041- הדף היומי בזהר הסולם – ויקרא קכד-קכו שיעור השקפה

וַיִּקְרָא קכד-קכו

שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה

על האדם לעשות תפקידו, ולא לבקש את השם לעשות את שלו.

לילה הוא בחינת גלות, חושך שהוא העדר רצון לקשר עם השם. בקושי הגלות שאולים ישראל את הקב"ה, איפה השמירה שלך עלינו. אז הקב"ה השיב לישראל, הרי שמירה שלי נמצאת, ומוסיף ומשבח הקב"ה את ישראל, מקהיל את הפמליה שלו, המלאכים העליונים ואמר, ראו את בניי האהובים, שהם נלחצים בגלות, ועוזבים הצער שלהם שאיבדו את אור בית המקדש, עמים זרים שולטים עליהם, ולמרות זאת הם לא מבקשים על הצער הפרטי אלא, ומבקשים על הצער של המלכה. כך צריך לדעת לצרף את הפרטים לכלל, אחרת מרגישים בחיסרון הפרטי כצער ואובדן, במקום לראות אותו כחלק מתהליך בכלל. ועונה הקב"ה, אבל בשבילכם מתעכבים. ואם אתם רוצים את זה, למה אתם מתעכבים? שובו. שובו בתשובה. אז, אֵתָיוּ תבואו אלי, ונהיה כולנו במדור אחד, וכולנו נשוב למקומותינו.