הדף היומי בזוהר הסולם – תצוה – נב-נד למתקדמים I תגיות: ארבעת המינים, סוכות, יהי שם ה' מבורך
׳©׳™׳¢׳•׳¨ ׳©׳׳¢:
׳׳”׳•׳¨׳“׳” Mp3
וְאַתָּה תְּצַוֶּה נב-נד
רק בסוד האמונה ניתן לקבל את החוכמה
האדם משתמש בארבעת המינים כדי למשוך את סוד האמונה, מז"א דאצילות ללב האדם, בעיקר ע"י הלולב הקשור למלכות טפח אחד מעל כולם, הוא המושך את הזרע מהדעת עד היסוד ומאגד את כולם.
קל) כשישראל הם בט"ו יום בחודש השביעי, אז הקב"ה לוקח את בניו, לפרוש כנפיו עליהם ולשמוח עמהם. וע"כ כתוב, וּלְקחתֶם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר. פרי זה האילן, הנקרא עץ פרי, המלכות, שנמצא בו פירות. עץ הדר, כמ"ש, הוד והדר לפניו. הדר הוא צדיק, יסוד. פרי עץ הדר, הוא המלכות המושפעת מן היסוד, הדר.
קלא) למה היסוד נקרא הדר? הרי הוא מקום מכוסה, שאין לו גילוי, וצריך להתכסות תמיד, ואין הדר אלא מי שמתגלה ונראה? אע"פ שהוא מכוסה, הוא הידורו של כל הגוף. ולא נמצא הידור לגוף אלא בו. כי מי שאין לו מדרגה ההיא, אין בו הידור לבוא בין אנשים. הקול אין עימו בדיבורו, כי הידורו של הקול נפסק ממנו. זקָן, והדר זקָן אין לו. הרי, אע"פ שמדרגה ההיא נסתרת, עכ"ז כל הידורו של הגוף בה תלויה. ומתכסה ומתגלה בהידורו של הגוף. וע"כ הוא עץ הדר, עץ שכל הידורו של הגוף בו תלוי, וזהו עץ עושה פרי. אבל המלכות נקראת עץ פרי.
קלב) כפות תמרים, הוא יסוד צדיק. כמ"ש, צדיק כתמר יפרח. כאן נכללה אישה בבעלה בלי פירוד. כי כתוב, פרי עץ הדר כפות תמרים. ולא, וכפות תמרים, שהו' תפסיק בין פרי עץ הדר אל כפות תמרים, להורות שהם כפותים יחד. כי יסוד אתרוג ומלכות הם יחד. האתרוג הוא מלכות של ז"א
וענף עץ עבות, הם שלושה, ג' קווים, חג"ת. כי העלים שלו הם שלושה, זה בצד ימין, וזה בצד שמאל, ואחד באמצע השולט עליהם. כי קו האמצעי מיחד הימין והשמאל להיות אחד.
וערבי נחל, הם שניים, נ"ה, שאין להם ריח וטעם, כשוקיים בבני אדם.
לולב, יסוד, לוקח וכולל כולם, בדומה לחוט השדרה בגוף. ומה שיוצא לחוץ מהמינים טפח למעלה, כך צריך להיות, כדי להשלים ולהוציא כל המדרגות ולשמש כראוי. כי היסוד עולה דרך חוט השדרה ומוציא טיפת הזרע מן מוח הדעת שבראש. וע"ז רומז הלולב, שעולה ויוצא טפח מלמעלה מהדסים והערבות, שהם חג"ת נ"ה, שטפח זה מורה הדעת שבראש. ולולב, היסוד, מגיע עד שם. טיפת הזרע באה מהדעת שבראש.
קלג) במינים אלו, שכנגד חג"ת נהי"מ, צריך האדם להֵראות לפני הקב"ה. העלים שבעץ התמר רומזים על כל שאר הצבאות, שמתאחדים באלו הכינויים, שהקב"ה נקרא בהם. וע"כ נצטווינו לקחת ד' מינים אלו, משום שצריכים לעורר למטה כעין של מעלה. שאין לך דבר בעולם שאין דבר דומה לו למעלה. ולהיפך, כעין של מעלה כך יש למטה. כי העולמות נחתמו זה מזה, והשורשים הם למעלה, שאין דבר בעולמות תחתונים, שלא ימצא שורשו בעולמות העליונים. וע"כ שורשם של ד' המינים הם חג"ת נהי"מ שבאצילות, שצריכים ישראל להתאחד בסוד זה של האמונה לפני הקב"ה
קלד) בסוכות באמונה תשבו שבעת ימים, זהו סוד האמונה, המלכות , והרי מלכות היא רצון לקבל, אלא מדבר מצד העבודה שהיא אמורה לייצר, לפעול ממטה למעלה, בחינת הלבנה, שמקבלת כל המוחין שלה. ומקרא זה נאמר על עולם העליון, בינה. כאשר נברא העולם, נאמר מקרא הזה.
קלה) כשהתחילה החכמה, או"א עילאין הנקראים, אבא וחכמה, לצאת ממקום שאינו ידוע ואינו נראה, מראש א"א. אז כשהתחילה להתגלות יצא מסך אחד, והיכה. וחכמה עליונה ההיא התנוצצה והתפשטה לכל הצדדים במשכן העליון, ישסו"ת הנקראת, בינה ואמא. ומשכן העליון ההוא הוציא ו"ק, שהם ז"א. ואז בהתנוצצות המסך האיר לכל, ואמר, בסוכות תשבו שבעת ימים. ז"א נבנה על פי התגלות התנוצצות החוכמה
קלו) סוכׂת כתוב חסר ו', כי זהו משכן התחתון, מלכות, שהוא כמו עששית, כלי מזכוכית ששמים בתוכה נר להאיר, להראות כל האורות. ואז אמר, בהתנוצצות
המסך, בסוכׂת תשבו שבעת ימים. שבעת ימים הם מעולם העליון, בינה, לעולם התחתון, מלכות. שכל שבעת ימים, חג"ת נהי"ם דבינה, עומדים בקיומם להאיר לסוכָת הזו, זו סוכת דוד הנופלת, סוכָת שלום, המלכות. ועַם הקדוש צריך לשבת תחת צילה בסוד האמונה, המלכות. ומי שיושב בצל זה, יושב באלו הימים העליונים של הבינה.
מתחילה נברא העולם במדה"ד, במלכות דצ"א. ראה שאין העולם מתקיים, כי הכלים הנמשכים ממלכות ממדה"ד, אינם ראויים לקבל אור העליון לתוכם, עמד ושיתף עימו מדה"ר. שהעלה המלכות למקום בינה, מדה"ר. ואז נבקעו כל המדרגות לב' חצאים, שכתר וחכמה נשארו בראש א"א, ובינה ותו"מ שלו נפלו לגוף. וכן כולם, שבזה נתמעטו כל המדרגות לו"ק בלי ראש. שמצב הזה מכונה נקודת החולם.
ואח"כ לעת גדלות, ע"י הארת ע"ב ס"ג דא"ק, חוזרת ויורדת המלכות ממקום בינה למקומה. וכל חצאי המדרגות שנפלו ממדרגתם חוזרים למדרגתם. והמדרגות נשלמות שוב בג"ר. ומצב הזה מכונה נקודת השורוק. שאז אותם בינה ותו"מ, שחזרו למדרגתם, לוקחים עימהם למעלה גם התחתון, שהיו שורים בו בזמן נפילתם. והתחתון מקבל מחמת זה המוחין דעליון. כיוון שנחצתה המדרגה, החצי התחתון אינו מתפקד וירד, וכך ישסו"ת נפלו לזו"ן
ונמצא, שבעת קטנות, נפלו בינה ותו"מ דישסו"ת, שהם אמא, לזו"ן. ובעת גדלות, שבינה ותו"מ חוזרים למדרגתם לבינה, לוקחים עימהם גם זו"ן למקום בינה. ואז מקבלים הזו"ן המוחין דבינה, ע"י הכלים דבינה ותו"מ דבינה, שהיו אצלם בזמן קטנות. ונמצא עתה, שזו"ן ראויים לקבל אור העליון של בינה. וכן כל העולמות בי"ע, הנמשכים מהם. ואז נתקיים העולם שזכו לקבל מידת השפעה. ולולא עליית המלכות למקום הבינה, לא היה מציאות, שהעולם יוכל להתקיים.
מאחר והמלכות כולה דין, והמלכות לא יכולה לקבל את אור החיות כך כאשר נברא העולם, נאמר מקרא הזה, כלומר, בעת ששיתף מדה"ר עם המלכות, כדי שהעולם יוכל להתקיים. כשהתחילה החכמה, או"א עילאין הנקראים אבא וחכמה, לצאת ממקום שאינו ידוע ואינו נראה, מראש א"א. בעת שעלתה המלכות במקום בינה דראש א"א, ונשאר א"א בכתר וחכמה, ובינה ותו"מ שלו נפלו לבחינת גוף שלו, ובינה זו שיצאה לחוץ מראש דא"א נתחלקה לשניים. הג"ר שלה נתקנו באו"א עילאין ונקראים חכמה. והז"ת שלה נתקנו בישסו"ת, ונקראים בינה. אז יצא מסך אחד, המסך של המלכות, שעלתה לראש דא"א, והיכה, הוציא הבינה דא"א לחוץ מראש, וחכמה עילאה ההיא, ג"ר דבינה, שנתקנו לאו"א עילאין, התנוצצה, בבבחינת הקטנות, שנפלו הבינה ותו"מ שלו למטה לבינה.
והתפשטה לכל הצדדים במשכן העליון. בעת גדלות, שא"א החזיר הבינה ותו"מ שלו, עלה אליו גם משכן עליון, בינה, וקיבלה ממנו מוחין. ועד"ז, משכן העליון ההוא הוציא ו"ק, ז"א, וגם הבינה החזירה אליה בינה ותו"מ שלה, שנפלו לזו"ן, שעי"ז קיבלו זו"ן המוחין דבינה, והבינה הוציאה ו"ק, זו"ן. ואז התנוצצות המסך, שהוא הארת המסך והמיעוט שנעשה ע"י עליית המלכות לבינה, האיר לכל, האיר מוחין דבינה לז"א ונוקבא. ואמר אל המוחין, שהם חג"ת נה"י דבינה, בסוכות תשבו שבעת ימים, שיתפשטו אל המלכות, הנקרא סוכׂת חסר ו'.
ונבחן, כי לולא הצל, שפירושו התמעטות האור, של התנוצצות המסך שנעשה בבינה, זה הסכך, לא היו נמשכים שבעת ימים, שהם חג"ת נהי"מ דבינה אל סוכָת, שהיא המלכות למטה. אמנם גם באותו הצל של התנוצצות המסך, הסכך, גם יש ע"ס, והמלכות שלה עלתה ג"כ למקום בינה שלה, ובינה ותו"מ שלה נפלו לבי"ע. שמחמת זה לעת גדלות, כשמחזרת בינה ותו"מ שלה לאצילות, עולים עימהם גם בי"ע בדרך המדרגה לאצילות, ומקבלים ממנה המוחין של שבעת הימים. באופן ששורש הסכך בבינה, ומשם הוא אומר, בסוכות תשבו שבעת ימים. וזה נאמר על עולם העליון, בינה, אמנם אותו הצל והסכך נמצא ג"כ במלכות, וע"כ היא נקראת סֻכה בלי ו', שהכוונה היא על אותו הסכך של הבינה הנמצא במלכות. המלכות צריכה לקבל את אור הבינה וכל זה נעשה ע"י צמצום, שכל המדרגות נחצו ובכוח זה עלתה המלכות לבינה ואז התפשטות האור לתחתון.
קלז) וע"כ כתוב, סוכׂת. סוכָת חסר ו', שהכוונה על המלכות. ובמקום אחד כתוב, בסוכות, מלא, להראות שמי שיושב בצל זה של התנוצצות המסך, הוא יושב באלו ימים עליונים שלמעלה, חג"ת נהי"מ דבינה, העומדים על התחתונה, שהיא מלכות, להאיר לה, ולכסות עליה. כי אותו הסכך דבינה נמשך גם אליה, להגן עליה בשעה שהיא צריכה. סוכה = 85 עם הכולל שם אלקים, דין. סוכה מלא וו 91=אמן
קלח) כולם נקראים סוכות במלואו, הסכך דבינה והסכך דז"א. והכתוב, סוכׂת חסר, זה הוא עולם התחתון, המלכות, שצריך בז' ימים אלו הקדושים לזון שאר הממונים שרי העולם, שזה ע' (70) פרים שמקריבים בז' ימי הסוכות, שהיא צריכה להתמעט מאור ולעורר המוחין דשמאל, שהם האחוריים שלה, שמהם ניזונים ע' שרים אלו, בעוד שהיא מקבלת שמחה בבעלה במוחין דפנים.
וצריכה לזה, כדי שלא יקטרגו בעת השמחה. ונותנת להם להתעדן במזון ההוא, והקרבנות שלהם מרובים יותר מבשאר הימים, כדי שיתעסקו בהם, ולא יתערבו אח"כ בשמחת ישראל. שהוא על דרך, שנותנים להם חלק בשעיר ראש חודש ושעיר לעזאזל, ומטעם מיעוט הזה להזין שרי האומות, היא נקראת סוכָת חסר ו'. ושמחת ישראל זה יום שמיני העצרת. לא מספיק התיקונים שעושים בחג הסוכות בהקרבה לאומות העולם, אלא יש גם את המאמץ בשמחת החג, ארבעת המינים וישיבה בסוכה.
קלט) בעוד שאלו שאר הממונים שמחים ואוכלים ע' הפרים, שישראל מתקנים בשבילם, באותו זמן הם מתקנים כיסא אל הקב"ה מלמטה, מתקנים המלכות להיות כיסא להקב"ה, ולהעלות אותה למעלה: בד' המינים, בשמחת החג, באמירת הלל, בהקפת המזבח. אז המלכות עולה ומקבלת ברכה ושמחה בז"א בעלה.
קמ) ושאר החיות, שהם ע' שרים הממונים על העמים, אוכלים ולועסים הדַק, והנשאר מאכילתם דרכו ברגליהם, וניזונו מע' פרים. ומלכות לוקחת הנפשות ומעלה אותן לתענוג העליון, לז"א. כיוון שירדה ואוחזת כל הברכות, הקדושות והתענוגים, שישראל המשיכו לה בכל אלו שבעת הימים, באלו המעשים שעשו והקריבו לה, אז ירדה להתקרב לבניה, ולשמח אותם יום אחד. ויום ההוא הוא יום השמיני, משום שכל ז' ימים האחרים עימה. וע"כ היא שמינית. והיא שמונה ימים יחד. ומשום זה נקראת עצרת, שפירושו קיבוץ, שכל ז' ימים מתקבצים ביום השמיני ההוא. ואין שמיני אלא מתוך שבעה. וע"כ נקראת בשני שמות:
א. שמיני, להיותה שמיני לז' הימים.
ב. עצרת, להיותה כולל בתוכה כל שבעת הימים יחד
קמא) יהי שם ה' מבורך. מבורך הוא, שהתחלתו קשה וסופו רך. כי מבורך אותיות מ"ב ור"ך.
מ"ב, קשה, דין, כעין ראש השנה. מ"ב, כי במ"ב (42) אותיות נברא העולם, בל"ב (32) אלקים ועשרה מאמרות, שהם מ"ב. וכן יש מ"ב אותיות מן ב' דבראשית עד הב' של המילה ובוהו, וע"כ נברא בדין. כל התחלות קשות וסוף שלהם רכים. כי בראש השנה, מ"ב, בדין קשה. הנוקבא כולה נבנתה מקו שמאל, וכל תיקונה היא להיכלל בחסדים שבימין. וע"כ בראש הנוקבא מ"ב, עוד לא נכלל השמאל בימין. וע"כ היא קשה, שיש בה דינים דשמאל בלי ימין.
ר"ך, סופה דנוקבא כבר נכללה כולה בחסדים, ביום שמיני העצרת, ואז הוא רך בשמחה. כמ"ש, יהי שם ה' מבורך. ששם ה', שהיא הנוקבא, הנקראת שם, תהיה מ"ב ר"ך. מ"ב מורה על ראש הנוקבא, שהוא ראש השנה, שאז הוא קשה. רך, מורה על שמיני העצרת.
קמב) מה בין דין עליון, קו שמאל מבינה, יצחק, אור זכר, לדין של הנוקבא? דין עליון שבזכר, המאיר מלמעלה למטה, ההתחלה והסוף קשים, ואין מי שיוכל לעמוד בדינים ההם. וכל מה שהולך ונמשך הוא מתחזק. ואחר שהתחיל, אינו עוזב אותו, עד שאוכל ומכלה הכל ולא נשאר כלום.
אבל דין האחר שלמטה, שבמלכות, שהיא אור נקבה, המאירה ממטה למעלה, ההתחלה קשה, בראש השנה, וכל מה שהולך ומתפשט הוא נחלש, עד שמאיר המוחין דפנים בשמיני עצרת. וזה דומה לנקבה, שכוחה חלש.
קמג) מתי נתעורר הדין של מעלה מזכר, לשרות על העולם? ביום המבול. וע"כ לא נשאר אז כלום בעולם חוץ מהתיבה של נח, כעין התיבה העליונה, המלכות
הסובלת לאותו תוקף הדין שהיא אש סובלת אש. ואם לא שהכין לו הקב"ה התיבה, ונמצא ברחמים על העולם, היה נאבד כל העולם. שכתוב, הויה למבול ישב, ששֵם הויה הוא רחמים. וע"כ מאז ולהלאה אין שורה הדין של מעלה על העולם, כי העולם לא היה יכול לסובלו אפילו רגע אחד
קמד) בתוך כך היה רבי שמעון בוכה ושמח. נשאו עיניהם וראו חמישה אנשים מפורשי המדבר, שהיו הולכים אחר הזקן לבקש אותו לומר להם תורה. אמר רבי שמעון: מכאן והלאה מה שמך, אמר נהורי סבא משום שיש נהורי אחר אצלנו. הלכו רבי שמעון והחברים שלושה מילין. אמר רבי שמעון: למה הוא הדרך הזה לכם, אמרו לו באנו לבקש הזקן הזה שיאמר לנו תורה, כי ממימיו אנו שותים במצב במדבר. בא רבי שמעון ונשקו לאותו זקן, אמר לו: נהורי שמך ואור אתה, ואור שורה עמך, פתח רבי שמעון ואמר: הוא הזקן גילה עמוקות ונסתרות ויודע מה שנמצא בחושך והאור שורה עמו. והקב"ה מגלה עמוקות ונסתרות, שכל הנסתרות הוא מגלה אותם. המגלה הוא קו אמצעי שיודע שבחשך דשמאל ישנה חוכמה גדולה וצריכים לפתוח אותה בחסדים. כשיש חוכמה גדולה שאינה יכולה להתגלות יש חושך.
אדם לא צריך לחפש את האור אלא את החסדים שיתנו לאור להאיר בחושך. החושך הוא הזדמנות לגלות אמונה.
יָדָע מה בחושך
קמה) הקב"ה מגלה עמוקות ונסתרות. כל עמוקות הסתומים העליונים הוא מגלה אותם. קו אמצעי, המגלה העמוקות שבב' הקווים דבינה. וגילה אותם, משום שידע מה בחושך דשמאל, ששם נשקע אור החכמה, מטעם חוסר חסדים. ואם לא היה החושך, לא היה אח"כ מתגלה האור ע"י קו האמצעי. והוא יודע מה בחושך, שכלל אותו בקו ימין. ומשום זה גילה עמוקות ונסתרות, שאם לא החושך דשמאל, לא היו נגלות עמוקות ונסתרות. האור שנגלה מתוך החושך הוא חכמה.
קמו) מתוך החושך שבמדבר נגלה לנו אור הזה. הרחמן, יָשְרֶה עימך אור בעולם הזה ובעולם הבא. הלכו רבי שמעון וחברים ג מילין אחרים אמר לו רבי שמעון, למה לא הלכו איתך חמשת האנשים, אמר לו הזקן לא רציתי להטריח אותם שילוו אותי, עתה שבאו הלכו. הלך רבי שמעון לדרכו. שאל רבי אבא לרשב"י, הרי אנו יודעים שמו של הזקן, והוא אינו יודע שמו של אדוני, אמר לו רבי שמעון, מהזקן למדתי שלא להתראות, שהרי לא אמר לי שמו טרם ששאלתיו.
אדם רוצה לגלות את עצמו יותר מדי בגאווה, והדרך הנכונה של האדם לראות כיצד הוא יכול לקנות חוכמה ולא לחפוץ בהתגלות ליבו. אל לך למהר לתת חוכמה לפני שרוצים ומבקשים ממך.
ברוך ה' לעולם אמן ואמן
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams
