עמוד 250

מִּשְׁפָּטִים לז – לט

הַסַבָּא

לֶרַעָיוֹן שׁנִשְׁאָר בָּאַוִויר אֵין קִיּוּם.

ההשגחה העליונה מפגישה את האדם עם מקרים וחוויות שהוא עובר, מהם עליו להוליד הבנות חדשות בהתקדמות בדרך השם, אחרת הוא משאיר רעיון באוויר בלי קיום. במקרה של פיספוס כזה יקבל את הניסיון הבא במקום אחר, ואם ימשיך להתעלם מהפקת לקח, דהיינו הולדת הבנה חדשה שמקרבת אותו לתכלית, יקבל התמודדות שונה לגמרי בכדי להביאו לדרך הישר.

בן הוא בחינת הבנה, וכאשר אדם לא מוליד בן דהיינו הבנה חדשה מהחוויה הראשונית שעבר, ולא ממלא בכישרון שניתן לו כפיקדון את יעודו, אותו כישרון מופנה לדבר שאינו אמיתי.

כאשר נעשה ייבום, אז אותו גוף שמת יקבל בתחיית המתים את אותו רוח שהשאיר בביאה ראשונה שהרי אין העדר ברוחני. ואם לא היה ייבום, אז אותה נשמה, רוח תהיה לְדִרְאוֹן עוֹלָם, דהיינו לא יהיה לו איפה להיתקן.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים לד – לו

הַסַבָּא

בסיס מצוות היבום: ה' ברא חומר גלם הוא הרצון לקבל כאשר תפקיד האדם לתת לו צורה של השפעה בכדי להתחבר לקבלת ההטבה. כאשר נפטר אדם מהעולם מבלי שהצליח לתת צורת השפעה לרצון, דהיינו נשא אישה ולא נולד לו בן. האיש נותן צורה רוחנית והאישה את הכלי,הגוף – וכשאיש זה לא נתן את הרוח, הצורה בעל מנת להשפיע, רוח זו צריכה לבוא לידי ביטוי ומחפשת לחזור לאותו כלי, אלמנתו בה השאיר רושם ראשוני בהיותו בחיים. לאחר היבום יש בה את הרוח של האח הגואל ואת הרושם שהשאיר הראשון. את הרוח שלא בא לידי ביטוי מקבלים נשמות הגרים שנספחים לעם ישראל, ורק בתחיית המתים מתקיים האיחוד השלם.

 שום דבר לא נעדר מהעולם חוץ מהגאוותנים שלא רכשו יראה והתכופפו לעליון. זהו תיקון שלא שאין לברוח ממנו.

קח) רוח ההוא היוצא מעוה"ז, שלא התגדל ולא התפשט בעוה"ז ( דהיינו ), שאין לו בנים, הולך בגלגול ואינו מוצא מנוחה, ובא בגלגול בעולם כאבן בכף הקלע, עד שימצא גואל שיגאל אותו, יָבָם שמייבֵּם את אשתו,( בד"כ זה צריך להיות אחיו שמייבם את אישתו ויוליד ממנה את בן '  והבן הזה יהיה על שמו) ומביא אותו באותו הכלי ממש, שהיה משתמש בו והיה דבוק בו תמיד רוחו ונפשו, והייתה בת זוגו רוח ברוח, באשתו. וגואל ההוא בונה אותו כבתחילה, שמביאו בבן שנולד מן היְבָמָה, שהיא אשתו, וחוזר לחיי עוה"ז כבתחילה.

אם אחיו מת ללא בנים אז מה עושה הייבם? בא על אשתו מוליד ממנה בן, והבן הוא על שם האח, שהנשמה שיצאה מהאח  מגולגלת בו, היום לא נוהגים יבום כי צריך ל עשות את זה ע"ש האח,כי עלול אדם לעשות את זה לשם עצמו , ביאה ראשונה הוא יעשה ע"ש האח, אבל אם יהיה לו לזה תענוג מצד עצמו, אז  הוא נחשב שבא על אשת אחיו, שהוא דבר שאסור מהתורה, ולכן בגלל שזה זהירות מהתורה  , אז מאד מסוכן, ולכן פסקו  חכמי הגמרא לא יעשה כך  ויעשו  חליצה.

אבל שורש הייבום שהוא מביא את אחיו חזרה. ופה נשאלת שאלה יותר עמוקה, מה הקשר בין הבנים לבים נשמת האב, כאשר אנו רואים שהבנים יכולים להיות שונים מאד מהאב, מה גם שאנו רואים שאם יהודי התחתן עם גויה אז ילדים שלא בכלל לא יהודים, אז זה כנראה משהו כללי שאומר פה.

ועדו קשה לנו שאומר האר"י הקדוש שהקשר בין אב לבן הוא לא  קשר הכרחי,שהוא  קשר נשמתי, וכך כותב בשער הגלגולים, יכול להיות שהקשר בין אב לבן הוא בכלל לא מאותו שורש נשמה מנשמת אדה"ר,ש היא עצמה התפצלה לשורש נשמות שמהם יש נשמות כאלה או אחרות

קט) ורוח שעזב הבעל אצל אשתו בביאה הראשונה, כמו שכתוב שבעלה משאיר באשתו את רוחו בביאה ראשונה את ( מתדבק אותו הרוח בכלי ההוא דהיינו באשתו( בכלי ההוא, באשתו, שאינו נעדר ממנה לעולם אפילו לאחר מיתתו, אינו נאבד. למה? יש כלל: (כי אין לך דבר בעולם אפילו קטן, שאין לו מקום ומעמד, להסתתר ולבוא שם, ואינו נאבד לעולם. ומשום זה הרוח שעזב בכלי, הוא שם ורודף אחר השורש ויסוד שלו, מי זה השורש לו? אותה נשמה שהיא לא בעולם הזה יותר, אותו בעל שמת(שמשם יצא, כלומר אחר הבעל המת בלי בנים, ואחיו מביא אותו שמייבם את אישתו(ובונה אותו במקומו, במקום הרוח שהוא בת זוגו, שיצאה עימו, באשתו, ונבנה שם כבתחילה. וזהו עתה ברייה חדשה בעולם, רוח חדש וגוף חדש. מה הוסיף פה? את הקשר שיש בתחתון(7.33

קי) ואם תאמר, רוח הזה שבבן הנולד, הוא מה שהיה, כלומר האיש עצמו, ולא הרוח שעזב אצלה בביאה הראשונה, שהוא רק חלק ממנו. אז פה נשאלת שאלה ואולי נשאל את זה באופן אחר לפי הסדר שראינו קודם:

האח בא וייבם, וכתוצאה מהייבום הוא בא על האמא וכתוצאה מזה בא על שם האח שמת א שהוא שייך לביאה ראשונה, כי באות הקודמת כתב, שאותו בעל (שמת)  שבא (בחייו) על אשתו בביאה ראשונה, השאיר שם רושם, ואותו רוח אינו נעלם לעולם, ולכן הרוח ההוא שעזה בכלי ההוא, הוא שם ורודף אחרי השורש והיסוד שלו ולכן יש איזה שהיא המשכה של הרוח אלי 9.20ו

 אז פה שואל: האח הזה שעכשיו בא ל אישתו של המת מיייבם אותה? האםן זה אותו רוח שהיתה בביאה ראשונה של אחיו שמת, או זה אותו רוח שהסתלק לגמרי מהעולם של האח ממש, או רק של הביאה ראשונה. אז משיב: 9.39   (  ).

( משיב: כך הוא( ודאי )., אבל לא נבנה בבן הנולד, אלא בכוח רוח האחר, שעזב באשתו. (וכן יש סוד הסודות פה של חנוך ). בניין זה שנבנה, בבן הנולד מהייבּוּם, לא נבנה אלא בכוח רוח האחר, שעזב שם בכלי ההוא( אז תחליט! פעם אתה אומר לי כך, ופעם אתה אומר לי כך  ). (דהיינו   ). באשתו בביאה הראשונה. וכשהתחיל להיבנות רוח זה, מושך אחריו את הרוח שהלך ערום, בלי בנים, (איזה רוח? של המת שהסתלק  ). ומושך אותו אצלו. ונעשה שם (ב' רוחות שהם אחד. מה זה ב' רוחות? רשימה ואור ).שני רוחות רשימה ואור שהם אחד. לאח"כ נעשה זה רוח וזה נשמה, ושניהם אחד

( משיב: כך הוא( ודאי )., אבל לא נבנה בבן הנולד, אלא בכוח רוח האחר, שעזב באשתו. (וכן יש סוד הסודות פה של חנוך ). בניין זה שנבנה, בבן הנולד מהייבּוּם, לא נבנה אלא בכוח רוח האחר, שעזב שם בכלי ההוא( אז תחליט! פעם אתה אומר לי כך, ופעם אתה אומר לי כך  ). (דהיינו   ). באשתו בביאה הראשונה. וכשהתחיל להיבנות רוח זה, מושך אחריו את הרוח שהלך ערום, בלי בנים, (איזה רוח? של המת שהסתלק  ). ומושך אותו אצלו. ונעשה שם (ב' רוחות שהם אחד. מה זה ב' רוחות? רשימה ואור ).שני רוחות רשימה ואור שהם אחד. לאח"כ נעשה זה רוח וזה נשמה, ושניהם אחד

אפשר לראות את זה בעקודים שכאשר האור מסתלק כתוצאה מביטוש במדרגה, אז נשארת רשימה של התלבשות במדרגה ואם הוא לא מוליד את הפרצוף הבא אחריו עדיין, אז יש לו רשימה, שהרשימה הזו רוצה להיוולד, בא אחיו, למשל ע"ב הפנימי, והוא עושה זווג כדי להוליד את ע"ב החיצון, אז הוא שואל: האם ע"ב החיצון הוא בא במקום הרשימה של ג' שהיתה אצל הקודם?, או כנגד כל מה שהסתלק מהשני?

 או היינו שואלים: האם הוא למלא  רק את אותה רשימה, את אותה בחינה פרטית של הרשימה של ג' של ד' שהסתלק, או בא למלא את כל ד'?

באיזה מדרגה הוא ממלא? מדרגה של ד', או מדרגה של ג' כמו בע"ב? 12.00

התשובה היא, מי שגורם לזווג דהכאה, הוא אותו ג' שהסתלק ועלה לראש, ואותו ג' שנשאר בגוף, הוא אותו זה  שמושך אליו את אותו אור של ג' שעכשיו עושה זווג בראש, ואם אחיו עושה זווג על אותו ג', הוא מתחבר כשהוא מתפשט בגוף עם הג' של גלגלתא , וגם בתוך גלגלתא מתפשט האור, וע"י זה הוא משיב את הרוח של גלגלתא  דהיינו פרצוף גלגלתא חוזר אליו האור ,אומנם הוא פנימי, אבל צריך לומר שיש בו פנימי וחיצון, והפנימי הזה של גלגלתא הופך להיות נשמה  לבחינה השנייה שבאה בתוך פרצוף ע"ב שהוא כנגד הרוח, כי גם בע"ב בא פרצוף של בחינה ג'

אפשר לפרש את זה גם בצ"ב 13.03

בצ"ב היתה שבירת הכלים, והמת אומר שנשארה רשימה או  חלק מהרשימה דהתלבשות במדרגה שזה אור הזך של הרשימה, ואור העב של הרשימה ,הניצוץ והכלי ירדו למטה בבחינת מתו. ואותה הרשימה הולכת בלי כלי, והיא צריכה כלי חדש להתבטא באותה רשימה שנשארה באצילות, ואם לא יהיה כלי שיולידו, לא יהיה  איפה לפרצוף הזה להתבטא.

לאחר שנעשה זווג על  אותו הכלי, אז הזווג נעשה על אותה רשימה שהיתה בעליון שהסתלק, אז גם בא פרצוף חדש, וגם הוא ממלא את מה שהיה בפרצוף הקודם.

אבל צריך להגיד שעד שלא היה גמר תיקון, זה לא היה בדיוק מה שהסתלק, כי תמיד יהיו חסרים בחינות ז' וח' של אותו ניצוץ (זה השמות של מדרגה הו')14.26

בצמצום ב' בשבירת הכלים, והמת משאיר פרצוף בלי כלי שייתן לו ביטוי. וכאשר נעשה זיווג באותו כלי, נעשה זה על פי אותה רשימה שהייתה בעליון שהסתלק.

קיא) אם זכה להיטהר כראוי דהיינו שקיים מצוות יבום לשם שמים ולא להנאת עצמו, נעשו שניהם אחד, שיתלבש בהם נשמה אחרת עליונה. כמו שיש לשאר בני העולם, רוח, שהנשמות זוכות בו אלו שמקדימות ואוחזות בו, דהיינו נשמות הגרים, ועוד רוח אחר מלמעלה, והנשמה הקדושה מתלבשת בהם בשניהם. אף כך, גם משלו ממש יש שני רוחות, רוח עצמו ורוח שעזב באשתו בביאה ראשונה, כדי שיתלבש בהם הנשמה העליונה.

קיב) שואל, הרי יש לזה גוף אחר שנבנה עתה מחדש, ע"י הייבום, מה נעשה מהגוף הראשון שעזב? או זה לריק או זה לריק? לפי שׂכלו של האדם, הגוף הראשון הזה שלא נשלם תחילה, נאבד, משום שלא זכה. לא זיכך עצמו א"כ, בחינם עסק במצוות התורה, ואפילו אם עסק רק באחת מהן. והרי אנו יודעים, שאפילו הריקים שבישראל, מלאים כולם מצוות כרימון. והגוף הזה, אע"פ שלא נשלם להתרבות ולזכות ולגדול בעולם, הרי מצוות אחרות שבתורה שמר, ולא נאבדו ממנו, האם לחינם היה? גם אם לא הוליד בנים, מצוות אחרות עשה.

קיג) חברים! פיקחו עיניכם, אתם סבורים ויודעים, שכל אלו הגופים מצוינים הם בציונים בחינם, שאין להם קיום לעולם. ואינו כן, וחלילה לנו להסתכל בדברים כאלו. אין מדובר מגשמיות, ואין העדר ברוחני גם אם נראה בעין גשמית. כלומר הגוף הרוחני נשאר. גם ברוחני השאלה האם הרצון לקבל נעדר או לא.

קיד) פתח הזקן: מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְהוָה יַשְׁמִיעַ כָּל-תְּהִלָּתוֹ. מי הוא בעולם שיוכל לדבר, הגבורות שעושה הקב"ה תמיד בעולם. הגוף הראשון שעזב, אינו נאבד, ולעת"ל יהיה לו קיום. כי כבר קיבל עונשו בכמה אופנים, והקב"ה אינו מקפח שכר כל ברייה שברא, חוץ מאלו שיצאו מאמונה שלו, ולא היה בהם טוב מעולם. וחוץ מאלו שלא כרעו במודים שיצאו לתרבות רעה, שהרי כריעה במודים היא מדרגת נשמה, ואם אין להם קשר ואינם כורעים בפני החלק הרוחני והולכים רק לפרטיות שלהם בלי להודות, בתפילת שמונה עשרה, שהקב"ה עושה מהם בריות אחרות, משום שלא ייבנה גוף ההוא בצורת בן אדם, ולא יקום לעולם. אבל אלו שמתו בלי בנים, אינו כן שאין זה אומר שלא עשה שום מצווה. רצון לקבל שלא עשה שום דבר טוב, לא שמר על הברית עם השם, ממילא יש עונש כרת והרצון הזה יתפרק. הבריאה מתחדשת והפרטים פושטים ולובשים צורה.

קטו) מה עושה הקב"ה? אם רוח ההוא זכה להיתקן בעוה"ז בגוף האחר, מה עושה הקב"ה? הגואל שגאל אותו, היָבָם, רוח ההוא שלו שהכניס שם, ושיתף ועירב באותו רוח שהיה בכלי ההוא, שעזב בה אחיו בביאה הראשונה, ודאי אינו נאבד. שהרי שלושה רוחות שם. ראשון, רוח שהיה בכלי ההוא ונשאר שם, שעזב בה אחיו המת, בביאה ראשונה. שני, רוח של אחיו המת עצמו שנמשך לשם, שהיה ערום בלי בנים. ושלישי, רוח שהכניס שם אותו הגואל, היבם, והתערב בהם. להיות בשלושה רוחות אי אפשר, ומה נעשה?

קטז) אלא כך הם גבורות עליונות שעושה הקב"ה. רוח שהכניס שמה אותו הגואל, בו מתלבשת הנשמה, במקום הלבוש מנשמות הגרים. ורוח של המת, הערום בלי בנים, שחזר שמה להיבנות מחדש, יהיה לבוש לנשמה העליונה. ורוח שהיה מתחילה, שנשאר בכלי, הרוח שעזב בה בעלה המת, בביאה הראשונה, פרח משם, והקב"ה מזמין מקום בתוך החלון שבסלע, שלאחר כתפיו של הגן עדן, ורוח ההוא נסתר שמה, והוא עולה לגוף הראשון של המת בלי בנים, שהיה לו מתחילה. וברוח ההוא יקום גוף לתחיית המתים. וזהו אחד שהם שניים. רוח המת בא לבן הנולד, והנשמה מביאה ראשונה מחכה לתחיית המתים ואז מתאחדים עם  נשמת הגואל.

תגיות: אין העדר ברוחני

שאלות חזרה – זוהר משפטים עמודים לד-לו
1. מדוע מי שהולך בגלגול זה בלי בנים אינו מוצא מנוחה?
2. מה התפקיד הגואל – היבם שמיבם את אשתו?
3. אלו ג' בחינות של רוח יש ביבום ומה היחס ביניהן?
4. מי זוכה בנשמה של היבם אם הבן הנולד מהיבום מקבל את הרוח של המת?
5. אלו בריות מקפח הקב"ה עד כדי שאין להן קיום גם אחרי הסתלקות רוחם?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

מִּשְׁפָּטִים לד – לו

הַסַבָּא

בסיס מצוות היבום: ה' ברא חומר גלם הוא הרצון לקבל כאשר תפקיד האדם לתת לו צורה של השפעה בכדי להתחבר לקבלת ההטבה. כאשר נפטר אדם מהעולם מבלי שהצליח לתת צורת השפעה לרצון, דהיינו נשא אישה ולא נולד לו בן. האיש נותן צורה רוחנית והאישה את הכלי,הגוף – וכשאיש זה לא נתן את הרוח, הצורה בעל מנת להשפיע, רוח זו צריכה לבוא לידי ביטוי ומחפשת לחזור לאותו כלי, אלמנתו בה השאיר רושם ראשוני בהיותו בחיים. לאחר היבום יש בה את הרוח של האח הגואל ואת הרושם שהשאיר הראשון. את הרוח שלא בא לידי ביטוי מקבלים נשמות הגרים שנספחים לעם ישראל, ורק בתחיית המתים מתקיים האיחוד השלם.

 שום דבר לא נעדר מהעולם חוץ מהגאוותנים שלא רכשו יראה והתכופפו לעליון. זהו תיקון שלא שאין לברוח ממנו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים לא – לג

הַסַבָּא

אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת פְּשַׁט הַתּוֹרָה בְּלִי גִילוּי הַסּוֹד.

כאשר לומד אדם רק את פשט התורה, הדברים לא מסתדרים לו. ואז מביאים תירוצים שונים כמו אין מוקדם ומאוחר בתורה וכדומה.

אמנם יש להתחיל ללמוד את הפשט מתוך ידיעה שהולכים סביב הדבר האמיתי, תוך כדי געגוע עצום לאמת הפנימית.

היכולת לגלות את הסודות בתוך האדם, נכונה רק לאלו הראויים לקבל סודות אלו, ולא ניתן לגלות סוד למי שבוגד באמון. לכן מי שרוצה להחשף לסודות התורה, חייב אמונה שלמה. וגם בחיצוניות, יזהר אדם אם בכלל לשמוע סודות חבירו, שאז הוא חשוף וחשוד בכל התנהלותו. וכך מי שזוכה לסודות התורה וחלילה פוגם לאחר מכן, פוגם הוא קודש הקודשים.

ק) דרך התורה בתחילה, כשמתחילה להתגלות לאדם, רומזת אליו ברמז. אם יודע, טוב. ואם אינו יודע, שולחת אצלו וקוראת לו פתי, והתורה אמרה לאותו ששלחה אליו, אִמרו לפתי ההוא, שיתקרב כאן ואדבר עימו שיבוא לשיעור כמ"ש: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה  חֲסַר לֵב, אָמְרָה לּוֹ. האדם קרב אצלה, מתחילה לדבר עימו מאחורי הפרוכת, שפורשׂת אליו דברים לפי דרכיו, עד שיסתכל מעט מעט. וזהו דְרוּש.

זה בתנאי שהוא רוצה לילך בדרך תורה, ואם חלילה הוא שרוי בקליפה, יש להוכיח אותו כפי שהקב"ה עושה שכתוב: כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהוָה יוֹכִיחַ; וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה. בתחילה הקב"ה מוכיח ברמז בסתר, ואם אינו מקבל מכיחו בין אוהביו, ואם לא, בגלוי לעיני כל, ואם גם זה לא עוזר, עוזבו שילך לדרכו. וזוהי הבעיה: גַּאַוְתָּן כּוֹעֵס עַל מִי שמוכיח אוֹתוֹ

קא) אח"כ היא מדברת עמו עם קצת פחות הסתרה מאחורי סדין דק דברי חידה זהו אגדה. ואחר שנעשה רגיל אצלה, היא מתגלה אליו פב"פ, ומדברת עימו כל הסודות הסתומים, וכל הדרכים הסתומים, שהיו חבויים בליבה מימים ראשונים. אז הוא אדם מושל, בעל תורה, אדון הבית מושל על ליבו, שהרי גילתה לו כל הסודות שלה, ולא הרחיקה ולא כיסתה ממנו כלום.

 

קב) אמרה לו התורה, ראית דבר רמז, שרמזתי לך בתחילה, כך וכך סודות היו בו, כך וכך הוא. אז רואה שעל אלו מילים שבתורה, אין להוסיף ואין לגרוע מהם. ואז פְשט המקרא הוא כמו שהוא, שלא להוסיף ולא לגרוע אפילו אות אחת. וע"כ בני אדם צריכים להיזהר ולרדוף אחר התורה, להיות מהאוהבים שלה. יש לפעול ולהגדיל חשיבות התורה בלב, תוך הכרה שזו היא הוראת הדרך היחידה המדויקת להצלת נפשו. ובהתמדה לשמור על קשר רציף של לימוד.

קג) אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ, הגלגולים שמתגלגלים במקרא הזה, כמה גדולים ועליונים הם. שהרי כל הנשמות באים בגלגול. ובני אדם אינם יודעים דרכיו של הקב"ה מאחר והם אינם בחינת כלל ולא יכולים להיות מודעים בתפיסה מערכתית. לכן מי שאינו אוחז בתפיסת הכלל אין לו בכלל זכות לבוא בביקורת על הקב"ה, ואיך עומדים המאזניים, ואיך בני אדם נידונים בכל יום ובכל זמן. ואיך הנשמות באות בדין, מטרם שבאים לעוה"ז. ואיך באות בדין, לאחר שיוצאות מעוה"ז. משימה חשובה לאדם, לקחת תפקיד ולפעול אותו נאמנה כלפי הציבור ללא תמורה. בלי זה לא יוכל לקחת את הגילגול, את הפיקדון שקיבל ולמלא את תפקידו.

קד) כמה גלגולים וכמה מעשים סתומים עושה הקב"ה עם כמה נשמות ערומות, שאין להם לבוש מתורה ומצוות. וכמה רוחות ערומים הולכים בעולם ההוא, שאינם נכנסים למחיצתו של המלך. וכמה עולמות מתהפך להם, שמשתנות בשבילם סדרי המדרגות, הנקראות עולמות. ועולם המתהפך בכמה פליאות סתומות. ובני אדם אינם יודעים ואינם מסתכלים. ואיך מתגלגלים נשמות כאבן בכף הקלע. כמ"ש: וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה, בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע. הבעיה של אנשים כאלו, שאינם מבינים שהקב"ה מגלגל אותם בהשגחה למצבים טובים עבורם.

קה) כל הנשמות יוצאות מעץ הגדול והחזק, נהר היוצא מעדן, ז"א. וכל הרוחות יוצאים מעץ אחר קטן, המלכות. נשמה יוצאת מלמעלה, ורוח מלמטה, ומתחברים יחד כעין זכר ונוקבא. ואז מאירים אור עליון. ובחיבור שניהם נקרא נר, ראשי תיבות נשמה רוח, שכתוב: נֵר יְהוָה נִשְׁמַת אָדָם. והנפש היא הגוף. וכאשר הרוח גם עם הנשמה וגם עם הגוף, עולה הגוף לדרגה פנימית. הרוח היא העוטפת את הנשמה ותפקידה לגלות את השקט הפנימי.

קו) נשמה ורוח הם זכר ונוקבא, להאיר יחדיו. זה בלא זה אינם מאירים. וכשמתחברים יחדיו נקרא הכול נר. ואז התעטפה הנשמה ברוח, כדי לעמוד למעלה בגן עדן העליון, בהיכל הנסתר, שכתוב: כִּי רוּחַ מִלְּפָנַי יַעֲטוֹף, וּנְשָׁמוֹת אֲנִי עָשִׂיתִי. שעוטף אחרים. שלמעלה בגן עדן העליון, בהיכל נסתר, מתעטפת ומתלבשת הנשמה ברוח.

קז) וכיוון שבהיכל הזה לא יש, ולא השתמש אלא בנשמה ורוח, הנפש אינה באה שם, אלא הנשמה מתלבשת שם ברוח ההוא. וכשיורדת לגן עדן התחתון, היא מתלבשת ברוח אחר, בנשמות הגרים. ובכולם הנשמה שורה בעוה"ז, ומתלבשת בהם, הן ברוח שלה והן בנשמות הגרים.

תגיות: לימוד קבלה, תפקיד האדם

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים לא-לג
1. מהם דרכי ההתגלות של התורה בנפש האדם?
2. כיצד נכון לאדם לרדוף אחר התורה להיות מן האוהבים שלה?
3. מדוע אסור לו לאדם לחשוב או לבקר את שיקולי הדעת של העליון ממנו?
4. מהן נשמות ערומות ומהן רוחות ערומות?
5. מה היחס בין נשמה ורוח וכיצד הן מתחברות להאיר באדם?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים לא – לג

הַסַבָּא

אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין אֶת פְּשַׁט הַתּוֹרָה בְּלִי גִילוּי הַסּוֹד.

כאשר לומד אדם רק את פשט התורה, הדברים לא מסתדרים לו. ואז מביאים תירוצים שונים כמו אין מוקדם ומאוחר בתורה וכדומה.

אמנם יש להתחיל ללמוד את הפשט מתוך ידיעה שהולכים סביב הדבר האמתי, תוך כדי געגוע עצום לאמת הפנימית.

היכולת לגלות את הסודות בתוך האדם, נכונה רק לאלו הראויים לקבל סודות אלו, ולא ניתן לגלות סוד למי שבוגד באמון. לכן מי שרוצה להיחשף לסודות התורה, חייב אמונה שלמה. וגם בחיצוניות, יזהר אדם אם בכלל לשמוע סודות חברו, שאז הוא חשוף וחשוד בכל התנהלותו. וכך מי שזוכה לסודות התורה וחלילה פוגם לאחר מכן, פוגם הוא קודש הקודשים.

דרך התורה בתחילה, כשמתחילה להתגלות לאדם, רומזת אליו ברמז. אם יודע, טוב. ואם אינו יודע, שולחת אצלו וקוראת לו פתי כמ"ש: מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה. מתחילה לדבר עמו מאחורי הפרוכת, שפורשׂת אליו דברים לפי דרכיו, עד שיסתכל מעט מעט. וזהו דְרוּש.

זה בתנאי שהוא רוצה לילך בדרך תורה, ואם חלילה הוא שרוי בקליפה, יש להוכיח אותו כפי שהקב"ה עושה שכתוב: כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהוָה יוֹכִיחַ; וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה. בתחילה הקב"ה מוכיח ברמז בסתר, ואם אינו מקבל מכיחו בין אוהביו, ואם לא, בגלוי לעיני כל, ואם גם זה לא עוזר, עוזבו שילך לדרכו. וזוהי הבעיה של הגאוותן, שכועס על מי שמוכיח אותו.

יש לפעול ולהגדיל חשיבות התורה בלב, תוך הכרה שזו היא הוראת הדרך היחידה המדויקת להצלת נפשו. ובהתמדה לשמור על קשר רציף של לימוד.

משימה חשובה לאדם, לקחת תפקיד ולפעול אותו נאמנה כלפי הציבור ללא תמורה. בלי זה לא יוכל לקחת את הגלגול, את הפיקדון שקיבל ולמלא את תפקידו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

יתרו מתקדמים

יתרו השקפה

מִּשְׁפָּטִים כח – ל

הַסַבָּא

לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה: כִּי אִם-בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ.

אומר הסבא: טבע אדם הריק, שאם יודע איזה דבר עושה רעש ומפרסם עצמו.

אל לו לאדם לחשוב שעבודת המידות היא המקשרת ישירות להשם, אלא היא אמצעי הכרחי בלבד, היא בחינת עבודת הגר המקשר בין הרצונות רק כאשר פועלים אותם עם רצון יהודי לדבקות בהשם.

הגר הוא בחינת אמצעי בין נשמת ישראל, לנשמת הגוי אשר יצא מחוץ למסגרת מפני שלא רצה לקבל תורה. לעומת הגוי הגר כן מתאמץ לבוא בקהל השם, אף שלא עמד במעמד סיני ואינו בן להשם יתברך.

נשמה זה התלבשות של אור בכלי, וכשאר הכלי מקושר ישירות להשם, אזי הלבוש מאפשר את הקשר של התענוג להשם ישירות, זהו לבוש בעל מנת להשפיע. לבוש הגר אינו מתחבר ישירות להשם, אך כן מתחבר דרך הנפש השכלית שביהודי.

פח) אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ. כמה גלגולים ישֵנים כאן, שלא נגלו עד עתה, וכולם אמת כראוי, כי אין לנטות מדרך אמת, אפילו כמלוא חוט השערה. בתחילה יש להעיר, נשמות הגרים כולם, פורחות מגן העדן בדרך סתום, ומתלבשות בגרים. כשמסתלקים מעוה"ז, הנשמות, שהרוויחו הגרים מגן עדן, לאיזה מקום הן חוזרות? מי מעלה
אותן בחזרה למקום שיצאו משם, לגן עדן? נשמות הגרים באות מגן עדן באור סתום, שואל מי מחזיר אותם.

פט) מי שלוקח ואוחז מתחילה בנכסי הגר, שאין לו יורשים שאין לו בנים או אשה איתה התחתן לאחר הגיור, זוכה בהם. אף כאן, כל אלו הנשמות הקדושות העליונות, שהקב"ה הזמין אותם לבוא למטה, כולן אלו שלא חיללו שבת בפרהסיא יוצאות בשבת ויו"ט ור"ח, להשתעשע בגן עדן, ופוגשות באלו נשמות הגרים ויכולות לאחוז בנכסי הגר. מי מאלו הנשמות, שאוחזת בהן, זוכה בהן, ומתלבשות בהן ועולות. וכולן עומדות בלבוש הזה, ויורדות לגן העדן בלבוש הזה. משום שבגן העדן אינם עומדים שם אלא בלבוש, כל אלו הנמצאים שם. ונמצא, שאותן הנשמות מעלים את נשמות הגרים בחזרה לגן העדן. והרי לבוש הגר פחות טוב מלבוש נשמות אלו?

צ) אם תאמר שבשביל לבוש ההוא של נשמות הגרים, גורעים לנשמות האלו מכל העונג, שהיה להם מתחילה? ע"ז כתוב: אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע. בגן העדן עומדות בלבוש הזה, שקדמו לאחוז בהם וזכו בהם. כלומר, הלבוש מנשמות הגרים, וכשעולים למעלה, מתפשטות ממנו, כי שם למעלה, אין עומדים בלבוש.

צא) בכה הזקן כבתחילה ואמר לעצמו: זקן זקן בוודאי יש לך לבכות, בוודאי יש לך לשפוך דמעות על כל מילה ומילה. אבל גלוי לפני הקב"ה ושכינתו הקדושה, שאני בחפץ לב ובעבודתם אני אומר, משום שהם בעליו של כל מילה, והם מתעטרים  בהן. כלומר הסבא מאמין שדבריו לטובת החברים בהם יוכלו להתגדל.

צב) כל אלו הנשמות הקדושות, כשיורדות לעוה"ז, כדי שכל אחת תשרה על מקומה הראוי להם, בבני אדם. כולן יורדות, מתלבשות באלו נשמות הגרים. וכך נכנסות בזרע הקדוש. ובמלבוש הזה עומדות להשתעבד מהם בעוה"ז, במצוות ובמע"ט. וכשנשאבים המלבושים מדברי עוה"ז, מהמצוות, אלו נשמות הקדושות ניזונות מהריח, שמריחות מלבושיהן האלו. המלבושים מנשמות הגרים נעשו אמצעים בין הנשמות ובין הגוף. והמצוות, שאדם עושה, מגיעים למלבושים, והנשמות מקבלים מזונות מהריח, שמריחים מהמלבושים. שהנשמות עצמן גבוהות ואינן משתעבדות ממעשה הגוף, אלא המלבושים שלהן משתעבדות במעשה המצוות, והנשמות מקבלות מריח המלבושים.

צג) הקב"ה, כל הדברים הסתומים שעושה, הכניס אותם בתורה הקדושה, והכול נמצא בתורה. ודבר סתום מגלה אותו התורה, ומיד מתלבשת בלבוש אחר, ומסתתרת שם, ואינה מתגלה גילוי המופיע ברמז. והחכמים, מלאים עיניים, אע"פ שהדבר ההוא הסתתר בלבוש שלו, הם רואים אותו מתוך הלבוש. ובשעה שהתגלה דבר ההוא, מטרם שנכנס בחזרה ללבושו, מטילים בו פקיחת עיניים. ואע"פ שנעלם מיד, אינו נאבד עוד מעיניהם. כאשר חכם מסתכל ברזי התורה ואפילו ברמז קטן מבינים המון, שאין אנחנו מסוגלים לפנעח ללא עזרה דברים כה סתומים. וכך, בכדי להבין את עיניני הגר, צריך עיני חכם שיפשט אותם.

צד) בכמה מקומות הזהיר הקב"ה על הגר, שזרע הקדוש, ישראל, יהיו נזהרים בו, ושלאחר זה יצא דבר הסתום מנרתיקו, מהכיסוי שלו. ולאחר שנגלה, חזר מיד לנרתיקו, ומתלבש שם.

נשמה זה בחינת תענוג. נשמת גר זהו תענוג שבא למקום שהוא גר מהרצון. בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, הוא רק גר שם אך אינו תושב קבע, דהיינו יכול להיות תענוג אמיתי, אך מלובש שלא במקומו. כך למשל אדם שרוצה לבטא את היכולות שלו ונותן יגיעה בספורט. וכמובן שאין יגיע זו קשורה ישירות לעבודת השם, זוהי עבודת גרות. כך עבודת המידות אינה קשורה ישירות, אלא רק משמשת לעבודת השם כאשר מקיימים מצוות במידות מתוקנות, אך לא המידות עצמן ותיקונן יקראו עבודת השם.

בעבודה לא ישירה אין מרגישים את התענוג ממש, ולא את עוצמת הס"א, אלא בין לבין, זהו מצב הגרות.

צה) כיוון שהזהיר על הגר בכל אלו המקומות, יצא הדבר מנרתיקה, והתגלה, ואמר: וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר, מתוך שהנשמות מלובשות בו. ומיד נכנסת לנרתיקה וחוזרת ללבושה ומסתתרת, כמ"ש: כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. שהוא טעם צדדי. והכתוב חושב, שמשום שהתלבש מיד, לא היה מי שישגיח בנפש הגר הזו. יודעת הנשמה בדברי עוה"ז, ונהנית מהם. להיותה אמצעי בין הנשמה ובין הגוף. וע"כ כתוב: וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר.

צו) פתח הזקן ההוא ואמר: וַיָּבֹא מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן, וַיַּעַל אֶל הָהָר. ענן, כמ"ש: אֶת-קַשְׁתִּי, נָתַתִּי בֶּעָנָן; וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. קשת הזה, המלכות שמקבלת ג' גוונים לבן, אדום, ירוק, שהם לבושיה, מג' קווים דז"א, פשטה את לבושיה, ונתנה אותם למשה. ובלבוש ההוא עלה משה אל ההר, וממנו ראה מה שראה, ונהנה מכל. כשהגיע הזקן עד המקום הזה, באו אליו החברים, דהיינו רבי חייא ורבי יוסי, השתטחו לפניו ואמרו: אם לא באנו לעולם אלא לשמוע דברים אלו מפיך, די לנו.

צז) אמר הזקן: חברים! לא משום זה בלבד התחלתי לדבר, כי זקן כמותי לא בדבר אחד עושה רעש ואינו קורא לפרסם עצמו. דהיינו שלא כטבע אדם ריק שאם יודע איזה דבר עושה רעש ומפרסם עצמו כמ"ש אסתירא בלגינא קיש קיש קריא. כמה הם בני העולם בבלבול הדעת, ואינם רואים בתורה בדרך אמת, והתורה קוראת אותם בכל יום באהבה אליהם, ואינם רוצים להחזיר ראשם, להקשיב אליה.

צח) ואע"פ שאמרתי כי בתורה יוצא דבר מנרתיקו, ונראה מעט, ומיד מסתתר. ובזמן שמתגלה מתוך הנרתיק ומסתתר מיד, אין התורה עושה זה, אלא לאלו שיודעים בה ונודעים בה.

צט) הדבר דומה לאהובה, יפת מראה ויפת תואר, המסתתרת בהיכלה. ויש לה אוהב, שבני אדם אינם יודעים בו, אלא הוא מסתתר. אוהב ההוא, מתוך האהבה שאוהב אותה, עובר תמיד בשער ביתה, נושא עיניו לכל צד. היא, יודעת שאוהבה מסבב תמיד שער ביתה. היא פותחת פתח קטן בהיכלה, ומגלה פניה אל אהובה. ומיד חוזרת ומתכסה. כל אלו שהיו עם האוהב, לא ראו ולא הסתכלו, רק האוהב לבדו, שמֵעיו וליבו ונפשו הולכים אחריה, ויודע שמשום האהבה, שהיא אוהבת אותו, מתגלה אליו רגע אחד, לעורר האהבה אליו. כך הוא דבר תורה, אינה מתגלה אלא לאוהבה, יודעת התורה שחכם לב ההוא, מסבב שער ביתה בכל יום. מה עושה? גילתה פניה אליו מתוך ההיכל, ורמזה לו רמז. ומיד חזרה למקומה, ונסתרה שהרי כל כבודה בת מלך פנימה. כל אלו משם, לא ידעו ולא הסתכלו. אלא הוא לבדו, ומעיו וליבו ונפשו הולכים אחריה. וע"כ התורה מתגלה ומתכסה והולכת באהבה אל אוהבה, לעורר עימו האהבה.

בכדי לגלות רזי תורה, לא מספיק עיון שכלי, אלא דרושה חמדת הלב, השתוקקות לחיבור וגילוי העומקים תוך אהבה לאמת.

תגיות: גילוי רזי תורה, עבודת הגר

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים כח-ל
1. מהי נשמה של גר?
2. האם יש השארת נשמה לגר, אם כן כיצד מרוויחים את זה ישראל שהם תכלית הבריאה?
3. האם נשמות ישראל המתלבשים בנשמות הגרים מפסידים מכך ולכן צריכים להיות מעוכבים ע"י לבוש נשמות הגרים? הסבר ונמק.
4. כיצד ניתן להבין את היחס בין נשמת ישראל לנשמת הגר בעבודת ה' ובלימוד התורה?
5. מדוע בגר אנו רואים את הרעיון של "מגלה טפח ומכסה טפחיים" ומדוע כך נכון לגלות?
6. הסבר את המשל שמביא הזהר באות צ"ט?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים כח – ל

הַסַבָּא

לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה: כִּי אִם-בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ.

אומר הסבא: טבע אדם הריק, שאם יודע איזה דבר עושה רעש ומפרסם עצמו.

אל לו לאדם לחשוב שעבודת המידות היא המקשרת ישירות להשם, אלא היא אמצעי הכרחי בלבד, היא בחינת עבודת הגר המקשר בין הרצונות רק כאשר פועלים אותם עם רצון יהודי לדבקות בהשם.

הגר הוא בחינת אמצעי בין נשמת ישראל, לנשמת הגוי אשר יצא מחוץ למסגרת מפני שלא רצה לקבל תורה. לעומת הגוי הגר כן מתאמץ לבוא בקהל השם, אף שלא עמד במעמד סיני ואינו בן להשם יתברך.

נשמה זה בחינת תענוג. נשמת גר זהו תענוג שבא למקום שהוא זר לרצון  הישר. בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, הוא רק גר שם אך אינו תושב קבע, דהיינו יכול להיות תענוג אמיתי, אך מלובש שלא במקומו. כך למשל אדם שרוצה לבטא את היכולות שלו ונותן יגיעה בספורט. וכמובן שאין יגיע זו קשורה ישירות לעבודת השם, זוהי עבודת גרות. כך עבודת המידות אינה קשורה ישירות, אלא רק משמשת לעבודת השם כאשר מקיימים מצוות במידות מתוקנות, אך לא המידות עצמן ותיקונן יקראו עבודת השם.

כאשר חכם מסתכל ברזי התורה ואפילו ברמז קטן מבינים המון, שאין אנחנו מסוגלים לפענח ללא עזרה, דברים כה סתומים. וכך, בכדי להבין את עיניני הגר, צריך עיני חכם שיפשט אותם.

בכדי לגלות רזי תורה, לא מספיק עיון שכלי, אלא דרושה חמדת הלב, השתוקקות לחיבור וגילוי העומקים תוך אהבה לאמת.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים כה – כז

הַסַבָּא

עַל הָאָדָם לְנַהֵל אֶת מָחְשָׁבוֹתָּיו דֶּרֶך הָאֱמוּנָה.

בכל מפגש עם מצב רוחני חדש, ישנו זיכרון וצורת התייחסות קודמת אשר משפיעה על הפירוש בהווה, מפני שהנשמה רציפה ואין העדר ברוחני – "הכל מוקלט".  זהו גלגול הנשמות, שאתה בא כעת עם חוויות העבר שלך. לכן בכדי להתקדם, יש לחדש ולפרש כל מפגש עם המציאות בתבנית הגיון אמונית, בתפיסה תורנית, לנהל את המחשבות מעבר לזמן ומקום, "ולאחסן" רק רשמים ראויים.

תת המודע המפעיל את האדם, יותר משמעותי מאשר החלק המודע, לכן יש לשמר בתוכו חומרים שיעזרו להתקדם למטרה.

מלמד רבי שמעון שלצוך קיום יש לשמר לנשמה שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ. וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, כלומר שלא זכתה בהם, וְיָצְאָה חִנָּם, אֵין כָּסֶף, אין לה כיסוף, השתוקקות לקשר עם הבורא. אדם היורד לעולם הזה צריך תיבה כדי להישמר, דהיינו יכנס לפנימיות תורה.

שְׁאֵרָהּ אומר לבחון ולפרש כל דבר מעבר למקרה. כְּסוּתָהּ הם הגיונות אמוניים חדשים לתפיסת המציאות, ודרכם לקבל את התענוג שזו בחינת עֹנָתָהּ.

עט) אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ. מהי אחרת, כאן יש סודי סודות, ונמסרו לחכמים. ביום השבת, בשעה שהתקדש היום, יוצאות נשמות מתוך עץ החיים, ז"א, ואלו הנשמות נושבות לתחתונים, ונחים התחתונים בהן כל יום השבת. שהן נשמה יתֵרה, שצדיקים משיגים ביום השבת. ואחר שיוצא השבת, חוזרות ועולות כל הנשמות ומתעטרות בעטרות קדושות למעלה. אף כאן, הקב"ה מזמין לאדם ביום השבת נשמה יתרה, וזו נשמה אחרת, שעליה כתוב: אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ. ואע"פ שהזדמנה לו נשמה זו, שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ של הנשמה הראשונה, שהיה לו מתחילה, לֹא יִגְרָע.

פ) בכה הזקן ההוא ואמר לעצמו: זקן זקו כמה יגעת להשיג דברים קדושים אלו, ועתה תאמר אותם ברגע אחד,  ואם תאמר לחוס עליהם על אלו הדברים ולא תאמר אותם, הרי כתוב: אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו  בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך (יָדְךָ) לַעֲשׂוֹת. מתלבט הסבא האם לגלות דברים עליונים אלו, ולבסוף מחליט שאינו יכול למנוע את הטוב, את התורה השייכת לחברים.

פא)  פירוש – הקב"ה וכנסת ישראל שהיא המלכות, הם כאן. כי בכל מקום שנאמרים דברי תורה הקב"ה שם, ומקשיבים להם. ואז, בעץ של טו"ר, המלכות, צד הטוב מתגבר ומתעלה למעלה, והקב"ה וכנ"י מתעטרים בטוב. בכל מקום נקי יש לומר דברי תורה, וכן להימנע משהיה בסביבת ליצים וכדומה

פב) שוב אמר לעצמו זקן זקן, אתה אמרת דברים אלו ולא ידעת אם הקב"ה כאן, ואם אלו העומדים כאן הם כדאים לדברים האלו. אל תירא זקן, כי היית בכמה מלחמות עם אנשים גבורים ולא יראת, ועתה אתה מתירא. אמור דבריך, כי ודאי כאן הם הקב"ה וכנסת ישראל, וצדיקים הם אלו שכאן. ואם לא היה כן, לא פגשתי אותם ולא התחלתי בדברים האלו. אמור דבריך זקן בלי פחד.

פג) פתח ואמר: יְהוָה אֱלֹהַי, גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. ה' אלוקי, זו היא תחילת האמונה כתר, עליית המחשבה שהוא חכמה, ועוה"ב שהוא בינה, והם אחד בלא פירוד. כי או"א, חו"ב, לא נפרדים. גדלת, זהו התחלה לז"ת, יום הראשון, ספירה ראשונה, חסד, והם ימים עתיקים המקבלים את הכוח מחסדים שמקבלת מספירות דעתיק, והיא ימין. מאוד, זה שמאל, גבורה.

פד) הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ, אלו שני ענפי ערבוֹת, נו"ה. עד כאן אמר כיוון שהגיע לעץ חיים שהוא ת"ת, נחבא ולא עלה להיות במניין, משום מאוד הזה. מהו מאד? הוא שמאל שכל הענפים שלמטה שבכללם ענף מר אחד, ס"מ, נכללים בשמאל. וע"כ נחבא בחינת לאה עה"ח, ולא רצה להיות במניין הזה, עד שחזר כבתחילה, ושיבח באופן אחר.

פה) עֹטֶה אוֹר  כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם, כַּיְרִיעָה הַמְקָרֶה בַמַּיִם עֲלִיּוֹתָיו. עוטה אור כשלמה, זהו התחלה של יום הראשון, חסד. נוטה שמיים, ת"ת, הנקרא שמיים. כאן נכלל שמאל, גבורה. ולא כתוב מאוד, כי נכלל השמאל בימין, שיהיה מאיר בכלל השמיים, ת"ת. המקָרה במים עליותיו, כאן יצא בחדווה עה"ח, נהר היוצא מעדן, חסד של ת"ת, והשתרשו במימיו שני ענפי ערבוֹת, נו"ה, שגדלים במימיו. עליותיו, הם ענפי הערבות, נו"ה. כוח הערבות הוא בחינת השלמת כלים, שיכול לרדת למטה עד להשתוקקות הגדולה.

פו) וזה שכתוב: וְעַל-יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו. וכתוב: נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלֹהִים. פלגיו, הם שורשיו, נו"ה. נקראים, עליותיו, שורשיו, פלגיו, כולם השתרשו במים של הנהר, ת"ת מתוך המקום הנסתר שיכול לחבר חסד וגבורה.

פז) הַשָּׂם עָבִים רְכוּבוֹ. עבים, אלו מיכאל וגבריאל. הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ, לתת רפואה לעולם זה רפאל. מכאן ולהלאה, עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט. זקן זקן, אם כל אלו ידעת, אמרו ולא תפחד, אמור דבריך ויאירו דברי פיך. שמחו החברים והיו מקשיבים בשמחה לדבריו הקדושים. אמר לעצמו הסבא: אי זקן, במה הכנסת עצמך, באת בים הגדול ויש לך לשוט ולצאת משם.

תגיות: תת מודע, אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים כה-כז
1. מהו הפירוש הנוסף באות ע"ט ל"אם אחרת יקח לו"?
2. תאר את ההתלבטות של הסבא אם לומר דברי תורה או לא והדגם כיצד זה פועל בנפשך.
3. פרש עפ"י אותיות פג-פד את הכתוב "ה' אלוקי גדלת מאד הוד והדר לבשת".
4. כיצד המשך הפסוק "עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה" ממשיך את הסדר של גילוי המוחין?
5. מהו הים הגדול מה השיט בו ומה היציאה?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מתחילים

מִּשְׁפָּטִים כה – כז

מִּשְׁפָּטִים כה – כז

הַסַבָּא

עַל הָאָדָם לְנַהֵל אֶת מָחְשָׁבוֹתָּיו דֶּרֶך הָאֱמוּנָה.

בכל מפגש עם מצב רוחני חדש, ישנו זיכרון וצורת התייחסות קודמת אשר משפיעה על הפירוש בהווה, מפני שהנשמה רציפה ואין העדר ברוחני – "הכל מוקלט".  זהו גלגול הנשמות, שאתה בא כעת עם חוויות העבר שלך. לכן בכדי להתקדם, יש לחדש ולפרש כל מפגש עם המציאות בתבנית הגיון אמונית, בתפיסה תורנית, לנהל את המחשבות מעבר לזמן ומקום, "ולאחסן" רק רשמים ראויים.

תת המודע המפעיל את האדם, יותר משמעותי מאשר החלק המודע, לכן יש לשמר בתוכו חומרים שיעזרו להתקדם למטרה.

מלמד רבי שמעון שלצוך קיום יש לשמר לנשמה שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ. וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, כלומר שלא זכתה בהם, וְיָצְאָה חִנָּם, אֵין כָּסֶף, אין לה כיסוף, השתוקקות לקשר עם הבורא. אדם היורד לעולם הזה צריך תיבה כדי להישמר, דהיינו יכנס לפנימיות תורה.

שְׁאֵרָהּ אומר לבחון ולפרש כל דבר מעבר למקרה. כְּסוּתָהּ הם הגיונות אמוניים חדשים לתפיסת המציאות, ודרכם לקבל את התענוג שזו בחינת עֹנָתָהּ.

עַל הָאָדָם לְנַהֵל אֶת מָחְשָׁבוֹתָּיו דֶּרֶך הָאֱמוּנָה.

בכל מפגש עם מצב רוחני חדש, ישנו זיכרון וצורת התייחסות קודמת אשר משפיעה על הפירוש בהווה, מפני שהנשמה רציפה ואין העדר ברוחני – "הכל מוקלט".  זהו גלגול הנשמות, שאתה בא כעת עם חוויות העבר שלך. לכן בכדי להתקדם, יש לחדש ולפרש כל מפגש עם המציאות בתבנית הגיון אמונית, בתפיסה תורנית, לנהל את המחשבות מעבר לזמן ומקום, "ולאחסן" רק רשמים ראויים.

תת המודע המפעיל את האדם, יותר משמעותי מאשר החלק המודע, לכן יש לשמר בתוכו חומרים שיעזרו להתקדם למטרה.

מלמד רבי שמעון שלצוך קיום יש לשמר לנשמה שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ. וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, כלומר שלא זכתה בהם, וְיָצְאָה חִנָּם, אֵין כָּסֶף, אין לה כיסוף, השתוקקות לקשר עם הבורא. אדם היורד לעולם הזה צריך תיבה כדי להישמר, דהיינו יכנס לפנימיות תורה.

שְׁאֵרָהּ אומר לבחון ולפרש כל דבר מעבר למקרה. כְּסוּתָהּ הם הגיונות אמוניים חדשים לתפיסת המציאות, ודרכם לקבל את התענוג שזו בחינת עֹנָתָהּ.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים כב – כד

הַסַבָּא

הנשמה היא התלבשות של אור, בכלי סוג של הרגשה, ידיעה שמגיעה לאדם, ומעבר לקיום הבסיסי הניתן מלמעלה, שיש לתקנה ולשכללה, להעביר אותה דרך פרטים של עולם הזה, ובדיוק כאן מופיע האתגר הנפשי – כיצד לשמור על הנשמה בסביבה של פיתויים ופרטים לא נקיים.

הקב"ה לא עוזב את הנשמה, והתורה מלמדת שצריך האדם לשמור על נשמתו, ועל ליבו בשלושה ממדים, שלושה הגיוניות אמוניים אותם עליו לרכוש, הם: שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע.

שְׁאֵרָהּ, מזון ראשוני, זה האור חוזר, שניתן לדחות, לא רץ לקבל כל תענוג לפני שבודק כמה זה יכול לקרבו למטרה.

כסותה – שלא ניתן ללב ישר את האור, הכסות היא דרכי התורה.

שְׁאֵרָהּ אומר שהמצב לא קובע, כלומר שעל האדם לפתח יכולת דחיה של האור – התענוג המגיע מלמעלה, דחייה כדי לבחון אפשרות ראויה להשתמש בו, דהיינו במסגרת ההיגיון התורני.

כְּסוּתָהּ – לבוש קבוע לשמירה.

עֹנָתָהּ – צורך בסיסי בתענוג של קדושה, חומר דלק שאי אפשר בלעדיו לשמור על הרוח, הרוחניות.

בכדי להבין וליישם אומר הסבא לחברים: תלכו אל סלע ההוא שהעולם סמוך עליו, שהוא רבי שמעון בר יוחאי, תוכלו לקבל תובנות אמתיות. והכן מלמד הרשב"י שלפני גיל י"ג לא נמצאים כלל בקדושה, כלומר רצונות גדולים שלא ניתן להשתמש בהם. מכאן עד גיל 20 יש ללמוד תורה ולהגדיל את ההשקפה העליונה ותבניות האמונה. ואז ניתן לקחת אישה, דהיינו לפעול את ההשתוקקות לקדושה.

ע) כְּסוּתָהּ, הפרישׂה, שפורש עליה המלך, לבוש כבוד של השם אלוה אור חוזר המלביש. המשכה אחרת המאירה ושומר את הנשמה תמיד. וזהו, בבגדו בה שתמיד נותן לה את בגדה, תמיד, שלא נעדר ממנה.

עא) עוֹנָתה, היא המשכה מעוה"ב, בינה, שבה הכול, הויה צבאות, השם שבנה"י דבינה, המאיר בכל האורות הסתומים העליונים של עה"ח, שבו העונה הנסתרת, שמשם היא יוצאת. וכל זה בעידון והשתוקקות של עוה"ב, בינה. עונתה יכול לבוא רק אם יש כסות שניתן להשיג רק אם יש שארה.

עב) שְׁלָשׁה אֵלֶּה לֹא יִגְרָע, כשהיא זכתה כראוי. ואם אינה כראוי, גורעים ממנה אלו שלושה, שלא נעשה לה עטרה, אפילו מאחד מהם. כתוב: וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, כלומר שלא זכתה בהם, וְיָצְאָה חִנָּם, אֵין כָּסֶף. תצא ממנו, ודוחים אותה לחוץ. אין כסף, אין לה כיסוף לקשר עם הבורא, השתוקקות, ואין לה עידון כלל. אדם היורד לעולם הזה הוא צריך תיבה כדי להישמר, דהיינו יכנס לתורה, לזוהר.

עג) עד כאן הוכיחה התורה, שכל העצות תלויות בה, ונותנת עצה טובה לבני אדם. מכאן ולהלאה, נחזור לדברים הראשונים, בשמירה העליונה שפורשׂ הקב"ה על הנשמה, כדי שלא תהיה לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ, בְּבִגְדוֹ-בָהּ הבגד של הקב"ה ושמירה הוא לה תמיד שלא יקח התענוג לפרטיות.

עד) וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ, אמר הזקן ההוא: חברים, כשתלכו אל סלע ההוא שהעולם סמוך עליו, שהוא רבי שמעון בר יוחאי, תאמרו לו שיזכר יום השלג שנזרעו פולים לנ"ב אפנים, ואחר כך תקראו מקרא זה, והוא יאמר לכם פירושו.

שאיך אפשר לומר, בנו של הקב"ה? ואיך אפשר שיהיה בחינת אב ובן במדרגות העליונות? אלא שיש עניין זריעת הפולים ביום השלג. יום השלג, דינים דדכורא, הנמשכים משליטת קו שמאל. זריעה, הכנת העלמת אור, שבסופו מתהפך ההיעלם לגילוי גדול אור חוזר, כמו זריעת חיטים טובים בקרקע, שנעלמים ונרקבים שם, אבל סופם לחזור ולצמוח מאה שערים. הזריעה, עליית המלכות לבינה, שגרמה לנפילת בינה, ותו"מ מכל המדרגות למדרגה שמתחתיה. פולים לשון נפילה, בן הכוונה עולם הנקודים

ועליית המלכות לבינה, ע"י קו האמצעי, מכונה יום השלג, שליטת דינים של קו שמאל. ונזרעו פולים לנ"ב אופנים, כאשר ע"י קו האמצעי, עלתה מלכות לבינה, ובינה ותו"מ שלה נפלו לז"א, וכן עלתה המלכות לבינה דזו"ן, ובינה ותו"מ שלהם נפלו לנשמות הצדיקים. וע"י היעלם זה יצאו כל המוחין דזו"ן ובי"ע. צמצום ב' בכל המדרגות

וזהו זריעת פולים. זריעה, מפני שההיעלם נעשה אח"כ בעת גדלות בעליית האח"פ לגילוי גדול. פולים, לשון נפילה, נפילת חצאי מדרגות התחתונות מכל מדרגה למדרגה שמתחתיה. ונודע שעלייה זו של המלכות לבינה, עשתה קשר בין בינה וז"א שחו"ב דבינה נעשו לבחינת או"א לז"א, וז"א נעשה לבן אליהם. ונעשה קשר בין המדרגות, שחו"ב דעליון נעשו לאו"א והתחתון נעשה לב"ן, וע"כ כמו שז"א נעשה ע"י זה בן לחכמה ובינה, כן נעשה הצדיק בן לז"א. ואם לבנו ייעדנה. שהצדיק התחתון נבחן לבן אל הקב"ה, כמו ז"א לבינה.

עה) אמרו לו בבקשה ממך, מי שהתחיל הדבר ההוא יאמר. אמר להם ודאי שידעתי שצדיקים אתם, ויש לרמז לכם רמז חכמים. ועל מה שאני אומר לפניכם, כשתזכירו אותו את רבי שמעון, סימן הזה, הוא ישלים על זה, דהיינו שישלים דברי. כי הסבא אינו מבאר להם, למה נק' התחתון בן אל הקב"ה, וע"י הסימן שנתן, יבאר להם רבי שמעון וישלים דבריו. עתה יש לומר מי הוא שנק' בן אל הקב"ה.

עו) כל מי שזכה לי"ג שנים והלאה, נקרא בן לכנסת ישראל, המלכות. וכל בן עשרים ומעלה, וזוכה בהם, נקרא בן אל הקב"ה, ז"א, כמ"ש: בָּנִים אַתֶּם, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם.

יש שני מיני ג"ר. ג"ר הנמשכים מישסו"ת, והם מוחין דנשמה לזו"ן. ורק זו"ן הקטנים המלבישים לז"א מחזה ולמטה, מקבלים ג"ר אלו. אבל ז"א עצמו עדיין נשאר בו"ק. עד שנמשכים לו הג"ר דאו"א עילאין, שאז גם ז"א עצמו משיג ג"ר. והם מוחין דחיה שעולים לאו"א. לזו"ן הקטנים מספיק ג"ר דישסו"ת, שנבחנים שניהם לבחינת מלכות, להיותם מלבישים במקום מחזה ולמטה דז"א, שמקום זה שייך כולו למלכות. וכן הוא בתחתונים, שאם אדם משיג מוחין דנשמה, מקבל אותם מזו"ן הקטנים, שמקבלים מישסו"ת. ואם אדם משיג מוחין דחיה, מקבל אותם מז"א עצמו. וכשהוא בן י"ג שנה ומעלה, מקבל מוחין דנשמה. וכשהוא בן עשרים ומעלה, מקבל מוחין דחיה. כל מי שזכה לי"ג שנים והלאה, נקרא בן לכנ"י. כי אז מקבל מוחין דנשמה מזו"ן הקטנים, ששניהם הם כנ"י, מלכות. ע"כ נקרא בן אליה. אבל לא לז"א עצמו. בן עשרים שנים ולמעלה נקרא בן להקב"ה, כי אז מקבל מוחין דחיה מז"א עצמו, המקבל מאו"א עילאין. וע"כ נקרא בן לז"א, להקב"ה. מראה שיש עליה גם לנשמות צדיקים

עז) כשהגיע דוד לי"ג שנים, וזכה ביום שנכנס לי"ד כתוב: יְהוָה אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. כי מקודם לכן לא היה בן אליו, שלא שרתה עליו נשמה העליונה, כי היה בשנות העורלה. ומשום זה כתוב: אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. אני, ולא הצד האחר, כמו שהיה עד עתה. אבל עתה אני בלבדי. בעשרים שנים זכה למוחין דחיה, ונעשה על ידיהם בן להקב"ה, לז"א. ברגע שהגיע לגיל י"ג מקבל מוחין דנשמה ומתחיל להתפתח במשך 7 שנים של השלמת כלים עד גיל 20.

עח) וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה, דהיינו מי"ג שנים ולהלאה. שאז יוצא מרשות הצד האחר שהזדמן לו. כתוב: כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ. בכל יום רואה הקב"ה את ילד ההוא העומד ברשות העורלה, והוא יוצא ממנה, ונמשך לבית הספר ושובר אותה, והולך לבית הכנסת ושובר אותה. מה עושה הקב"ה לנשמה ההיא? הוא מכניסה אל חדרו, ונותן לה מתנות ומנחות רבות, ומקשט אותה בקישוטים עליונים, עד הזמן שמביא אותה לחופה בבן ההוא, שמלביש אותה בו, מי"ג שנים ולמעלה.

תגיות: שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים כב-כד
1. מהו שארה כסותה וענתה של כל מדרגה ומדרגה בעולמות העליונים?
2. מתי שלש אלה לא יגרע ממנה ומתי כן ומדוע?
3. מהו "ויצאה חינם אין כסף" מבחינה נפשית?
4. מהי העצה הטובה שנותנת התורה לבני אדם?
5. מה הסבא לא הסביר לרבי יוסי ורבי חייא ששלח אותם ללמוד מהסלע החזק, רשב"י?
6. מה תהליך גדילת האדם? מה ההבדל המהותי בין גיל י'ג לגיל כ'?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים כב – כד

הַסַבָּא

הנשמה היא התלבשות של אור, בכלי סוג של הרגשה, ידיעה שמגיעה לאדם, ומעבר לקיום הבסיסי הניתן מלמעלה, שיש לתקנה ולשכללה, להעביר אותה דרך פרטים של עולם הזה, ובדיוק כאן מופיע האתגר הנפשי – כיצד לשמור על הנשמה בסביבה של פיתויים ופרטים לא נקיים.

הקב"ה לא עוזב את הנשמה, והתורה מלמדת שצריך האדם לשמור על נשמתו, ועל ליבו בשלושה ממדים, שלושה הגיוניות אמוניים אותם עליו לרכוש, הם: שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע.

שְׁאֵרָהּ, מזון ראשוני, זה האור חוזר, שניתן לדחות, לא רץ לקבל כל תענוג לפני שבודק כמה זה יכול לקרבו למטרה.

כסותה – שלא ניתן ללב ישר את האור, הכסות היא דרכי התורה.

שְׁאֵרָהּ אומר שהמצב לא קובע, כלומר שעל האדם לפתח יכולת דחיה של האור – התענוג המגיע מלמעלה, דחייה כדי לבחון אפשרות ראויה להשתמש בו, דהיינו במסגרת ההיגיון התורני.

כְּסוּתָהּ – לבוש קבוע לשמירה. עֹנָתָהּ – צורך בסיסי בתענוג של קדושה, חומר דלק שאי אפשר בלעדיו לשמור על הרוח, הרוחניות.

בכדי להבין וליישם אומר הסבא לחברים: תלכו אל סלע ההוא שהעולם סמוך עליו, שהוא רבי שמעון בר יוחאי, תוכלו לקבל תובנות אמתיות. והכן מלמד הרשב"י שלפני גיל י"ג לא נמצאים כלל בקדושה, כלומר רצונות גדולים שלא ניתן להשתמש בהם. מכאן עד גיל 20 יש ללמוד תורה ולהגדיל את ההשקפה העליונה ותבניות האמונה. ואז ניתן לקחת אישה, דהיינו לפעול את ההשתוקקות לקדושה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים יט – כא

הַסַבָּא

 ניצב האדם בפני אתגר שמצד אחד בכדי לבוא לקשר עם הבורא, ולהחזיר את נשמתו נקיה, עליו להתעסק עם הרצון העצמי שלו בעולם הזה, ומצד שני התעסקות לא נכונה, דהיינו ניסיון למשוך תענוג לפרטיות, מרחיק אותו מהשוואת צורה לבורא. רק התורה כתבלין ליצר הרע יכולה להציל את האדם, התשובה נמצאת בעולם.

כל עוד נמצאת הנשמה בתודעת העולם הזה, דהיינו תחת הרגשת הזמן ומקום, העבודה לא נגמרה ורק בדרך תורה תוכל להישמר.

נח) זכתה הנשמה ושמירה של פרישׂת לבוש כבוד, השם אלוה, עליה. כמה מחנות קדושות נועדים לה להתחבר עימה ולהביא אותה לגן העדן. לא זכתה, כמה מחנות נוכרים נועדים להביאה אל הגיהינום. ואלו המחנות של מלאכי חבלה עתידים לעשות בה נקמות. לזה בא הכתוב והורה, לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ, בְּבִגְדוֹ-בָהּ, אלו הם מלאכי החבלה. בבִגדו בה, הוא לבוש השמירה, השם אלוה, שהקב"ה פורשׂ עליה ועושה לה שמירה שלו, שלא ישלוט בה עם נוכרי.

נט) וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כמה יש לאדם להיזהר שלא יטה דרכיו בעוה"ז. שאם זכה האדם בעוה"ז, ושומר את הנשמה כראוי, שהקב"ה רוצה בו, ומשתבח בו בכל יום בפמליה שלו. ואומר: ראו בן הקדוש שיש לי בעולם ההוא, כך וכך עשה, כך וכך מעשיו מתוקנים.

ס) וכשהנשמה הזאת יוצאת מהמעשה החיצוני מתודעת הזמן והמקום של העוה"ז זכּה, נקייה וברורה, הקב"ה מאיר לה בכמה אורות, בכל יום קורא עליה, זו היא הנשמה של פלוני בני, שמירה תהיה לגוף ההוא שעזבה.

סא) וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת, יַעֲשֶׂה-לָּהּ – מהו כמשפט הבנות? בתוך הסלע החזק, עולם הבריאה, ברקיע העליון אשר שם, ישנו היכל האהבה, העומד תחת קודש קודשים של הבריאה. שם אוצרות נסתרות, ושם הן כל נשיקין של אהבת המלך. ונשמות שהן אהובות המלך נכנסות שם.

סב) כיוון שהמלך נכנס בהיכל כתוב: ויישק יעקב לרחל, ששם זיווג רוחני דנשיקין, והקב"ה כאן בחינת יעקב מוצא שמה את נשמה הקדושה רחל שהיא השכינה ההיא, מיד מקדים ונושק אותה, ומחבק אותה, ומעלה אותה עימו ומשתעשע בה. לזה יש התחייבות של שארה כסותה ועונתה, זהו משפט הבנות.

סג) כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת יַעֲשֶׂה לָּהּ, כמו שהאב עושה לבתו, שחביבה לו, שנושק אותה ומחבק אותה ונותן לה מתנות. כך עושה הקב"ה אל הנשמה הזכה בכל יום.

סד) וכתוב: יעשה למחכֵה לו. כמו שהבת, הנשמה, השלימה העשיה בעוה"ז. כך הקב"ה משלים לה עשייה אחרת בעוה"ב. שכתוב: עַיִן לֹא-רָאָתָה, אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה, לִמְחַכֵּה-לוֹ. וכאן כתוב: יעשה לה. לומד גזרה שווה, יעשה יעשה. שאף יעשה שבכאן הוא, עין לא ראתה אלוקים זולתך.

סה) אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע. מהי אחרת? וכי נשמה אחרת הכין הקב"ה להשיב לצדיקים בעוה"ז, ואין זו אותה הנשמה, שהשלימה בעוה"ז רצון אדונה? א"כ אין הבטחה כלל לצדיקים? האם ה' מכין 2 אפוציות לבחירת האדם, שאם יפעל להביא הנשמה להשפיע, או אם יקח אחרת? יוצא שאין כלל הבטחה לצדיקים.

סו) וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל-הָאָרֶץ, כְּשֶׁהָיָה; וְהָרוּחַ תָּשׁוּב, אֶל-הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ. מקרא זה העמידו החברים בחורבן ביהמ"ק, וישוב העפר על הארץ כשהיה. כאן הוא כמ"ש: והכנעני אז בארץ כשהיה ודאי.  כשעם ישראל בגלות אז הכנעני, צד הגוי מקבל את הרצון, כי כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו

שאחר החורבן חזרה הארץ לרשות קליפת כנען, כמו שהיה מתחילה. והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה. והרוח תשוב זו היא השכינה, שהיא רוח הקדוש. בעת שראתה השכינה, באלו עשרה מסעות שנסעה, שישראל אינם רוצים לשוב בתשובה לפני הקב"ה והס"א שולטת על ארץ הקדושה, הסתלקה השכינה ושבה אל האלוקים.

נותנים לאדם אפשרות לעשות תשובה ע"י סביבה, חברים ורבנים, וכאשר אינו עושה, השכינה מסתלקת ממנו והכעני שבו שב לשלוט בארץ, דהייו על הרצונות שלו וכל עיסוקו בחיצוניות והגשמיות.

ישנם זמנים מסוגלים בהם הקב"ה מעלה את הנשמה לגן עדן העליון דהיינו לבינה. גן עדן תחתון הוא בחינת מלכות.

סז) רוח של אדם צדיק, מתעטר בצורה בגן העדן התחתון. ובכל שבתות ומועדים וראשי חודשים, מתעטרים הרוחות ופושטים צורתם מגן העדן התחתון, ועולים למעלה לגן העדן העליון. וכמו שעשה הקב"ה בנשמה הקדושה למעלה, כן עושה עם הרוח הזה, שלמטה בגן העדן התחתון, שעלה לפניו. ואמר, זהו הרוח של גוף פלוני. מיד מעטר הקב"ה לרוח הזה בכמה עטרות, ומשתעשע בה.

סח) ואין הקב"ה עוזב, בשביל רוח הזה, את מה שעושה לנשמה. אלא, לוֹ שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ, לֹא יִגְרָע. אלו הם שלושה שמות עליונים, שעין לא ראתה אלוקים זולתך, שהוא בינה.

סט) וכולם הם בעוה"ב, בינה, ונמשכו משם. שְׁאֵרָהּ, המשכה של התנוצצות ואור, או"ח ואו"י, המאיר בדרך סתום. הוא מָזון הזן את הכול, הויה בניקוד אלוקים, הבינה. שארה בהיפוך האותיות הוא אשר ה'. אשר היא בינה, ה"ר דהויה. וזהו, מאשר שְמֵנָה לַחְמו, כי ממנה נמשך המזון. שארה זה מה שמגיע לאדם מלמעלה.

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים יט-כא
1. מהי התוצאה של השמירה של הנשמה על נקיות כאשר עולה למעלה? ומה אם לא זכתה?
2. במה משתבח הקב"ה בנשמה?
3. מהו היכל האהבה ומה קורה כאשר הנשמה מגיעה לשם?
4. מהו "כמשפט הבנות יעשה לה"?
5. מהו "ואם אחרת יקח לו" וכי נשמה אחרת הכין הקב"ה להשיב לצדיקים בעולם הזה? האם זו לא אותה נשמה שעלתה זכה והשלימה בעולם הזה את רצון אדונה? – האם זו הבעיטה בקופסה? הסבר ונמק.
6. כאשר שבה הרוח אל האלוקים אשר נתנה עדין צריך לעשות ולשמר את הנשמה כיצד זה נעשה?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

מִּשְׁפָּטִים יט – כא

הַסַבָּא

 ניצב האדם בפני אתגר שמצד אחד בכדי לבוא לקשר עם הבורא, ולהחזיר את נשמתו נקיה, עליו להתעסק עם הרצון העצמי שלו בעולם הזה, ומצד שני התעסקות לא נכונה, דהיינו ניסיון למשוך תענוג לפרטיות, מרחיק אותו מהשוואת צורה לבורא. רק התורה כתבלין ליצר הרע יכולה להציל את האדם, התשובה נמצאת בעולם.

כל עוד נמצאת הנשמה בתודעת העולם הזה, דהיינו תחת הרגשת הזמן ומקום, העבודה לא נגמרה ורק בדרך תורה תוכל להישמר.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים טז – יח

הַסַבָּא

עַל הָאָדָם לִבְחוֹר סְבִיבָה שֶׁתֵּאָפְשֶׁר לֶנִשׁמָּתּוֹ לָצֵאת נְקִיָּה מֵעוֹלָם זֶה.

מדוע מורידים נשמה לעולם הזה המטונף ודורשים ממנה לצאת נקיה. אלא אומר השם, יש לך הגנה של התורה. עליך לרדת, שכאן ישנם רצונות שבויים שעליך לקלוט ולפדות מהשבי בהדרגה. אך אם תיקח את הנשמה לתענוגות פרטיים ודאי שתתלכלך. סביבה ראויה היא של חברים הדבקים במטרה להגיע לתכלית, סביבה של סופרים וספרים ראויים.

 

נשמה היא תענוג המלובש בכלי, בגוף בעולם הזה, ולא משאירים לאדם את התענוג לאורך זמן, אלא הס"א לוקח אותו עד שהשם פודה אותה. טוב לאדם שנלקח לאחר שסיים תפקידו

החוזר בתשובה בונה לעצמו נקיות פנימית, ואז הנשמה לא תימכר לעם נוכרי, דהיינו להתענג במקומות לא ראויים.

גם כשהס"א לוקחת אליה ילד, אינה לוקחת את כולו, אלא תענוג מצד הגוף. ישנן נשמות של קטנים שהקב"ה ברחמיו לוקח לפני שיתקלקלו, ואז הוא עוזב אותם לס"א שתעשוק אותם, וכל זה לטובתם. אמה זו לוקחת את הילד הקטן עד שה' לוקח את הנשמה, אז נשאר לה הגוף, וגם זה זמני עד תחיית המתים.

לעיתים רואים שילד קטן שמח משטות, מדברים זמניים, ונותנים לדברים אלו להיגמר. לא רוצים לתת לו לגדול בשטויות, מפסיקים את התענוגות הללו.

מז) ואם תאמר שצד ההוא באה בילד ההוא, כלומר שיש לה שליטה בנשמתו, אינו כן. אלא לוקחת אותה ושמחה עימה, והיא פורחת מידיה, ונכנסת במקום של הס"א, וס"א פוקדת את הילד, ושמחה עימו וצוחקת בו, ומתאווה לבשר ההוא, עד שלאח"כ לוקח הקב"ה נשמתו, והיא לוקחת גופו. ולאח"כ, הכול ברשות הקב"ה.

מח) לֹא תֵצֵא, כְּצֵאת הָעֲבָדִים. מהו כצאת העבדים? אלא בשעה שיוצאת מהמאזני המרמה וצד ההוא בשמחה, רושם אותה הקב"ה וחותם אותה בטבעת אחת, ופורשׂ עליה לבוש כבוד שלו, השם הקדוש, אלוה. וזהו, בבִגדו בה, בלבוש כבוד של המלך. ואז היא שמורה, שלא תהיה נמסרת לעם נוכרי, לחסידי אוה"ע ולממזרים תלמידי חכמים, אלא לישראל בלבד. מאחר ויש עליה שם אלוקה, יש בה סימן שיכולה להתלבש רק בגוף יהודי

מט) כתוב: כימֵי אלוה ישמֵרני. הלבוש כבוד, אלוה. וע"ז כתוב: לְעַם נָכְרִי לֹא-יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ, בְּבִגְדוֹ-בָהּ, בעוד שלבוש כבוד של המלך בה. כיוון שבגדו בה, ע"כ כתוב: לעם נוכרי לא ימשול למוכרה.

נ) מהו הרשות, שהקב"ה נותן לס"א לעשוק הנשמה? כל בני העולם ברשות המלך הקדוש, שכולם יש להם זמן לחיות בעוה"ז, עד שהוא רוצה להעלותם מן העולם, ואין רשות לס"א לפגוע בהם לפני הזמן. ואין לאותה נשמה זמן קצוב לחיות בו, וע"כ הס"א צוחקת בה ושמחה בה ומוציאה אותה מן העולם. נמצא שבזה שלא ניתן לה זמן, ניתנה רשות לס"א לעשוק אותה. יש מצב שנגמר זמנה של הנשמה כאשר תיקנה או שאינה יכולה לעשות תפקידה בעולם ואינה מועילה לאחרים – אז יש רשות לס"א לקחת אותה.

נא) עוד יש הזהרות לבני אדם במקראות אלו, וכמה עצות טובות עליונות הם בכל דברי התורה, וכולם בדרך אמת, ונודעת לחכמים היודעים והולכים בדרך אמת. בזמן שרצה הקב"ה לברוא העולם, עלה ברצון לפניו, וצייר כל הנשמות העתידות להינתן בבני אדם אח"כ הכל צפוי, כל חוויות התענוג שאמורות להגיע. וכולן הצטיירו לפניו בצורה ההיא ממש, שעתידות להיות אח"כ בבני אדם, וראה כל אחת ואחת. הבורא כבר ראה במחשבת הבריאה את כל הפרטים, וכעת תפקיד האדם לגלותם.

נב) ויש מהן שעתידות להרע דרכיהם בעולם וקשה מפני שמלמעלה ניתן רק טוב, אלא אפשר לומר שמדובר על השמאל אותו ניתן להפוך לטוב. ובשעה שהגיע זמנם לרדת לעולם, קורא הקב"ה לנשמה ההיא, אמר לה: לכי בואי במקום פלוני בגוף פלוני. השיבה לפניו, ריבון העולם, די לי עוה"ז, שאני יושבת בו, ולא אלך לעולם אחר, שיעבדו בי ואהיה מלוכלכת ביניהם. אמר לה הקב"ה: מיום שנבראת ע"ז נבראת, להיות בעולם ההוא, בגוף. כיוון שהנשמה רואה כן, יורדת בעל כורחה ונכנסת שם בגוף. שרואה שזה תפקידה. כלומר ישנן נשמות הבאות מצד שמאל, סובלות כדי למלא התפקיד

נג) התורה שנותנת עצה לכל העולם, שרואָה כן, מזהירה לבני העולם ואומרת: ראו כמה מרחם הקב"ה עליכם. מרגלית טובה שהיה לו, הנשמה, מכר אותה בחינם שתעבדו בה בעוה"ז.

נד) וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ, זה הקב"ה. אֶת בִּתּוֹ, זו היא נשמה הקדושה. לאמה, להיות אמה משועבדת ביניכם בעוה"ז. בבקשה מכם, שבשעה שיגיע זמנה לצאת מעוה"ז, לֹא תֵצֵא, כְּצֵאת הָעֲבָדִים, לא תצא מטונפת בעוונות, תצא בת חורין ברורה ונקייה, כדי שישמח בה אדונה, וישתבח בה, וייתן לה שכר טוב בצַחצָחות שבגן עדן. כמ"ש: וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ. כשתצא הנשמה ברורה ונקיה ותבוא לקבל את כל האור המזומן לה מהבורא יתברך.

נה) אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ, כשיוצאת מלוכלכת בטינוף של עבירות, ואינה נראית לפניו כראוי, אוי לגוף, שנאבד מנשמה ההיא לעולם. משום כשהנשמות עולות ברורות ויוצאות נקיות מעוה"ז, כל נשמה ונשמה נכנסת בספר שבחמַת המלך כלי השפעה. חמת הוא כיס עור שמניחים בו ספרים ושטרות וניירות. וכולן נקובות בשמות, ואמר: זו היא הנשמה של פלוני, תהיה נועדת לגוף ההוא שעזבה. ואז כתוב: אֲשֶׁר-לא (לוֹ) יְעָדָהּ. מלמד שהנשמה מיועדת לגוף מסוים בכדי למלא תפקידה.

נו) וכשיוצאת רעה בעיני אדוניה, כי נטמאה בעוונות ובטינוף של חטאים, אז לא יְעָדָהּ, עם א' כתוב: ונאבד גוף ההוא ממנה, והיא לא נועדת לו. חוץ מנשמה ההיא שאדונה רוצה בה, שהגוף חזר בו בתשובה. אז כתוב: והפדה כמ"ש: פדה נפשו מעַבוֹר בשחת. והפדה, סובב על האדם, שהעצה שלו הוא, שיִפדה אותה וישוב בתשובה. ולב' צדדים אומר הכתוב: והפדה: על הקב"ה, והפדה מגיהינום. על האדם, והפדה בתשובה, לאחר שחזר בתשובה, פודה אותם הקב"ה מדרך הגיהינום. אדם שעושה תשובה אינו יורד לגיהינום ותסכולים, אך אם אינו עושה תשובה, ומטנף את התענוג – האור האלקי, אז הרצון שלו מתקלקל.

נז) לְעַם נָכְרִי לֹא יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ,  מי הוא עם נוכרי? נכלמת הנשמה, כשיוצאת מהעולם, והאדם נטה מהדרך עימה, היא מבקשת לעלות למעלה לתוך המחנות הקדושות. כי מחנות קדושים עומדים בדרך של גן העדן, ומחנות נוכרים, מלאכי חבלה, עומדים בדרך של הגיהינום.

תגיות: נשמה נקיה, חזרה בתשובה

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים טז-יח
1. כיצד לוקחת הס"א את נשמתו של הילד ומה קורה איתה לאחר מכן?
2. מהו בגד המלך והלבוש היקר שמלביש הקב"ה את הנשמה כאשר היא יוצאת שלא כצאת העבדים אלא נקיה?
3. מהו "לעם נכרי לא ימשול למכרה"? את מי ומתי?
4. מהי הרשות שיש לצד האחר בנשמה ומתי זה קורה?
5. מהו ההסבר לכך שאומר באות נב שיש נשמות שראה מראש הקב"ה להרע דרכיהן בעולם? לכראורה זה מבטל את הבחירה.
6. מדוע הקב"ה מוריד את הנשמה לעוה"ז שהוא מקום מטונף וגם מבקש ממנה לחזור נקיה? כיצד אפשרי הדבר?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים טז – יח

הַסַבָּא

עַל הָאָדָם לִבְחוֹר סְבִיבָה שֶׁתֵּאָפְשֶׁר לֶנִשׁמָּתּוֹ לָצֵאת נְקִיָּה מֵעוֹלָם זֶה.

מדוע מורידים נשמה לעולם הזה המטונף ודורשים ממנה לצאת נקיה. אלא אומר השם, יש לך הגנה של התורה. עליך לרדת, שכאן ישנם רצונות שבויים שעליך לקלוט ולפדות מהשבי בהדרגה. אך אם תיקח את הנשמה לתענוגות פרטיים ודאי שתתלכלך. סביבה ראויה היא של חברים הדבקים במטרה להגיע לתכלית, סביבה של סופרים וספרים ראויים.

 

נשמה היא תענוג המלובש בכלי, בגוף בעולם הזה, ולא משאירים לאדם את התענוג לאורך זמן, אלא הס"א לוקח אותו עד שהשם פודה אותה. טוב לאדם שנלקח לאחר שסיים תפקידו

החוזר בתשובה בונה לעצמו נקיות פנימית, ואז הנשמה לא תימכר לעם נוכרי, דהיינו להתענג במקומות לא ראויים.

גם כשהס"א לוקחת אליה ילד, אינה לוקחת את כולו, אלא תענוג מצד הגוף. ישנן נשמות של קטנים שהקב"ה ברחמיו לוקח לפני שיתקלקלו, ואז הוא עוזב אותם לס"א שתעשוק אותם, וכל זה לטובתם. אמה זו לוקחת את הילד הקטן עד שה' לוקח את הנשמה, אז נשאר לה הגוף, וגם זה זמני עד תחיית המתים.

לעיתים רואים שילד קטן שמח משטות, מדברים זמניים, ונותנים לדברים אלו להיגמר. לא רוצים לתת לו לגדול בשטויות, מפסיקים את התענוגות הללו.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים יג – טו

הַסַבָּא

כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ – אְוֹתִיּוֹת קַבָּלָה.

על האדם לשמוע לפנימיות קולות ליבו, לאשה הקדושה שבנפשו שתפקידה להוציא את העבודה זרה מהלב, בחינת שמור, מצוות לא תעשה. לגָּרֵשׁ את הָאָמָה וְאֶת-בְּנָהּ, דהיינו את ההבנות הזרות הנובעות מקליפה זו. כאשר לוקח אדם את כל הרגשתו, את התענוג שלו למקום רע, אז כל שיקול דעתו נופל על מאזני מרמה. וזה התפקיד, הפיקדון שמקבל אדם, להוציא את הנשמה העשוקה מהשבי ולהחזירה נקיה למלך, לפדות מהשבי את התענוגות שניתנו לעבודה זרה, אלו תענוגות של יהודי שבאו מהצד הטוב, אך נלקחו לצד הרע. יש לקשור להם כתרים של אמונה ולהחזירם למאזני צדק השוקלים בשיקול דעת של חיבור ואהבת השם. יש ליישר בפלס את המחשבות למטרה הנכונה, ולהביא את הלב למקום זה.

אל לו לאדם ליפול לייאוש, הנשמה בגלגוליה אינה נמכרת לצמיתות, אלא תחזור לבחינה הנפשית של ישר-אל. וכאשר יחזור לשיקול דעת ומחשבות אמוניות חיוביות הנשענות על יסודות אמת, דהיינו חוזר בתשובה. יהודי לא יכול להסכים להישאר כתינוק שנשבה, עליו לתת יגיעה בכדי להשתחרר, ולא כצאת העבדים.

 

תפיסת הבורא שבנפש חייבת להתיישר להבנה ששם הויה הוא המשגיח, הוא יתברך טוב ומטיב, ללא קשר למה שצד הגוי שבנפש מנסה להראות לאדם.

לו) כל השמות וכל כינוי השמות שיש להקב"ה, כולם מתפשטים לדרכם, וכולם מתלבשים אלו באלו, וכולם מתחלקים לדרכים ושבילים ידועים, חוץ משם אחד, הברור מכל שאר השמות, שהוריש לעם היחידי, הברור מכל שאר העמים. והוא, יוד הא ואו הא שם הויה במילוי אלפין כמ"ש: כִּי חֵלֶק יְהוָה, עַמּוֹ. וכתוב: ואתם הדבקים בהויה, שדבוקים בשם הזה ממש, יותר מבכל שאר השמות. שהם הויה הוא כמו הבורא כלפי הנשמות, מתייחד רק על החידוש, יש מאין, ומתייחס לצד האדם לצד האהבה. ז"א בהיכל או"א. וכל שאר השמות אינם מצד ישראל אלא כשהם בגלות. כאשר הם ישראל, ההשגחה היא רק בשם אחד, הויה הטוב ומטיב.

לז) ושם אחד מכל השמות שלו, שהתפשט לכמה דרכים ושבילים, נקרא אלוקים, והוריש שם הזה, ונחלק לתחתונים שבעוה"ז. ונחלק שם הזה למשמשים ולממונים המנהיגים שאר העמים. כמ"ש: ויבוא אלוקים אל בלעם לילה. וכתוב: ויבוא אלוקים אל אבימלך בחלום הלילה. וכן כל ממונה, שהוריש אותם הקב"ה לשאר העמים, כלולים בשם הזה. ואפילו עבודה זרה נקרא בשם הזה. ושם הזה מָלך על גויים, ולא שם ההוא, שמָלך על ישראל, שם הויה, שהוא יחידי לעם היחידי, לעם ישראל, לעם הקדוש. שם הויה הוא בחינת שלמות, ושם אלקים שהתפשט על מאה ועשרים הצירופים שבו, יכולנו לחשוב שבשם זה באה ההשגחה על הגויים. שם אלקים הוא הנוקבא, שכתוב ויתעצב אל ליבו, לא הוא אלא אל ליבו, מלך הגוף. בכל מקום בו מופיע שם אלוקים שאינו מבטא שלמות ואהבה, אין מדובר על שם הויה. שם הויה הוא השמים ושם אלקים הוא הארץ, ורק הארץ הייתה תהו ובוהו. כל שם אלקים בהשגחה הוא שליח של שם הויה, הרחמים.

לח) אם תאמר על הפסוק מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה, שזה השם, אלוקים, שמָלך על גויים. שבו שורה יראה ודין. ולא ע"ז כתוב: כי א"כ אפילו עבודה זרה הוא בכלל הזה, של מִי לֹא יִרָאֲךָ, שגם עבודה זרה נקראת אלוהים.

יְסוֹד בָּתפִיסָה הַיְּהוּדִית, שֶׁשֶּׁם הוֹיָה בָּרוּך הוּא, הוּא הָמוֹלֶך עַל צַד הָאַהֲבָה  וכאשר אומר מלך הגויים אינו מדבר על שם הויה. כשהגוי נתקל באיתני הטבע למשל, מוכן הוא להודות שיש כוח עליון, אך בלי הפנמה כמה הוא מחוייב לקשר ולעבודת השם.

לט) אבל כיוון שהכותל שהיית נסמך אחריו נתעקר מוכיחו הסבא שמה ששמע זו דעת הגוי שאין ללמוד ממנה, עומד הכתוב על קיומו במעט הסתכלות. מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, אם תאמר שכתוב על הקב"ה אינו כן, אלא הפירוש הוא, מי הוא מלך הגויים שלא יִרָאֲךָ, ולא יפחד ממך, ולא יזדעזע ממך. ודומה כמו שהיה כתוב: מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם. כעין זה הכתוב: הַלְלוּ-יָהּ הַלְלוּ, עַבְדֵי יְהוָה;    הַלְלוּ, אֶת-שֵׁם יְהוָה. מי ששומע אותו, אינו יודע מה אמר. כיוון שאמר, הללויה, אומר ג"כ הללו עבדי ה', שהיה צריך לכתוב: עבדי ה' הללו את שם ה'. ועם זה הכרח, שאע"פ שאמר מקודם, הללויה, וסובב על עבדי ה', אף כאן, אע"פ שאמר מקודם, מי לא יראך, סובב הוא על מלך הגויים. ודומה, כמו שהיה כתוב: מי מלך הגויים שלא  יראך, והכול נאמר כמו שהיה צריך.

מ) כִּי בְכָל-חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל-מַלְכוּתָם, מֵאֵין כָּמוֹךָ. מאין כמוך, הוא המילה שהתפשט ביניהם בחכמה שלהם. וכולם מודים ע"ז. כאשר רואים בחכמה שלהם מעשיך וגבורותיך, מתפשט מילה זו ביניהם, ואומרים, מאין כמוך. ושיעור הכתוב: כִּי בְכָל-חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל-מַלְכוּתָם, מֵאֵין כָּמוֹךָ אומרים, ומתפשט ביניהם. שמחו החברים בכו ולא אמרו כלום, אף הוא בכה כמקודם.

מא) פתח ואמר: וַתֹּאמֶר, לְאַבְרָהָם, גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת, וְאֶת-בְּנָהּ:  כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן-הָאָמָה הַזֹּאת, עִם-בְּנִי עִם-יִצְחָק. רצתה שרה לפַנות עבודה זרה מבית אומרת שרה לא תוכל לעבוד את השם אם לא תפנה את העבודה זרה מביתך, אי אפשר שיצחק שבנפש המבקש את קרבת השם, יעבוד בסביבה של ע.ז. וע"כ כתוב: כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ. אמה היא עבודה זרה. כאן כתוב: וְכִי-יִמְכֹּר אִישׁ אֶת-בִּתּוֹ, לְאָמָה, הנשמה הבאה בגלגולים על מעשים רעים שבעולם. לאמה, הצד האחר, שבגלגול הרע של המאזניים, שחזרו למאזני מרמה, והיא נעשקה ע"י הס"א. להוציא אותה משם, לֹא תֵצֵא, כְּצֵאת הָעֲבָדִים, שהם כל נשמות הנעשקות. אלא מתעטרת בעטרה על ראשה.

מב) הנשמות שבכאן הן נשמות של ילדים קטנים, היונקים מכוחן של אימותיהן. והקב"ה רואה, שאם יתקיימו בעולם, יבאישו ריחם ויחמצו כחומץ הזה, ע"כ מלקט אותם כשהם קטנים בעוד שנותנים ריח טוב. כדי שלא יחטא מצד עצמו.

מג) הקב"ה עוזב אותם להיעשק ביד האמה, לילית. וכיוון שניתנו ברשותה, היא שׂמֵחה בילד, עושקת אותו, ומוציאה אותו מהעולם בעוד שהוא יונק מכוחה של אימו.

מד) ואם תאמר, אלו הנשמות יעשו טוב בעולם, אינו כן. שכתוב: אִם-רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ. כי איש הזה ייחמץ בה לאחר זמן, אם יתקיים בה. נשמה זו נעשקת, ואחרת אינה נעשקת. ועל אלו כתוב: ואראה את כל העשוקים. וזהו, אִם-רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ. אל יאמר אדם לעצמו, בינתיים אני קצת רע, עוד מעט אחזור בתשובה, שאין הדבר כך, עליו להוציא את נשמתו שנמכרה לשמירה על ידי הקליפות.

מה) אֲשֶׁר-לא (לוֹ) יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ כתוב עם אות א, אם תאמר שבצד האחר נתן אותה הקב"ה מיום שהייתה, לא. כי עתה בגלגולי המאזניים, לו יעדה, לו עם ו', מה שלא היה מקודם לכן.

מו) כתוב וְהֶפְדָּהּ ומסביר, פודה אותה הקב"ה עתה, בעוד שמעלֵה ריח טוב, מטרם שתחמץ, ומעלה אותה לגובהי מרומים אל הישיבה שלו. ואם תאמר, כיוון שנעשקה בידי האחר, נותן אותה, לחסידי שאר העמים ולממזרים תלמידי חכמים, בא הכתוב ומוכיח, לְעַם נָכְרִי לֹא-יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ ודאי, בבִגדו בה, שעשק אותה בעושק גלגול המאזניים, אלא ייתן אותה לישראל ולא לאחר. וכשיוצאת מהמאזניים, לֹא תֵצֵא, כְּצֵאת הָעֲבָדִים, אלא מתעטרת בעטרה ברום על ראשה.

מז) ואם תאמר שצד ההוא באה בילד ההוא, כלומר שיש לה שליטה בנשמתו, אינו כן. אלא לוקחת אותה ושמחה עימה, והיא פורחת מידיה, ונכנסת במקום של הס"א, וס"א פוקדת את הילד, ושמחה עימו וצוחקת בו, ומתאווה לבשר ההוא, עד שלאח"כ לוקח הקב"ה נשמתו, והיא לוקחת גופו. ולאח"כ, הכול ברשות הקב"ה.

מח) לֹא תֵצֵא, כְּצֵאת הָעֲבָדִים. מהו כצאת העבדים? אלא בשעה שיוצאת מהמאזניים וצד ההוא בשמחה, רושם אותה הקב"ה וחותם אותה בטבעת אחת, ופורשׂ עליה לבוש כבוד שלו, השם הקדוש, אלוה. וזהו, בבִגדו בה, בלבוש כבוד של המלך. ואז היא שמורה, שלא תהיה נמסרת לעם נוכרי, לחסידי אוה"ע ולממזרים תלמידי חכמים, אלא לישראל בלבד.

תגיות: תינוק שנשבה, פדיון הנשמה

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים יג-טו
1. מה ההבדל בין שם הוי"ה במילוי אלפין לשם אלוקים ולכל שאר השמות האחרים? הסתייע במה שכתוב בתע"ס חלק א' בתשובה י"א וכן בבראשית ב' בזהר הקדוש באותיות ת'א-ת'ב.
2. כיצד עלולים היינו לפרש את "מי לא יראך מלך הגוים" ומהו הפירוש הנכון?
3. שרה אומרת לאברהם גרש את האמה הזאת ואת בנה. מה הפירוש הנוסף שמבאר לנו הסבא יותר ממה שהאירו בזה החברים?
4. מי הם נשמות של ילדים הקטנים שניתנו ללילית הרשעה וכיצד צריך לפדות אותם משם?
5. מהיכן אנו למדים שנשמות קדושות לא ניתנות באופן קבוע לנכרים אלא רק שוהות שם וצריך לפדותן?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים יג – טו

הַסַבָּא

כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ – אְוֹתִיּוֹת קַבָּלָה.

על האדם לשמוע לפנימיות קולות ליבו, לאשה הקדושה שבנפשו שתפקידה להוציא את העבודה זרה מהלב, בחינת שמור, מצוות לא תעשה. לגָּרֵשׁ את הָאָמָה וְאֶת-בְּנָהּ, דהיינו את ההבנות הזרות הנובעות מקליפה זו. כאשר לוקח אדם את כל הרגשתו, את התענוג שלו למקום רע, אז כל שיקול דעתו נופל על מאזני מרמה. וזה התפקיד, הפיקדון שמקבל אדם, להוציא את הנשמה העשוקה מהשבי ולהחזירה נקיה למלך, לפדות מהשבי את התענוגות שניתנו לעבודה זרה, אלו תענוגות של יהודי שבאו מהצד הטוב, אך נלקחו לצד הרע. יש לקשור להם כתרים של אמונה ולהחזירם למאזני צדק השוקלים בשיקול דעת של חיבור ואהבת השם. יש ליישר בפלס את המחשבות למטרה הנכונה, ולהביא את הלב למקום זה.

אל לו לאדם ליפול לייאוש, הנשמה בגלגוליה אינה נמכרת לצמיתות, אלא תחזור לבחינה הנפשית של ישר-אל. וכאשר יחזור לשיקול דעת ומחשבות אמוניות חיוביות הנשענות על יסודות אמת, דהיינו חוזר בתשובה. יהודי לא יכול להסכים להישאר כתינוק שנשבה, עליו לתת יגיעה בכדי להשתחרר, ולא כצאת העבדים.

יְסוֹד בָּתפִיסָה הַיְּהוּדִית, שֶׁשֶּׁם הוֹיָה בָּרוּך הוּא, הוּא הָמוֹלֶך עַל צַד הָאַהֲבָה  וכאשר אומר מלך הגויים אינו מדבר על שם הויה. כשהגוי נתקל באיתני הטבע למשל, מוכן הוא להודות שיש כוח עליון, אך בלי הפנמה כמה הוא מחויב לקשר ולעבודת השם.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים י – יב

הַסַבָּא

הָאָדָם נִבְחַן בּאֵיזֶה סוּג מֹאזְנַיִם נְפָשִׁים שׁוֹקֶּל הוּא אֶת רצוֹנוֹתָּיו.

הנשמה מתגלגלת למציאות נפשית למאבק בין הצד הטוב לרע. ישנן מאזני צדק המקרבים אדם למטרה ומאזני מרמה המרחיקים אותו – ועליו להכריע. עושק הנשמה הוא בחינה בה הרצון אמיתי של אדם המתגלגל ברצון לא אמיתי דהיינו שלא ניתן יהיה ליהנות ממנו, ועליו לגיירו.

יש והנשמה נעשקת ע"י הס"א דהיינו שרצון והתענוג נלקח לשליטת הס"א ולכאורה האדם נהנה מדברים אסורים. טבע התענוג הוא הנשמה, האור שמתלבש בכלי, וכאשר מפנה את התענוג לחיצונים, סימן שהפעיל משקל, שיקול לא נכון.

שני צדדים באדם, ועליו לפעול בניגוד לטבע הרגיל שלהם. הטבע הרגיל של הרצון לקבל, השמאל, הוא המשכה ממעלה למטה, אך תפקידו להשפיע, דהיינו ממטה למעלה את התענוג. וזה מאזני צדק.

השיקול במאזני מרמה הוא משיכה מלמעלה למטה לפרטיות, תנועה אותה יש להפך.

כז) וזהוא סוד עליון יותר מכל. בעמוד העומד לשקול עליו, תוך האוויר הנושב, יש מאזניים בצד ימין ובצד שמאל. בצד ימין מאזני צדק. ובצד שמאל מאזני מִרמה. מאזניים אלו אינם שקטים לעולם, והנשמות עולות ויורדות, באות וחוזרות דרך מאזניים האלו. ויש נשמות עשוקות, כששולט אדם דס"א באדם דקדושה, כמ"ש: עֵת, אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ. מדבר כאן על אדם בליעל, הס"א.

קו האמצעי מכריע ומקיים ב' הקווים ימין ושמאל, מבדיל ביניהם, אשר קו ימין מאיר מלמעלה למטה, וקו שמאל יאיר מלמטה למעלה, ולא מלמעלה למטה. עמוד האמצעי מקיים ב' האורות ימין ושמאל. ושוקל אותם כמו במאזניים, שהארת קו הימין מושך למטה לתחתונים, והארת קו השמאל מעלֶה למעלה דהיינו מוותר ודוחה את הקבלה, מייצר אור חוזר, וע"י זה עומד לשון המאזניים באמצע, שאינו נוטה לא לימין ולא לשמאל, אלא לשניהם יחד, כל אחד לפי דרכו. ונאמר, תוך האוויר בחינת החסדים הנושב, כי הארת השמאל מתגלה ע"י יציאת י' מאויר, השלמת הכלים המעוררים את הרצון נקודת השורוק. וכשהעמוד האמצעי מאיר במלכות, נעשה שם שתי בחינות מאזניים:

א.           בדרך הראויה מאזני צדק, כמשקל עמוד האמצעי, למשוך הארת הימין מלמעלה למטה, והארת השמאל רק מלמטה למעלה.

ב.           מאזני מרמה, אחיזת ס"א, המושכים הארת השמאל מלמעלה למטה.

ומטעם שני מאזניים האלו, נקראת המלכות עצה"ד טו"ר. ואם הנשמה מקבלת ממאזני מרמה, אז נעשקת בידי הס"א, ונופלת לידיה, והן הנקראות, נשמות העשוקות. ואז כתוב: עת אשר שלט אדם באדם לרע לו, שאדם דס"א שולט באדם דקדושה. אבל הוא לרע לו. זהו אותו צד של הרצון לקבל המבקש להשתלט על הרצון לקדושה, המבקש לעבוד ולעשות נחת רוח להשם.

כח) אבל נשמה זו שהייתה לס"א, הנקרא איש זר, ונעשקה על ידו, היא לרע לו, לאיש זר ההוא. והיא בתרומת הקודשים לא תאכל, כשאר הנשמות דהיינו שאינה יכולה ליהנות מהקדושה, עד שהקב"ה יתקן אותה, כמ"ש: ובת כהן כי תהיה לאיש זר, יהיה כך, שבתרומת הקודשים לא תאכל.

כט) יש כאן סוד איך נעשקות הנשמות.  עוה"ז מתנהג ע"י עצה"ד טו"ר, המלכות. וכשבני העולם מתנהגים בצד הטוב, בהכרעת קו האמצעי, המאזניים עומדים ומכריעים לצד הטוב. וכשמתנהגים כצד הרע, שממשיכים הארת השמאל מלמעלה למטה, מכריעים המאזניים לצד הס"א. וכל הנשמות שהיו בשעה ההיא במאזניים, עושק אותן הס"א ולוקח אותן.

לכאורה מרגיש אדם שמצליח בגשמיות ומקבל כבוד חיצוני שהוא כבר מסודר. משביע הוא את הרצון לקבל בתענוגות בשרים, ואפילו לגוף הוא מזיק. הס"א פועלת נגד עצמה גם בחיצוניות, גם לגוי לא טוב כשהוא עושק את ישראל. גם מדען שטוען שאין כלום באמונה, רע לו, מפני שאין הוא יכול להוכיח כלום, אין לו שום ודאי.

מי שרוצה את האהבה רק לפרטיות, גם הפרטיות מתקלקלת לבסוף.

ל) אבל לרַע לו, לס"א. כי אלו הנשמות מכניעים כל מה שמוצאות מצד הרע, ומכלות אותו. הסימן לזה, ארון הקדוש, שנעשק ע"י הפלשתים ושלטו בו, לרע להם.

לא) מה נעשה מאלו הנשמות העשוקות? נעשה מהם חסידי אוה"ע וממזרים תלמידי חכמים. וממזרים תלמידי חכמים קודמים לכהן גדול עַם הארץ. והם חשובים יותר בעולם, אע"פ שהכהן הגדול נכנס לִפְנַי ולִפְנים בקודש הקודשים.

לב) פתח הזקן ההוא: אִם-רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ, אֲשֶׁר-לא (לוֹ) יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ: לְעַם נָכְרִי לֹא-יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ, בְּבִגְדוֹ-בָהּ. פרשה זו נאמרה על סוד זה של נשמו העשוקות, וְכִי-יִמְכֹּר אִישׁ אֶת-בִּתּוֹ, לְאָמָה לֹא תֵצֵא, כְּצֵאת הָעֲבָדִים אִם-רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ, אֲשֶׁר-לא (לוֹ) יְעָדָהּ וְהֶפְדָּהּ:  לְעַם נָכְרִי לֹא-יִמְשֹׁל לְמָכְרָהּ, בְּבִגְדוֹ-בָהּ. ריבונו של עולם, מי לא יירא ממך, שאתה מושל על כל מלכי העולם, כמ"ש: מִי לֹא יִרָאֲךָ מֶלֶךְ הַגּוֹיִם, כִּי לְךָ יָאָתָה.

לג) כמה הם בני אדם בעולם, שמשתבשים וטועים במקרא הזה. וכולם אומרים אותו, אבל המקרא אינו מתיישר בפיהם. וכי הקב"ה נקרא מלך הגויים, האם לא מלך ישראל הוא? וכן הוא נקרא, כמ"ש: בהנְחֵל עליון גויים. וכתוב: כי חֵלֶק ה' עַמו. וע"כ נקרא מלך ישראל. ואם תאמר, שהוא נקרא מלך הגויים, הרי זה שבח להם, שהקב"ה מולך עליהם, ולא כמו שאומרים, שנמסרו למשמשים ולממונים שלו.

יש להבחין בין השגחה פרטית כפי שיש על עם ישראל לבין השגחה כללית עליהם ההשגחה נעשית ע"י מלאכים. לישראל ישנו פוטנציאל לשלמות מותנית בדבקות בהשם. גוי יכול להתדבק בישראל ורק דרכו בהשם.

לד) ועוד, סוף המקרא, שכתוב: כִּי בְכָל-חַכְמֵי הַגּוֹיִם וּבְכָל-מַלְכוּתָם, מֵאֵין כָּמוֹךָ. כל זה שבח הוא לשאר העמים, ופלא הוא, איך אינם מתעלים במקרא הזה לרום הרקיע? הרי המקרא נותן לחכמיהם ומלכותם איזה יחס אל הקב"ה, שצריך משום זה לומר, שהקב"ה גדול מהם. אלא הקב"ה מעוור עיניהם, ואינם יודעים בו כלל. שזהו מה שאנו אומרים, שכולם אין, ואפס, ותוהו כמ"ש: כָּל-הַגּוֹיִם, כְּאַיִן נֶגְדּוֹ; מֵאֶפֶס וָתֹהוּ, נֶחְשְׁבוּ לוֹ. והרי עיקר עליון גדול ומכובד שׂם אותם המקרא הזה, שכתוב: כי בכל חכמי הגויים ובכל מלכותם מאין כמוך. וכתוב: מָלך אלוקים על גויים. ישנה טעות כאילו בכלל ניתן להשוות בין חוכמתו לחוכמה האלוקית. אין הדבר בר השוואה כלל ואינם עומדים באותו מימד. המחשבה שבעולם הגשמי כאילו דרכו ניתן לתפוס דברים אלוקיים – זהו שקר.

לה) אמר לו רבי חייא: הרי כתוב מָלַךְ אֱלֹהִים, עַל-גּוֹיִם;   אֱלֹהִים, יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁוֹ. אמר לו אני רואה אחרי הכותל שלהם היית, ויצאת במקרא הזה לעזור אותם. היה לי להשיב מתחיה על מה שאמרתי, אבל כיון שמצאתי אותך בדרך, אעביר אותך משם, ומשם אלך להעביר הכל.

תגיות: תענוג אסור, עושק הנשמה

 

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים י-יב
1. מה ההבדל ומה משותף בין מאזני מרמה ומאזני צדק?
2. מדוע נשמה שהיתה לאיש זר דהיינו שנעשקה ע"י הקליפות, היא לרע לו? הבא דוגמא מהפלשתים, אגב כך הבא עוד דוגמאות מהיסטורית עם ישראל וכן אחת מחווית החיים שלך.
3. מדוע אין לומר שהקב"ה הוא מלך הגויים והרי אין דבר שלא בשליטתו?
4. מה אומר הסבא לרבי חייא על שאלתו והרי כתוב מלך אלוקים על גויים?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים י – יב

הַסַבָּא

הָאָדָם נִבְחַן בּאֵיזֶה סוּג מֹאזְנַיִם נְפָשִׁיים שׁוֹקֶּל הוּא אֶת רצוֹנוֹתָּיו.

הנשמה מתגלגלת במציאות נפשית למאבק בין הצד הטוב לרע. ישנן מאזני צדק המקרבים אדם למטרה ומאזני מרמה המרחיקים אותו – ועליו להכריע. עושק הנשמה הוא בחינה בה הרצון אמיתי של אדם המתגלגל ברצון לא אמיתי דהיינו שלא ניתן יהיה ליהנות ממנו, ועליו לגיירו.

לכאורה מרגיש אדם שמצליח בגשמיות ומקבל כבוד חיצוני שהוא כבר מסודר. משביע הוא את הרצון לקבל בתענוגות בשרים, ואפילו לגוף הוא מזיק. הס"א פועלת נגד עצמה גם בחיצוניות, גם לגוי לא טוב כשהוא עושק את ישראל.

מי שרוצה את האהבה רק לפרטיות, גם הפרטיות מתקלקלת לבסוף.

יש להבחין בין השגחה פרטית כפי שיש על עם ישראל לבין השגחה כללית עליהם ההשגחה נעשית בתיווך מלאכים. לישראל ישנו פוטנציאל לשלמות המותנית בדבקות בהשם. גוי יכול להתדבק בישראל ורק דרכו בהשם.

יש והנשמה נעשקת ע"י הס"א דהיינו שרצון והתענוג נלקח לשליטת הס"א ולכאורה האדם נהנה מדברים אסורים, וכאשר מפנה את התענוג לחיצונים, סימן שהפעיל משקל – שיקול לא נכון.

הטבע הרגיל של הרצון לקבל, השמאל, הוא המשכת תענוג ממעלה למטה, אך תפקידו בתיקון הוא להשפיע, דהיינו ממטה למעלה וזה מאזני צדק. השיקול במאזני מרמה הוא משיכה מלמעלה למטה לפרטיות, תנועה אותה יש להפך.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מִּשְׁפָּטִים ז – ט

הַסַבָּא

אֲנָשִׁים רֵיקִים מַגִּיעִים לַשָּׁקֶר שֶׁהוא: כָּל אֶחָד וְהָאֱמֶת שֶׁלּוֹ.

 ישנה אמת אחת ברורה שצריך להגיע לאהבת השם. אפשר לומר על אנשים חיצוניים: כל אחד והתאוות שלו, אצלם כל אחד נותן פירושים לפי שרירות ליבו לאהבה עצמית. נבחן האדם למה הוא מפנה את התענוג שמקבל, האם לגופו, או לנשמה שתביא אותו לתכלית.

הסבא הוא אותה בחינת חוכמה שלמה טבעית שניתנה באדם מלמעלה, ועל האדם להיחשף אליה בהדרגה. אנשים ריקים, ואפילו אלו העוסקים בצורה רדודה רק בחיצוניות התורה, חושבים שדברי התורה ריקים חלילה. ואז מגיעים לשקר: שכל אחד והאמת שלו.

מלמד כאן על התקדמות האדם בחייו, כדי להגבר על יצר הרע הוא הנחש הנמצא בין שיניו. מצד אחד שולח הוא ארס, ומצד התיקון באים לבחינת הנשר – הבינה אשר מוכנה לחצות את עצמה מבחינת אותה תודעה המוכנה לקבל חלקיות כדי להגיע לאמת הראויה, ע"י מנעולא וכניסה לנקודה פנימית, ע"י היכולת לוותר על הרצון.

כל מדרגות הביניים של הליכה בדרך, הם הקישוטים אותם קונים בהדרגה והקיום שלהם בא לידי ביטוי רק בהצטרפות כל הבחינות יחד.

טז) כל זה שאל בדרך ונצטערתי, ועתה יש לי נחת. ואילו היינו יחד עוסקים בדברי תורה, מה שהייתי בדברים אחרים של תהו. אמר רבי חייא: וסוחר הזקן ההוא, כלום אתה יודע אותו? אמר רבי יוסי לו יודע אני שאין תוכן בדבריו, שאילו היה יודע, היה פותח בתורה והדרך לא היה בריק. אמר חייא: והסוחר ההוא יש נמצא כאן, כי לפעמים באלו הריקים, ימצא אדם זגים של זהב, כלומר ענבל כלי של זהב. אמר לו הוא כאן! ומתקן את חמורו גופו באכילה. הפעמון הוא בחינת פעימת הלב, ורימון הוא יראת הרוממות.

יז) קראו אותו ובא לפניהם. אמר להם עתה שנים הם שלושה, כי אחד שנתחבר עמהם נעשו שלשה, ושלשה הם כאחד, דהיינו שנתחברו יחד רמז להם שמתלת נפקי חד, דהיינו ג' קווים כשהתחתון עולה לביקוש מאו"א ואז מתפשטים לאחד. אמר רבי יוסי: לא אמרתי לך שכל דבריו ריקים והם לריק. ישב לפניהם.

יח) אמר להם רבנן: אני נעשיתי סוחר, ומימים מועטים, כי בתחילה לא הייתי סוחר, אבל בן אחד קטן היה לי ז"א, ונתתי אותו בבית הספר, ורציתי שיעסוק בתורה, לכן נעשיתי סוחר, כדי שאוכל לסעדו זו הבחינה שהנשר מסכים לספוג את החץ במוקם בניו. כאן מוכן הוא להיות סוחר, לוותר על עצמו, בחינת הבינה – להיות בהשפעה ולקבל בשביל התחתון. בחינה זו נק' נושא עוון כלומר לאבא אין את החסרון הזה אך מוכן לקבל על עצמו חסרון זה בשביל הבן. וכשאני מוצא אחד מן הרבנים ההולך בדרך, אני מחמר אחריו. וביום הזה חשבתי שאשמע דברים חדשים בתורה מהם אני מתפרנס ולא שמעתי כלום.

יט) אמר רבי יוסי: בכל הדברים ששמעתי שאמרת, לא נפלאתי אלא מאחד. או אתה בסכלות אמרת, או דברים ריקים הם. שאל הזקן ההוא: ומהו? אמר רבי יוסי: עלמה יפה שאין לה עיניים מדרגת חוכמה, והגוף נסתר ונגלה, היא יוצאת בבוקר ומתכסה ביום. מתקשטת בקישוטים שלא היו.

כ) פתח הזקן ההוא ואמר: יְהוָה לִי לֹא אִירָא; מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם.  יְהוָה לִי, בְּעֹזְרָי; וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי.  טוֹב לַחֲסוֹת בַּיהוָה מִבְּטֹחַ בָּאָדָם. כמה טובים ונעימים ויקרים ועליונים דברי תורה, ואני איך אומר לפני רבנן שלא שמעתי מפיהם עד עתה אילו מלה אחת. אבל יש לי לומר, כי אין בושה כלל לומר דברי תורה לפני כל.

כא) נתעטף אותו זקן בחינת הסתרה – חסדים מכוסים שכאשר מתעטף יודע הוא לגלות ולהסתיר שרק מי שראוי יוכל להבין, פתח ואמר: וּבַת-כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה, לְאִישׁ זָר:  הִוא, בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל. מקרא זה נסמך על מקרא אחר: וּבַת-כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה, וְזֶרַע אֵין לָהּ וְשָׁבָה אֶל-בֵּית אָבִיהָ כִּנְעוּרֶיהָ, מִלֶּחֶם אָבִיהָ תֹּאכֵל; וְכָל-זָר, לֹא-יֹאכַל בּוֹ. דברי תורה דברים סתומים המה, שיש סודות לכל דבר ודבר. בפשט המקראות יש לנהוג בדיוק שזו היא ההלכה, אך צריך להסתכל בפנמיות הדברים.

כב) כמה הם דברי החכמה הסתומים בכל מילה ומילה שבתורה והם נודעים לחכמים היודעים דרכי התורה. כי התורה אינם דברי חלומות, שנמסרו למי שפותר אותם כאוות נפשו, והולכים אחר הפה של הפותר אותם לא כל אחד והאמת שלו. ועכ"ז צריכים לפתור אותם לפי דרכיהם. ואם דברי חלומות צריכים לפתור אותם לפי דרכיהם, הרי דברי תורה, שהם שעשועים של המלך הקדוש, על אחת כמה וכמה, שצריכים ללכת בהם בדרך אמת, שכתוב: כִּי-יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה, וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם, וּפֹשְׁעִים, יִכָּשְׁלוּ בָם. פתרון ראוי בדרך הישר משמעו בדרך שתביא למטרה, לאהבת השם. פירוש נכון של דברי תורה מביא לאהבת השם.

כג) ובת כהן, זו נשמה עליונה, בתו של אברהם אבינו, הראשון לגֵרים, חסד, והוא מושך לנשמה הזו ממקום עליון שהוא בינה. יש כהן שנקרא איש כהן, ולא כהן ממש. ועד"ז, יש כהן, ויש סגן, ויש כהן גדול, ויש כהן שאינו גדול. כהן סתם גדול ועליון, יותר מאיש כהן. וע"כ יש מדרגות נר"ן בנשמה. מכהן גדול נשמה. מכהן סתם רוח. מאיש כהן נפש. שלוש מדרגות של נשמה רוח ונפש, לפי כהן גדול, כהן סתם ואיש כהן בהתאמה.

כד) וּבַת כֹּהֵן מדרגת נשמה כִּי תִהְיֶה, לְאִישׁ זָר. זו היא נשמה הקדושה, שנמשכה ממקום עליון, בינה. ונכנסת לתוך הסתום של עה"ח, ז"א. וכשהרוח של כהן העליון, חסד דז"א, נושב ונותן נשמות, שמלביש את הנשמות בחסד ונותן אותם באילן הזה, ז"א, פורחות משם הנשמות ונכנסות באוצר אחד, מלכות. כאשר יש זיווג ז"א ומלכות, נותן ז"א את ההזרעה, החסד במלכות דאצילות.

כה) אוי לעולם, שבני אדם אינם יודעים להישמר, שהם מושכים המשכת הנשמה לתוך לתענוגות הגוף בעת זיווגם עם היצה"ר, איש זר. ובת כהן, הנשמה, פורחת למטה ומוצאת גוף באיש זר. ומשום שזה רצון אדונה נכנסת שמה ונכנעת, ואינה יכולה לשלוט, ואינה נשלמת בעוה"ז, כשיוצאת ממנו. הִוא בִּתְרוּמַת הַקֳּדָשִׁים לֹא תֹאכֵל, כשאר כל הנשמות, שנשלמו בעוה"ז. ניתן לאדם תענוג, אך אם לוקח הוא את התענוג רק למקום גופני, לפרטיות, ובכך מונע מהנשמה להגיע לשלמותה בעולם הזה, ולא תוכל לקבל אהבה. כך מוצא עצמו אדם בלי אהבה, מהסיבה שמושך הכל לתאווה אישית. אדם המושך תענוג לפרטיותו, ירגיש זר בפנימיותו. ירגיש כך כאשר מעדיף את התענוג הגופני על התענוג הנפשי.

כו) וּבַת כֹּהֵן כִּי תִהְיֶה, לְאִישׁ זָר. הנשמה הקדושה נכלמת, כי תהיה לאיש זר, כלומר נמשכת על גר שהתגייר, ופורחת עליו מגן עדן בדרך סתום, על גוף, שנבנה מעורלה הטמאה, כי אבותיו לא נימולו. זהו, לאיש זר. באופן רגיל באה נשמה ליהודי מאם יהודייה, אך יש שבאה מאיש נכרי, ואז צריך לתקן, דהיינו לגייר אותו. זהו דבר קשה לנשמה ואין מדובר כאן על דבר חיצוני. יש ובאה תשוקה לאדם ממקום הקליפה, ועליו לתקן רצון זה. מי שלא גדל בבית טוב עם חינוך תורני ראוי, והרגיל עצמו לתענוגות לעצמו, עליו לגייר את הרצונות הללו, וכל זה קורה בגלל גילגולים קודמים.

תגיות: פירוש נכון, תענוג ראוי

שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים ז-ט
1. על מה הצטער רבי יוסי בהליכתו עם הסבא?
2. מיהו רבי חייא בנפש האדם ומדוע מבקש הוא לראות את אותו סוחר ולא מסכים לראות בדברי תורה דברים ריקים, אף לא בסיפורים ולא בדברי העולם?
3. מאיזה דבר נפלא רבי יוסי מדברי הסבא ומדוע דווקא מהם?
4. מהי ההתעטפות של הסבא לפני שכתב דברי תורה?
5. מהי הדרך לפרש את דברי התורה ומהי הדרך שאינה ראויה על פי אות כב?
6. מה ההבדל בין כהן גדול, כהן סתם ואיש כהן במדרגת הנשמה?
7. מהם ב' הפירושים "ובת כהן כי תהיה לאיש זר" הן באות כ'ה והן באות כ'ו?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

 

שְׁפָּטִים ז – ט

הַסַבָּא

אֲנָשִׁים רֵיקִים מַגִּיעִים לַשָּׁקֶר שֶׁהוא: כָּל אֶחָד וְהָאֱמֶת שֶׁלּוֹ.

ישנה אמת אחת ברורה שצריך להגיע לאהבת השם. אפשר לומר על אנשים חיצוניים: כל אחד והתאוות שלו, אצלם כל אחד נותן פירושים לפי שרירות ליבו לאהבה עצמית. נבחן האדם למה הוא מפנה את התענוג שמקבל, האם לגופו, או לנשמה שתביא אותו לתכלית.

הסבא הוא אותה בחינת חוכמה שלמה טבעית שניתנה באדם מלמעלה, ועל האדם להיחשף אליה בהדרגה. אנשים ריקים, ואפילו אלו העוסקים בצורה רדודה רק בחיצוניות התורה, חושבים שדברי התורה ריקים חלילה. ואז מגיעים לשקר: שכל אחד והאמת שלו.

מלמד כאן על התקדמות האדם בחייו, כדי להגבר על יצר הרע הוא הנחש הנמצא בין שיניו. מצד אחד שולח הוא ארס, ומצד התיקון באים לבחינת הנשר – הבינה אשר מוכנה לחצות את עצמה מבחינת אותה תודעה המוכנה לקבל חלקיות כדי להגיע לאמת הראויה, ע"י מנעולא וכניסה לנקודה פנימית, ע"י היכולת לוותר על הרצון.

ניתן לאדם תענוג, אך אם לוקח הוא את התענוג רק למקום גופני, לפרטיות, ובכך מונע מהנשמה להגיע לשלמותה בעולם הזה, ולא תוכל לקבל אהבה. כך מוצא עצמו אדם בלי אהבה, מהסיבה שמושך הכל לתאווה אישית. אדם המושך תענוג לפרטיותו, ירגיש זר בפנימיותו. ירגיש כך כאשר מעדיף את התענוג הגופני על התענוג הנפשי.

פתרון ראוי בדרך הישר משמעו בדרך שתביא למטרה, לאהבת השם. פִירוּשׁ נָכוֹן שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָהמֵבִיא לְאַהֲבַת הַשֵּׁם.

הַסַבָּא

אֲנָשִׁים רֵיקִים מַגִּיעִים לַשָּׁקֶר שֶׁהוא: כָּל אֶחָד וְהָאֱמֶת שֶׁלּוֹ.

ישנה אמת אחת ברורה שצריך להגיע לאהבת השם. אפשר לומר על אנשים חיצוניים: כל אחד והתאוות שלו, אצלם כל אחד נותן פירושים לפי שרירות ליבו לאהבה עצמית. נבחן האדם למה הוא מפנה את התענוג שמקבל, האם לגופו, או לנשמה שתביא אותו לתכלית.

הסבא הוא אותה בחינת חוכמה שלמה טבעית שניתנה באדם מלמעלה, ועל האדם להיחשף אליה בהדרגה. אנשים ריקים, ואפילו אלו העוסקים בצורה רדודה רק בחיצוניות התורה, חושבים שדברי התורה ריקים חלילה. ואז מגיעים לשקר: שכל אחד והאמת שלו.

מלמד כאן על התקדמות האדם בחייו, כדי להגבר על יצר הרע הוא הנחש הנמצא בין שיניו. מצד אחד שולח הוא ארס, ומצד התיקון באים לבחינת הנשר – הבינה אשר מוכנה לחצות את עצמה מבחינת אותה תודעה המוכנה לקבל חלקיות כדי להגיע לאמת הראויה, ע"י מנעולא וכניסה לנקודה פנימית, ע"י היכולת לוותר על הרצון.

ניתן לאדם תענוג, אך אם לוקח הוא את התענוג רק למקום גופני, לפרטיות, ובכך מונע מהנשמה להגיע לשלמותה בעולם הזה, ולא תוכל לקבל אהבה. כך מוצא עצמו אדם בלי אהבה, מהסיבה שמושך הכל לתאווה אישית. אדם המושך תענוג לפרטיותו, ירגיש זר בפנימיותו. ירגיש כך כאשר מעדיף את התענוג הגופני על התענוג הנפשי.

פתרון ראוי בדרך הישר משמעו בדרך שתביא למטרה, לאהבת השם. פִירוּשׁ נָכוֹן שֶׁל דִּבְרֵי תּוֹרָהמֵבִיא לְאַהֲבַת הַשֵּׁם.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams