וַיִּקְרָא קכז-קכט
כָּל זְמַן שֶׁמְשֶׁה קיים [כל זמנא דמשה קיים]
הגאווה מביאה לידי חטא.
שפה) פתח רבי חייא: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם-אֲבֹתֶיךָ; וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר הוּא בָא-שָׁמָּה בְּקִרְבּוֹ, וַעֲזָבַנִי, וְהֵפֵר אֶת-בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ. כל זמן שמשה שהוא בחינת האמונה היה חי בעולם, היה מוחה בידיהם של ישראל, שלא ימצאו בחטא לפני הקב"ה. ומשום שמשה נמצא ביניהם, לא יהיה כדור ההוא עד הדור שיבוא מלך המשיח, שיראו כבוד הקב"ה כמותם, שהם השיגו מה שלא השיגו דורות אחרים. בזכות משה/האמונה, היו דור המדבר צדיקים גדולים, ורק כשיבוא מלך המשיח יבוא הגילוי הגדול. וכך האמונה באדם שומרת שרצונותיו לא יחטיאו את המטרה, ומכאן החשיבות להגדיל ולהחזיק את האמונה, ולמחות על כל מכשול בדרך למטרה. ומי שחלילה מזלזל ברבו, או אין לו את רבי שמעון בליבו, מאבד את דרכו.
שפו) ראתה שפחה על הים מה שלא ראתה עין יחזקאל הנביא. אם השפחות השיגו כל כך, נשיהם של ישראל לא כש"כ, ובניהם לא כש"כ, והאנשים לא כש"כ, וסנהדרין לא כש"כ, והנשיאים לא כש"כ, ולא כש"כ נביא העליון הנאמן משה, שהוא על כולם. לכאורה נראה שהנשים פחותות מהבנים. ועתה, הסוחרים שבמדבר, היו דובבים חכמה כל כך, כש"כ חכמי הדור. וכש"כ אלו, הנמצאים לפני רבי שמעון, ולומדים ממנו בכל יום. וכש"כ וכש"כ רבי שמעון עצמו, שהוא עליון על כולם. שבח עצום על מציאות הצדיק בעולם, המחזיק את העם שלא יחטאו, והגילוי הוא במדרג, כל אחד לפי מדרגתו.
שפז) אחר שמת משה כתוב: וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה. כך אוי לעולם כשיסתלק ממנו רבי שמעון, שמעיינות החכמה יסתמו בעולם, ויבקש אדם דבר חכמה ולא ימצא מי שיאמר, וישגה כל העולם בתורה, ולא ימצא מי שיעוררו בחכמה. על זמן ההוא כתוב: ואם כל עדת ישראל ישגו. שאם ישגו בתורה, שלא ידעו דרכיה, במה הם, משום, ונעלם דבר מעיני הקהל, שלא יהיה נמצא מי שידע לגלות עמקות התורה ודרכיה. אוי לאלו הדורות, שיימצאו אז בעולם. שעמקות התורה ופנימיותה הם החשובים. הגילוי מחייב לימוד מעבר לזמן ומקום, תוך חדירה לעומק ולא הסתפקות ברדידות חיצונית בה הדברים כלליים יותר, וזו סכנה לטעויות בהבנה. לכן זכינו בתלמוד עשר ספירות, שהוא המפתח להבנה ויישום הוראות התורה והפירוש הנכון למציאות.
שפח) אמר רבי יהודה: עתיד הקב"ה לגלות סודות עמוקים בתורה בזמן מלך המשיח, משום, שמלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים וכתוב: וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד, אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת-אָחִיו לֵאמֹר, דְּעוּ, אֶת-יְהוָה: כִּי-כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד-גְּדוֹלָם.
כשהידע נמצא בעולם ובני אדם מתנהגים על פי האמת, אז וודאי טוב יותר וישנה אהבה. ידע יש, וכעת יש לדעת את השם יתברך דהיינו להיות מחובר לאמונה האלוקית.
אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא
שפט) אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֱלֹקָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם. למד רבי יצחק. מה ההפרש שבכל מקום כתוב ואם כמ"ש: אם כהן המשיח יחטא. וכמ"ש: ואם כל עדת ישראל ישגו. וכאן כתוב: אשר נשיא יחטא, ולא כתוב: ואם נשיא יחטא?
שצ) אלו הכהנים אינם נמצאים כל כך בחטא, כי הכהן שומר את עצמו תמיד, משום שמשאו של אדוניו עליו בכל יום, ומשאם של ישראל כולם, והמשא של כל אחד ואחד. וע"כ פליאה היא אם יחטא. וע"כ כתוב: ואם. וכן ואם כל עדת ישראל ישגו, כי פליאה שכולם ימצאו בחטא אחד. שהרי אם אלו חוטאים, אלו אינם חוטאים. ומשום זה כתוב: ואם. אבל כאן, אשר נשיא יחטא, ודאי יחטא, משום שליבו גאה בו, כי העם הולך אחריו, ומתמנה תחתיו. וע"כ אומר, אשר נשיא יחטא, שעבר על מצוות לא תעשה, ועשה אחת מהן, וע"כ לא כתוב בו, ואם, כי דברי חטאו אינם בספק. לכן כל בעל שררה ששומעים בקולו, יזהר לא להתגאות ולא לחטוא, שמאד קשה להחזיק בנפש שני הפכים, דהיינו בעל שררה מצד אחד ושפל רוח כלפי השם. בזהירות מכוח השררה צריך אדם לפעול גם בביתו.
שצא) רבי יהודה פתח: וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם, וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים: לָאֵפוֹד, וְלַחֹשֶׁן. מה השינוי, שדברים אלו הקריבו הנשיאים ולא אדם אחר, והרי כתוב: כל נדיב ליבו יביאה את תרומת ה', וכתוב: ואבני שוהם ואבני מילואים לאיפוד ולחושן, הרי שהיא מצווה לכל אדם?
שצב) אלא אמר הקב"ה, אע"פ שבכולם תלויה נדבה זו, יביאו את אלה האבנים הנשיאים, משום שהאבנים נמצאות על לב הכהן, אמר הקב"ה, יבואו הנשיאים שליבם גאה עליהם, ויביאו אבנים אלה, הנמצאות על לב הכהן, ויתכפרו מגאות ליבם וכתוב: והיו על לב אהרון בבואו לפני ה'. וע"כ והנשיאים הביאו את אבני השוהם, לכפר עליהם.
שצג) ומשום זה כתוב: אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֱלֹקָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם, הוא כמו שעבר על מצוות לא תעשה וכתוב: או הודע אליו חטאתו. כי משום שליבו גאה עליו, אינו משגיח בחטאיו. ורק אח"כ נודע לו, ועשה עליו תשובה. אבן היא בחינת הבנה, וכאשר האבן/ההבנה של שמירת הברית על ליבו, אז הוא נשמר וחפץ בקשר והדבקות בקב"ה.
ש.ב
א. כיצד משה השפיע על העם לא לחטוא?
ב. מהו המדרג של השגה ובמי זה תלוי בכל דור ודור ומדוע?
ג. ממה אדם צריך לחשוש כאשר לומד תורה?
ד. מדוע בכהן ועדת ישראל יש התניה לחטא מלשון ואם?
ואילו בנשיא כתוב אשר נשיא אחר, ללא התניה? מה זה מלמדנו על כל אחד מאיתנו
ה. מדוע דווקא הנשיאים הביאו את אבני השוהם ואת אבני המילואים לאפוד ולחושן?
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams
הקודם