093 – הדף היומי בזהר הסולם – פקודי רסט- רעא למתקדמים

093 – הדף היומי בזהר הסולם – פקודי רסט- רעא למתקדמים

פיקודי רסט-רעא
הֵיכַל ג' שֶׁל הַצָּד הָאַחֵר – דּוּמָה כְּנֶגֶד שׂוֹנֵא שֶׁל יָצָר הָרַע
לשון הרע מביא הרס לעולם, דברי תורה וקדושה בונים את העולם
תפקיד היכל זה לייצר פירוד, ולגרום לחוטא לפעול בפזיזות וללא שיקול דעת. לעומת הפירוד שגורם לשון הרע, התורה שכל נתיבותיה שלום, דרכה איחוד וקירוב אל היחד.

תתעז וכל עוברי דין וחוק מתעוררים ונאחזים בדבר הרע שאמר האדם, ומתעוררים אל נחש הבריח, הזכר של הנחש, ואז כל הגוף הרע של הנחש מתעורר, מראשו ועד רגליו לפגום בכל ההיכלות. וכל הקשקשים שבעורו יורדים למטה, ועורו מתפשט ויורד למטה. והגוף, בלי העור והקשקשים, עולה ומתעורר להיות משׂטין למעלה.
אחר שהעור והקשקשים של הנחש עלו ונאחזו למעלה כנגד בינה, התבטלו וירדו ממנו הדינים של המלכות, שהם בקשקשים ובעור שלו, כי אין צורך בהם. והנחש פושט את עורו, וכל שאר גופו נעשה משׂטין למעלה כנגד הבינה אחרי שעלו ונאחזו בבינה, וודאי שאוחזים במדרגות הנמוכות ממנה, וזו תוצאת הלשון הרע שמעלה את הקלקול ממלכות לבינה ובכך מעצים אותו.
תתעח אע"פ שיש זמן קבוע לכל הנחשים שבעולם להפשיט את עורם מעצמם אחד לשבע שנה, מ"מ אינם מתפשטים אלא בזמן שמעוררים לשון הרע למטה. ואז מתעורר נחש הרע למעלה, ופושט עורו וקשקשותיו ממנו. זה עולה וזה יורד, הגוף שלו עולה למעלה כנגד הבינה, והעור והקשקשים שלו מתפשטים ממנו ויורדים למטה. וקשה עליו התפשטות עורו וקשקשותיו יותר מכל, משום שנפרד מזיווגו. שעורו וקשקשותיו הם המלכות של הנחש, בת זוגו של הנחש. ונפרד מהמלכות שלו, כי אם הכול היה בחיבור עם המלכות שלו, העור והקשקשים, שהם מידת הדין הקשה, לא היה העולם יכול לסבול. וע"כ הוא תיקון העולם. והכול בזכות התעוררות לשון הרע שלמטה. שאע"פ שהוא תיקון העולם, אין הדבר נעשה מאליו, אלא בסיבת העוון של לשון הרע. וודאי שהיה עדיף שהתיקון היה בא ללא עוון לשון הרע. רק בזכות הרחמים הגדולים של הקב"ה, הוא משיל את עור הנחש למרות חטא לשון הרע, כדי שלפחות ימשיך הקיום לעולם, ויתאפשר לאחר מכן לעשות תשובה.
תתעט וכשהנחשים שלמטה מתפשטים מהעור, אז כל אחד נותן קול, המעורר כמה נחשים העומדים בבור, וכולם דוברי רכיל על העולם, לעורר לנחש הגדול לדבר רכילות על העולם. והכול הוא בגלל התעוררות לשון הרע, כשנמצאת התעוררות שלו למטה.
תתפ מי שעוסק בתורה, מלאכים, הנקראים לשון הקודש, מתחברים ומעוררים התעוררות למקום שנקרא לשון הקודש לשון של השפעה. שהוא לשון מקוֹדש שלמעלה. שהוא קו האמצעי, לשון המאזניים, לייחד הימין והשמאל זה בזה, שאז נגלית עליהם הקדושה. וכמה קדושים מתעוררים מכל הצדדים. אשרי חלקם של הצדיקים, שגורמים שתתעוררנה קדושות למעלה ולמטה, קדושה של מעלה בבינה, קדושה של מטה במלכות.
תתפא ע"ז כתוב: והתקדשתם והייתם קדושים. והתקדשתם, הם מים ראשונים, שנקראים מים עליונים, קדושה של מעלה, בינה. והייתם קדושים, הם מים תחתונים, מים אחרונים, קדושה של מטה, מלכות. ומזון באמצע, בין מים ראשונים למים אחרונים. וע"כ מזון אינו במים אחרונים, מלכות, אלא במים ראשונים, בינה, כי מים ראשונים הם מלמעלה מבינה, שהמזון תלוי שם. שכל המוחין הם מבינה. ולא במים אחרונים, מלכות המקבלת מבינה, ואין לה מעצמה ולא כלום. והסוד ניתן לקדושים עליונים. אשרי חלקם בעוה"ז ובעוה"ב. על האדם לראות מאיזה מקור הוא מקבל את מזונו, דהיינו התענוג שלו, האם מבינה או חלילה מהמלכות שהיא בחינת המים האחרונים.