096- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי רעח-רפ למתקדמים

פיקודי רעח-רפ

הֵיכַל שִׂישִׂי שֶׁל הַצָּד הָאַחֵר רָע כְּנֶגֶד הַשֵּׁם צֵלְמַוֵות

מותר ליהנות רק מהאמת.

על האדם להיזהר מעידונים ותענוגות שאינם מובילים לתכליתו. הסכנה היא בעיקר מתענוגי הגוף במקום תענוגי הנשמה. המתיקות בעולם הזה איננה מדד לדבר הנכון והאמתי.

שלמה המלך מזהיר את האדם בפרק ז במשלי מהתאוות הגשמיים שבאים לפתות את הפתאים.

תתקח ההיכל השישי עומד על כל שאר היכלות התחתונים. ארבעה פתחים יש להיכל הזה ונקראים: מוות, רע, צלמוות, אופל. אלו ד' פתחים עומדים תמיד להרע. אלו הם כלל הכול. כי להיותו לעומת היכל ת"ת דקדושה, הכולל כל שישה היכלות חג"ת נה"י, אף היכל הטומאה הזה כולל כל היכלות הטומאה.

תתקט כמו שיש בצד הקדושה באמונה, ארבעה פתחים לארבעה צדדים המתקשרים זה בזה. וכולם קדושים. כן גם למטה. וכשאלו מתקשרים ומתחברים זה עם זה כאחד בהיכל, אז נקרא ההיכל, בית חָבֶר. כמ"ש: מאשת מדיינים ובית חבר. והיכל זה עומד תמיד להרע.

תתקי על ההיכל הזה כתוב: ונעתרות נשיקות שונא. משום שכאן עומדים כל הנשיקות הרעות, ותאוות רעות, וכל מעדני הגוף שבעוה"ז, אשר באלו המעדנים גורש האדם מעוה"ז ומעוה"ב. על ההיכל הזה כתוב: כי נופֶת תיטופנה שִׂפתֵי זרה. ונשיקות ותענוגים אלו הטמאות שכאן הם כנגד נשיקות ותענוגים שבהיכל שישי דקדושה.

תתקיא בהיכל הזה עומד רוח אחד, ממונה על כל אלו שלמטה, והוא כולל כל שאר רוחות. ההיכל הזה מתקשט בקישוטי יופי, על כל ההיכלות שלמטה ממנו. בהיכל הזה נלכדות רגליהם של הכסילים. על ההיכל הזה כתוב: אל תחמוד יופייה בלבבך ואל תיקָחֲךָ בעפעפיה. כאן יש פיתוי של הס"א המפיל את הכסילים.

תתקיב בהיכל הזה תלויות כל התשוקות שבעולם וכל התענוגים של הכסילים חסרי לב, חסרי דעת. כמ"ש: וארֶא בפְּתָאים אבינה בבנים, נער חסר לב עובר בשוק אצל פינה, בנשף בערב יום. ואז קרבו רגליו להיכל הזה, שהוא הכלל של כל התחתונים ממנו, להיותו היכל ת"ת דטומאה, הכולל כל הו"ק. אז כתוב: והנה אישה לקראתו, שִׁית זונה ונצורַת לב. שית, זה ההיכל השישי לכל שאר היכלות. וכאן עומדת הזונה לפתות הפתאים כדי להתגבר על בחינת האישה חסרת הלב, עליו להתרחק גם מהגורמים ולא רק מהאישה, כלומר עליו לברוח מהמקום ואז לא יבוא אפילו לידית של החטא, לידי חטא. עליו להיות חזק כנגד הס"א ולא להתקרב ולשחק באש התאווה.

תתקיג בהיכל הזה, הזונה, עומדת ולא עומדת, כי יורדת ומפתה, ועולה ומשׂטינה. כמ"ש: בביתה לא ישכנו רגליה, פעם בחוץ פעם ברחובות. פעם בחוץ, כשיורדת לפתות. פעם ברחובות, כשעולה למעלה להשׂטין. ואצל כל פינה תארוב, כשלוקחת ממנו הנשמה, כשתהרוג אותו.

תתקיד כתוב: והחזיקה בו ונשקה לו. אלו הן נשיקות לטמא ולהטעות בני אדם אחריה, משום שכאן הוא מקום לכל אלו נשיקות הרעות מכל זנונים זרים, שהם מתוקים לפי שעה. אוי לסופם, כמ"ש: וחָלק משמן חִכּה.

תתקטו כתוב: ואחריתה מרה כלענה. כשאדם התפתה אחריה בעוה"ז, והגיע זמנו להסתלק מעוה"ז, היא עומדת על האדם, ומתלבשת לפניו בלבוש גוף של אש, וחרב שנונה בידה, וג' טיפות רעל בה.

תתקטז טיפה אחת מהטיפות שבחרב, מרה, ובשעה שמטילה אותה לפיו של אדם, נכנסת במעיו, ואז הנשמה מתבלבלת, והטיפה משוטטת והולכת בתוך הגוף, ועוקרת את הנשמה ממקומה, ואינה נותנת מקום לנשמה לחזור. והטיפה מרה כלענה, והאדם טועם המרירות במקום המתוק, שטעם בה בעוה"ז, כשנמשך אחריה. ואח"כ זורקת טיפה אחרת, והנשמה יוצאת, והאדם מת. ואח"כ זורקת טיפה אחרת, ופניו נעשים ירוק, ומסריח. והנשמה יוצאת, משום שהנשמה קדושה, וכששולט עליה ס"א הטמא, היא בורחת מפניו, ואינה מתיישבת עימו יחד.

תתקיז משום זה, כמו שהתדבק האדם באלו נשיקות רעות בעוה"ז, אף כך הוא בשעה זו. אם האדם נמשך אחריה בעוה"ז, ועזב את הצד הקדוש, אז הנשמה אינה חוזרת למקום הקדוש ההוא, כי כמו שנמשך אחריה בעוה"ז, כך היא שולטת על נשמתו, ואז יוצאת הנשמה מהגוף, בחבלים. וכל זה בגלל אלו נשיקות, שנשקה לו בעוה"ז, שהן מתוקות, ואח"כ הן מרות בשעה ההיא. וע"ז כתוב: והחזיקה בו ונשקה לו. בעוה"ז.

תתקיח וכתוב: העֵזה פניה ותאמר לו, זִבחי שׁלָמים עליי, היום שילמתי נדריי. משום שבהיכל הזה עומדים כל הקטגורים, מלמדי חוב על האדם, וכל השליחים הרעים, ועושים שייתקן בתיקוניו ויסלסל בשׂערו, ויתרחץ וייתקן, כדי שיסתכלו בו. כאן עומד הרוח סְקָטוּפ"ה, ממונה על כל תיקון וסלסול של בני אדם המנסים להתייפות ולמשוך את הדברים שאינם ראויים.