"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר ברא עלמין ומחריבן

בלי אהבת פנימיות התורה – אין אהבת ישראל! הראי"ה קוק

בונה עולמות ומחריבן. ה' עשה מראש מציאות שמידת הדין לא יכולה להתקיים בלי רחמים. ברא שתי סוגי מציאות: א' עולמות, ב' חורבן לאלו שלא שמרו מצות התורה ולא העלו המלכות להמתיקה במדה"ר דבינה. אין הכוונה שברא והחריב, אלא עשה גם מציאות של חורבן-דין לעומת המציאות של ישראל שומרי הברית.

דין-רצון לקבל, אם הוא לא נכנס לרחמים, לרחם הבורא בכדי להמתיקו, לא יוכל לקבל את האושר. הרצון להיות מאושר לא יכול להתקיים בלי האמת שהיא מידת קבלה הכלולה בהשפעה.

אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, בְּהִבָּרְאָם, מלמד שבאות ה בראם. הוסיף ה' לשם אברם אות ה זעירא. וזהו כל ההפרש בין נשמות ישראל לאומות העולם, כי נשמות ישראל באות מה' זעירא זאת, אבל אומות העולם נמשכות ממלכות שלא הומתקה.

טועים החושבים שכל הנשמות הן אותו דבר. הנשמה היא ניברא — רצון לקבל, אומנם ביחס לגוף היא מאירה, אך גם עליה חלים חוקים.
נשמה של יהודי היא ברת תיקון — שיכולה להגיע לאהבה, כשמקבלת עליה ברית. יהודי שלא מוכן לשמור ברית נענש. גוי לא צריך לקיים: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי …לשון תכלית, וגוי ששבת חייב מיתה.

משה רצה להכניס גרים תחת כנפי השכינה, לגייר ערב רב, ולמעשה הם שגרמו לו ירידה דכתיב: לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ. סכנה גדולה לאדם שרוצה לתקן רצונות שאי אפשר לתקנם, כמו למשל לאכול חזיר לשם שמים. כך על האדם גם להיזהר בתכנים שהוא צורך.

חיבור אצל גויים הוא רק כדי להרע לישראל, אין אצלם חיבור אמיתי. 70 אומות בלי רצון שמאחד אותם. עם ישראל הוא בחינת כלל, וכל אומה בפני עצמה, הם קובץ פרטים שבאו לשרת את כלל ישראל. אין ביכולתם להתקשר לבורא באופן ישיר, אלא דרך ישראל.
לנשמת ישראל יש פוטנציאל להגיע לדרגת נשמה, כאשר תיבחר להתייגע בכדי להגיע לאהבה הכוח לחבר. לגוי דרגת נפש וביכולתו לעבוד על היראה, הכוח לבטל האגו.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר ברא עלמין ומחריבן

בלי ברית אין אהבה!

למה ברא ה' עולמות ומחריבן? ומה המשמעות של זה בנפש האדם? לא יתכן שיש טעות בתכנון העולם, שהרי מהפועל השלם יוצאות פעולות שלמות. אלא יש בזה תכלית – בכוונה עשה כך ה', שנתן לנו חורבן כחלק מההתקדמות.

העולם פועל בעולה ויורד, מוות וחיים, סתירה ובניה — יש לזה שורש עליון, ולימוד שנותן לנו חוקים בסיסיים להבנת הנפש שבנויה כתשקיף של עולמות עליונים. בלי לחוש בחיסרון, לא נבוא לתקן. נפש האדם יכולה להכיל את התיקון בהדרגה טיפין טיפין. בשותפות זו ניתנת לאדם אפשרות ויכולת לתקן – לבחור באהבה לבורא, בכדי להיות מאושר.

עליך לוותר על ההיגיון שלך, על הרצון לקבל – האגו, וכך תוכל להיות מאושר. מה ששומר עליך זו הברית, שאתה מוכן לוותר על עצמך.
התחייבות שגם כאשר לא מרגישים תענוג — שאז הגוף מתעורר ומסיט את האדם לשנות את ההשקפה — לשמור נאמנות.

מי שמקבל על עצמו ברית, כמו עם ישראל, אז השמים והארץ המתוקנים עומדים, ומי שלא שומר על הברית, עבורו השמים והארץ חרבים.
כאמור בכדי שתהיה בחירה, חובה שתהיה גם אפשרות להחריב, לא לקבל.

בראשית נוטריקון ברית-אש, ועליה נאמר אִם-לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא-שָׂמְתִּי. כל תרי"ב המצוות — בכדי לשמור על הברית. אם אדם אוהב את עצמו, הפרטיות, זה צד הגוי שבו. אומות העולם רצו לקבל תורה אך בלי התחייבות, כמו השקר שאומרים ברחוב "כל אחד והאמת שלו".
אומות העולם אלו החיצוניים, שרוצים לקבל רק לעצמם, מלכות שלא כלולה בבינה – בלי השפעה, פועלים רק מה שכיף להם, וכל חסד שעושים, לטובתם עושים. תפקיד האדם לפגוש את גוי שבתוכו, ולהעבירו לצד ישראל. לפגוש ברצון, ולהכלילו בבינה-השפעה. כל ירידה היא פגישה עם הדין, וכשפועלים בהתאם לברית — מתקדמים.

יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד = גימ' 13=אהבה. הברית היא הכניסה למקום אחד זה. מקום הכינוס של כל הנשמות שהתחייבו "נעשה ונשמע".
אמונה שלמה, בלי שום פקפוק — זו הברית. עליך לעשות תחבולות בכדי לעמוד בה, לא לשנות את ההשקפה, שחייבת להיות שלמה.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר ברא עלמין ומחריבן

בלי ברית אין אהבה!

למה ברא ה' עולמות ומחריבן? ומה המשמעות של זה בנפש האדם? לא יתכן שיש טעות בתכנון העולם, שהרי מהפועל השלם יוצאות פעולות שלמות. אלא יש בזה תכלית – בכוונה עשה כך ה', שנתן לנו חורבן כחלק מההתקדמות.

העולם פועל בעולה ויורד, מוות וחיים, סתירה ובניה — יש לזה שורש עליון, ולימוד שנותן לנו חוקים בסיסיים להבנת הנפש שבנויה כתשקיף של עולמות עליונים. בלי לחוש בחיסרון, לא נבוא לתקן. נפש האדם יכולה להכיל את התיקון בהדרגה טיפין טיפין. בשותפות זו ניתנת לאדם אפשרות ויכולת לתקן – לבחור באהבה לבורא, בכדי להיות מאושר.

עליך לוותר על ההיגיון שלך, על הרצון לקבל – האגו, וכך תוכל להיות מאושר. מה ששומר עליך זו הברית, שאתה מוכן לוותר על עצמך.
התחייבות שגם כאשר לא מרגישים תענוג — שאז הגוף מתעורר ומסיט את האדם לשנות את ההשקפה — לשמור נאמנות.

מי שמקבל על עצמו ברית, כמו עם ישראל, אז השמים והארץ המתוקנים עומדים, ומי שלא שומר על הברית, עבורו השמים והארץ חרבים.
כאמור בכדי שתהיה בחירה, חובה שתהיה גם אפשרות להחריב, לא לקבל.

בראשית נוטריקון ברית-אש, ועליה נאמר אִם-לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא-שָׂמְתִּי. כל תרי"ב המצוות — בכדי לשמור על הברית. אם אדם אוהב את עצמו, הפרטיות, זה צד הגוי שבו. אומות העולם רצו לקבל תורה אך בלי התחייבות, כמו השקר שאומרים ברחוב "כל אחד והאמת שלו".
אומות העולם אלו החיצוניים, שרוצים לקבל רק לעצמם, מלכות שלא כלולה בבינה – בלי השפעה, פועלים רק מה שכיף להם, וכל חסד שעושים, לטובתם עושים. תפקיד האדם לפגוש את גוי שבתוכו, ולהעבירו לצד ישראל. לפגוש ברצון, ולהכלילו בבינה-השפעה. כל ירידה היא פגישה עם הדין, וכשפועלים בהתאם לברית — מתקדמים.

יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד = גימ' 13=אהבה. הברית היא הכניסה למקום אחד זה. מקום הכינוס של כל הנשמות שהתחייבו "נעשה ונשמע".
אמונה שלמה, בלי שום פקפוק — זו הברית. עליך לעשות תחבולות בכדי לעמוד בה, לא לשנות את ההשקפה, שחייבת להיות שלמה.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר הקירטא (אבן הקֵלַע)

ה' מֶלֶךְ, ה' מָלַךְ, ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד.

עד כה לימד כיצד לכוון את הלב בשלושה קווים מצד האותיות, טעמים ונקודות. כעת מלמד הבחנה נוספת לכיוון הלב בתפילה — תיקון מצד הזמן, שהוא עבר הווה עתיד.

נקודת ימין חולם, חסד – ה' מֶלֶךְ זמן הווה. נקודת שמאל שורוק, השלמת כלים – ה' מָלַךְ זמן עבר. נקודת החיריק, קו אמצעי – ה' יִמְלוֹךְ גם בעתיד.

גם לאדם שחי רק את ההווה שמתאר את הגשמי, ומה שמעניין אותו זה רק הרגע, וחושב מצד הגוף — עדיין, מאחר וזה צד ימין שכן אפשר למשוך למטה חסדים, לכן גם לאדם כזה ניתן להרגיש ולתקן. ההווה יכול לתקן מעצם היכולת לפגוש את המקרה הפרטי, לבטל את השמאל, לרדת בכוח החסדים. קבלת התענוג בהווה בחינת הזמן, נותנת אפשרות לתקן. הכוח לסרב מאפשר להגיע להשפעה.

השמאל הוא המקום שאמרו בו לקמץ ולקצר בתפילה, כי הארתו סתום ואינו מגיע לעוה"ז, מרומז מָלַךְ עם נקודת קמץ. מָלַךְ בעבר ואין התחתונים יכולים לגעת בעבר וע"כ צריכים לקצר.

משמיענו בזה, שיש יחסים שונים בהשוואה של הנקודות הפרטיות — השאלות, מול הטעמים-התשובות. ע"כ לא יוכל כל אדם להשוותן, זולת היודע סודות עליונים: ידיעת הנקודות שמגלות את רצון האדם, צד הנקבה – מול הטעמים צד הזכר. הסוד הוא לקשר בין כל צורת חסד לבין כל רצון שמתגלה.

נקודה אמצעית, שה"ס קו המכריע – יִמְלוֹךְ בעתיד, מלא באופטימיות שמובטח להגיע לעוה"ז בגמר התיקון. חזון שאתה כפרט, כפוף לכלל- קו אמצע. בכל אדם מונח הצורך האמיתי לדבקות בהשם, זה הטעם שאותו צריך להרגיש.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר הקירטא (אבן הקֵלַע)

ה' מֶלֶךְ, ה' מָלַךְ, ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד.

עד כה לימד כיצד לכוון את הלב בשלושה קווים מצד האותיות, טעמים ונקודות. כעת מלמד הבחנה נוספת לכיוון הלב בתפילה — תיקון מצד הזמן, שהוא עבר הווה עתיד.

נקודת ימין חולם, חסד – ה' מֶלֶךְ זמן הווה. נקודת שמאל שורוק, השלמת כלים – ה' מָלַךְ זמן עבר. נקודת החיריק, קו אמצעי – ה' יִמְלוֹךְ גם בעתיד.

גם לאדם שחי רק את ההווה שמתאר את הגשמי, ומה שמעניין אותו זה רק הרגע, וחושב מצד הגוף — עדיין, מאחר וזה צד ימין שכן אפשר למשוך למטה חסדים, לכן גם לאדם כזה ניתן להרגיש ולתקן. ההווה יכול לתקן מעצם היכולת לפגוש את המקרה הפרטי, לבטל את השמאל, לרדת בכוח החסדים. קבלת התענוג בהווה בחינת הזמן, נותנת אפשרות לתקן. הכוח לסרב מאפשר להגיע להשפעה.

השמאל הוא המקום שאמרו בו לקמץ ולקצר בתפילה, כי הארתו סתום ואינו מגיע לעוה"ז, מרומז מָלַךְ עם נקודת קמץ. מָלַךְ בעבר ואין התחתונים יכולים לגעת בעבר וע"כ צריכים לקצר.

משמיענו בזה, שיש יחסים שונים בהשוואה של הנקודות הפרטיות — השאלות, מול הטעמים-התשובות. ע"כ לא יוכל כל אדם להשוותן, זולת היודע סודות עליונים: ידיעת הנקודות שמגלות את רצון האדם, צד הנקבה – מול הטעמים צד הזכר. הסוד הוא לקשר בין כל צורת חסד לבין כל רצון שמתגלה.

נקודה אמצעית, שה"ס קו המכריע – יִמְלוֹךְ בעתיד, מלא באופטימיות שמובטח להגיע לעוה"ז בגמר התיקון. חזון שאתה כפרט, כפוף לכלל- קו אמצע. בכל אדם מונח הצורך האמיתי לדבקות בהשם, זה הטעם שאותו צריך להרגיש.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר הקירטא (אבן הקֵלַע)

התפילה לא נועדה רק להקריא טקסט מסידור!

בתפילה יש להוסיף השתוקקות שעוזרת לכוון הלב לאהבת השם. לשם כך מלמד הזוהר מספר הנהגות באופן: אריכות התפילה מתבקשת, בשימוש באותיות, טעמים, ובמקביל בתקיעות השופר — כולם בכדי להביא את הלב לדבקות.

בתפילה יש להאריך רק במקום בו יש חסדים, ימין (חולם בניקוד- יש להרים את הקול), השתתפות התחתון, פרטים רבים המתפשטים לגוף. וכאן יבחן האדם מה הוא מוכן לתת, לשלם — מהו חלקו בשותפות. לכן גם בתקיעת השופר יש להאריך.

לקצר בתפילה כאשר אין חסדים-צד שמאל (שווא בניקוד – יש להנמיך את הקול), רק להחזיק באופן רעיוני בלי פירוט מרובה, שהרי היא מגיעה מהעליון בלי שיתוף התחתון. שברים בתקיעת השופר, אין להאריך בבעיות ותלונות.

קו אמצע — שלשלת בטעמים (חיריק בניקוד) לא להאריך ולא לקצר בתפילה, שילוב היכולת להראות את החיסרון משמאל, וגם את שלמות הימין — תרועה בשופר. בכדי להשיג את התכלית, עליך לעבוד בג' קווים, ובעיקר לעבוד בקו אמצע, בו מתגלים חסרונות — שניתן לתקן.

לתכלית שמכוונת את הרצון — משתמשים בטעמים, בנקודות מטעם ההשתוקקות, ובאורך התפילה, לפי העניין כאמור.
מגלה כאן הזוהר סודות עליונים על הקשר בין הטעמים לנקודות, ומספר הנהגות לאדם כיצד לכוון את ליבו לאביו שבשמים. בכל הנהגה יש ימין שמאל ואמצע – בצד הבורא שבנברא יש להאריך, ומצד הרצון לקבל יש לקצר.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר הקירטא (אבן הקֵלַע)

התפילה לא נועדה רק להקריא טקסט מסידור!

בתפילה יש להוסיף השתוקקות שעוזרת לכוון הלב לאהבת השם. לשם כך מלמד הזוהר מספר הנהגות באופן: אריכות התפילה מתבקשת, בשימוש באותיות, טעמים, ובמקביל בתקיעות השופר — כולם בכדי להביא את הלב לדבקות.

בתפילה יש להאריך רק במקום בו יש חסדים, ימין (חולם בניקוד- יש להרים את הקול), השתתפות התחתון, פרטים רבים המתפשטים לגוף. וכאן יבחן האדם מה הוא מוכן לתת, לשלם — מהו חלקו בשותפות. לכן גם בתקיעת השופר יש להאריך.

לקצר בתפילה כאשר אין חסדים-צד שמאל (שווא בניקוד – יש להנמיך את הקול), רק להחזיק באופן רעיוני בלי פירוט מרובה, שהרי היא מגיעה מהעליון בלי שיתוף התחתון. שברים בתקיעת השופר, אין להאריך בבעיות ותלונות.

קו אמצע — שלשלת בטעמים (חיריק בניקוד) לא להאריך ולא לקצר בתפילה, שילוב היכולת להראות את החיסרון משמאל, וגם את שלמות הימין — תרועה בשופר. בכדי להשיג את התכלית, עליך לעבוד בג' קווים, ובעיקר לעבוד בקו אמצע, בו מתגלים חסרונות — שניתן לתקן.

לתכלית שמכוונת את הרצון — משתמשים בטעמים, בנקודות מטעם ההשתוקקות, ובאורך התפילה, לפי העניין כאמור.
מגלה כאן הזוהר סודות עליונים על הקשר בין הטעמים לנקודות, ומספר הנהגות לאדם כיצד לכוון את ליבו לאביו שבשמים. בכל הנהגה יש ימין שמאל ואמצע – בצד הבורא שבנברא יש להאריך, ומצד הרצון לקבל יש לקצר.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר הקירטא (אבן הקֵלַע)

מתי להאריך ומתי לקצר בתפילה?

אנו באים לבנות את לב האדם, הקירטא, אבן הקלע שיש לכוון למטרה הנכונה, בעיקר ע"י תפילה שבאה בג' קווים.
יש מחלוקת לגבי אורך התפילה. כאשר משה התפלל על מרים צעק: אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ, וכשעלה להר לאחר חטא העגל כתוב: וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהוָה אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת-אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה–אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי כִּי-אָמַר יְהוָה, לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם — אֶתְנַפַּל לשון נפילה. כשיש נפילה, יודעים על מה להתפלל, חסר הקו האמצעי, הייחוד של ימין ושמאל.
כשאתה רוצה למשוך בג' קווים, לבוא כשותף, לגרום להשתוקקות, לבוא בתשובה, צריך תפילה ארוכה. כאשר הכול תלוי בעליון בלי עבודת התחתון, מספיקה תפילה קצרה.

שאלה נוספת: מהו המקשר בין שלמות-ראש, לחוסר שלמות גוף – הרצון לקבל? מלמד הרב"ש זצוק"ל שבין שני דברים יש ממוצא מחבר – גשר. כך בין מציאותנו בעולם השקר, לבין האמת, הגשר הוא האמת שאתה יודע שאתה נמצא בשקר.
הנברא בטבעו בחוסר שלמות — הגשר בינו לבין העליון הוא: שהתחתון יתנהג כבורא! לפעול כמו העליון, להשפיע, חסדים, זה הגשר בין הרצון לקבל לבין האור.
כוונה בתפילה אינה התרגשות סתם. אל תבקש בתפילה לאנוכיות, עזוב את הבעיות האישיות בצד, בקש על כלל ישראל, בקש להיות משפיע — זו פעולה כמו העליון.

בכדי לפתוח את הלב, צריך תפילה ארוכה תוך ויתור על הרצון שלך, שאתה מוכן לתת מעצמך.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר הקירטא (אבן הקֵלַע)

מתי להאריך ומתי לקצר בתפילה?

אנו באים לבנות את לב האדם, הקירטא, אבן הקלע שיש לכוון למטרה הנכונה, בעיקר ע"י תפילה שבאה בג' קווים.
יש מחלוקת לגבי אורך התפילה. כאשר משה התפלל על מרים צעק: אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ, וכשעלה להר לאחר חטא העגל כתוב: וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי יְהוָה אֵת אַרְבָּעִים הַיּוֹם וְאֶת-אַרְבָּעִים הַלַּיְלָה–אֲשֶׁר הִתְנַפָּלְתִּי כִּי-אָמַר יְהוָה, לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם — אֶתְנַפַּל לשון נפילה. כשיש נפילה, יודעים על מה להתפלל, חסר הקו האמצעי, הייחוד של ימין ושמאל.
כשאתה רוצה למשוך בג' קווים, לבוא כשותף, לגרום להשתוקקות, לבוא בתשובה, צריך תפילה ארוכה. כאשר הכול תלוי בעליון בלי עבודת התחתון, מספיקה תפילה קצרה.

שאלה נוספת: מהו המקשר בין שלמות-ראש, לחוסר שלמות גוף – הרצון לקבל? מלמד הרב"ש זצוק"ל שבין שני דברים יש ממוצא מחבר – גשר. כך בין מציאותנו בעולם השקר, לבין האמת, הגשר הוא האמת שאתה יודע שאתה נמצא בשקר.
הנברא בטבעו בחוסר שלמות — הגשר בינו לבין העליון הוא: שהתחתון יתנהג כבורא! לפעול כמו העליון, להשפיע, חסדים, זה הגשר בין הרצון לקבל לבין האור.
כוונה בתפילה אינה התרגשות סתם. אל תבקש בתפילה לאנוכיות, עזוב את הבעיות האישיות בצד, בקש על כלל ישראל, בקש להיות משפיע — זו פעולה כמו העליון.

בכדי לפתוח את הלב, צריך תפילה ארוכה תוך ויתור על הרצון שלך, שאתה מוכן לתת מעצמך.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר הקירטא (אבן הקֵלַע)

אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה.

כל העולמות נבנים מהמלכות, שעושה מידה, ושיעור כמה אור לקבל, ומה ניתן להפיק ממנו.
לב האדם, המלכות, הוא בחינת אבן הקלע שצריך להיות מכוון לאהבת השם. לצורך כך יש לפרוט את העבודה, ולכוון למטרה בחלקים, כמו בבניית פאזל. למלכות יש לה את תכונת החלוקה — יש לה שעור ומידה.
על האדם לשלוט ברצונותיו, ע"י עצירה בין הרצונות, מיון בשיעור והמידה, וסידור בהיררכיה בהתאם לאיכותם וחשיבותם ביחס למטרה.

רצון לתענוג מוטבע באדם, וכשבא למשוך אור, ע"י זיווג דהכאה, מופעל מסך שמאפשר שליטה בשיעור, מידה והפסק. בודקים מה צריך לקבל בהבחנה כמה ניתן להשפיע.
כך על האדם לשקול עם אילו רצונות לפעול, מתי לדחות ולעצור את הרצון בכל מיני מקומות בנפש. לפעול בספונטאניות רציונאלית, כאשר מקדימים לחלק בין רצון להשפיע לבין לקבל. לא להגיב אוטומאטית, אלא להפעיל מודעות ושליטה על התגובות, בכדי לכוון את אבן הקלע — הלב למטרה, דבקות בהשם יתברך.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר הקירטא (אבן הקֵלַע)

אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה.

כל העולמות נבנים מהמלכות, שעושה מידה, ושיעור כמה אור לקבל, ומה ניתן להפיק ממנו.
לב האדם, המלכות, הוא בחינת אבן הקלע שצריך להיות מכוון לאהבת השם. לצורך כך יש לפרוט את העבודה, ולכוון למטרה בחלקים, כמו בבניית פאזל. למלכות יש לה את תכונת החלוקה — יש לה שעור ומידה.
על האדם לשלוט ברצונותיו, ע"י עצירה בין הרצונות, מיון בשיעור והמידה, וסידור בהיררכיה בהתאם לאיכותם וחשיבותם ביחס למטרה.

רצון לתענוג מוטבע באדם, וכשבא למשוך אור, ע"י זיווג דהכאה, מופעל מסך שמאפשר שליטה בשיעור, מידה והפסק. בודקים מה צריך לקבל בהבחנה כמה ניתן להשפיע.
כך על האדם לשקול עם אילו רצונות לפעול, מתי לדחות ולעצור את הרצון בכל מיני מקומות בנפש. לפעול בספונטאניות רציונאלית, כאשר מקדימים לחלק בין רצון להשפיע לבין לקבל. לא להגיב אוטומאטית, אלא להפעיל מודעות ושליטה על התגובות, בכדי לכוון את אבן הקלע — הלב למטרה, דבקות בהשם יתברך.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר הקירטא ( אבן הקֵלַע)

המשימה לכוון את הלב לה'.

לנוקבא (הלב) יש שבעה מצבים, היא מתגדלת בהדרגה, כאשר הזיווג הוא בצורת האות א בסוד צמצום ב'.
האות א מכילה את האות וו באלכסון שהוא המסך. במצב קטנות צורתה כאות יוד תחת האות וו – , ובגדלות בצורה כזו .

כשהנוקבא עולה ומתגדלת עד הכתר, נאמר בה: אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה, שרק מראש הפינה של הנוקבא ניתן להתחיל לבנות אותה. כמו בזוגיות, על הנקבה להגיע לדרגה עצמאית בכדי להיות ראויה לזיווג.

בזמן תיקון, הרצון במצב עולה ויורד, וכאשר הרצון נגזר מהשכל, ניתן להתחיל להתקדם, במספר מדרגות. האות א' היא החיסרון הראוי לצמיחה, שהיא בנויה כצמצום ב'. הרצון הפרטי של כל אחד חייב להיות קשור לבינה, דומה לבורא.

קודם יש לתת מקום ללב, לרצון, אפשרות להרגיש עצמאות, ואז לכוון אותו לאהבת השם.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר הקירטא ( אבן הקֵלַע)

המשימה לכוון את הלב לה'.

לנוקבא (הלב) יש שבעה מצבים, היא מתגדלת בהדרגה, כאשר הזיווג הוא בצורת האות א בסוד צמצום ב'.
האות א מכילה את האות וו באלכסון שהוא המסך. במצב קטנות צורתה כאות יוד תחת האות וו – , ובגדלות בצורה כזו .

כשהנוקבא עולה ומתגדלת עד הכתר, נאמר בה: אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה, שרק מראש הפינה של הנוקבא ניתן להתחיל לבנות אותה. כמו בזוגיות, על הנקבה להגיע לדרגה עצמאית בכדי להיות ראויה לזיווג.

בזמן תיקון, הרצון במצב עולה ויורד, וכאשר הרצון נגזר מהשכל, ניתן להתחיל להתקדם, במספר מדרגות. האות א' היא החיסרון הראוי לצמיחה, שהיא בנויה כצמצום ב'. הרצון הפרטי של כל אחד חייב להיות קשור לבינה, דומה לבורא.

קודם יש לתת מקום ללב, לרצון, אפשרות להרגיש עצמאות, ואז לכוון אותו לאהבת השם.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר הקירטא ( אבן הקֵלַע)

המתפלל לסיפוק האישי לא נענה, או שמקבל בבחינת רָעָה חוֹלָה -עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ !

צריך לתקן את הלב שנגוע בחטא האדם הראשון. רשב"י הצליח בתיקון החטא בירידה למקום הנחש, כאשר לקח איתו חבלי הצלה: פנימיות התורה, ואהבת כלל ישראל. כעת – לכל אחד מאיתנו יש את הכוח לעשות זאת — לכוון את התפילה במדויק לאבינו שבשמים.

בירידה ההכרחית למקום הסכנה, אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק. בשלב ראשון החשש מהפסקה נובע שלא מקבלים את האור, לכן לא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים … כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. במדרגה השנייה — אהבה כבר מקבלים את האור, ובוודאי שלא יפסיק.

הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב – אתה תשופנו אמונה. הנחש תופס את האדם בעקבו, מצוות שאדם דש בעקביו, באמונתו, בודאי, ומכניס בו ספק נחשי — ניחוש. בסוד לָמָּה אִירָא, בִּימֵי רָע עֲו‍ֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי נוטריקון עקב י'. לקח את האות יוד מסוף המילה עֲקֵבַי, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, בראשית המילה, והפך אותה ל — יַעֲקֹב. תפקיד האדם להתגבר ולהפוך את הלב לבחינת ראש.

שלב ראשון יש לזכות באמונה בלי לתת לנחש להפריע, ועולים למדרגת השכל. שלב שני שוב לכרוע ברך לקבלת חסדים בלבד, להכניע את השכל ולעלות מעל טעם ודעת לדבקות בה'.

עליך להיות חזק, לצאת מדירת הקבע של הרצון לקבל, אל דירת ארעי, צילה דמהימנותה, לרכישת אמונה, לבחור בחסדים/השפעה, בניגוד לעצת הנחש שרוצה לקבל חוכמה/שפע במקום השפעה.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר הקירטא ( אבן הקֵלַע)

המתפלל לסיפוק האישי לא נענה, או שמקבל בבחינת רָעָה חוֹלָה -עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ !

צריך לתקן את הלב שנגוע בחטא האדם הראשון. רשב"י הצליח בתיקון החטא בירידה למקום הנחש, כאשר לקח איתו חבלי הצלה: פנימיות התורה, ואהבת כלל ישראל. כעת – לכל אחד מאיתנו יש את הכוח לעשות זאת — לכוון את התפילה במדויק לאבינו שבשמים.

בירידה ההכרחית למקום הסכנה, אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק. בשלב ראשון החשש מהפסקה נובע שלא מקבלים את האור, לכן לא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים … כִּי אָמַר אֱלֹהִים פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. במדרגה השנייה — אהבה כבר מקבלים את האור, ובוודאי שלא יפסיק.

הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב – אתה תשופנו אמונה. הנחש תופס את האדם בעקבו, מצוות שאדם דש בעקביו, באמונתו, בודאי, ומכניס בו ספק נחשי — ניחוש. בסוד לָמָּה אִירָא, בִּימֵי רָע עֲו‍ֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי נוטריקון עקב י'. לקח את האות יוד מסוף המילה עֲקֵבַי, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, בראשית המילה, והפך אותה ל — יַעֲקֹב. תפקיד האדם להתגבר ולהפוך את הלב לבחינת ראש.

שלב ראשון יש לזכות באמונה בלי לתת לנחש להפריע, ועולים למדרגת השכל. שלב שני שוב לכרוע ברך לקבלת חסדים בלבד, להכניע את השכל ולעלות מעל טעם ודעת לדבקות בה'.

עליך להיות חזק, לצאת מדירת הקבע של הרצון לקבל, אל דירת ארעי, צילה דמהימנותה, לרכישת אמונה, לבחור בחסדים/השפעה, בניגוד לעצת הנחש שרוצה לקבל חוכמה/שפע במקום השפעה.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר הקירטא ( אבן הקֵלַע)

אם הרשב"י צריך עזרה וגיבוי במקום הנחש, קל וחומר לחלשים כמונו שבקושי יכולים להתמודד עם זבוב!

רשב"י אומר: "האזינו העליונים והתאספו התחתונים, בעלי הישיבה של מעלה, ושל מטה. אליהו! אני משביע אותך, קבל רשות מהקב"ה, ורד כאן (וכן הוריד גם את חנוך-מטטרון וכל בעלי הישיבה שלו) כי מלחמה גדולה נזדמנה".
מלחמה בדרך השם – תיקון חטא הנחש!

כי אלו הצדיקים בעלי הזהר ובוודאי רשב"י, היו מחשבתם ודיבורם בבחינת מעשה ממש, שהם גוזרים והשם מקיים. צדיק יכול לשנות את כל העולם, כמו בעל הסולם שאמר שכעת יהיה גילוי לזוהר בעולם, ועצם האמירה הביאה לגילוי. לכן צריך ללכת אחרי הצדיק בהכרת תודה, באהבה, מסירות והתבטלות מוחלטת.

רשב"י הכין עצמו להלחם עם הנחש הקדמוני ולהכניעו, ע"י יחוד הקירטא, ופתח פתח בשביל העולם שידעו גם הם איך להכניע את הנחש. ונודע שאין אדם יכול לתקן במקום שאינו שם. עליו לרדת לפגוש את המציאות והעלות משם את הניצוץ, ואז הקליפה נעלמת.

בעטיו של נחש אדם חוטא, כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה-טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא. מזמן לו השם יתברך ניסיון דומה לחטא שפגם, ואם מצליח לעמוד בו, מעלה את הניצוץ שהיה בו. ההשגחה מפגישה אותנו עם הנקודות הללו, במיוחד בנושא תיקון הברית.
אסור לרדת לבור בלי חבלי הצלה שהם: הסולם לעלות, תרי"ג מצוות, הכרה ברורה, סביבה, גבולות, שעליך לשים על עצמך. חבלים מוצקים בעזרתם נוכל לעמוד בניסיון, ולא ליפול שוב. לתפוס בחבל אומר לקחת איתנו את הצדיק בלב, את חכמי ישראל — אחרת אי אפשר לעשות את המלחמה.

בכוונת התפילה צריך לקבל את הרצון הנקרא השכינה הקדושה באמונה מתוך בחירה. יש לבחור כל יום מחדש. בלימוד טעמי המקרא זרקא מקף שופר הולך סגולתא — מלמד הרשב"י כיצד יש להעלות תפלה בשני שלבים למקום אהבת השם, כמו אבן הקלע המוּקלעת (מכוונת) למטרה הידועה. בזמן תיקון לתקן במדרגת שמירה – יראה ולאחר מכן מדרגת זכירה – אהבה, שָׁמוֹר וְזָכוֹר.

הלב של יהודי צריך להיות מכוון לתכלית, כמו אבן הקלע. השם יתברך שלח לנו צדיקים לסלול הדרך ללמד מהי התכלית, ומהי הדרך בכדי להגיע אליה באופן כללי, ופרטי לכל אחד.
רשב"י תיקן את חטא הנחש, ומלמד שיש לתקן את המלכות ע"י יראה ואהבה.

בעולם זה עליך לרדת עם חבלים, שבלעדיהם בטוח תיפול. זכינו והחבלים שלנו הם אמונה והתכללות בצדיקים, שרשרת מפוארת מהרשב"י, הארי הקדוש, בעל הסולם, הרב"ש והרב הגאון אדם סיני שליט"א.

הדרך נסללה! דרכה ניתן לתקן תוך ירידה למקום התיקון, למפגש עם הנחש שבתוכנו, בגיבוי של חבלים מאסיביים. ושם לפעול בצורה חיובית, במקום בו נכשלנו בעבר.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר הקירטא ( אבן הקֵלַע)

אם הרשב"י צריך עזרה וגיבוי במקום הנחש, קל וחומר לחלשים כמונו שבקושי יכולים להתמודד עם זבוב!

רשב"י אומר: "האזינו העליונים והתאספו התחתונים, בעלי הישיבה של מעלה, ושל מטה. אליהו! אני משביע אותך, קבל רשות מהקב"ה, ורד כאן (וכן הוריד גם את חנוך-מטטרון וכל בעלי הישיבה שלו) כי מלחמה גדולה נזדמנה".
מלחמה בדרך השם – תיקון חטא הנחש!

כי אלו הצדיקים בעלי הזהר ובוודאי רשב"י, היו מחשבתם ודיבורם בבחינת מעשה ממש, שהם גוזרים והשם מקיים. צדיק יכול לשנות את כל העולם, כמו בעל הסולם שאמר שכעת יהיה גילוי לזוהר בעולם, ועצם האמירה הביאה לגילוי. לכן צריך ללכת אחרי הצדיק בהכרת תודה, באהבה, מסירות והתבטלות מוחלטת.

רשב"י הכין עצמו להלחם עם הנחש הקדמוני ולהכניעו, ע"י יחוד הקירטא, ופתח פתח בשביל העולם שידעו גם הם איך להכניע את הנחש. ונודע שאין אדם יכול לתקן במקום שאינו שם. עליו לרדת לפגוש את המציאות והעלות משם את הניצוץ, ואז הקליפה נעלמת.

בעטיו של נחש אדם חוטא, כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה-טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא. מזמן לו השם יתברך ניסיון דומה לחטא שפגם, ואם מצליח לעמוד בו, מעלה את הניצוץ שהיה בו. ההשגחה מפגישה אותנו עם הנקודות הללו, במיוחד בנושא תיקון הברית.
אסור לרדת לבור בלי חבלי הצלה שהם: הסולם לעלות, תרי"ג מצוות, הכרה ברורה, סביבה, גבולות, שעליך לשים על עצמך. חבלים מוצקים בעזרתם נוכל לעמוד בניסיון, ולא ליפול שוב. לתפוס בחבל אומר לקחת איתנו את הצדיק בלב, את חכמי ישראל — אחרת אי אפשר לעשות את המלחמה.

בכוונת התפילה צריך לקבל את הרצון הנקרא השכינה הקדושה באמונה מתוך בחירה. יש לבחור כל יום מחדש. בלימוד טעמי המקרא זרקא מקף שופר הולך סגולתא — מלמד הרשב"י כיצד יש להעלות תפלה בשני שלבים למקום אהבת השם, כמו אבן הקלע המוּקלעת (מכוונת) למטרה הידועה. בזמן תיקון לתקן במדרגת שמירה – יראה ולאחר מכן מדרגת זכירה – אהבה, שָׁמוֹר וְזָכוֹר.

הלב של יהודי צריך להיות מכוון לתכלית, כמו אבן הקלע. השם יתברך שלח לנו צדיקים לסלול הדרך ללמד מהי התכלית, ומהי הדרך בכדי להגיע אליה באופן כללי, ופרטי לכל אחד.
רשב"י תיקן את חטא הנחש, ומלמד שיש לתקן את המלכות ע"י יראה ואהבה.

בעולם זה עליך לרדת עם חבלים, שבלעדיהם בטוח תיפול. זכינו והחבלים שלנו הם אמונה והתכללות בצדיקים, שרשרת מפוארת מהרשב"י, הארי הקדוש, בעל הסולם, הרב"ש והרב הגאון אדם סיני שליט"א.

הדרך נסללה! דרכה ניתן לתקן תוך ירידה למקום התיקון, למפגש עם הנחש שבתוכנו, בגיבוי של חבלים מאסיביים. ושם לפעול בצורה חיובית, במקום בו נכשלנו בעבר.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תְּפִלָּה לְעָנִי

במקום לבכות על המזל, תראה לה' שאתה רוצה חיים רוחניים – והמזל ישתנה!

האם בנים חיים ומזונות תלויים במזל?
המזל – גרמי השמים, הם האמצעים דרכם מנהיג ה' את העולם כולל ישראל. עצם החיים זה רצון טבוע באדם, מזונות זה לקיום, בנים זה עניין של הבנה.
אדם בטבעו הוא בת, ועליו לקנות טבע חדש — להיות בן, להיות מסוגל לא לקבל ברצון לסיפוק אישי, אלא ברצון לקשר. כך יוכל להוליד נשמה-הבנה חדשה בתפיסה שלו.
ישראל, יכולים לעלות מעבר לגשמיות ולבוא לעולם רוחני, לעבור למזל גבוה. תלוי באדם לשנות את מזלו — ההשגחה. כאשר המזון שלך הוא פנימיות התורה, חייך רוחניים, אז הבנים זה קשר של קדושה.

בנים חיים ומזונות כנגד ישראל תורה ותפילה, נמשכים לתחתונים רק מצד עמוד האמצעי שהוא נקרא בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל. עמוד אמצעי זה הכלל, הנק' עץ החיים שהכל נמצא בו, בלעדיו אין את ההמשכה הזו.

תפילה זה זיווג ועל כן שייכת לבנים. היא נחשבת לקרבן, שמקרבת את השכינה לזווג – וַתֹּאמֶר אֶל-יַעֲקֹב הָבָה-לִּי בָנִים וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי. אם אין לי רוחניות, למה לי חיים. אומרת רחל: תן לי תפילה, תן לי קשר. הזיווג שלנו עם ה' יכול לבוא במקום השקט — תפילת י"ח, שזה מושך בנים, דהיינו הבנות של קדושה.
אדם שאינו פועל את הרצונות בחינת ישר-אל, איננו חי, מאחר ונקודת האהבה הפנימית לא פועלת בו.

חיים זה אור חוכמה, הנמשך למטה מהשכינה, ע"י שמעלים ביקוש לאור חוכמה למלכות. אם אתה רוצה להזין את בחינת השכינה, שהיא הרגש הכלל שלך, מקום האני המשותף, האהבה, קו אמצע — עליך ללמוד פנימיות התורה. שהיא מעין אוכל שתמיד משֹביע, אך אף פעם לא סותם את התיאבון. כמה שתאכל יותר, תרגיש נפלא, ועוד עושה אותך קליל.

כאשר אדם רוצה להעלות רצון, עליו לפרוט אותו, דרך הפרטים לבוא אל הכלל. את התפילה יש להעלות בכל התנועות: האותיות/הרצונות, הנקודות המייצרות תנועה לרצונות, והטעמים – התענוג מהאמת.
בכל התפילות והבקשות יש לכוון לכלל, כל 10 הספירות, אחרת הקבלה חלקית. הקורבן מקרב, ע"י שמוכן להקריב את בחינות דומם צומח חי שבו, למען צד האדם.

אם חלילה בחרת והמזל שלך הוא של גוי — אז מה שנותנים לך זה חיים גשמיים. אם אתה יהודי, איזה חיים תקבל, תלוי מה אתה מוכן לשלם, כמה אגו תקריב בכדי לקבל חיים אמיתיים. האם אתה רוצה להזין את השכינה או את הכלב שהוא הרצון לסיפוק אישי?

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תְּפִלָּה לְעָנִי

במקום לבכות על המזל, תראה לה' שאתה רוצה חיים רוחניים – והמזל ישתנה!

האם בנים חיים ומזונות תלויים במזל?
המזל – גרמי השמים, הם האמצעים דרכם מנהיג ה' את העולם כולל ישראל. עצם החיים זה רצון טבוע באדם, מזונות זה לקיום, בנים זה עניין של הבנה.
אדם בטבעו הוא בת, ועליו לקנות טבע חדש — להיות בן, להיות מסוגל לא לקבל ברצון לסיפוק אישי, אלא ברצון לקשר. כך יוכל להוליד נשמה-הבנה חדשה בתפיסה שלו.
ישראל, יכולים לעלות מעבר לגשמיות ולבוא לעולם רוחני, לעבור למזל גבוה. תלוי באדם לשנות את מזלו — ההשגחה. כאשר המזון שלך הוא פנימיות התורה, חייך רוחניים, אז הבנים זה קשר של קדושה.

בנים חיים ומזונות כנגד ישראל תורה ותפילה, נמשכים לתחתונים רק מצד עמוד האמצעי שהוא נקרא בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל. עמוד אמצעי זה הכלל, הנק' עץ החיים שהכל נמצא בו, בלעדיו אין את ההמשכה הזו.

תפילה זה זיווג ועל כן שייכת לבנים. היא נחשבת לקרבן, שמקרבת את השכינה לזווג – וַתֹּאמֶר אֶל-יַעֲקֹב הָבָה-לִּי בָנִים וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי. אם אין לי רוחניות, למה לי חיים. אומרת רחל: תן לי תפילה, תן לי קשר. הזיווג שלנו עם ה' יכול לבוא במקום השקט — תפילת י"ח, שזה מושך בנים, דהיינו הבנות של קדושה.
אדם שאינו פועל את הרצונות בחינת ישר-אל, איננו חי, מאחר ונקודת האהבה הפנימית לא פועלת בו.

חיים זה אור חוכמה, הנמשך למטה מהשכינה, ע"י שמעלים ביקוש לאור חוכמה למלכות. אם אתה רוצה להזין את בחינת השכינה, שהיא הרגש הכלל שלך, מקום האני המשותף, האהבה, קו אמצע — עליך ללמוד פנימיות התורה. שהיא מעין אוכל שתמיד משֹביע, אך אף פעם לא סותם את התיאבון. כמה שתאכל יותר, תרגיש נפלא, ועוד עושה אותך קליל.

כאשר אדם רוצה להעלות רצון, עליו לפרוט אותו, דרך הפרטים לבוא אל הכלל. את התפילה יש להעלות בכל התנועות: האותיות/הרצונות, הנקודות המייצרות תנועה לרצונות, והטעמים – התענוג מהאמת.
בכל התפילות והבקשות יש לכוון לכלל, כל 10 הספירות, אחרת הקבלה חלקית. הקורבן מקרב, ע"י שמוכן להקריב את בחינות דומם צומח חי שבו, למען צד האדם.

אם חלילה בחרת והמזל שלך הוא של גוי — אז מה שנותנים לך זה חיים גשמיים. אם אתה יהודי, איזה חיים תקבל, תלוי מה אתה מוכן לשלם, כמה אגו תקריב בכדי לקבל חיים אמיתיים. האם אתה רוצה להזין את השכינה או את הכלב שהוא הרצון לסיפוק אישי?

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תְּפִלָּה לְעָנִי

לא מספיק תו"מ בכדי להיות רוחני, צריך גם יראה ואהבה!

נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע: נַעֲשֶׂה כלים וְנִשְׁמָע – לקיים את מטרת הבריאה. זֶה-שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר — שמירה וזכירה גם במצבי ירידה.

לכאורה רמ"ח מצוות עשה זה יותר משס"ה לא תעשה, אהבה גדולה מיראה, אם כן אז למה צריך מצוות לא תעשה?
היות ואנו נבראים, יש בנו צד שצריך להתגבר על המציאות העצמית, ולהקדים שמירה למצוות עשה, כמו עבד שמחויב במצוות עשה, ורק לאחר שמשתחרר חייב בכל המצוות.

בקריאת שמע יש רמ"ח תיבות, כנגד אות ה משם הויה, רמ"ח מ"ע בסוד אהבה. ושס"ה ל"ת אינם מאירים בהם, כי הם באות מאות י' ולכן תיקנו חז"ל בתפילה: "הבוחר בעמו ישראל באהבה". רמ"ח מצות עשה כלולות באברהם = גימ' 248 שנאמר בו זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי. זה אומר שתפיסת האהבה צריכה להיות דרך החסד. אהבה יותר שלמה זו תפיסת יצחק, עליו נאמר בפעם הראשונה בתורה וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ.

השימוש ביצחק, קו שמאל – רצון לקבל גבוה יותר, אך יש בו יותר סכנה מהמקטרגים בסוד פחד יצחק. אבל תפארת – קו אמצעי הכולל את אברהם שהוא אותיות ו"ה, ואת יצחק שהוא י"ה. ולפיכך נאמר ביעקב וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו.

ע"י העסק ברמ"ח מ"ע אנו ממשיכים אהבת חסד, ומאחר והדינים לא נאחזים בקו ימין וניתן להשלימם. אלא על ידי העסק בשמירה גדולה בשס"ה ל"ת, ממשיכים הארת החכמה מקו שמאל, שה"ס פחד יצחק, ומוחין הללו ה"ס תפילין הנקראים עֹז, שעליהם נאמר מִגְדַּל-עֹז שֵׁם יְהוָה.
והנה עתה נשלמו המוחין בשביל הנשמות בהארת החכמה, אבל אין התחתונים מקבלים אלא רק מקו אמצעי, תפארת – יעקב שנאמר רק בו וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו.

כל עבודת האדם בנויה מ- 4 חלקים אהבה יראה תורה ומצוות. רק כאשר יעקב עולה לדרגת ישראל, להכרה עליונה, כשפועל במצוות עשה וב ל.ת במסגרת של תודעה המחוברת להכרת אמת — מגיע לשלמות. מדרגת או"א שהיא הכרה ברורה ואבן היסוד בהתקדמות רוחנית.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תְּפִלָּה לְעָנִי

לא מספיק תו"מ בכדי להיות רוחני, צריך גם יראה ואהבה!

נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע: נַעֲשֶׂה כלים וְנִשְׁמָע – לקיים את מטרת הבריאה. זֶה-שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר — שמירה וזכירה גם במצבי ירידה.

לכאורה רמ"ח מצוות עשה זה יותר משס"ה לא תעשה, אהבה גדולה מיראה, אם כן אז למה צריך מצוות לא תעשה?
היות ואנו נבראים, יש בנו צד שצריך להתגבר על המציאות העצמית, ולהקדים שמירה למצוות עשה, כמו עבד שמחויב במצוות עשה, ורק לאחר שמשתחרר חייב בכל המצוות.

בקריאת שמע יש רמ"ח תיבות, כנגד אות ה משם הויה, רמ"ח מ"ע בסוד אהבה. ושס"ה ל"ת אינם מאירים בהם, כי הם באות מאות י' ולכן תיקנו חז"ל בתפילה: "הבוחר בעמו ישראל באהבה". רמ"ח מצות עשה כלולות באברהם = גימ' 248 שנאמר בו זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי. זה אומר שתפיסת האהבה צריכה להיות דרך החסד. אהבה יותר שלמה זו תפיסת יצחק, עליו נאמר בפעם הראשונה בתורה וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ.

השימוש ביצחק, קו שמאל – רצון לקבל גבוה יותר, אך יש בו יותר סכנה מהמקטרגים בסוד פחד יצחק. אבל תפארת – קו אמצעי הכולל את אברהם שהוא אותיות ו"ה, ואת יצחק שהוא י"ה. ולפיכך נאמר ביעקב וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו.

ע"י העסק ברמ"ח מ"ע אנו ממשיכים אהבת חסד, ומאחר והדינים לא נאחזים בקו ימין וניתן להשלימם. אלא על ידי העסק בשמירה גדולה בשס"ה ל"ת, ממשיכים הארת החכמה מקו שמאל, שה"ס פחד יצחק, ומוחין הללו ה"ס תפילין הנקראים עֹז, שעליהם נאמר מִגְדַּל-עֹז שֵׁם יְהוָה.
והנה עתה נשלמו המוחין בשביל הנשמות בהארת החכמה, אבל אין התחתונים מקבלים אלא רק מקו אמצעי, תפארת – יעקב שנאמר רק בו וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו.

כל עבודת האדם בנויה מ- 4 חלקים אהבה יראה תורה ומצוות. רק כאשר יעקב עולה לדרגת ישראל, להכרה עליונה, כשפועל במצוות עשה וב ל.ת במסגרת של תודעה המחוברת להכרת אמת — מגיע לשלמות. מדרגת או"א שהיא הכרה ברורה ואבן היסוד בהתקדמות רוחנית.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תְּפִלָּה לְעָנִי

בכדי לפתוח שערי תפילה, לא מספיק תורה ומצוות, אלא יש להוסיף יראה ואהבה!

אומר הזוהר: וכמה שומרי שערים נמצאים אל ההיכלות, שהם מקבלים התפלה, וכל תפלה אינה נכנסת אלא במידה ומשקל. מדה (מידות האדם) דהיינו אור חסדים, משקל אור חוכמה, להיותם נמשכים בסוד שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. ואם אין המידה והמשקל בכל השלמות אין התפלה מקובלת. חייבים יראה ואהבה!

כאשר מכוונים נכון את הלב, לפי תבנית ההשקפה האמונית, אין מי שיעמוד לפני שער התפלה למנוע אותה מלהתקבל, ועליו נאמר: לֹא-יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר. יתגברו על הבושה, מאחר ויש להם כלי יראה ואהבה הראויים להיכנס לפתח בשער המלך. מתגבר על מידת הבושה, שלא רוצה להיות מקבל בעמ"נ לקבל, ובונה כלי השפעה כדי שיכול להיכלל ביראה ואהבה, אחרת הקליפות שעיקר אחיזתן הוא בשער, חומסות את התפילה. וכאשר כן ממשיך המוחין של מדה ומשקל, אז נאמר עליו: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ, דהיינו שכל הקליפות והמקטרגים בורחים ומסתלקים והתפלה מתקבלת.

התפלה היא מלכות היא מצווה — אות ה אחרונה בשם הויה. אות וו בשם – תורה שהוא הקב"ה, שאין לאפשר הפסקה ביניהם, שזהו מקום לקליפות. לכן לפני כל תפילה מכוונים את הייחוד: לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילו.
הייחוד המתבקש הוא בין כוונת הלב לבין המוח – השקפה אמונית, שהלב יהיה מכוון לאהבת השם. בלי המידה והמשקל, מגיעים לבחינת "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" שמפאת חוסר יראתו, הוא בחינת נרגן. מכאן שצריכים להעלות התורה והמצווה על ידי יראה ואהבה.

כפי תבנית שלמות האצילות ושם הויה, יש לפעול במסגרת תורה מצווה אהבה ויראה. שאז נכללים מצוות עשה ול"ת בשם הויה, בסוד הכתוב זֶה-שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר. שְּׁמִי +יה=גימ' שס"ה, זִכְרִי +וה= גימ' רמ"ח. כוללים את כל התרי"ג. ניתן להשיג זאת ע"י ביטול לרב (לא כיועץ) ואהבת חברים.

תו"מ במסגרת יראה ואהבה — זה הבסיס דרכו צריך לעבוד, וזו השלמות הראויה לבוא לתפילה, ללא זה השערים סגורים.

"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams

מאמר תְּפִלָּה לְעָנִי

בכדי לפתוח שערי תפילה, לא מספיק תורה ומצוות, אלא יש להוסיף יראה ואהבה!

אומר הזוהר: וכמה שומרי שערים נמצאים אל ההיכלות, שהם מקבלים התפלה, וכל תפלה אינה נכנסת אלא במידה ומשקל. מדה (מידות האדם) דהיינו אור חסדים, משקל אור חוכמה, להיותם נמשכים בסוד שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. ואם אין המידה והמשקל בכל השלמות אין התפלה מקובלת. חייבים יראה ואהבה!

כאשר מכוונים נכון את הלב, לפי תבנית ההשקפה האמונית, אין מי שיעמוד לפני שער התפלה למנוע אותה מלהתקבל, ועליו נאמר: לֹא-יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר. יתגברו על הבושה, מאחר ויש להם כלי יראה ואהבה הראויים להיכנס לפתח בשער המלך. מתגבר על מידת הבושה, שלא רוצה להיות מקבל בעמ"נ לקבל, ובונה כלי השפעה כדי שיכול להיכלל ביראה ואהבה, אחרת הקליפות שעיקר אחיזתן הוא בשער, חומסות את התפילה. וכאשר כן ממשיך המוחין של מדה ומשקל, אז נאמר עליו: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ, דהיינו שכל הקליפות והמקטרגים בורחים ומסתלקים והתפלה מתקבלת.

התפלה היא מלכות היא מצווה — אות ה אחרונה בשם הויה. אות וו בשם – תורה שהוא הקב"ה, שאין לאפשר הפסקה ביניהם, שזהו מקום לקליפות. לכן לפני כל תפילה מכוונים את הייחוד: לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילו.
הייחוד המתבקש הוא בין כוונת הלב לבין המוח – השקפה אמונית, שהלב יהיה מכוון לאהבת השם. בלי המידה והמשקל, מגיעים לבחינת "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" שמפאת חוסר יראתו, הוא בחינת נרגן. מכאן שצריכים להעלות התורה והמצווה על ידי יראה ואהבה.

כפי תבנית שלמות האצילות ושם הויה, יש לפעול במסגרת תורה מצווה אהבה ויראה. שאז נכללים מצוות עשה ול"ת בשם הויה, בסוד הכתוב זֶה-שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר. שְּׁמִי +יה=גימ' שס"ה, זִכְרִי +וה= גימ' רמ"ח. כוללים את כל התרי"ג. ניתן להשיג זאת ע"י ביטול לרב (לא כיועץ) ואהבת חברים.

תו"מ במסגרת יראה ואהבה — זה הבסיס דרכו צריך לעבוד, וזו השלמות הראויה לבוא לתפילה, ללא זה השערים סגורים.