097- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי רפא-רפג למתקדמים

097- הדף היומי בזהר הסולם – פקודי רפא-רפג למתקדמים

 

פיקודי רפא-רפג

הֵיכַל שִׂישִׂי שֶׁל הַצָּד הָאַחֵר רָע כְּנֶגֶד הַשֵּׁם צֵלְמַוֵות

מלמד כאן בעיקר על פיתוי מאשה זרה כאשר הממונה המקטרג מחפש דווקא את האדם שמסתכל במראה ומחפש ליפות עצמו ולסלסל בשערותיו. כתוצאה מכך מראים לו כזבים בחלומות.

היצר הרע מנסה לפתות את האדם בגיל צעיר, כל עוד היצר הטוב לא נמצא, אלא רק לאחר גיל 13 וגם זה לא אצל כולם.

 

תתקיט בפנים ההיכל עומד ממונה שמעורר את האדם לעורר את הרוחות, לחזק אותם. כי אחר שמתקן עצמו ומסלסל בשערו, מעורר אותו שייטול בידו מראָה אחת, ושם אותה בידו של האדם, והאדם מסתכל בו ורואה צורתו במראה. ובזה מעורר לרוח כוח עסירט"א. ומכאן יוצאים כל המראים כזבים לבני אדם בחלומם, וכל אלו שמראים דברים לבני אדם, ואינם מתקיימים בהם, אלא מערבב אותם.

תתקכ ואח"כ, כשבני אדם נמשכים להסתכל בראייה הזו, הנקראת מראה, אז כולם הם בגבהות רוח שלהם, והרוח עסירט"א מעורר לרוח ממונה שתחת ידו, והוא נכנס בנקב התחתון מכל הנקבים, ומעלה משם הרוח אסכרה, שזה לילית, אימם של השדים. וכשהאדם, ע"י שמסתכל במראה מעורר רוח עסירט"א, אז הרוח מתחבר עם האדם ונקשר עימו תמיד. ואז בכל ר"ח מתעורר רוח הרע של המראה עם לילית, אסכרה. ולפעמים האדם ניזוק מהם ונופל על הארץ ואינו יכול לקום, או ימות. וכל זה גורמת הראייה שבמראה שמסתכל בה, כי כמו שנראה גסות הרוח בליבו, בהסתכלו במראה, כן מרבה להמשיך רוח הרע אליו. וע"כ, הכול עומד בהתעוררות שלמטה.

תתקכא זבחי שלָמים עלי. שלמים באים על שלום. שלמים הוא מב' צדדים, שע"י שלמים לא נמצא מקטרג עליו לא למעלה ולא למטה. צד השמאל ההוא של יצה"ר הוא המקטרג. וע"י השלמים נמצא בשלום בימין. וע"כ כתוב: זבחי שלמים עליי, לשון רבים, ולא זבחי שלום.

תתקכב זבחי שלמים עליי. אומרת לו הזונה, הרי אני בשלווה אליך, להראות לך שלום. ומשום זה, היום שילמתי נדריי, לפתות בני אדם תמיד. על כן יצאתי לקראתך, שאני יודעת, שאתה חסר לב, חסר טובה. לשחֵר פניך, להתחבר עימך בכל הרעות שבעולם, ויפה לך ליהנות ולסור אחר תאוות עוה"ז. ודוחה אותו מדבר לדבר, מרעה לרעה. ואומרת לו, חזרתי בין הפתאים, ושיחרתי פניך ומצאתיך, כבר מצאתיך להתדבק בך.

תתקכג לְכה נִרווה דודים עד הבוקר. זהו שכתוב: ועֵין נואף שמרה נשף, כי אז הוא הזמן לשלוט. שהקליפות שולטות רק בלילה. לכה נרווה דודים, נלך ביחד, הרי אני עימך. כי עד עתה אתה נער בכוחך, אם עתה לא תענג עצמך, מתי? כשתהיה זקן תענג עצמך? עתה הוא הזמן. מהו הטעם? כמ"ש: כי אין האיש בביתו, הלך בדרך מרחוק. זה יצה"ט, שאינו שורה כאן בתוכך, ואין הזמן שלו. כי אין יצה"ט שורה באדם אלא בדרך מרחוק, כשהוא מ-13 שנים והלאה, וגם אז לא בכל אדם. ואני עומד עימך מיום שנולדת, כמ"ש: לפתח חטאת רובץ, כלומר משיצא מפתח בטן אימו. ועתה שאתה פנוי מאישה. עתה הוא הזמן לענג עצמך.

תתקכד צרור הכסף לקח בידו. האורות המכונים כסף, לקח יצה"ט בידו, להעלות למעלה, להתעכב שם ולהתענג שם. ליום הכֵּסֶא יבוא ביתו, כלומר, יבוא יצה"ט כנגדו, ליום הכסא שהוא יום הדין, כדי להשגיח בדין. כמ"ש: בכֵּסֶה ליום חגנו, שסובב על יום הדין, שהוא רה"ש. כי בזמן שהאדם צריך להתענג בעולם וליהנות ממנו, מתרחק יצה"ט ממנו, ובזמן ששורה דין בעולם, אז בא אליו לעשות עימו דין. וע"כ כתוב: הִטַתוּ ברוב לִקחהּ, עד יפלח חץ כבֵדו. אשרי הם הצדיקים שיודעים דרכים הקדושים ללכת בהם, ולא יטו לימין ולשמאל, אשרי הם בעוה"ז ובעוה"ב.