשלם באמונה, ועלה והשלים האהבה הקטנה, מלכות, באהבה הגדולה, חסד, כראוי. וע"כ מת באהבה, ויצאה נשמתו בפסוק הזה, ואהבת את ה' אלקיך. אשרי חלקו שפעל את האהבה הגדולה שחייבת להיות קשורה למלכות, לרצון לקבל.

תרסח כל אלו האחרים ירדו למטה, ונענשו באותו יסוד שירד למטה. אלישע ירד למטה בצד שמאל, יסוד האש, גבורה. ירד בו ולא עלה, ופגש בס"א, הנקרא אל אחר. ונמנע ממנו תשובה, וגורש משום שנדבק בו. וע"כ נקרא אחר.

תרסט בן עזאי ירד ביסוד העפר, שהוא כנגד המלכות. ומטרם שהגיע לשריפת אש שבעפר, בדינים שבו, המגיע לס"א, טבע בעפר ההוא, ומת. וע"ז כתוב: יקר בעיני ה' המָוותָה לחסידיו. שמת כשהוא חסיד, ולא נגע בדינים, שהמיתה הייתה תיקונו. יש ערך למסור נפש על הבחינה אליה מגיעים כשעדיין לא מסוגלים לפעול אותה, בן עזאי לא תיקן הכול, אך גם לא פגם.

תרע  בן זומא ירד ליסוד הרוח, שהוא כנגד ת"ת, ופגש ברוח אחר, המגיע לצד הטומאה, שנקרא פגע רע. ומשום זה פגע בו ולא התיישב בו, כלומר שנפגע. וכולם לא ניצלו מעונש. וע"ז אמר שלמה, יש הבל אשר נעשה על הארץ, אשר יש צדיקים, שמגיע אליהם כמעשה רשעים. כי משום שאלו ירדו במדרגות, אלו נענשו. שהמשיכו הארת החכמה מלמעלה למטה, שנקרא ירידה ואת החוכמה יש לפעול בחסדים, ממטה למעלה. משיכה ממעלה למטה מעידה שאדם עושה זאת רק כי בא לו. פעולה נכונה היא שכאשר בא רצון או השתוקקות יש לדחות אותו (ממטה למעלה) ולבדוק כמה הוא בתוך מסגרת האמת, דהיינו כמה נחת רוח לבורא תהיה מחוכמה/שפע זה. רבי עקיבא בא מטעם החסד, ההשפעה ולכן יצא בשלום.

תרעא  משום שרבי עקיבא עלה למעלה, שהמשיך הארת החכמה מלמטה למעלה, ע"כ נכנס בשלום ויצא בשלום. דוד שאל שאלה, ולא נפתרה לו. כמ"ש: מִמתים ידך ה', ממתים מֵחֶלד, חלקם בחיים. ששאל, על מה זה נהרגו אלו הצדיקים בין הרוגי עולם, שהיו זכאים, שלא עברו עבירה, שייענשו עליה? ממתים ידך ה', ממתים מחלד, חלקם בחיים. כאן יש ב' בחינות מיתה: ידך ה' וחלד. ידך ה', זהו הקב"ה, שהנשמה נאספת אליו. ממתים מחלד, הוא הס"א, השולט על הגוף. כמ"ש: לא אביט אדם עוד עִם יושבי חָדֶל, אותיות חלד, היושבים תחת הס"א, שנקרא חדל.  אדם יכול למות ביד השם או ביד השליח הס"א.

תרעב הנשמות של עשרה הרוגי מלכות, להשלמת הרוח הקדוש, ז"א דאצילות, שלהם עשרה רוחות מלמטה כנגד ע"ס דז"א, והגוף שלהם נמסר למלכות הרשעה. כל אחד לוקח חלקו, כמו בקורבנות.

תרעג  הראש של התחלת האמונה, הכתר, בתוך המחשבה, חכמה, בטש ניצוץ החזק, הבינה, ועלה תוך המחשבה. בינה עלה לחכמה והזדווגו יחד, והוציאו ניצוצין, הארת החכמה מתוך המחשבה. וזרק הניצוצין לש"כ (320) צדדיםוברר הפסולת מתוך המחשבה, ונבררה. אחר שיצאו ג"ר דנקודים, כח"ב, הזדווגו חו"ב והולידו הדעת וז"ת דנקודים, דעת חג"ת נהי"מ. ועליהם נאמר, ועלה תוך המחשבה והוציאו ניצוצין, שהם שמונה המלכים. מתוך שנמשכו מלמעלה למטה, מאצילות לבי"ע, נשברו ומתו, שהאורות חזרו למאציל, והכלים נפלו לס"א. ונאמר, וזרק הניצוצין לש"כ צדדים, שנשברו לש"כ בחינות. כי שמונה מלכים נשברו, שבכל אחד ד' בחינות חו"ב תו"מ, הם ל"ב (32) בחינות, ובכל בחינה מהם ע"ס הם ש"כ. ואח"כ ברר הפסולת מתוך המחשבה, שהרחיב אותו הגורם, שהמשיך החכמה מלמעלה למטה, שהוא גרם השבירה, ונבררה, וחזרו וניתקנו.

פיקודי רו-רח

הֵיכַל רָצוֹן תִּפְאֶרֶת

מותר לקבל תענוג רק אגב האמת.

ישנם מאווים ורצונות מודחקים לאדם, אשר באים לידי ביטוי כאשר הוא פועל כדי לעוררם, זו בחינת נשיקין.

האמת היא רצון לדבקות, ולא פרטיות אגואיסטית. השורש של כל המחשבה, כתר הוא אמונה. המחשבה היא התמודדות בין חוכמה לבינה, ולא ייתכן תיקון ללא יסוד האמונה.

את החוכמה\השפע יש לפעול בחסדים, ממטה למעלה. משיכה ממעלה למטה מעידה שאדם עושה זאת רק כי בא לו. פעולה נכונה היא שכאשר בא רצון או השתוקקות יש לדחות אותו (ממטה למעלה) ולבדוק כמה הוא בתוך מסגרת האמת, דהיינו כמה נחת רוח לבורא תהיה מחוכמה/שפע זה. רבי עקיבא בא מטעם החסד, ההשפעה ולכן יצא בשלום מהפרדס.

פיקודי קר-קרב

הֵיכַל רָצוֹן תִּפְאֶרֶת

כדי לבנות אהבה יש לפעול את מידת החסד.

בהיכל זה מעוררים את האהבה ומייצרים את ההשתוקקות.

ההיכל השישי, נקרא היכל הרצון, רצון הנקרא מוצָא פי ה', שמחה של דבקות הכול. רצון של כל הרצונות, כמ"ש: כחוט השָׁני שפתותייך, רצון של כל הנשמות היוצאות ממוצא פי ה'.

בהיכל הרצון מתמלאות כל השאלות וכל הבקשות שבעולם, משום שהוא רצון כל הרצונות, כשנמצאות נשיקין אז נקרא עת רצון. וכשהתפילות עולות, אז עת רצון הוא להימצא. וע"ז כתוב: ואני תפילתי לךָ ה' עת רצון. שהוא חיבור בנשיקין. הנשיקין גורמים להשתוקקות דהיינו לרצון מורגש

כאשר מתפללים למלאך יש להתחבר למקום הנפשי הפנימי ושם לבקש. ישנם זמנים של עת רצון כמו למשל פתיחת ההיכל במנחה של שבת, שזו מדרגת יחידה, שהיא המקום של היחד.

יישָקני מנשיקות פיהו שזו מדרגה של זיווג רוחני המגביר את ההשתוקקות. זהו זיווג המעורר את הזיווג הנק' דודים ולכן הוא נישוק פה אל פה של צד הזכר וצד הנקבה. אין נשיקין של שמחה ואהבה, אלא כשמתדבקים זה בזה, פה בפה, רוח ברוח.  אהבת רעים היא אהבה של רעים המתבקים זה בזה ואינם נפרדים עולם. זו אהבה תמידים כמו אהבת אחים. אהבה בין איש לאישה היא אהבת דודים, אהבה מתפרצת שבאה על הרצון לקבל ולא על הרצון להשפיע, במדרגת חוכמה, ותהיה רק בגמר תיקון. אהבת רעים היא בין שנים שיש ביניהם דימיון ואהבת דודים היא שנים המשלימים זה את זה.

להיכל זה זוכים להגיע נשמות עליונות, כגון רבי עקיבא וחבריו, הרוגי מלכות, כי מרוב קדושתן לא היו צריכים לזה. כך גם נשמות של יהודים שנהרגו רק על עצם היותם יהודים.

פיקודי קצא-קצג

הֵיכַל זְכוּת גְּבוּרָה

יש באדם צד שהוא מעין נביא היכול בהשארה עליונה לקבל מסרים מלמעלה. ישנם ממונים להעברת המסרים, ישנם כאלו הבאים לעזור לאדם להיטהר מגאוותו. אך ישנם גם ממונים מהיכלות הטומאה שבאים להטות את האדם לדרך הרע, כדי להביאו למצב שמהר יותר יבחין במצבו. וישנם ממונים שבאים לפדות את האדם כשהוא חולה, ואז דנים אותו ויכולים לרפא אותו.

תרא  ב' אורות העומדים לפני השבעים, תמיד מעידים עדות, וכותבים כתבי דין של זכות או של חוב. אלו השבעים גוזרים גזרות ודנים דינים. וכל הדינים שבעולם, הן לטוב והן לרע, כאן הם.

תרב  רוח זכות אל, רשומות בו ג' אותיות יה"ו, המתדבקות בו מלמעלה. כאשר אלו האותיות מתדבקות במקום הזה של הדבקות של זכר בנוקבא, כי יה"ו הם חג"ת, והם זכר, וזכות אל, הוא נוקבא, אז נרשמו ברוח זכות אל אלו האותיות. וכאן אמר דוד, ואלֹהַי לְצוּר מַחְסִי.ואלהי אותיות אל יה"ו, שהוא הרוח אל, והאותיות הרשומות בו נקראות יה"ו. אלו הם ג' צדדים של האורות, ג"פ ע"ב שבימין ובשמאל ובאמצע, שימין ושמאל הם י"ה, והאמצעי הפנימי הוא ו'.

תרג  לאח"כ יוצא אור אחד המאיר לד' צדדים, אור זה מוציא ג' אורות אחרים שהם ג' בתי דין. ע"ב אורות ראשונים הם לדיני נפשות, וג' בתי דין הם לדברים אחרים, שאינם דיני נפשות. ולפי זה נמצא שג' בתי דין אלו הם ב' ע"ב החיצוניים, שלימין ולשמאל. אלו ג' בתי דין מתחלקים מע"ב פנימיים, לדון בדברי העולם, בעושר, בעניות, במחלות, בבריאות השלמות. כי אלו ארבעה היכלות מתוקנים גם לכל אלו דינים אחרים. ב' היכלות הם לב' צדדי האור האחרים, כלומר ב' ע"ב שלצד ימין ולצד שמאל, שהם ג' בתי דין, הדנים דינים אחרים. והיכל אחד לכל אלו בעלי עיניים, שעושים חשבון מכל מעשי העולם, אפילו דיני נפשות, שהוא ע"ב האמצעי הפנימי. והיכל אחד לסופרים אחרים, שהם תחת אלו הראשונים הפנימיים. אלו ארבעה היכלות כלולים בהיכל זכות.

תרד  בכל פתח שבאלו היכלות יש ממונה אחד. בפתח הראשון ממונה גזריאל, ממונה על הדינים שנידונו ונגזרו, לגלות אותם לממונה הראשון סנסניה, העומד בחוץ לפתח הזה, שממנו לוקח ממונה האחר, העומד על היכל הס"א, ועומד על מחלת אסכרה שבילדים.

תרה  הממונה גזריאל לוקח הדבר, שב"ד הפנימי גזר, ומודיע לממונה סנסניה, שמחוץ לפתח. וכל אלו הכרוזים מכריזים ואומרים בכל הרקיעים, כך וכך נגזר מבית המלך. עד שלוקחים הדבר בהיכל השלישי, שלמטה, ומשם יוצאים ומכריזים הדבר, עד שנשמע בכל הרקיעים התחתונים, ויורדים ומודיעים הדבר לכולם שלמטה.

תרו  ולוקחים הדבר כל התחתונים ממדרגה למדרגה, אפילו עוף השמיים ועוף הארץ לוקחים הדבר ומודיעים בעולם. עד שלוקחים הדבר כל אלו מעוררי דין ומשפט, ונראים לבני אדם בחלום. והדבר בא לזמן קרוב.

תרז  ולפעמים, שהדבר נצרך לדעת למלכי הארץ, הממונים לזון ולהנהיג עמים, מודיעים הדבר עד הרקיע שבו השמש שלמטה, והדבר עומד שם, עד שממוני השמש, שהתמנו על השמש, לוקחים הדבר ומודיעים אל הממונים העליונים שבס"א, והם מודיעים הדבר למלכי ארץ, שהם בצד שלהם.

תרח  וכשהיו נביאים בישראל, היו לוקחים הנבואה שלהם מב' העמודים העליונים, נו"ה, אשר התורה, ז"א, סמוכה עליהם. ואחר שהסתלקו הנביאים מהעולם, ובאו בעלי מראה ובעלי החלום, היו לוקחים הדבר ממקומו. וכשהיו מלכים בישראל, והנביאים הסתלקו, ובעלי החלום והמראה לא נמצאו, מודיעים הדבר לאלו המלכים, מהפתח הראשון שבהיכל הזה.

תרט  ואיך מלכי ישראל לוקחים הדבר מהמקום הגבוה ההוא והרי הם לא נביאים? כל מדרגה וכל פתח יש להם בחוץ ממונים ידועים, שהתמנו בכל אלו הרקיעים, עד שיורדים למטה ברקיעים התחתונים, ומודיעים הדבר לאלו שצריכים. כי משום שמאלו היכלות, שהם בצד הקדושה והאמונה, נפרדות מדרגות למטה, כולן באמונה, ויורדות מדרגות עד שפורחות בעוה"ז, והתמנו בו. הנביאים היו מקבלים נבואתם מנצח הוד, ולאחר שהסתלקו הנביאים המלכים היו לוקחים את ההוראות מהממונים העליונים.

תרי  חלק מהממונים הם לשמור בני אדם מהס"א, מנזקי העולם, ובדרכים שהולכים, לעזור לבני אדם, כשבאים להיטהר וכל הבא להיטהר מסייעין בידו, לעשות אותות וניסים בעולם. וחלק מהם עומדים להביט במעשי בני אדם, להעיד עדות למעלה. וכן נפרדות כמה מדרגות לבחינותיהן, והכול באמונה העליונה, בקדושה העליונה. יש עניין מיוחד שכל מדרגה תפעל לצורך התחתונים. וצריך האדם להיזהר לא להיטמא, שהבא להיטמא פותחים לו

תריא  כעין זה בס"א, צד הטומאה, מתפרדות מהיכלות הטומאה, מדרגות למטה. כולן מדרגות להרע ולהדיח העולם: להטות בני אדם מדרך טוב לדרך רע, לטמא לאותם בני אדם שבאו להיטמא. בן אדם שבא להיטמא, מטמאים אותו בעוה"ז ומטמאים אותו בעולם ההוא. והן הנקראות צואה רותחת. כמ"ש: צא תאמר לו. ואלו המדרגות עומדות לטמא ביותר. ומשום זה הן תמיד כנגד אלו הבאים להיטמא.

תריב  בפתח השני לצד ימין ממונה דַהריאל, להכניס כל הזכויות שזכו בהם בני אדם, כדי שהאדם יהיה נידון עליהם לטוב. כשהזכויות מרובות על עוונות, אז הממונה דהריאל, ממונה על השכר והחלק של אלו זכויות ושכרן הטוב. ממונה זה גם מביא את הזכויות לבית הדין וגם על השכר הטוב להולכים בדרך הישר

תריג  ומוציא הדין לטוב, וממנה הממונה פדיאל, שבהיכל השלישי, ואומר לו, פדָעֵהו מרדת שחת. משום שכאשר האדם נמצא בערשׂ דווי, ונתפש בבית האסורים של המלך, אז נידון האדם. וכל הזכויות וכל החוב שעשה בעוה"ז, הכול נכנס בהיכל הזה להישפט שם.

תריד  וכשנידון לטוב, בפתח הזה יוצא דינו לטוב, לימינו של ממונה דהריאל, העומד בפתח הזה, ומודיעים דינו לטוב, עד שניצל ונרפא מחוליו, ויורד הדין דרך כל הממונים, שהם מדרגות, שנודעו לטוב למטה, מדרגות אחר מדרגות, עד שמגיע לאדם בעוה"ז. והכול, בין לטוב ובין לרע, נידון האדם ההוא מבית המלך.

כשפסקה הנבואה, יש ואדם חווה מסרים מהממונים העליונים, כאשר זה תלוי ברמת הזכות והטהרה שלו, כלומר כל אחד חווה את המסר לפי לבושיו.

תרטו  בפתח השלישי לצד שמאל ממונה גדיאל, להכניס כל העבירות וכל הרעות שהאדם סר אחריהן בעוה"ז, ומוריד אותן למאזניים לשקול אותן, באלו הזכויות שנכנסו בידי הממונה דהריאל.

תרטז  המאזניים האלו עומדים בפתח הרביעי, ושם נשקלים זכויות ועבירות יחד. מי שמנצח מהם, יש לו ממונים באותו הצד. אם הזכויות מנצחות, כמה ממונים בצד ימין לוקחים הדין ומעבירים רעות ומחלות מאותו האדם עד שניצל. ואם העבירות מנצחות, יש לו כמה ממונים בצד שמאל, עד שהס"א לוקח הדבר, וכל אלו מעוררי דין וחוק, עד שנחלש מזלו. ואז יורד הצד ההוא, ולוקח את נשמתו דהיינו את התענוג מהיחד, מהאמת. אשרי חלקם של צדיקים בעוה"ז ובעוה"ב.

תריז  בפתח הרביעי עומד הממונה מֹאזְניה, המאזניים שלוקח זכויות וחובות, ונשקלים בו כולם יחד. ונקרא מֹאזני צדק. בזה נשקלים כולם להישפט. שופטים את האדם במאזני צדק, דהיינו האם הוא פועל לפי התכלית או לא. בעיקר כדאי לו לאדם לעשות המעשים הטובים בשלמות הלב, ויפעל במתן בסתר, שלדברים אלו יש משקל וערך גדולים.

תריח תחת הממונה מאזניה ב' ממונים, לימין הֲריאל ולשמאל גדוּדיאל. וכשנשקלים זכויות וחובות, זה שבימין מכריע לימין, וזה שבשמאל מכריע לשמאל. וכולם נכללים ברוח שנקרא זכות אל.

תריט  וכשנכללו כולם בזכות אל, הוא מוציא חיה אחת לוהטת תוּמיאל, העומדת להשגיח בעולם בתוך עיני ה', ההולכים ומשוטטים בעולם. עיני ה' לוקחות השגחה ממע"ט שנעשו בסתר, ולהשגיח באלו המעשים שבשלמות הלב, אע"פ שלא נעשו כראוי.

תרכ  חיה זו עומדת להשגיח על התפילות, משום שכל הבקשות שבני אדם שואלים בתפילתם, עומדות בידיה, והיא מניחה אותן בהיכל הזה, ועומדות עד ארבעים יום להשגיח בהן. ארבעים יום זה מושג בו נותנים לעיבור כוח לקיום