פיקודי קר-קרב

הֵיכַל רָצוֹן תִּפְאֶרֶת

כדי לבנות אהבה יש לפעול את מידת החסד.

בהיכל זה מעוררים את האהבה ומייצרים את ההשתוקקות.

ההיכל השישי, נקרא היכל הרצון, רצון הנקרא מוצָא פי ה', שמחה של דבקות הכול. רצון של כל הרצונות, כמ"ש: כחוט השָׁני שפתותייך, רצון של כל הנשמות היוצאות ממוצא פי ה'.

בהיכל הרצון מתמלאות כל השאלות וכל הבקשות שבעולם, משום שהוא רצון כל הרצונות, כשנמצאות נשיקין אז נקרא עת רצון. וכשהתפילות עולות, אז עת רצון הוא להימצא. וע"ז כתוב: ואני תפילתי לךָ ה' עת רצון. שהוא חיבור בנשיקין. הנשיקין גורמים להשתוקקות דהיינו לרצון מורגש

כאשר מתפללים למלאך יש להתחבר למקום הנפשי הפנימי ושם לבקש. ישנם זמנים של עת רצון כמו למשל פתיחת ההיכל במנחה של שבת, שזו מדרגת יחידה, שהיא המקום של היחד.

יישָקני מנשיקות פיהו שזו מדרגה של זיווג רוחני המגביר את ההשתוקקות. זהו זיווג המעורר את הזיווג הנק' דודים ולכן הוא נישוק פה אל פה של צד הזכר וצד הנקבה. אין נשיקין של שמחה ואהבה, אלא כשמתדבקים זה בזה, פה בפה, רוח ברוח.  אהבת רעים היא אהבה של רעים המתבקים זה בזה ואינם נפרדים עולם. זו אהבה תמידים כמו אהבת אחים. אהבה בין איש לאישה היא אהבת דודים, אהבה מתפרצת שבאה על הרצון לקבל ולא על הרצון להשפיע, במדרגת חוכמה, ותהיה רק בגמר תיקון. אהבת רעים היא בין שנים שיש ביניהם דימיון ואהבת דודים היא שנים המשלימים זה את זה.

להיכל זה זוכים להגיע נשמות עליונות, כגון רבי עקיבא וחבריו, הרוגי מלכות, כי מרוב קדושתן לא היו צריכים לזה. כך גם נשמות של יהודים שנהרגו רק על עצם היותם יהודים.

פיקודי קצא-קצג

הֵיכַל זְכוּת גְּבוּרָה

יש באדם צד שהוא מעין נביא היכול בהשארה עליונה לקבל מסרים מלמעלה. ישנם ממונים להעברת המסרים, ישנם כאלו הבאים לעזור לאדם להיטהר מגאוותו. אך ישנם גם ממונים מהיכלות הטומאה שבאים להטות את האדם לדרך הרע, כדי להביאו למצב שמהר יותר יבחין במצבו. וישנם ממונים שבאים לפדות את האדם כשהוא חולה, ואז דנים אותו ויכולים לרפא אותו.

תרא  ב' אורות העומדים לפני השבעים, תמיד מעידים עדות, וכותבים כתבי דין של זכות או של חוב. אלו השבעים גוזרים גזרות ודנים דינים. וכל הדינים שבעולם, הן לטוב והן לרע, כאן הם.

תרב  רוח זכות אל, רשומות בו ג' אותיות יה"ו, המתדבקות בו מלמעלה. כאשר אלו האותיות מתדבקות במקום הזה של הדבקות של זכר בנוקבא, כי יה"ו הם חג"ת, והם זכר, וזכות אל, הוא נוקבא, אז נרשמו ברוח זכות אל אלו האותיות. וכאן אמר דוד, ואלֹהַי לְצוּר מַחְסִי.ואלהי אותיות אל יה"ו, שהוא הרוח אל, והאותיות הרשומות בו נקראות יה"ו. אלו הם ג' צדדים של האורות, ג"פ ע"ב שבימין ובשמאל ובאמצע, שימין ושמאל הם י"ה, והאמצעי הפנימי הוא ו'.

תרג  לאח"כ יוצא אור אחד המאיר לד' צדדים, אור זה מוציא ג' אורות אחרים שהם ג' בתי דין. ע"ב אורות ראשונים הם לדיני נפשות, וג' בתי דין הם לדברים אחרים, שאינם דיני נפשות. ולפי זה נמצא שג' בתי דין אלו הם ב' ע"ב החיצוניים, שלימין ולשמאל. אלו ג' בתי דין מתחלקים מע"ב פנימיים, לדון בדברי העולם, בעושר, בעניות, במחלות, בבריאות השלמות. כי אלו ארבעה היכלות מתוקנים גם לכל אלו דינים אחרים. ב' היכלות הם לב' צדדי האור האחרים, כלומר ב' ע"ב שלצד ימין ולצד שמאל, שהם ג' בתי דין, הדנים דינים אחרים. והיכל אחד לכל אלו בעלי עיניים, שעושים חשבון מכל מעשי העולם, אפילו דיני נפשות, שהוא ע"ב האמצעי הפנימי. והיכל אחד לסופרים אחרים, שהם תחת אלו הראשונים הפנימיים. אלו ארבעה היכלות כלולים בהיכל זכות.

תרד  בכל פתח שבאלו היכלות יש ממונה אחד. בפתח הראשון ממונה גזריאל, ממונה על הדינים שנידונו ונגזרו, לגלות אותם לממונה הראשון סנסניה, העומד בחוץ לפתח הזה, שממנו לוקח ממונה האחר, העומד על היכל הס"א, ועומד על מחלת אסכרה שבילדים.

תרה  הממונה גזריאל לוקח הדבר, שב"ד הפנימי גזר, ומודיע לממונה סנסניה, שמחוץ לפתח. וכל אלו הכרוזים מכריזים ואומרים בכל הרקיעים, כך וכך נגזר מבית המלך. עד שלוקחים הדבר בהיכל השלישי, שלמטה, ומשם יוצאים ומכריזים הדבר, עד שנשמע בכל הרקיעים התחתונים, ויורדים ומודיעים הדבר לכולם שלמטה.

תרו  ולוקחים הדבר כל התחתונים ממדרגה למדרגה, אפילו עוף השמיים ועוף הארץ לוקחים הדבר ומודיעים בעולם. עד שלוקחים הדבר כל אלו מעוררי דין ומשפט, ונראים לבני אדם בחלום. והדבר בא לזמן קרוב.

תרז  ולפעמים, שהדבר נצרך לדעת למלכי הארץ, הממונים לזון ולהנהיג עמים, מודיעים הדבר עד הרקיע שבו השמש שלמטה, והדבר עומד שם, עד שממוני השמש, שהתמנו על השמש, לוקחים הדבר ומודיעים אל הממונים העליונים שבס"א, והם מודיעים הדבר למלכי ארץ, שהם בצד שלהם.

תרח  וכשהיו נביאים בישראל, היו לוקחים הנבואה שלהם מב' העמודים העליונים, נו"ה, אשר התורה, ז"א, סמוכה עליהם. ואחר שהסתלקו הנביאים מהעולם, ובאו בעלי מראה ובעלי החלום, היו לוקחים הדבר ממקומו. וכשהיו מלכים בישראל, והנביאים הסתלקו, ובעלי החלום והמראה לא נמצאו, מודיעים הדבר לאלו המלכים, מהפתח הראשון שבהיכל הזה.

תרט  ואיך מלכי ישראל לוקחים הדבר מהמקום הגבוה ההוא והרי הם לא נביאים? כל מדרגה וכל פתח יש להם בחוץ ממונים ידועים, שהתמנו בכל אלו הרקיעים, עד שיורדים למטה ברקיעים התחתונים, ומודיעים הדבר לאלו שצריכים. כי משום שמאלו היכלות, שהם בצד הקדושה והאמונה, נפרדות מדרגות למטה, כולן באמונה, ויורדות מדרגות עד שפורחות בעוה"ז, והתמנו בו. הנביאים היו מקבלים נבואתם מנצח הוד, ולאחר שהסתלקו הנביאים המלכים היו לוקחים את ההוראות מהממונים העליונים.

תרי  חלק מהממונים הם לשמור בני אדם מהס"א, מנזקי העולם, ובדרכים שהולכים, לעזור לבני אדם, כשבאים להיטהר וכל הבא להיטהר מסייעין בידו, לעשות אותות וניסים בעולם. וחלק מהם עומדים להביט במעשי בני אדם, להעיד עדות למעלה. וכן נפרדות כמה מדרגות לבחינותיהן, והכול באמונה העליונה, בקדושה העליונה. יש עניין מיוחד שכל מדרגה תפעל לצורך התחתונים. וצריך האדם להיזהר לא להיטמא, שהבא להיטמא פותחים לו

תריא  כעין זה בס"א, צד הטומאה, מתפרדות מהיכלות הטומאה, מדרגות למטה. כולן מדרגות להרע ולהדיח העולם: להטות בני אדם מדרך טוב לדרך רע, לטמא לאותם בני אדם שבאו להיטמא. בן אדם שבא להיטמא, מטמאים אותו בעוה"ז ומטמאים אותו בעולם ההוא. והן הנקראות צואה רותחת. כמ"ש: צא תאמר לו. ואלו המדרגות עומדות לטמא ביותר. ומשום זה הן תמיד כנגד אלו הבאים להיטמא.

תריב  בפתח השני לצד ימין ממונה דַהריאל, להכניס כל הזכויות שזכו בהם בני אדם, כדי שהאדם יהיה נידון עליהם לטוב. כשהזכויות מרובות על עוונות, אז הממונה דהריאל, ממונה על השכר והחלק של אלו זכויות ושכרן הטוב. ממונה זה גם מביא את הזכויות לבית הדין וגם על השכר הטוב להולכים בדרך הישר

תריג  ומוציא הדין לטוב, וממנה הממונה פדיאל, שבהיכל השלישי, ואומר לו, פדָעֵהו מרדת שחת. משום שכאשר האדם נמצא בערשׂ דווי, ונתפש בבית האסורים של המלך, אז נידון האדם. וכל הזכויות וכל החוב שעשה בעוה"ז, הכול נכנס בהיכל הזה להישפט שם.

תריד  וכשנידון לטוב, בפתח הזה יוצא דינו לטוב, לימינו של ממונה דהריאל, העומד בפתח הזה, ומודיעים דינו לטוב, עד שניצל ונרפא מחוליו, ויורד הדין דרך כל הממונים, שהם מדרגות, שנודעו לטוב למטה, מדרגות אחר מדרגות, עד שמגיע לאדם בעוה"ז. והכול, בין לטוב ובין לרע, נידון האדם ההוא מבית המלך.

כשפסקה הנבואה, יש ואדם חווה מסרים מהממונים העליונים, כאשר זה תלוי ברמת הזכות והטהרה שלו, כלומר כל אחד חווה את המסר לפי לבושיו.

תרטו  בפתח השלישי לצד שמאל ממונה גדיאל, להכניס כל העבירות וכל הרעות שהאדם סר אחריהן בעוה"ז, ומוריד אותן למאזניים לשקול אותן, באלו הזכויות שנכנסו בידי הממונה דהריאל.

תרטז  המאזניים האלו עומדים בפתח הרביעי, ושם נשקלים זכויות ועבירות יחד. מי שמנצח מהם, יש לו ממונים באותו הצד. אם הזכויות מנצחות, כמה ממונים בצד ימין לוקחים הדין ומעבירים רעות ומחלות מאותו האדם עד שניצל. ואם העבירות מנצחות, יש לו כמה ממונים בצד שמאל, עד שהס"א לוקח הדבר, וכל אלו מעוררי דין וחוק, עד שנחלש מזלו. ואז יורד הצד ההוא, ולוקח את נשמתו דהיינו את התענוג מהיחד, מהאמת. אשרי חלקם של צדיקים בעוה"ז ובעוה"ב.

תריז  בפתח הרביעי עומד הממונה מֹאזְניה, המאזניים שלוקח זכויות וחובות, ונשקלים בו כולם יחד. ונקרא מֹאזני צדק. בזה נשקלים כולם להישפט. שופטים את האדם במאזני צדק, דהיינו האם הוא פועל לפי התכלית או לא. בעיקר כדאי לו לאדם לעשות המעשים הטובים בשלמות הלב, ויפעל במתן בסתר, שלדברים אלו יש משקל וערך גדולים.

תריח תחת הממונה מאזניה ב' ממונים, לימין הֲריאל ולשמאל גדוּדיאל. וכשנשקלים זכויות וחובות, זה שבימין מכריע לימין, וזה שבשמאל מכריע לשמאל. וכולם נכללים ברוח שנקרא זכות אל.

תריט  וכשנכללו כולם בזכות אל, הוא מוציא חיה אחת לוהטת תוּמיאל, העומדת להשגיח בעולם בתוך עיני ה', ההולכים ומשוטטים בעולם. עיני ה' לוקחות השגחה ממע"ט שנעשו בסתר, ולהשגיח באלו המעשים שבשלמות הלב, אע"פ שלא נעשו כראוי.

תרכ  חיה זו עומדת להשגיח על התפילות, משום שכל הבקשות שבני אדם שואלים בתפילתם, עומדות בידיה, והיא מניחה אותן בהיכל הזה, ועומדות עד ארבעים יום להשגיח בהן. ארבעים יום זה מושג בו נותנים לעיבור כוח לקיום

פיקודי קצא-קצג

הֵיכַל זְכוּת גְּבוּרָה

כשפסקה הנבואה, יש ואדם חווה מסרים מהממונים העליונים, כאשר זה תלוי ברמת הזכות והטהרה שלו, כלומר כל אחד חווה את המסר לפי לבושיו.

יש באדם צד שהוא מעין נביא היכול בהשארה עליונה לקבל מסרים מלמעלה. ישנם ממונים להעברת המסרים, ישנם כאלו הבאים לעזור לאדם להיטהר מגאוותו. אך ישנם גם ממונים מהיכלות הטומאה שבאים להטות את האדם לדרך הרע, כדי להביאו למצב שמהר יותר יבחין במצבו. וישנם ממונים שבאים לפדות את האדם כשהוא חולה, ואז דנים אותו ויכולים לרפא אותו.

וכך המלכים שלא היו נביאים, בכל מדרגה וכל פתח יש להם בחוץ ממונים ידועים, שהתמנו בכל אלו הרקיעים, עד שיורדים למטה ברקיעים התחתונים, ומודיעים הדבר לאלו שצריכים.

חלק מהממונים הם לשמור בני אדם מהס"א, מנזקי העולם, ובדרכים שהולכים, לעזור לבני אדם, כשבאים להיטהר וכל הבא להיטהר מסייעין בידו, לעשות אותות וניסים בעולם. וחלק מהם עומדים להביט במעשי בני אדם, להעיד עדות למעלה. וכן נפרדות כמה מדרגות לבחינותיהן, והכול באמונה העליונה, בקדושה העליונה. יש עניין מיוחד שכל מדרגה תפעל לצורך התחתונים. וצריך האדם להיזהר לא להיטמא, שהבא להיטמא פותחים לו.

שופטים את האדם במאזני צדק, דהיינו האם הוא פועל לפי התכלית או לא. בעיקר כדאי לו לאדם לעשות המעשים הטובים בשלמות הלב, ויפעל במתן בסתר, שלדברים אלו יש משקל וערך גדולים.

פיקודי קצד-קצו

הֵיכַל זְכוּת גְּבוּרָה

המענג את השבת מתחבר לכוח שילמד עליו זכות.

בהיכל זה יש "מאזניים, משקל" של העברות והזכויות של האדם, דהיינו מעשים טובים ומעשים שנעשו לטובה בסתר, ואפילו לא נעשו כראוי, מספיק שנעשו בשלמות הלב. כמו כן נבחנות התפילות של האדם ע"י אורות ושרפים כדי לבדוק האם הביקוש היה אמיתי שיכול להתלבש בהן האורות. בנוסף לתפילות נבדק האדם האם עינג כראוי את השבת, ואם זוכה מכניסים תפילותיו.

תרכא. בכל ארבעים יום יוצאת חיה זו, ולוקחת כל התפילות, ומניחה אותן לפני ע"ב אורות, ודנים אותן. ואז הרוח זכות אל מעיֵין בהן. אם האדם זכה או לא זכה. אם זכה, יוצאת התפילה הזו, ומתגלגלת הבקשה הזו, ויוצאים עימה י"ב ממונים, וכל אחד תובע מהרוח שתתקבל תפילה, ומתקבלת על ידיהם.

תרכב  תחת החיה לוהטים ארבעה שרפים, שְׂרַפְאל, בַּרְקיאל, קְרִישׁיאל קְדוּמְיה, לארבע רוחות העולם, הממונים להשגיח בשומרים יום השבת, והמענגים את השבת כראוי.

תרכג  כשארבעה שרפים אלו נוסעים, יוצאים מהם ניצוצי אש, ומאלו הניצוצין נעשו ע"ב גלגלים לוהטים באש. מכאן נעשה נהר דינור. אלף אלפים ישמשו לנהר הזה. ארבעת השרפים הממונים משגיחים בכל אלו המענגים את השבת, והחיה תומיאל, עומדת עליהם, ונוסעים על ידה תחתיה.

תרכד בכל יום נמשך נהר דינור ושורף רוחות ושליטים. וכשבא השבת, יוצא כרוז, ונהר דינור שקט, והסערות והזיקים והשביבים שקטו. והחיה ההיא הולכת ועולה על אלו ארבעה שרפים, ונכנסת באמצע ההיכל, במקום שנקרא עונג.

תרכה  משום שבמקום עונג, כשנכנסת השבת, ערוכים שם כל השולחנות של בני העולם, הנקראים בני היכל המלך. ואלף אלפים וריבּוא רבבות ממונים עומדים על השולחנות האלו. וחיה זו העליונה על ארבעת השרפים, נכנסת במקום ההוא ורואה כל אלו השולחנות, ומסתכלת בכל שולחן, ואיך מענגים לכל שולחן, והיא עומדת ומברכת את השולחן ההוא. וכל אלו אלף אלפים וריבוא רבבות, כולם פותחים ואומרים, אמן. שולחן הוא כמו שליח, וכשיש בו עונג, הוא מאפשר לברך את השם

תרכו  ומברכת על השולחן בערוך ומעונָג כראוי כמ"ש: אז תתענג על ה', כי פי ה' דיבר. וכולם אומרים, אז תקרא וה' יענה. וכששולחן מעונג בכל ג' הסעודות, רוח העליון, הנקרא זכות אל, מסיים בסעודה האחרונה, ואומר על הראשונים, אזייבקע כשחר אורךָ, כבודה 'יאספךָ. כל אלו שבעים אורות אחרים, בכל ג' הצדדים, פותחים ואומרים, הנה כי כן יבוֹרך גָבֶר יְרֵא ה'.

תרכז  כשהשולחן של האדם אינו נמצא באותו מקום, הנקרא עונג, בעריכה של תענוג כראוי, אז החיה הזו ואלו ארבעה שרפים שמתחתיה, וכל אלו אלף אלפים ורבּוא רבבות כולם דוחים אותו לחוץ, לס"א, וכמה מעוררי דין וחוק לוקחים ומכניסים אותו למקום שהוא בהיפוך מאותיות עֹנג.ונקרא נגע.וכשמכניסים אותו שם, אומרים, ויאהב קללה ותְבואֵהו, ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו.ינַקש נושֶׁה לכל אשר לו, ויבוזו זרים יְגיעוֹ, אַל יהי לו מושך חסד. השבת היא בחינת הכלל, היחד, השמחה וכך צריך לענג האדם את השבת.

תרכח  משום שעונג שבת היא אמונת הקב"ה, שהיא תענוג השכינה, שנקראת אמונה, וע"כ אלו ארבעה שרפים, העומדים תחת החיה, נמצאים כנגד נהר דינור, ואינם עוזבים להישרף בו, כל אלו שמענגים עונג שבת, וזמנים ומועדים כראוי. על האדם לזהות מהי בחינת השבת שבנפשו, היא השכינה, הנק' אמונה.

תרכט  תחת אלו ארבעת השרפים יש ממונים אחרים העומדים לחוץ, הנועדים מצד ההיכל הזה, ומכריזים על כל הדינים, וכל הגזרות, שנגזרו בהיכל הזה.

תרל  הכול נידון כאן, חוץ מג' דברים, שלא ניתנה רשות לדון בהיכל זכות. והם: בנים, חיים ומזון. כי אלו ג' אינם נמצאים כאן, משום שתלויים במזל. כי נהר הנמשך ויוצא, הוא יסוד דז"א, ששורשו מדיקנא דא"א, ושם תלויים החיים שלמעלה, ושם תלוי מזון, ושם תלויים בנים. כי אלו השלושה יוצאים משם ונוזלים ונמשכים למטה. ומשום זה הכול נמצא בהיכל הזה חוץ מאלו השלושה.

תרלא  כשאדם על ערש דווי, הוא נידון כאן, וכן כל שאר דינים שבעולם. והרי אדם שעל ערש דווי, אם נידון לחיים, נותנים לו. ואיך נאמר, שבנים חיים ומזון, אינם תלויים כאן? אלא אין הפירוש, שחיים תלויים כאן, אלא כשנידון כאן לחיים, אז נמשכים חיים מלמעלה, מהמזל, ונותנים לו. אשרי חלקם של צדיקים, היודעים דרכי התורה, וזוכים בה לחיי עולם. עליהם כתוב: ועמֵךְ כולם צדיקים, לעולם יירשו אָרץ.

פיקודי קצד-קצו

הֵיכַל זְכוּת גְּבוּרָה

המענג את השבת מתחבר לכוח שילמד עליו זכות.

בהיכל זה יש "מאזניים, משקל" של העברות והזכויות של האדם, דהיינו מעשים טובים ומעשים שנעשו לטובה בסתר, ואפילו לא נעשו כראוי, מספיק שנעשו בשלמות הלב. כמו כן נבחנות התפילות של האדם ע"י אורות ושרפים כדי לבדוק האם הביקוש היה אמיתי שיכול להתלבש בהן האורות. בנוסף לתפילות נבדק האדם האם עינג כראוי את השבת, ואם זוכה מכניסים תפילותיו.

כשנכנסת השבת, ערוכים שם כל השולחנות של בני העולם, הנקראים בני היכל המלך, וחיה זו העליונה על ארבעת השרפים, נכנסת במקום ההוא ורואה כל אלו השולחנות, ומסתכלת בכל שולחן, ואיך מענגים לכל שולחן, והיא עומדת ומברכת את השולחן ההוא כמ"ש: אז תתענג על ה', כי פי ה' דיבר. וכולם אומרים, אז תקרא וה' יענה.

שולחן הוא כמו שליח, וכשיש בו עונג, הוא מאפשר לברך את השם.

משום שעונג שבת היא אמונת הקב"ה, שהיא תענוג השכינה, שנקראת אמונה, כל אלו שמענגים עונג שבת, וזמנים ומועדים כראוי.

על האדם לזהות מהי בחינת השבת שבנפשו, היא השכינה, הנק' אמונה.

פיקודי קפח-קצ

הֵיכַל זְכוּת גְּבוּרָה

ההיכל הרביעי נקרא זכות, שהקב"ה נודע ממשלתו בארץ על ידו, והוא העומד לשמור דרכי התורה. השמירה מופיעה בצורה של דין לשמור על המסגרת. בו נידונים כל דיני העולם, ובו כל הזכויות, וכל החובות, וכל העונשים, וכל השכר הטוב לאלו השומרים מצוות התורה.

בהיכל זה ישנם הדינים הבאים מצד האמת הם לטובת האדם ובאים לתקנו. הרוח שלוקח הכול, שנקרא זכות אל, הכול כלול בו, וממנו יוצאים שבעים אורות מתנוצצים, כולם עומדים בעיגול, כדי שיראו זה את זה, ושלא יתכסו זה מזה. כל הזכויות וכל העונשים וכל הדינים, עומדים לפני כל האורות האלו כך נעשה הדין כראוי, שנראה בעיגול, וכך רואים את השווה ביניהם.

פיקודי קפח-קצ

הֵיכַל זְכוּת גְּבוּרָה

תקצד ההיכל הרביעי נקרא זכות, שהקב"ה נודע ממשלתו בארץ על ידו, והוא העומד לשמור דרכי התורה ושמירה מופיעה בצורה של דין לשמור על המסגרת. בו נידונים כל דיני העולם, ובו כל הזכויות, וכל החובות, וכל העונשים, וכל השכר הטוב לאלו השומרים מצוות התורה. בהיכל זה ישנם הדינים, כאן שופטים את האדם

תקצה  היכל זכות משונה מכל שאר היכלות. כלולים בו ארבעה היכלות המשונים זה מזה וכולם כאחד. בהיכל זה יש רוח, זכות אל. וההיכל נקרא על שמו, זכות. וזהו, אל, שכאן נידונים כל דיני העולם כמ"ש: ואל זועם בכל יום. השם אל מורה על דין כשבא לבד, ועל רחמים כאשר בא בצירוף של רחמים.

תקצו  ארבעה היכלות שכלולים בהיכל זכות, יש להם פתחים. ממונה עליון, סַנְסָניה, עומד בחוץ לפתח הראשון של היכל זה, ועליו יש ממונה אחר שבשמאל גם כאן הנקבה נק' על שם הזכר, שלוקח דינים מסנסניה אל היכל שלו, להתעורר ולעשות דינים בעולם. ומשום שלוקח ממנו, נקרא גם הוא סנסניה. והוא שולט על רוח אַסְכָּרה ההוא של תינוקות. הדינים הבאים מצד האמת הם לטובת האדם ובאים לתקנו

תקצז  והממונה העליון, סנסניה, העומד מחוץ לפתח הראשון שבהיכל זה, כשמקבל דין, מכריז לאלו הממונים, העומדים בי"ב פתחים של היכל זה, והם הכרוזים שמכריזים על כל אלו הדינים שנידונים בהיכל הזכות הזה.

תקצח  הרוח שלוקח הכול, שנקרא זכות אל, הכול כלול בו, וממנו יוצאים שבעים אורות מתנוצצים, כולם עומדים בעיגול, כדי שיראו זה את זה, ושלא יתכסו זה מזה. כל הזכויות וכל העונשים וכל הדינים, עומדים לפני כל האורות האלו כך נעשה הדין כראוי, שנראה בעיגול, וכך רואים את השווה ביניהם.

תקצט  משבעים האורות יוצאים ב' אורות, שעומדים לפני שבעים האורות תמיד. שבעים האורות, וב' אורות העומדים לפניהם, הם בפנים באמצע ההיכל. בהיכל הזה מתמזגים החובות והזכויות.

תר  כנגד ע"ב (72) אורות אלו יוצאים ע"ב אחרים מצד ימין, וע"ב אחרים מצד שמאל. ע"ב הראשונים פנימיים, בפנים באמצע ההיכל. לפני האורות הפנימיים באים כל הזכויות וכל החובות להיטהר. כל המעשים שבעולם יוצאים מאלו ע"ב אורות הפנימיים. נמצא, שכל האורות היוצאים מהרוח העליון, זכות אל, הם רי"ו (216) אורות, שג"פ ע"ב הם רי"ו, וכולם כלולים ברוח הזה.

פיקודי קפה-קפז

הֵיכַל נוּגֶה נֶצַח

זהו היכל של שמירה המגן ביום הדין על האדם ההולך בדרך השם ופועל חסדים בעולם או אפילו חשבו לעשות מעשים טובים ולא עלה בידם. יום הדין הוא מושג של נקודה בה הדין והרחמים מתחברים. בראש השנה תוקעים בשופר כדי לעורר נקודה פנימית זו.

תקפח ברה"ש, כשהקב"ה עומד בדין על העולם, וס"א בא להשׂטין, מתאספים כל י"ב השרפים וד' האראלים, ועומדים לפני הקב"ה, מתעטרים ועומדים לפני הקב"ה. בעת ההוא כתוב: משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים. מציץ, שמביט דרך מקום דק, שרואה ואינו רואה כל מה שצריך. ומשגיח מן החלונות, מקום השגחה, שפותח פתחים לרחם על הכול. וכשהקב"ה משגיח על העולם, הסתכל באלו החלונות בהם החלונות גדולים יותר ובאלו החרכים, ומרחם על הכול בתנאי שאנשים עשו מעשים טובים, עשו חסד עם העני, הצליחו להתגבר על היצר הרע, למדו תורה, החזירו יהודים בתשובה – אז הקב"ה משגיח עליהם. בראש השנה מתקשרים לנקודות חיוב אלו אם ממליכים את המלך עלינו.

תקפט  ואז כשישראל תוקעים בשופר, ומתעורר מלמטה קול, היוצא משופר, הכלול מאש מים ורוח, ונעשה מהכול קול, כדי לעורר קול עליון, ז"א, היוצא מתוך השופר, בינה, שהוא כעין זה כלול באש ובמים וברוח, ג' קווים, אז יוצא הכרוז ומכריז בכל הרקיעים, ואומר, קול דודי, הנה זה בא, ואומר, משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים.

תקצ  ואז יודעים הכול, כי הקב"ה מרחם על ישראל, ואומרים, אשריהם ישראל, שיש להם עצה בארץ לתקוע בשופר, כדי לעורר רחמים למעלה. אז כתוב: אשרי העם יודעי תרועה והרי כתוב שיוצאים ידי חובה בשמיעה בלבד. יודעי תרועה, ששוברים התרועה, דין קשה, שהכול נידונים בה. אשרי הם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב, משום שיודעים דרכיו של הקב"ה, ויודעים ללכת בדרכיו, ולייחד הייחוד כראוי. ידיעה היא חיבור, ותרועה היא לשון שבירה, ששוברים את הדין הקשה, יודעים – מחוברים לכוח השבירה הנפשי ובאים לתשובה.

תקצא  אלו החלונות, השרפים, ואלו החרכים, האראלים, עומדים כולם לייחד כל התפילות העולות מלמטה למעלה, ולהשגיח בהן להביאן לפני הקב"ה. וע"כ כל בית כנסת שאין בו חלונות, אינו מקום להתפלל בו כראוי. הזוהר לא מדבר על חלונות גשמיים אלא על היכולת להתקשר בפנימיות אל נקודת החיבור. כנגד י"ב המלאכים השומרים, בונים בבתי הכנסת י"ב חלונות, ועל האדם לבנות בנפשו י"ב פתחים דרכם יוכל לקיים את הקשר עם הבורא.

תקצב  כי בית הכנסת למטה כנגד בית הכנסת שלמעלה. בית הכנסת למעלה יש בה חלונות, אף כך למטה. כי למעלה, בבית הכנסת הגדולה, ההיכל, יש בה י"ב חלונות עליונים, י"ב שרפים, אף כך בית הכנסת התחתונה. והכול עומד זה כנגד זה. משום שהעולמות עומדים אלו כנגד אלו, שנחתמים זה מזה, וכל מה שבחותם, יש בנחתם ממנו.והקב"ה, מתעלה כבודו בכל. וע"כ, ביום רעה ימלטהו ה'.שפירושו, כששולט צד הרע, ע"י החלונות והחרכים ימלטהו ה'.

תקצג  כעין זה הממונה יהיראל עומד על המרחמים על העני. כמ"ש: אשרי משכיל אל דל. דל הוא עני. ומשום זה הכול נמצא בהיכל זה. והיכל זה נכלל בהיכל הרביעי, ששם הגזרות והדינים לכל. אשרי חלקו של מי שיודע גנזיו של אדונו, לייחדו ולקדש שמו של אדונו תמיד, לזכותו בעוה"ז ובעוה"ב.

פיקודי קפה-קפז

הֵיכַל נוּגֶה נֶצַח

זהו היכל של שמירה המגן ביום הדין על האדם ההולך בדרך השם ופועל חסדים בעולם, או אפילו חשב לעשות מעשים טובים ולא עלה בידו. יום הדין הוא מושג של נקודה בה הדין והרחמים מתחברים. בראש השנה תוקעים בשופר כדי לעורר נקודה פנימית זו.

ברה"ש, כשהקב"ה עומד בדין על העולם, וס"א בא להשׂטין, מתאספים כל י"ב השרפים וד' האראלים, ועומדים לפני הקב"ה בעת ההוא כתוב: משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים. ומרחם על הכול בתנאי שאנשים עשו מעשים טובים, עשו חסד עם העני, הצליחו להתגבר על היצר הרע, למדו תורה, החזירו יהודים בתשובה – אז הקב"ה משגיח עליהם. בראש השנה מתקשרים לנקודות חיוב אלו אם ממליכים את המלך עלינו.

ואז כשישראל תוקעים בשופר, ואז יודעים הכול, כי הקב"ה מרחם על ישראל.

אשרי העם יודעי תרועה והרי כתוב שיוצאים ידי חובה בשמיעה בלבד. יודעי תרועה, ששוברים התרועה, דין קשה, שהכול נידונים בה. ידיעה היא חיבור, ותרועה היא לשון שבירה, ששוברים את הדין הקשה, יודעים – מחוברים לכוח השבירה הנפשי ובאים לתשובה.

וע"כ כל בית כנסת שאין בו חלונות, אינו מקום להתפלל בו כראוי. הזוהר לא מדבר על חלונות גשמיים אלא על היכולת להתקשר בפנימיות אל נקודת החיבור. כנגד י"ב המלאכים השומרים, בונים בבתי הכנסת י"ב חלונות, ועל האדם לבנות בנפשו י"ב פתחים דרכם יוכל לקיים את הקשר עם הבורא

פיקודי קפב-קפד

הֵיכַל נוּגֶה נֶצַח

תקעח  כתוב: גּוֹזֵל, אָבִיו וְאִמּוֹ וְאֹמֵר אֵין פָּשַׁע חָבֵר הוּא, לְאִישׁ מַשְׁחִית. משום שמונע ברכות מהקב"ה, שהוא אביו. כמ"ש: שאל אביך ויגֵדך. וכתוב: ישמח אביך מלמד הרב"ש שגוזל אביו ואמו גוזל ברכות מהעולם כשאוכל בלי ברכה, גוזל מהשכינה מהיחד.

תקעט  חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית. איש משחית זה שפגם את הלבנה, מלכות. הס"א, שנקרא איש תהפוכות, איש לשון, איש יודע ציד, איש שדה. וזהו איש משחית, כי זה מונע ברכות מהעולם ולא רק מעצמו. אף כאן, מי שמונע ברכות מהעולם, חבר הוא לאיש המשחית. משום שאדם צריך לברך להקב"ה, ולהתפלל תפילה כראוי, כדי שיתברך שמו הקדוש, ויתחבר באלו החברים הקדושים, המלאכים, ולא יפגום תפילתו, משום שאם יפגום תפילתו, ימנע ברכות מהעולם, ויתחבר בחבר, שהוא איש משחית, שמנע ברכות מהעולם וגרם לכולם מוות.

תקפ  כתוב: וחובֵר חבֶר. החבר ההוא, מי שהולך אחר הס"א, ועושה כשפים, מושך על עצמו רוח טמא בתענוגות עולם זה, ומתחבר בהתחברות של החבר הרע, ושורה בהתחברות עימו החבר ההוא, איש משחית. ונקרא חבר, משום שבשעה שאדם נולד, מתחבר עימו הס"א, יצה"ר, והוא נמצא חבר עימו תמיד. ואח"כ נהפך אליו החבר, לאיש משחית. יש חבר טוב ויש חבר רע, הוא היצר הרע. חבר לאיש משחית הוא מי שפגם את הלבנה, את השכינה הקדושה, את היחד, ע"י שפועל לפרטיות שלו. בשלב ראשון מציג עצמו כחבר. חבר טוב הוא מצד הימין וכנגדם ישנם הראלים, שרפים בשמים ועומדים נגד החבר המשחית שבא מצד שמאל, דהיינו מהרצון לקחת לפרטיות.

על האדם לברך ולשבח את הבורא, מטעם החוק שקטן מתבטל בפני גדול, ואז זה עוזר לאדם ולכל העולם לבוא לביטול לפני השם ולזכות בברכות.

תקפא וכך יש חבר טוב בצד הקדושה בצד הימין, שעושה טוב עם האדם בעוה"ז ובעוה"ב. ואלו מלאכים חברים עומדים תמיד על האדם בהתחברות אחת להצילו ולהגן עליו, ולהיות עימו חברים לקדש שמו של אדונם, ולזמר ולשבח לפניו תמיד.

תקפב  מאלו י"ב השרפים, בב' גוונים, יוצאים ארבעה עמודים אחרים הסומכים לאלו י"ב השרפים, בב' גוונים, שהם חברים. ואלו ד' עמודים, עומדים כנגד אלו, המייעצים עצה להרע לצדיקים, אע"פ שעוד אינם עושים, ועולים ומודיעים הדבר למעלה, ומבטלים העצה ההיא. ונקראים אראלים. ואע"פ שכולם התמנו לזה, מ"מ כל אחד התמנה ונפקד על דברים ידועים מיוחדים. ותחת אלו יש מלאכים שאין להם חשבון, מצד החסדים, שאין עליהם צמצום. לעיתים רואים שהיצר הרע בא מבחוץ ומעורר את הנקודה הפרטית למרות ניסיונות השמירה שפעל.

תקפג  אלו ארבעה אראלים עומדים לארבע רוחות העולם, וכל אחד עומד להשגיח על ישראל. ונקראים חֲרַכִּים. כמ"ש: מציץ מן החרכים. וי"ב השרפים נקראים חלונות. השמות של החרכים הם עיגָאל עירי"ה עָריאל יהירָאל. עיגאל עומד לצד מזרח, להשגיח על אלו שעושים מע"ט. ועל כל אלו החושבים מחשבת מצווה, אע"פ שאינם יכולים לעשות שאז עוזר הקב"ה ע"י שמחשיב את המחשבה למעשה.

תקפד  עירי"ה עומד לצד דרום, להשגיח למנחמים את העני, או שליבם מצטער עליו, אע"פ שאינם יכולים לתת לו. ולאלו שהולכים בדרך מצווה. ולאלו שעושים חסד עם המתים. והוא מקיים חסד של אמת. וזה התמנה להזכיר אותו למעלה, ולחקוק צורתו למעלה, להביאו לעוה"ב.

תקפה  עריאל עומד לצד צפון, להשגיח לאלו שחשבו לעשות רע ולא עשו, או רצו לחטוא ובאו לעשות העבירה, והתגברו על יצרם ולא עשו שצד צפון הוא הגבורה, קו שמאל שתפקידנו לפעול אותו ממטה למעלה, ויש שכר למי שמתעוררת אצלו תאווה ומתגבר עליה.

תקפו  יהיראל עומד לצד מערב, להשגיח לעוסקים בתורה, ומביאים בניהם לעסוק בתורה לבית רבם. ולכל אלו שמסתכלים על החולה בבית חוליו. ומשגיחים עליו ומודיעים אותו שיסתכל בחטאיו ובמעשיו וישוב עליהם לאדונו. משום שכל מי שמסתכל בחולה, שיסתכל במעשיו וישוב בתשובה לפני הקב"ה, הוא גרם לו להינצל, ולהשיב רוחו אליו. אלו ארבעה מלאכים הנק' שרפים, דהיינו כוחות נפשיים שבאים לשמור על האדם מכל הצדדים, ע"י שבאים להיות מליצי יושר עליו

תקפז  ע"ז כתוב: אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל – בְּיוֹם רָעָה, יְמַלְּטֵהוּ יְהוָה. ביום רעה, ביום ששולטת רעה ביום שנמסר הדין לאותה הרעה, מלאך המוות, לקחת נשמתו. אשרי משכיל אל דל, זה חולה, כמ"ש: מדוע אתה ככה דל בן המלך. ומשום זה, ביום רעה ימלטהו ה'. ואלו הם שמסתכלים בחולה להחזירו בתשובה מעוונותיו אל הקב"ה. בהיכל זה עומד המלאך יהיראל, להשגיח עליו. וביום שדין שורה על העולם, יימלט ממנו כמ"ש: ביום רעה ימלטהו ה'. ביום שנמסר הדין לאותה הרעה, מלאך המוות, לשלוט עליו, ימלטהו ה'.וכל אלו ד' אראלים עומדים להשגיח, וע"כ נקראים חרכים.

פיקודי קפב-קפד

הֵיכַל נוּגֶה נֶצַח

גּוֹזֵל, אָבִיו וְאִמּוֹ וְאֹמֵר אֵין פָּשַׁע חָבֵר הוּא, לְאִישׁ מַשְׁחִית. משום שמונע ברכות מהקב"ה, שהוא אביו. מלמד הרב"ש שגוזל אביו ואמו גוזל ברכות מהעולם כשאוכל בלי ברכה, גוזל מהשכינה מהיחד כי זה מונע ברכות מהעולם ולא רק מעצמו.

וחובֵר חבֶר הוא, מי שהולך אחר הס"א, ועושה כשפים, מושך על עצמו רוח טמא בתענוגות עולם זה. יש חבר טוב ויש חבר רע, הוא היצר הרע. בשלב ראשון מציג עצמו כחבר. חבר טוב הוא מצד הימין וכנגדם ישנם הראלים, שרפים בשמים ועומדים נגד החבר המשחית שבא מצד שמאל, דהיינו מהרצון לקחת לפרטיות.

על האדם לברך ולשבח את הבורא, מטעם החוק שקטן מתבטל בפני גדול, ואז זה עוזר לאדם ולכל העולם לבוא לביטול לפני השם ולזכות בברכות. ואז מלאכים חברים עומדים תמיד על האדם בהתחברות אחת להצילו ולהגן עליו, ולהיות עימו חברים לקדש שמו של אדונם, ולזמר ולשבח לפניו תמיד.

אלו עומדים כנגד המייעצים עצה להרע לצדיקים, אע"פ שעוד אינם עושים, ועולים ומודיעים הדבר למעלה, ומבטלים העצה ההיא. ונקראים אראלים.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

פיקודי קעו-קעח

הֵיכַל נוּגֶה נֶצַח

מי שהולך לדרך מצווה ידע שישנם מלאכים ששומרים עליו.

גם כוונה ורצון אמיתי בדרך למצווה שלא מצליחים לקיים, מועילה ומקדמת את הנשמה. כל פעולות השפעה כאלו מגנים על האדם מהממונים של הטומאה, אף וחֵמה.

תקנו  בהיכל הזה עומד ושולט רוח שנקרא נוגה. כל זיו וכל השתוקקות נמצאים בו. רוח זה עומד לכל אלו, שיש להם חלק לעוה"ב. הוא מעטר אלו הנשמות בזיו כבוד, כדי שיידעו כל אלו הרוחות שבהיכלות אחרים, שזהו בן עוה"ב, ותעבור בכל ההיכלות, ולא יהיה מי שימחה בידה, מאחר ומקבלת אור יקר שמותיר אותה ללא סיכונים ע"י אחרים. המלאך פדיאל הוא המליץ יושר, מלשון פדיון, שעל ידיו ניתן להכניס לפני הקב"ה את כל התפילות והרפואות שבעולם, כל המכאובים והצער, וזה עולה על כל התפילות.

תקנז רוח זה טהור וברור יותר מתחתונים ממנו. שמו זָהֲריאל, כי נמשך בו משמן משחת קודש, שנמשך מעוה"ב, בינה, ומשמן זה התגדל וצמח. וזהו נר כמ"ש: ערכתי נר למשיחי. משום שזהו המערכה להדליק הנרות מלמטה למעלה, כששורה עליו האור הנמשך מלמעלה, מבינה. כי זהו ערוך בעת שנכללו בו כל אלו התחתונים שלמטה, כשההיכלות התחתונים עולים אליו, ואז כתוב: ערכתי נר למשיחי. אור זה מרפא ע"י חיבור לאין סוף ונותן נצחיות.

תקנח  וכשהרוח הזה ערוך ומסודר בכל אלו התחתונים שעלו אליו, ומאיר, אז מוציא ממנו אור אחד אַהֲדיאל, הכלול ברוח זהריאל. אהדיאל עומד תחת הרוח זהריאל, למשוח לכל הנשמות העולות שיש להם חלק בעוה"ב, וראויות לעלות למעלה ומאור זה ידועים כולם שהוא בן העולם הבא.

תקנט  כי כשהנשמה עולה, נכנסת תחילה בהיכלות התחתונים, בהיכל לבנת הספיר, ובהיכל עצם השמים, היא רשומה בכ"ב (22) אותיות התורה, שנרשמו בנשמה זו. וכשהנשמה זוכה לעלות להיכל זה, ועומדת לפני רוח זהריאל, הממונה אהדיאל מושח אותה, ועולה ונכנסת בנהר דינור, ועולה משם ונקרבת לקורבן, לעמוד תמיד לפני עתיק יומין.

תקס  האור אהדיאל כלול מג' אורות, משום ששמן המשחה, שהוא אור הבינה שמשם יצא, נכלל בג' גוונים, שהם ג' קווים. וכשאור זה נוצץ, מתנוצצים ממנו כ"ב אורות, כנגד כ"ב אותיות התורה, הרשומות בנשמה זו. ואלו כ"ב אורות ממונים ומשמשים, העומדים עם אהדיאל, וכולם נקראים ע"ש האור אהדיאל, וכולם נכללים בו. האור אהדיאל עם כל כ"ב האורות נכללים ברוח זהריאל, והרוח הזה כלול באהדיאל. ומסתכל להתיישב בהיכל הרביעי.

תקסא הרוח זהריאל, כשנכלל מהאור אהדיאל ומכ"ב אורות, כשדוחקים בזיווג דהכאה, להתנוצץ, יוצאת מהם חיה אחת קדושה, כלולה בשני גוונים אריה ונשר, שהתמזגו לצורה אחת אֲהיאל.

תקסב  חיה הקדושה הזו, כשמגיע בה האור מרוח העליון זהריאל, יוצאים ארבעה אופנים כלולים בכל הגוונים, שנא"ן, הנקראים, הַדְריאל, יְהֲדְריאל, אַהֲדוֹרִיָא, אָסימון. כל אלו בשמונה כנפיים, והם הממונים על כל צבאות השמיים עורכי מלחמה. כי לא נמצאת מלחמה בעולם, או שתיעקר מלכות ממקומה, עד שצבאות השמיים והכוכבים של שאר רקיעים, מראים כולם המלחמות והמריבות אלו באלו. ואלו ארבעה אופנים עומדים עליהם לארבע רוחות העולם.

תקסג אלו ארבעה אופנים, כשנוסעים לערוך מלחמות, נוסעים מהיכל של מעלה, הרביעי, ששם ב"ד, הנקרא זכות. מהזיעה שלהם מוציאים כמה צבאות ומחנות מלאכים, שאין להם מספר. וכולם עומדים תחת אלו האופנים.

תקסד  מהם עומדים על אמירת שירה, ומהם שליחים לעולם. כנגד אלו השליחים שלצד הטומאה, שיוצאים מההיכל השלישי שלה, ומקטרגים על העולם להרע. ואלו השליחים שבהיכל הזה, נמצאים כנגדם, שלא ישלטו על העוסקים בתורה. כמ"ש: כי מלאכיו יצווה לךְ לשמורךָ. וכתוב: על כפיים יישָׂאונךָ פן תיגוף באבן רגלךָ. אבן זה שמו של היצר הרע זהו אבן נגף, צוּר מכשול. דטומאה נקרא: אבן נגף, צור מכשול. דקדושה נקרא: אבן בוחן, פינת יִקרַת, צוּר ישראל. והכול עומד זה כנגד זה.

תקסה מההיכל השלישי שבס"א יוצאים ב' רוחות אף וחֵמה. משני אלו יוצאים כל השליחים ההולכים להטות בני אדם מדרך האמת. ואלו הם העומדים ומקדימים על בן אדם, ההולך לדרך מצווה, כדי להפריע לו. ואלו האופנים עומדים כנגדם, כדי להגן על האדם, שלא יינזק מהם. מאלו ב' רוחות ירא משה, כשירד מההר כמ"ש: כי יגורתי מפני האף והחֵמה.

פיקודי קעו-קעח

הֵיכַל נוּגֶה נֶצַח

מי שהולך לדרך מצווה ידע שישנם מלאכים ששומרים עליו.

גם כוונה ורצון אמיתי בדרך למצווה שלא מצליחים לקיים, מועילה ומקדמת את הנשמה. כל פעולות השפעה כאלו מגנים על האדם מהממונים של הטומאה, אף וחֵמה.

בהיכל הזה עומד ושולט רוח שנקרא נוגה. כל זיו וכל השתוקקות נמצאים בו. רוח זה עומד לכל אלו, שיש להם חלק לעוה"ב. הוא מעטר אלו הנשמות בזיו כבוד, כדי שיידעו כל אלו הרוחות שבהיכלות אחרים, שזהו בן עוה"ב, ותעבור בכל ההיכלות, ולא יהיה מי שימחה בידה, מאחר ומקבלת אור יקר שמותיר אותה ללא סיכונים ע"י אחרים. המלאך פדיאל הוא המליץ יושר, מלשון פדיון, שעל ידיו ניתן להכניס לפני הקב"ה את כל התפילות והרפואות שבעולם, כל המכאובים והצער, וזה עולה על כל התפילות.

מלאך נוסף טהור וברור יותר מתחתונים ממנו, שמו זָהֲריאל, כי נמשך בו משמן משחת קודש, שנמשך מעוה"ב, בינה, ומשמן זה התגדל וצמח. אור זה מרפא ע"י חיבור לאין סוף ונותן נצחיות.

פיקודי קעג-קעה

הֵיכַל נוּגֶה נֶצַח

ללא דבקות בהשם לא ניתן להירפא ממחלות העולם הזה

הממונה על שער הטומאה מוריד את מי שלא תיקן עצמו לבור שחת, לכן על האדם לסדר בנפשו את הרצונות לפי החוקים העליונים.

תקמז  פתח שלישי, פתח העומד לדעת אלו שדין יעבור אליהם, למחלות, למכאובים, לעניות, שהוא דין שאינו עומד למוות. כשהשער של הפתח הזה סגור, אז נרשם הדין על האדם, שאין מחזירים אותו, חוץ מאשר בכוח תפילה חזקה דהיינו השתוקקות הלב, ותשובה שלמה. כאן המלאך יעזור בתנאי ששבים בתשובה, תפילה לבד אינה מספיקה. תשובה פירושה להשיב את הרצון לקב"ה. רצון זר המופנה לדברים אחרים, אין התפילה מועילה. כמ"ש: יסגור על איש ולא ייפָּתֵחַ. פתח זה הוא קו שמאל, שנמשכים ממנו דינים. אבל נבחנים למחלות ולמכאובים, ואין בהם מיתה. והרפואה שלהם היא בפתח ד', ששם המלכות, המתוקנת לקבל מלמטה ולמעלה.

תקמח  הממונה העומד על הפתח הזה, קפציאל, כדי לסגור הפתח על האדם הראוי לעונש, שלא יתקבל בתפילה עד שישוב בתשובה לפני אדונו.

תקמט בזמן שנגזר דין על בניו שלא חטאו, שהם הילדים הקטנים, הממונה עיריאל, המשמש תחת קפציאל, יוצא ומכריז לצד שמאל, עד שמתעורר רוח אחד פגום, אַסְכָּרה, שנברא במיעוט הירח, העומד על המדרגה הרביעית שבהיכל השלישי שבצד הטומאה. והוא ממונה על המיתה של התינוקות, ומתראה להם כאישה המגדלת ילדים, ואוחזת בהם והורגת אותם.

תקנ  הנשמה של התינוק שאביו פגם עולה והממונה מעלה אותה לממונה העומד על ההיכל הרביעי, שמגדל הנשמות ומשתעשע בהן, ומעלה אותן להיראות לפני המלך הקדוש בכל שבת ובכל ר"ח, ונראות לפניו, ומתברכות ממנו. ובשעה שהרוגז שולט, מסתכל בהן הקב"ה ומרחם על העולם לכן בזכות תינוקות של בית רבן נגאלים ישראל.

תקנא  וכל הילדים, שלא השלימו שנותיהם עד 13 ויום אחד, כולם נמסרים לממונה עיריאל. מ-13 שנים עד 20 שנים נמסרים לרוח אָגיריסון, היוצא מהנחש הערום, יצה"ר, שגרם מוות לעולם. מ-20 שנים ולמעלה נידון האדם מב"ד של המקום, שנקרא זכות, ההיכל הרביעי, והוא בעצמו בא לב"ד, ובעוונותיו עצמו נידון, ונמסר בידי נחש, מלאך המוות.

תקנב  משום שמעשרים שנים ולמטה, עד 13 שנים, רוח אגיריסון הנמצא בו, כנחש הולך אחריו, משום שלא נשמר כראוי מחטא בהיותו ילד קטן, וראה בו סימן שיתקלקל אח"כ. וזה נלקח בלי רשות. וע"ז כתוב: ויש נִספה בלא משפט. וכתוב: והנה טוב מאוד, שזה מלאך המוות, משום שהקדים אותו ליטול נשמתו, מטרם שיתקלקל אח"כ. והממונה קפציאל העומד על הפתח הזה, מכניס נשמתו ומעלה אותה למעלה לעיתים עונש שבא במהירות נועד דווקא לכוון ולתקן, כמו בחינה של צדיקים שמדקדקים איתם כדי ליישרם מיד.

תקנג  מ-13 שנה ולמטה, נידון על חטאיו של אביו, ונמסר בידי אסכרה. והיכל דקדושה לעומת היכל דס"א, זה בהיפוך מזה, והפתח הזה בצד צפון.

תקנד  הפתח הרביעי עומד לרפואה, עומד בו הממונה פְּדיאל, מלשון פדיון, שהתמנה על כל הרפואות שבעולם, ולהכניס התפילות של בעלי מכאובים, מחלות וצער, שעולה עם תפילות אלו, ומכניסם לפני הקב"ה.

תקנה  וזהו מלאך מליץ אחד מני אָלֶף. משום שהם אֶלף, העומדים על הפתח הזה, ופדיאל הוא אחד מהם וכתוב: ויחננו ויאמר, פדָעֵהו מֵרֶדֶת שָׁחת מצאתי כופר. כי עולה בתפילה ונעשה מליץ טוב על האדם, ומזכיר זכותו, שעשה לפני המלך הקדוש. זהו העומד תמיד לטוב. ע"כ כל הרפואות נמצאים בפתח הזה, אשר פדיאל ממונה עליו. פתח זה הוא לצד מערב. ומשום זה אלו ארבעה פתחים נמצאים בהיכל הזה, כי לכל אחד תפקיד מיוחד.

פיקודי קעג-קעה

הֵיכַל נוּגֶה נֶצַח

ללא דבקות בהשם לא ניתן להירפא ממחלות העולם הזה

על האדם לסדר בנפשו את הרצונות לפי החוקים העליונים, אחרת הממונה על שער הטומאה מוריד את מי שלא תיקן עצמו לבור שחת, ונרשם הדין על האדם, שאין מחזירים אותו, חוץ מאשר בכוח תפילה חזקה דהיינו השתוקקות הלב, ותשובה שלמה. כאן מלאך נוסף יעזור בתנאי ששבים בתשובה, כאשר תפילה לבד אינה מספיקה. תשובה פירושה להשיב את הרצון לקב"ה. ברצון זר המופנה לדברים אחרים, אין התפילה מועילה.

הנשמה של התינוק שאביו פגם עולה והממונה מעלה אותה לממונה העומד על ההיכל הרביעי, ובשעה שהרוגז שולט, מסתכל בהן הקב"ה ומרחם על העולם לכן בזכות תינוקות של בית רבן נגאלים ישראל.

משום שמעשרים שנים ולמטה, עד 13 שנים, רוח אגיריסון הנמצא בו, כנחש הולך אחריו, משום שלא נשמר כראוי מחטא בהיותו ילד קטן, וראה בו סימן שיתקלקל אח"כ. וזה נלקח בלי רשות. וע"ז כתוב: ויש נִספה בלא משפט. וכתוב: והנה טוב מאוד, שזה מלאך המוות, משום שהקדים אותו ליטול נשמתו, מטרם שיתקלקל אח"כ. והממונה קפציאל העומד על הפתח הזה, מכניס נשמתו ומעלה אותה למעלה לעיתים עונש שבא במהירות נועד דווקא לכוון ולתקן, כמו בחינה של צדיקים שמדקדקים איתם כדי ליישרם מיד.

פיקודי קע-קעב

הֵיכַל נוּגֶה נֶצַח

כדאי לו לאדם לעשות כראוי את הסדרים הנפשיים שבו.

כאשר מדבר על ההיכלות שבשמיים, מדובר על ההיכלות בנפש האדם. כמו בכל מפגש עם המציאות שבחוץ או בשמים, מלמד על המפגש עם הנקודה הפנימית שבנפש, וכדאי להגיע מוכן לרגע האמת.

הממונה שבכל היכל בודק את הכתבים, דהיינו הרשימות שיש בנשמה שעולה, כדי לדון בעתידה. כל התרשמות וחוויה שחווה אדם רשומה. רשימות אלו חייבות להיות מסודרות לפי הכלל, לפי החוקים שנקבעו בעולמות העליונים, ולא יכנס מי שהלך בשרירות ליבו.

תקלז היכל נצח עומד באור עליון יותר על כל הראשונים. בהיכל זה עומדים ארבעה פתחים: לדרום, למזרח, לצפון, למערב, כנגד חו"ב תו"מ.בכל פתח ממונה אחד.

תקלח  בפתח הראשון עומד הממונה מלכיאל, ושולט על כל הכתבים של פסקי הדינים, היוצאים מב"ד של המלך לדון העולם. שני סופרים תחת ידו, מימין ומשמאל. קבלת אחוריים דמוחין, מכונה חקיקה או כתיבה. המלאך מלכיאל מתקן אותם, שיהיו ראויים למוחין הפנים. ואם אינו מתקנם, אז המקבל אותם נופל לגיהינום, מחמת הדינים שבהם כשהנשמה עולה למעלה דנים אותה. בנפש האדם ישנם רשימות אותם צריך לנהל, וכשהם מנוהלים כראוי לפי חוקי העליון, ניתן להכניסה להיכל הנצח. ואם נדרש תיקון, מזדמן לו ממונה אחר מצד הס"א ומפילו לגיהנום מחמת הדינים, מהחסרונות שלא תוקנו. אלו כוחות שלכאורה ממונים לעשות רע. במהלך חייו פוגש האדם שני צדדים, את הימין ואת השמאל, מהם בנויה הבריאה. יש תפקיד לדין בעולם, ורק כאשר יש איזון עם מידת החסדים, ניתן לצלוח את התיקון בשלום. הדין הוא המפגש עם הרצון לקבל, ישנה כאן הסתרה שיחשוב האדם שאולי זה יטיב לו. בעולם האמת אין הסתרה ומיד מתגלים הכוחות מצד הדין.

תקלט  למלכיאל ניתנים הכתבים, לתקן אותם, מטרם שיוצאים מהשער הזה לחוץ, ויהיו נמסרים בידי ממונה שבהיכל הראשון. כי מעת שנמסרו בידי ממונה שבהיכל הראשון, הרי יצאו משם, ואין רשות להחזירם לתקן אותם.

תקמ  כי מיד מזדמן ממונה של הס"א, בעל דין הקשה החזק שאינו מרחם, סַנְגָדיאל, על שער שבהיכל אחר של הס"א, שהוא גיהינום. וכמה מעוררי דין ומשפט ממונים לשוט בעולם ומוכנים לעשות דין.

תקמא  משום זה עומד מלכיאל לעיין בפסקי דין, וב' סופרים, שַׁמָשׁיאל וקָמוּאל, סופרים לתקן את הכתבים. כי באלו ההיכלות שבס"א, התמנו ממונים ידועים, בהיפוך מאלו הממונים שבהיכלות שבקדושה.וכל הרוחות והממונים שבס"א, כולם להרע.

תקמב  סנגדיאל, כשלוקח הכתב מצד ממונה העומד בפתח הראשון, פותח פתח אחד לצד החושך, שנקרא בור שחת, שהם ב' היכלות הראשונים דס"א, ושם אלף ורבבה ממונים מוכנים לקחת אלו הכתבים. והממונה הזה סנגדיאל עליהם. ואז הכרוזים יוצאים. וכמה מעוררי דין משוטטים בעולם, והדין הזה נשלם. וע"כ הממונה מלכיאל עומד לעיין בכתבים ולתקן משפטי הכתבים מטרם שהם יוצאים מהפתח הזה. ופתח זה הוא בצד דרום. אלף ורבבה, כמ"ש: ייפול מצידךָ אלף ורבבה מימינֶךָ, אליך לא ייגש אלף הוא סוד החוכמה שבא על צידך צד שמאל. ישנם רצונות שיש להפיל, אלף, ורבבה רצונות שבאים מגבוה ואינך יכול להתמודד איתם, שים בצד. שמצד הדינים דמלכות הממותקת, הוא אלף, שאפשר להפילם לגמרי, אם זוכים. ומצד הדינים דמלכות דמידת הדין הקשה, הוא רבבה, שאותם אי אפשר להפיל, אלא להרחיקם, שלא ייגשו להזיק כמו מלכות רצונות ותאוות גדולים שלא יכולים כעת להשתמש בהם בקדושה, גונזים אותם בצד עד גמר תיקון.

תקמג  הפתח השני, החיים והמוות תלויים בו, משום שבפתח הזה חותמים חתימות בכל הכתבים, היוצאים מב"ד. כאן, שהכתבים ניתקנו כראוי, משמש גַזריאל שלוקח הכתבים וחותם.

תקמד  הממונה העומד על הפתח הזה, עזריאל. וכל פתח נקרא ע"ש הממונה שהתמנה עליו. תחת שליטת עזריאל ב' משמשים, סָנוּריא ועָדיאל, מימין ומשמאל, בזה שבימין תלויים חיים, ובזה שבשמאל תלוי מוות. שני חותמות בידיהם, חותם חיים וחותם מוות. אם מקבל תיקון קו האמצעי, שהחכמה תאיר מלמטה למעלה, נחתם לחיים. ואם לא, מתעורר עליו מדה"ד דמנעולא ונחתם למוות.

תקמה  הפתח הזה סתום כל ששת הימים, ובשבת וביום החודש נפתח, להראות חיים בחותם, שתלויים בו חיים. משום שבשבת ובחודש, החותם של חיים מתקיים בהם.

תקמו  ביוה"כ, שישראל עומדים בתפילות ובבקשות ומשתדלים בעבודת אדונם, הפתח הזה סתום עד תפילת המנחה. כיוון שתפילת המנחה עוברת מב"ד שבהיכל הזכות, יוצא אוויר אחד, והפתח נפתח, והממונה שבהיכל הזה עומד, ואלו ב' המשמשים, מימין ומשמאל, חותמות החיים והמוות בידיהם, וכל כתבי ב"ד שבעולם לפניהם. ואז הם חותמים בתפילת נעילה הן לחיים והן למוות. וזהו פתח שבמזרח, קו האמצעי.

פיקודי קע-קעב

הֵיכַל נוּגֶה נֶצַח

כדאי לו לאדם לעשות כראוי את הסדרים הנפשיים שבו.

כאשר מדבר על ההיכלות שבשמיים, מדובר על ההיכלות בנפש האדם. בכל מפגש עם המציאות שבחוץ או בשמים, באים למפגש עם הנקודה הפנימית שבנפש, ובהתאם להיגיון האמוני, מפרש ופועל האדם את "המקרים", הנרשמים בנפשו ונבדקים בהיכלות כשנפטר מהעולם, וכדאי להגיע מוכן לרגע האמת.

הממונה שבכל היכל בודק את הכתבים, דהיינו הרשימות שיש בנשמה שעולה, כדי לדון בעתידה. רשימות אלו חייבות להיות מסודרות לפי הכלל, דהיינו לפי החוקים שנקבעו בעולמות העליונים, ולא יכנס מי שהלך בשרירות ליבו.

כשהנשמה עולה למעלה דנים אותה. בנפש האדם ישנם רשימות אותם צריך לנהל, וכשהם מנוהלים כראוי לפי חוקי העליון, ניתן להכניסה להיכל הנצח. ואם נדרש תיקון, מזדמן לו ממונה אחר מצד הס"א ומפילה לגיהנום מחמת הדינים, מהחסרונות שלא תוקנו. במהלך חייו פוגש האדם שני צדדים, את הימין ואת השמאל, מהם בנויה הבריאה. יש תפקיד לדין בעולם, ורק כאשר יש איזון עם מידת החסדים, ניתן לצלוח את התיקון בשלום. הדין הוא המפגש עם הרצון לקבל, כאן ישנה הסתרה כדי לרכוש אמונה, ע"י ההרגשה שיחשוב האדם שאולי רצונו לפרטיות יטיב לו. בעולם האמת אין הסתרה ומיד מתגלים הכוחות מצד הדין.

לכן רצונות ותאוות גדולים שלא יכולים כעת להשתמש בהם בקדושה, גונזים אותם בצד עד גמר תיקון.

פיקודי קסז-קסט

הֵיכַל עֶצֶם הַשָּׁמַיִם הוֹד

אדם בא לעולם האמת ותלמודו בידו, דהיינו מה שהוא השיג, לא בשכל, אלא השגה היא מדרגה של השבה אל הלב, דהיינו שלימודו בא כדי לחזק את הקשר עם השם, ולא לשום סיבה אחרת. אפילו מעשים טובים בלבד אינם מספיקים, הקב"ה רוצה את הלב.

כשיש לאדם השתוקקות אמיתית ללמוד את החוכמה כדי לחזק את הקשר עם הבורא, המלאך יופיאל דורש לתת לו שכר, ומגן ומלמד עליו זכות, וכאשר הס"א באה לקטרג כאשר נפטר, כאן הבחינה היא עד כמה רדף האדם אחר החוכמה, והשיגה בפועל.

כשאדם עושה פעולה הוא נבחן האם חודר הוא לנקודה הפנימית מעבר למקרה, האם הוא רואה את הקב"ה בפעולתו.  מכאן עלינו להוקיר תודה גדולה מאד לרבותינו שלמדונו להפעים את הנקודה הנפשית.

היכולת לקבל כוח מהמלאך יופיאל, שאף הוא כוח מורכב בנפש, זו יכולת הגבורה, ההתגברות, החסד, ואפשרות להרגיש ביטול ומוכנות לוותר על האני, דהיינו הרגשה שבלי הקב"ה אתה כלום.

פיקודי קסז-קסט

הֵיכַל עֶצֶם הַשָּׁמַיִם הוֹד

אדם בא לעולם האמת ותלמודו בידו, דהיינו מה שהוא השיג, לא בשכל, אלא השגה היא מדרגה של השבה אל הלב, דהיינו שלימודו בא כדי לחזק את הקשר עם השם, ולא לשום סיבה אחרת. אפילו מעשים טובים בלבד אינם מספיקים, הקב"ה רוצה את הלב.

תקכו  כשמתיישבים רוח ברוח, אורפניאל בהדרניאל, ומאירים ביחד, יוצא מהאור ההוא חיה, יופיאל, השולטת על השרפים, וארבע חיות תחתיה, שפניהם פני נשר. יופיאל עומד בכל סודות החכמה, וכל אלו מפתחות החכמה נמצאות בו.

תקכז  חיה זו עומדת לתבוע שכר מהקב"ה, לתת לכל אלו הרודפים אחר כל בעלי חכמה. ואפילו אחר כל אדם, ללמוד חכמה לדעת את אדונם, ולתת שכר לבני אדם, הרודפים אחר חכמה, לדעת את ריבונם.

כשיש לאדם השתוקקות אמיתית ללמוד את החוכמה כדי לחזק את הקשר עם הבורא, המלאך יופיאל דורש לתת לו שכר, ומגן ומלמד עליו זכות כאשר הס"א באה לקטרג כאשר נפטר. כאן הבחינה היא עד כמה רדף האדם אחר החוכמה, והשיגה בפועל.

כשאדם עושה פעולה הוא נבחן האם חודר הוא לנקודה הפנימית מעבר למקרה, האם הוא רואה את הקב"ה בפעולתו.  מכאן עלינו להוקיר תודה גדולה מאד לרבותינו שלמדונו  להפעים את הנקודה הנפשית.

תקכח  כשאדם נפטר מהעוה"ז, חיה זו יוצאת על ד' שרפים מעופפים, ומעופפים לפניו, ואינה עוזבת כל אלו מעוררי דין ומשפט להתקרב אליו. וכמה הם שליחי השלום מסביב לו. ואלו השרפים, כשנוסעים ונראים, נכנעים אלו הנחשים השרפים, היוצאים מהנחש, שגרם מוות לכל העולם.

תקכט  חיה הקדושה הזו עומדת, וכשהנשמה עולה ומגיעה אליה, היא שואלת הנשמה בחכמת אדונה. וכפי החכמה שרדפה אחריה והשיגה, כך נותנים לה שכרה. ואם האדם היה יכול להשיג חכמה, ולא השיג, דוחים הנשמה לחוץ, ואינה נכנסת, ועומדת תחת ההיכל בבושה. וכשמרימים כנפיהם השרפים שמתחת החיה, אז כולם מכים בכנפיהם, ושורפים הנשמה. ונשרפת, ואינה נשרפת, ועומדת, ואינה עומדת, ומאירה, ואינה מאירה. וכך דנים אותה בכל יום.

תקל  ואע"פ שיש לה מע"ט, דוחים אותה לחוץ. משום שאין שכר בעולם ההוא, כמו לאלו שמשתדלים בחכמה, להסתכל בכבוד אדונם. ואין שיעור לשכר היודעים חכמה להסתכל בכבוד אדונם. אשרי חלקם בעוה"ז ובעוה"ב. כמ"ש: אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה.

תקלא  הרוח אורפניאל שולט על הכול, הכול כלולים בו, הכול מסתכלים אליו. החיה הזו, יופיאל, שולטת על ארבע חיות אחרות, וארבעה גלגלים מסתכלים לכל צד: למזרח, לצפון, לדרום, למערב.

לכל גלגל שלושה עמודים. הגלגל שלצד מזרח, ת"ת, חניאל, מלשון חן. הגלגל שלצד צפון, גבורה, קַרשיאל, מלשון קרישה, שמצד שמאל האורות נקרשים, קופאים. הגלגל שלצד דרום, חסד, עזריאל, מלשון עזרה. הגלגל שלצד מערב, מלכות, עניאל, מלשון עני, כי המלכות אין לה מעצמה כלום, והיא ענייה. אלו ג' עמודים שבכל גלגל, מסתכלים לאמצע, ת"ת, משום שהאמצעי נושא אותם וכולם נוסעים בזכותו. כי לולא קו האמצעי, היו חשוכים בלי אור. היכולת לקבל כוח מהמלאך יופיאל, שאף הוא כוח מורכב בנפש, זו יכולת הגבורה, ההתגברות, החסד, ואפשרות להרגיש ביטול ומוכנות לוותר על האני, דהיינו הרגשה שבלי הקב"ה אתה כלום.

תקלב  העומדים באמצע, ת"ת, כולם ממונים לומר שירה. אלו שבימין, חסד, אומרים שירה, ועולה הרצון למעלה, ואומרים קדוש. אלו שבשמאל, גבורה, אומרים שירה, ועולה הרצון למעלה, ואומרים, ברוך, כי קדוש הוא למעלה, בחג"ת, וברוך הוא למטה, במלכות. וע"כ העומדים למעלה לצד ימין, לוקחים קדושה, ומתחברים בקדושה, בכל אלו היודעים לקדש לאדונם בייחוד החכמה. ואלו העומדים בשמאל, לוקחים קדושה, ומתחברים באלו שאינם יודעים לקדש לאדונם כראוי. וכולם כלולים בייחוד, ומתקשרים זה בזה, עד שכולם נעשים קשר אחד ורוח אחד מכאן שהת"ת מעלה את כולם בכוח השירה.

תקלג  ממקום זה יונקים כל בעלי החכמה, העומדים לדעת במראֶה או בחלום דהיינו יכולת ראיה מעבר למה שמשתקף, אל תוך התודעה. משום שהנביאים יונקים מלמעלה, מנו"ה דז"א דאצילות. ובעל החלום או המראה יונקים מכאן, מהיכל הוד. וכשמתחבר היכל הוד במקום שלמעלה, בנו"ה דז"א, אז יונקים הנביאים מלמעלה ומלמטה בקשר אחד.

תקלד  ומשום זה יש משל בדברי הנביאים, שאין נבואתם מצוחצחת כראוי, כמו שהיה במשה, שהיה צחצוח בנבואתו לגמרי, משום שהאור יצא מלמעלה, מבינה, מהמקום שכל האורות יוצאים משם, ומגיע למדרגתו, ת"ת דאצילות, ומשם ינק משה נבואתו והאיר. מה שלא היה כזה לשום אדם, ולכל שאר הנביאים. ואלו בעלי החלום ובעלי המראה יונקים מלמטה, מהיכל הוד, בלי החיבור דנו"ה דז"א שלמעלה, וע"י מדרגה תחתונה, המלכות, שהיא מבחוץ, בהיכל הראשון.

תקלה  כמו במדרגת הנביאים שלמעלה, המקבלים מנו"ה דז"א, אין הנביאים רואים אותו, מנו"ה דז"א, אלא ע"י מדרגה אחרת תחתונה, המלכות דאצילות. אף כאן, בעלי החלום והמראה, שיניקתם למעלה בהיכל הוד, אבל אינה מתגלה להם, אלא ע"י מדרגה שמבחוץ להיכל, שהיא המלכות שבהיכל הראשון, התחתונה ממנו. משום שהדבר יוצא מהיכל הוד, והדבר מגיע עד הממונה, העומד על שער ההיכל הזה, ומשם לממונה אחר שתחת ידיו, וכן עד שמגיע אל המלכות שבהיכל הראשון. וכשמגיע הדבר אל האדם, כמה התערבו בדבר, וע"כ אין הדבר מצוחצח כראוי.

תקלו  כשמתחברים ארבעה גלגלים בארבעה עמודים שבאמצע, שלכל גלגל ג' עמודים, ימין שמאל ואמצע, אז נקראים כולם חמודות, והם בעלי המראה בעלי מודעות מעבר למציאות הנראית. כי הארת החכמה היא החמדה, אינה מגולה בגלגלים שמחזה ולמעלה, אלא רק בעמודים שמחזה ולמטה. ועיקר הגילוי באמצעי שבהם. וע"כ אין הגלגלים משפיעים לבעלי המראה, זולת בהתכללות עם העמודים האמצעים. משום זה בָזק שולטת עליהם ונקרא דניאל איש חמודות. אשריהם היודעים סודות אדונם, ללכת בדרך אמת בעוה"ז ובעוה"ב.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams